מה מאפיין מחאות של צעירים אקטיביסטים?

צילום:Stefan Müller

"אתה לא צריך להיות פה, אל תחייך, אתה הורס את הדמוקרטיה" כך התפרצה מפגינה צעירה ממחאת הסטודנטים לעבר ראש הממשלה בנימין נתניהו, בזמן שהתראיין ל-ynet. שמנו לב שמחאות שמובלות על ידי צעירים אקטיביסטים נראות אחרת ממה שאנחנו רגילים. יצאנו לבדוק, מה מאפיין אותן. הסתכלנו על מחאות גלובאליות, ולמדנו מה גורם לצעירים ליזום מאבק, לקחת חלק במחאות, כיצד הם מתארגנים ומה מניע אותם לפעולה.

בספרות המקצועית מתייחסים לשלושה אבות טיפוס בהם צעירים בוחרים להביע התנגדות, ופועלים לשינוי יחסי הכוח.

התנגדות צייתנית – צעירים המביעים התנגדות צייתנית מנצלים הזדמנויות בתוך מבני הכוח הקיימים. הם אינם מערערים על תהליכי קבלת ההחלטות הפוליטיים הקיימים, אלא לומדים איך מוסדות אלה פועלים ומצליחים להשיג גישה ישירה למוקדי הכוח. כאשר נוער למען אקלים פועל לקידום חקיקה אקלימית בכנסת, זו דוגמה להתנגדות צייתנית.

התנגדות מסוכנת – המאפיין של התנגדות זו הוא סולידריות ויצירת שיתופי פעולה באופן שמאיים על מוסדות ממשלתיים, ואף מייתר אותם. חיסרון בולט של התנגדות מסוג זה, שאינה מהווה איום מיידי ולא יוצרת תחושת דחיפות. דוגמה להתנגדות שכזו היא קואופרטיב מזון, התארגנות של תושבים לקניית מוצרים ישירות מספקים בצורה משותפת, במקום לקנות בסופר.

התנגדות משבשת – התנגדות מסוג זה היא מאפיין חיוני של רוב התנועות החברתיות. היא יוצרת מרחב לקולות ושחקנים פוליטיים מקבוצות מיעוט, וחושפת יחסי כוח ואינטרסים מאחורי מה שעשוי להראות הגיוני, ניטרלי או מחויב המציאות. התנגדות זו יוצרת מומנטום לשינוי חברתי, כיוון שהיא מאתגרת את הנורמות הרווחות בחברה. דוגמה טובה לכך היא המחאה של צעירות ששפכו מרק עגבניות על יצירת ״החמניות״ של ואן גוך בגלריה הלאומית לאומנות בלונדון. התנגדות מסוג זה נותנת במה לקולות שלא נשמעים, עושה באז ברשתות, וקשה להתעלם ממנה.

בפועל התנגדות אינה סטטית, היא נזילה, דינאמית ומתפתחת. צעירים ותנועות חברתיות יכולים להביע התנגדות משלושת הסוגים בו זמנית. כל צורות התנגדות תומכת ומשלימה צורות אחרות, ולכן מרבית התנועות החברתיות שמצליחות, כוללות את שלוש סוגי ההתנגדויות.

צעירים אקטיביסטים במחאת החיג׳אב

צעירה בת 22 מאיראן נעצרה על ידי משטרת המוסר, האחראית על אכיפת תקנות החיג׳אב מטעם הממשלה. הטענה היתה שהיא לא לבושה בצניעות ולא עטתה את החיג׳יאב כראוי. למשפחה נאמר שהצעירה הועברה לידי המשטרה לתדרוך על כללי הצניעות אך בפועל היא הגיעה לבית החולים, כשהיא בתרדמת, ונפטרה יומיים לאחר מכן.

