מה אפשר ללמוד מקהילות קוד פתוח וידע חופשי?

צילום: Kaleidico on Unsplash

ארגונים רבים פועלים עם ולמען קהילות, או מעוניינים לפתח קהילות סביב פעילותם כדי לממש את המטרות והחזון שלהם. היחסים בין ארגונים וקהילות יכולים להעלות אתגרים שונים כמו: איך ארגון עובד עם קהילה? איך נראים הקשרים בין מקבלי שכר ומתנדבים? האם המתנדבים גם תורמים? מה הם תורמים? איך הם מעורבים בקמפיינים ציבוריים? ועוד

במרחב תרבות הקוד הפתוח והידע החופשי פועלות לא מעט עמותות וקרנות במטרה לתמוך ולקדם מיזמים בתחום, ולקדם מטרות חברתיות. בסקירה זו נכיר קצת קהילות קוד פתוח, ונראה מה ארגונים וקהילות אחרים יכולים ללמוד מהן, מה יכול לעבוד גם בקהילות אחרות.

שלושת הזוגות של קהילות קוד פתוח וארגון שאסקור הם כאלה שאני מכירה כבר כמה שנים, ופעילה בהם ברמות שונות של מעורבות: משתמשת בשירותים, מתנדבת פעילה, מתנדבת בעבר, או חברת עמותה. כולם התפתחו סביב תוכנות או שירותים דיגיטליים מבוססי קוד פתוח או שעוסקים בידע חופשי והנגשה של מידע.

מערכת ניהול התוכן וורדפרס WordPress וקרן וורדפרס

וורדפרס WordPress היא מערכת ניהול תוכן המופצת באופן חופשי. כל אחד ואחת בעולם (עם גישה לאינטרנט) יכולים להתקין על שרת אינטרנט את וורדפרס ללא תשלום, ולהקים אתר אינטרנט או בלוג שמבוסס עליה. הגרסה הראשונה של וורדפרס התפרסמה בשנת 2003, וכיום כ-37% מאתרי האינטרנט בעולם מבוססים על וורדפרס.
אנשי מקצוע וספקי שירותים רבים מציעים שירותים בתשלום לעיצוב ופיתוח אתרים, אחסון אתרים, ותוספים שיכולים לשפר את פעילות האתר. אך גרסת הליבה של וורדפרס זמינה גם ללא תשלום, כמו גם תוספים ותבניות עיצוב רבות, ויש קהילה גדולה של אלפי אנשים שעוסקים בפיתוח התוכנה, בדיקות, פיתוח תבניות עיצוב, תרגום לשפות והתאמה מקומית, ועוד. רבים מהם עושים זאת בהתנדבות או כתרומה לקהילה במסגרת מקום עבודה מקצועי.

קרן וורדפרס היא ארגון ללא מטרות רווח שהוקם בשנת 2010 במטרה לתמוך בהמשך הפיתוח של וורדפרס, ולתמוך בפעילות הקהילה. בין השאר, הקרן תומכת בהפקה וארגון של מפגשי קהילה, האקתונים להדרכה ופיתוח, וכן מחזיקה בזכויות היוצרים לקניין הרוחני של וורדפרס (השם, הלוגו, הסמלים הנלווים). לפי הדו"חות הכספיים באתר הקרן, המחזור השנתי של הקרן הוא כמה עשרות אלפי דולרים, ולארגון הבן של הקרן שמיועד לתמיכה בקהילת קוד פתוח וורדפרס יש מחזור של כ- 4.5 מיליון דולר, ועיקרו מיועד למימון הוצאות של הפקת כנסים ואירועי קהילה – וורדקאמפ. התרומות לקרן הן בעיקר מתורמים פרטיים, והתרומות לארגון הבן הן בעיקר חסויות לכנסים וכן מכירת כרטיסים.

שכר והתנדבות: צוות הקרן לא מתואר באתר, אך לפי מחזור הפעילות נראה שמדובר בצוות קטן מאוד. אפשר גם לראות בדו"חות הכספיים, שרכיבי השכר והתשתיות נמוכים מאוד.
חברי קהילה רבים תורמים תרומה של שווי כסף כמו שעות תכנות ופיתוח, בדיקות, תמיכת משתמשים – אלו לא נספרות כתרומה לקרן אלא כפעילות בקהילה. גם הרצאות בכנסים של וורדקאמפ הם ללא תשלום למרצים. לצד פעילות אישית של אנשי קוד ופיתוח תוכנה, קהילת וורדפרס מעודדת חברות מסחריות לתרום משאבי פיתוח לטובת הקהילה כהשקעה בעתיד של כלל משתמשי וורדפרס. תרומה כספית נעשית רק דרך הקרן (הפנייה מאתר הקהילה לאתר הקרן). גם החסויות לכנסים הן של חברות מסחריות שמתבססות בפעילותן על וורדפרס, ורוצות לקבל חשיפה בכנסים המקצועיים.
קמפיין בולט לגיוס משאבים הוא קמפיין Five for the Future, שמעודד חברות שעובדות עם וורדפרס בעסקיהן לתרום שווי כסף לטובת העתיד של וורדפרס ולטובת כלל הקהילה.

