קורונה? שש אבני דרך לפיתוח משאבים בחירום

בזמן משבר הסאב-פריים בשנת 2008 נסעתי למסע גיוס חירום בארה"ב. שימשתי אז כממלאת מקום מנכ"ל, ומצאתי את עצמי מול תזרים הכנסות שנמחק בן לילה. כן, היה לי מספיק כסף לעוד שלושה חודשים, אבל כל התורמים שלנו נעלמו בתוך זמן קצר והפסיקו לענות לטלפונים. היו לנו חוזים חתומים איתם, התחייבויות כתובות ומערכות יחסים שהלכו אחורה שנים אבל ברגע שהבורסה בארה"ב נפלה והשוק שידר אי ודאות – כל התורמים שלנו הגיבו בתגובת פאניקה וסגרו את הארנק.

*הפוסט נערך מחדש ב-23.2.2020

לא הייתה ברירה אלא להוציא מסע בהול לגיוס חירום בארה"ב. אני זוכרת שנכנסתי לבניין הפדרציה היהודית בניו יורק, הסתובבתי בין הקומות שם וראיתי את כל המשרדים הריקים. הפדרציה גם היא סבלה מאובדן תרומות ונקטה בצעדי חירום של פיטורי עובדים. המסדרונות היו ריקים, מעט מאד אנשים עבדו במשרדים, והתחושה היתה של סוף העולם. את המשבר הזה סיימתי באיזון תקציבי, אמנם, אבל רק אחרי שהורדתי את כל העובדים באחוזי העסקה ונאלצתי לפטר שניים מהם.

בואו נעשה רגע עצירה ונחזור לזמן הווה. שתיים עשרה שנים לאחר מכן, והגענו אל משבר הקורונה הנוכחי.

הנחת המוצא שלי שמתישהו בעתיד הקרוב תהיה נקודה X שבה כולנו נצא מהבידוד ונוכל לחזור לשגרה. השוק יתאושש, מניות יעלו, מדדים יתרוממו והעולם יחזור לקדמותו. על רקע זה הפוסט מכוון למה שניתן לעשות בזמן הזה, עד לאותה נקודה. מה שאני מציגה מבוסס על ניסיון העבר שלי ושל עמיתי במשברים פיננסים כדוגמת משבר הסאב-פריים ב-2008.

1. חשש לצמצום דרסטי בתרומות פרטיות ועסקיות

ובכן, עד לאותה נקודה X עצירת תרומות מצד תורמים פרטיים היא כמעט בלתי נמנעת. לצערי. אני צופה ירידה דרסטית בתרומות הפרטיות בדומה למה שקרה ב 2008.

המלצה #1: המשיכו לעדכן את התורמים שלכם. ספרו להם איך אתם מתמודדים עם המצב ובקשו מהם עצות, פידבק ותגובות.

המלצה #2: תמונת תזרים של חצי שנה קדימה אינה אמינה, גם אם יש חוזים חתומים. אמצו תמונת תזרים של שלושה חודשים מקסימום, ועבדו על דיוק וחידוד שלה.

2. הסתגרות והפניית המשאבים פנימה

קרנות שיש להן קהילה מקומית (כמו פדרציות יהודיות או קרנות של יישויות מדיניות זרות) נוטות להסיט בשעת משבר את המשאבים כלפי פנים, אל הקהילה המקומית. זה נכון גם בישראל וזה נכון גם לרמת הקהילה. בהנחה שהפדרציות והמדינות השונות ייאלצו לתמוך כל אחת בתוך הקהילה המקומית שלה – נכון יהיה להניח שכספי מענקים שיועדו לישראל יוכוונו מחדש אל תוך הקהילה המקומית.

דווקא קרנות שאינן מבוססות על קהילה גיאוגרפית מוכיחות עצמן כיציבות יותר בעת משבר. ראו לדוגמה למכתב שפורסם השבוע עליו חתומות כמה מהקרנות המרכזיות התומכות בארגונים לשינוי חברתי בישראל, ולאחרונה פרסמו גם אחד נוסף: מכתב מקרנות פילנתרופיות בישראל.

המלצה: קרנות שאינן מבוססות על קהילה גאוגרפית עשויות להיות יציבות יותר. עדכנו את הקרנות התומכות בכם ובקשו הערכה לגבי ודאות התרומה. מענקים מפדרציות יהודיות ממליצה להוריד מהתקציב.

3. השלכות הגרעון בתקציב המדינה

בהתחשב בעובדה שאין תקציב מדינה כיום והמדינה עובדת על 1/12 תקציב, ובהתחשב בעובדה שלא ניתן לחתום על חוזים חדשים, הצפי הוא שארגונים שנתמכים על ידי המדינה עשויים למצוא את עצמם במצוקה תקציבית השנה. כלומר, אפילו יותר מבשנים רגילות שבהן המוענקים נדרשים למימון ביניים של פרויקטים וקבלת תשלום זמן רב לאחר ביצוע הפעילות.