המעצר והמוות של הצעירה הביאו לגל מחאות עצום באיראן ולגילויי הזדהות עם הצעירה מכל העולם. כ-93 אחוז מהמפגינים היו צעירים בני 25 ומטה. צעירים וצעירות ילידי דור ה-z בעלי תודעה פוליטית מפותחת הם נושאי הדגל של מאבק לחירויות פוליטיות ואזרחיות. דור זה התרחק במהלך השנים מערכי יסוד של המהפכה האסלאמית, הם הפכו להיות יותר חילוניים ויותר מערביים. לדור הצעיר באיראן אין התנגדות עקרונית לעצם קיומו של החיג׳יאב אך הם אינם מוכנים בשנת 2022 להיות המדינה היחידה בעולם (אפילו בעולם המוסלמי) שיש בה כפייה ללבישת החיג׳אב. (מבוסס על ראיון בפודקאסט מחאת החיג'אב, עוד יום של כאן עם דר' רז צימט)

הרשתות החברתיות כמו פייסבוק ואינסטגרם באיראן משמשות לחשיפה של הצעירים למה שקורה מחוץ לאיראן, וגם מאפשרות לבטא את המחאה שלהם, ולקבל הד ציבורי רחב יותר. דוגמה בולטת לכך שהשלטונות באיראן נאלצים להתגמש היא בנושא איסור על כניסתן של נשים לאצטדיוני הכדורגל. כתוצאה מלחץ פנימי מתמשך וגם מלחץ של התאחדות הכדורגל העולמית של פיפה האיראנים נאלצו להתפשר והנשים הורשו להיכנס לאצטדיון.

מה שבולט במחאות החיג׳אב הוא האתגור של הנורמות הרווחות והאפשרות לדמיין שאפשר אחרת. הצעירים והצעירות באיראן רואים שקיימת מציאות אחרת מחוץ לאיראן. רמת התסכול וחוסר אמון במשטר גברה יחד עם ההבנה כי אפשר אחרת הוציאו את הצעירים לרחובות.

מחאת האקלים של דור ה-Z

מחאה בנושא אחר היא מחאת האקלים. ילידי דור ה-z הם לא רק בעלי תודעה פוליטית מפותחת, הם מוכנים יותר מדורות קודמים לעסוק באקטיביזם סביבתי, וגם מרגישים שהם יכולים להשפיע יותר על מקבלי החלטות (מקור). זה לא דבר חדש שצעירים קמים נגד מוסר ההורים, אך הפעם הם מפנים אצבע מאשימה כלפי ההורים, שלא רק אחראים לאסונות עבר והווה אלא גם פוגעים בעתיד שלהם – הילדים. החידוש במחאה זאת: הדור הצעיר שהכי פחות אחראי למשבר האקלים יסבלו מכך הכי הרבה.

ניתן לראות בכך קפריזה של הדור הצעיר ולזלזל בקריאות המחאה ״אם אין לעולם עתיד, למה לי להיות תלמיד?״ אך חרדה אקלימית היא תופעה קיימת. נוער למען אקלים משמיעים פלייליסט של שירים מדכאים במיוחד במחאות, המספרים את סיפור של המאבק במשבר האקלים. חרדה יכולה להיות מקור לאנרגיה ולהניע לפעולה, גרטה תונברג היא דוגמה לכך שניתן לתעל חרדה אקלימית לאקטיביזם.

ואם בכל זאת לא השתכנעתם שהנוער של היום מעורב יותר מתמיד בנעשה סביבו כדאי לכם להכיר מקרוב יותר את מחאת האקלים ובפרט את נוער למען אקלים ואתר האינטרנט שלהם. צעירים אקטיביסטים ממוקדים, יש להם מטרות, יש חזון, יש עקרונות לקבלת החלטות, יש תוכנית פעולה והם מכירים את השדה הפוליטי לא פחות טוב מהמבוגרים. על מדד מפלגות ירוק שמעתם? הם יודעים אילו מפלגות מחויבות לנושאים סביבתיים ומי מהן דאגו לסביבה ולמשבר האקלים בשנה האחרונה, מה עשו בפועל ואפילו נותנים להם ציונים.