איפה הקהילה נפגשת: למתנדבים ב-WordPress.org יש פרופיל משתמש, שבו אפשר להציג את עצמך וגם רואים מה התרומה שלך לקהילה. זה עוזר לבנות אמינות בין אנשים שמשתפים פעולה מרחוק, וגם לבנות שם מקצועי של יכולות ומיומנויות שלך. למעשה, תחת קהילת וורדפרס יש כמה תתי קהילות: קהילת מפתחי קוד (ואולי אפילו קהילות קונות סביב פיתוח רכיבים מסויימים), קהילת עיצוב ופיתוח תבניות עיצוב, קהילת תרגום והתאמה מקומית (לוקליזציה), וגם קהילות מקומיות במדינות מסוימות או סביב שפה מסוימת, כמו קהילת וורדפרס בעברית. לצד הפעילות אונליין, מתקיימים כנסים ומפגשים של חברי הקהילה – חלקם מקומיים וחלקם בינלאומיים.

קהילת קוד פתוח: ויקיפדיה העברית ו-ויקימדיה ישראל

ויקיפדיה העברית היא הגרסה העברית של אנציקלופדיית האינטרנט החופשית ויקיפדיה. התוכן שמתפרסם בוויקיפדיה כפוף לרישיון תוכן חופשי CC-BY-SA, ולפיכך היקף זכויות היוצרים עליו מצומצם למדי. ויקיפדיה העברית הושקה ביולי 2003, ונכון לתחילת ספטמבר 2020 יש בוויקיפדיה העברית כ-275 אלף ערכים.

בעוד שמיליוני אנשים ברחבי העולם משתמשים במידע שהם מוצאים בויקיפדיה לצרכיהם כי הוא שם, חופשי ואמין יחסית למקורות מידע אחרים, יש כמה אלפים של אנשים שגם עורכים בפועל, כותבים קוד ורובוטים, עורכים לשונית או מתקנים תקלדות, ומונעים השחתות. מתנדבים נוספים עוסקים בהדרכות, הרצאות ופעילות ציבורית. בעוד שרובנו חושבים על ויקיפדיה כעל אנציקלופדיה מקוונת וחופשית לשימוש, יהיה יותר מתאים לחשוב עליה כעל קהילה של אנשים שכותבת ומנהלת יחד אנציקלופדיה מקוונת.

עמותת ויקימדיה ישראל הוקמה בשנת 2007 על ידי קבוצה של עורכי ויקיפדיה העברית, ושייכת לרשת של 42 אגודות ויקימדיה מקומיות (צ'פטרים) הפועלים ברחבי העולם, תחת קרן ויקימדיה העולמית. ויקימדיה ישראל פועלת לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים ובאמצעות יצירת מיזמים להקלת הגישה למאגרי מידע. היא פועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית. בעוד שויקיפדיה היא המיזם הכי מוכר וגדול של ויקימדיה, העמותה תומכת בפעילות מיזמי ויקימדיה נוספים, ביניהם ויקישיתוף (שבו שמורים ומנוהלים כל קבצי התמונות והמדיה שאנחנו משתמשים בהם ורואים בויקיפדיה), ויקינתונים, ויקימילון, ועוד.

פעילות העמותה כוללת: תמיכה בקהילות המתנדבים של מיזמי ויקימדיה, שילוב מתנדבים וכותבים חדשים במיזמים, יצירת שיתופי פעולה עם מוסדות השכלה ותרבות לצורך הנגשת מידע ללא עלות, והגברה של החשיפה הציבורית לנושא חופש המידע. בדף המידע בנושא התנדבות בויקימדיה ישראל, אפשר למצוא אפשרויות שונות להתנדבות ומעורבות. רבות מהן מבוססות על עריכה בויקיפדיה והדרכה לעריכה, אבל יש גם אפשרויות נוספות כמו סיוע בפיתוח משאבים או שיתופי פכולה בנושא תוכן חופשי.
ויקימדיה ישראל תומכת בפעילות, ויוזמת אירועים ותכניות (למשל: הדרכת עורכים חדשים ופיתוח מערכי הדרכה מקוונים, פיתוח קורסים בשיתוף אקדמיה ובתי ספר, מפגשים חצי שנתיים של הקהילה) אך ככלל, צוות העובדים אינו מתערב בשיקולי עריכה ותוכן במיזמים עצמם אלא במקרים מיוחדים. העובדים מאוד מקפידים על שקיפות בנושא, ופועלים במרחב של ויקיפדיה עם שם משתמש וזיהוי כעובדי העמותה.