הגרעון בישראל צפוי לגדול עקב הוצאות חירום שקשורות למשבר הקורונה, וכל ממשלה שתקום תאלץ לטפל בו, אם לא בטווח המיידי אז מיד לכשייגמר המשבר. זה אומר שגם לכשייגמר משבר הקורונה – משבר התקציב בישראל יישאר איתנו עוד זמן ואני לא יכולה כרגע להעריך כמה זמן.

המלצה: אל תתכננו את התקציב העתידי של הארגון על כסף ממשלתי. תביאו בחשבון ירידה בכספי תמיכות, בנוסף על ירידה בכסף שמגיע מבסיס התקציב (תקנות).

4. לוחות זמנים לקבלת החלטות

אל תקבלו החלטות מתוך פאניקה. אם יש לכם תזרים לשלושת החודשים הבאים, וממילא הכסף כבר בתוך חשבון הבנק אז אין צורך לקבל כבר היום החלטה על שינויים בכוח אדם: פיטורי עובדים, הוצאה לחל"ת או צמצום היקפי העסקה. קחו נשימה ועבדו על תמונת הכנסות ריאלית. רק לאחריה יהיה ניתן לקבל החלטה מושכלת על הצעדים הבאים.

איך בונים תמונת הכנסות ריאלית?
הטבלה הזו מופיעה בגרסת ימי השגרה שלה בפוסט תכנון תקציב בתנאי אי ודאות. הגרסה הנוכחית פה לשימושכם היא גרסת ימי המשבר של אותה טבלת תכנון. שימו לב להבדל שבהערכת ההסתברות לתרומות בין ימי שגרה ובין ימי משבר.

כמה זמן לוקח לבנות טבלת תכנון כזו? בין שבוע לשבועיים, וזה בהנחה שכל התורמים ענו לכם לטלפון.
האחריות על בניית טבלת התכנון היא משותפת למפתחת המשאבים, למנכ"לית הארגון ולחברי הוועד המנהל (ולעיתים גם לרכזים שונים שיש להם קשר מיוחד עם תורמת זו או אחרת). במילים אחרות: ייקח לכם זמן לבנות אותה, וכדאי שתקדישו לזה את הזמן הראוי, כי לפני שתהיה לכם טבלת הכנסות ריאלית לא תוכלו לקבל החלטות לגבי המשך צעדיכם.

המלצה #1: כאמור אם יש לכם תזרים שמאפשר פעילות ותשלום שכר לשלושת החודשים הקרובים, קחו מרחב נשימה, כדי לעבוד על תמונת תזרים ריאלית והבטיחו קבלת החלטות שקולה.

המלצה #2: הקטנת חובות המעביד הם תמיד רעיון טוב: ניצול ימי חופש, הגבלת שנתית על צבירת ימי חופש הם רעיונות שטוב ליישם גם בימי שגרה ולא רק בימי קורונה. אם השוטף של העמותה מייצר כרגע רעש ולא מאפשר תכנון אסטרטגי או מבט על – צאו לחופשת פסח מרוכזת ונצלו אותה כדי לעבוד על תמונת הכנסות.

5. שינוי חברתי בזמן חירום

במציאות כזו נדרשת פעילותם של ארגונים שיאתגרו את השלטון, ישאלו שאלות וישמשו כלב השמירה האמיתי של הדמוקרטיה, לכן חשוב שהמסר שלכם ינוסח כך שהאוזן תוכל לשמוע אותו.

המלצה: עבדו על מסגור מחדש של המסר שלכם. דווקא בזמני חירום חשוב שישמע קול שקול, המבקר את עבודת הממשלה.

6. מקומה של מפתחת המשאבים בארגון

יוצא לי לייעץ לא פעם לארגונים במשבר וכמעט תמיד אני שומעת במטבח הערות חצי מבודחות מצד הצוות השכיר כלפי מפתחת המשאבים של הארגון, על כך שהעבודה שלה היא זו שאמורה להעלות אוכל על שולחנם. ההערות האלו הרסניות. בעיקר בשעת משבר. הטלת אחריות על כתפיו של אדם יחיד עשויה להיות חוויה משתקת.

המלצה: היו ערים לכובד האחריות ולמה שאתם משדרים למפתחת המשאבים בארגון. תנו מרחב נשימה למפתחת המשאבים לעשות את עבודתה, ובמקביל קחו אחריות משותפת, קיימו פגישות און ליין כדי לבחון את המצב ולהחליט על דרכי פעולה.