אם ארגונים רק מתחילים ללמוד מהו גיוון והכלה ואיך מיישמים את המדיניות אצלם זה כבר קיים. חזון המחאה כתוב בעברית וערבית, פונים לכל המגדרים, לכל נטיה מינית, לכל אמונה וקוראים לכל בני נוער השייכים למגזרים שונים בחברה ישראלית להצטרף למחאה. ושלא תיטעו הם לא נאיביים, גרינווש היא מילה שגורה בפיהם, השנה לא הגיע נציג מנוער למען אקלים לוועידת האקלים העולמית בשארם אל שייח. שילוב של השתתפות מאכזבת בשנה שעברה, ההבנה כי הכנס לא יביא לשינוי והידיעה כי קוקה קולה נותנת חסות לכנס הובילו להחלטה לא להגיע.
נכון שהייתם רוצים לראות מקרוב מה הם עושים? אז זהו שאי אפשר. נוער למען אקלים לא מאפשרים מעורבות של מבוגרים ורק מידי פעם נעזרים במבוגרים כדי לארגן אירועים ואפילו מגבילים את גיל ההשתתפות עד גיל 18.

נוער למען אקלים הם דוגמה לשימוש בשלושת סוגי ההתנגדות. במישור הפוליטי הם מקדמים חקיקה אקלימית בכנסת, תוך שיתוף פעולה עם ח"כים והשתתפות בוועדות – התנגדות צייתנית. בשטח מארגנים הפגנות, ימי שביתה, מיצגים ופעולות מחאה מול גופים בכירים בממשלה ובתעשייה – התנגדות משבשת. והם עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם ארגונים כגון מגמה ירוקה, הורים למען האקלים, מורים למען האקלים והמרד בהכחדה ליצירת תשתיות חיים בנות קיימא לשמירה על העתיד – התנגדות מסוכנת.

הכרה בחומרת המצב ובדחיפות השינוי והתחושה כי הכל מוטל על כתפיהם יחד עם הסתכלות רחבה על מה קורה בעולם וכיצד מתמודדים עם האתגרים, הם אלו שמוציאים את הצעירים למחאות.

מחאת Me Too#

מחאה נוספת שאי אפשר להתעלם מקיומה היא מחאת ה״מי טו״ שהפכה לתנועה פמיניסטית בין לאומית. מחאת מי טו החלה עם התפשטות ההאשטאג MeToo בשנת 2017 ויצרה גל של נשים וגברים, שסיפרו ברשתות חברתיות על הטרדות ותקיפות מיניות שחוו בחייהם. מחאה שבאמצעות ביטוי השטאג, הסירה את הבושה מהקורבנות, נתנה להן קול, וחשפה את הפוגעים. ההשטאג התפשט והבנו כי כולנו חשופים וחשופות להטרדות מיניות.

המחאה לא נשארה בתחום הוירטואלי, ב-2018 עובדים של חברת גוגל ממדינות שונות בארה״ב, מאירופה ואסיה (כולל ישראל) יצאו ממקום עבודתם במחאה על הטרדות מיניות ובדרישה לשינוי התרבות הארגונית בחברה. המחאה הגיעה לאחר פירסום בניו יורק טיימס כי גוגל הסתירה הטרדות מיניות שביצעו בכירים בחברה. מדיניות המכונה בוררות כפויה מנעה מתלונות עובדים לצאת מחוץ לחברה ולהגיע לבית המשפט.
מה השיגה המחאה? גוגל הכריזה על ביטול הסעיף בהסכמי ההעסקה של העובדים שחייב אותם להסכים לתהליכי בוררות פנימיים בתוך החברה במקרים של תלונות בנושא הטרדות מיניות.

בישראל – ב-2019 בהשראת קמפיין Me Too יצאה קבוצה של תלמידות ותלמידים מרחבי הארץ לעורר את המודעות לפגיעות על רקע מיני בתוך בתי הספר בין תלמידים ובין מורים לתלמידים. תלמידים סיפרו על הטרדות שחוו והפגינו בדרישה לסביבה לימודית בטוחה יותר. אין כתובת בבית הספר שלשם ניתן לגשת להתלונן ולקבל מענה, אין מערכי שיעור שנועדו לטפל בבעיה או הכשרה מקיפה למורים שהיא בגדר חובה. התלמידים דרשו עמידה על כללי התנהגות ברורים בבית הספר, פרסום של מה ניתן לעשות בנושא כולל למי ניתן לפנות כמו שמחויבים היום במקומות העבודה.

מה היה ההישג של המחאה בארץ? החל משנת הלימודים הקרובה, "מיניות בריאה ומניעת פגיעה מינית" יהיה נושא חובה לכלל תלמידי מערכת החינוך, עם תכנים מותאמים לכל כיתה, מ א' ועד יב'. כמו כן, תוך שלוש שנים כל המורות והמורים בישראל יוכשרו לאיתור, טיפול ומניעה של פגיעה מינית.

מחאת מי טו התפשטה לעשרות מדינות, בהן גם כאלה עם מרחב דמוקרטי מצומצם כמו: הודו, פקיסטן ומצרים. מצרים הייתה אחת המדינות הגדולות הראשונות עם רוב מוסלמי, בהן הטרנד הוויראלי התפוצץ. למעשה, זו אחת מחמש המדינות היחידות באפריקה בה ההשטאג תפס ברשתות.

השפעת המאבק של תנועת מי טו במצרים הביא לכך שבאוגוסט 2020, מצרים אישרה חוק חדש להגנה על זהותן ואנונימיותן של נשים ונערות שבאות לדווח על הטרדה או התעללות מינית. מאוחר יותר באותו חודש, מסגד אל-אזהר, הסמכות הדתית הגדולה ביותר למוסלמים סונים במצרים, פרסם הצהרה המכריזה על הטרדה מינית haram (אסורה) ומאשרת שבחירת לבוש של אישה אינו תירוץ לתקיפה מינית. (מקור)

קמפיין נוסף שהחל בעקבות מחאת מי טו התמקד בהטרדה מינית בתחבורה ציבורית. לאחר שסקר של האו"ם מצא כי 70% מהנשים המצריות חשו לא בטוחות בנסיעה בתחבורה ציבורית, הממשלה פירסמה שלטי חוצות נגד אלימות בתחנות ברחבי קהיר והקימה קו חם לדיווח על תקיפה ברכבת. (מקור)

הצלחת המחאה היא בעובדה כי הסמוי הופך למדובר, ניתן לדבר על הטרדה מינית בבית, בבית הספר ובמקומות העבודה. גם השימוש בסיפורים הוא כלי עוצמתי. לא ניתן להתעלם מסיפור אישי, ועוד יותר כאשר עולים על פני השטח סיפורים של כל כך הרבה נשים. הסיפור של הפרט הופך לחלק מסיפור גדול יותר שמצביע על תופעה חברתית לא לגיטימית.

לסיכום

למה מחאות של צעירים מעניינות ארגונים חברתיים? כי צעירים פועלים לשינוי יחסי הכח בחברה, כי יש להם עמדות מוצקות והם מוכנים להילחם למען הערכים שהם מאמינים בהם, כי הם פועלים חזק ברשתות ומצליחים לסחוף איתם את ההמונים, וכי אקטיביסטים צעירים הם מקור אנרגיה וכוח מתפרץ שמשפיע על העולם.

O’Brien, K., Selboe, E., & Hayward, B. M. (2018). Exploring youth activism on climate change: dutiful, disruptive, and dangerous dissent. Ecology and Society, 23(3).

4 Ballew, M., Marlon, J., Kotcher, J., Maibach, E., Rosenthal, S., Bergquist, P., Gustafson, A., Goldberg, M. & Leiserowitz, A. (2020). Young adults, across party lines, are more willing to take climate action. Yale Program on Climate Change Communication.

ביילינסון, א., 2022. אל מעבר לביית הדורות, הזמן הזה, מכון ון ליר: ירושלים

MWN #MeToo in Egypt: Egyptian Women Stand Up to Culture of Violence