שכר והתנדבות: בעמותה יש כיום שבע עובדות בשכר. יש עורכי ויקיפדיה שלא רואים עצמם כמתנדבים בעמותה ומתמקדים בעריכת תוכן ושיחות קהילה בויקיפדיה, ויש כאלה שמתנדבים בעמותה. למשל: חברות בוועד המנהל, הדרכות לעורכים חדשים, הפקת מפגשי קהילה.
התקציב השנתי של ויקימדיה ישראל בשנת 2019 היה, 2,377,363 ש"ח, ורובו המכריע מבוסס על תרומות. חלק ניכר מהתקציב הוא תרומה של קרן ויקימדיה העולמית, ולצידה תרומות של קרנות נוספות וכן תורמים פרטיים. קרן ויקימדיה העולמית מפעילה מדי שנה קמפיין גיוס תרומות ממשתמשי ויקיפדיה, ומצליחה לגייס באמצעות תרומות קטנות של תורמים רבים מיליוני דולרים. חלק מהתרומות האלה עובר לסניפים המקומיים, לצורך פעילות וקידום מטרות התנועה.

תרומה כספית בישראל של תורמים פרטיים נעשית בדרכים שונות, בעיקר באמצעות עיגול לטובה (כ-2200 תורמים קבועים), ותשלום דמי חברות שנתיים בעמותה (תשלום שנתי סמלי).
הרוב המוחלט של עורכי ויקיפדיה עושים זאת ללא תמורה כספית, כלומר בהתנדבות. שעות העריכה מצטברות לשעות רבות של תרומה שוות כסף. עורכים בתשלום מחוייבים להצהיר על כך, וחלות עליהם מגבלות מסויימות בפעילות בויקיפדיה. זה כולל גם עריכה במסגרת מקום עבודה, או אפילו במסגרת שיתופי פעולה של גופים ציבוריים עם ויקימדיה.

קמפיינים: בשנת 2019 ויקימדיה ישראל יצאה בפעולה ציבורית לשחרור לציבור של תמונות ללא זכויות יוצרים ששמורות באתרי אינטרנט של ארכיונים וארגוני מורשת. הקמפיין והפעולה עוררו עניין ציבורי בנושא, וגם כעס והתנגדות מצד ארכיונים וארגוני מורשת. זו דוגמה לפרויקט שמתנדבים יתקשו לבצע ללא גב מוסדי של ארגון (התארגנות לפעולה, יעוץ משפטי והגנה משפטית, קמפיין תקשורתי והופעות בתקשורת). כמו כן, התמונות יכולות לשמש באופן אישי ובמיזמים שונים של ויקימדיה, ולכן זאת פעולה רחבה יותר מאשר התנדבות בויקיפדיה.

איפה הקהילה נפגשת: על אף שכל גולשת וגולש ברשת יכולים לערוך בויקיפדיה, רבים מהעורכות והעורכים יוצרים לעצמם חשבון משתמש, איתו הם מזדהים בעריכה ובפעילויות בקהילה כמו שיחות והצבעות. לכל משתמש נוצר גם דף משתמש, אותו אפשר לערוך ולהציג בו את עצמך: פעילות בקהילה (למשל: הערכים שערכתי), תחומי ידע ועניין, ועוד. זה גם מקום לפנות אל עורכים ולשוחח איתם, ואפשר לראות את היסטוריית העריכה והשיחות שלהם כדי להכיר אותם ואת תחומי העניין שלהם. מרחב דפי המשתמש והשיחות מתנהל בדומה לפורום מקוון, ובו מתנהלת בפועל הרבה מפעילות הקהילה.

כנסת פתוחה והסדנא לידע ציבורי

הסדנא לידע ציבורי היא עמותה ישראלית שעוסקת בהגברת השקיפות של השלטון בישראל, קידום ממשל פתוח על ידי הנגשת מידע ממשלתי באמצעות כלים טכנולוגיים באינטרנט ועידוד דיון ציבורי אזרחי באמצעות ידע פתוח.

הסדנא קמה כחממה טכנולוגית למיזמי קוד פתוח, מתוך שאיפה לשכפל את הצלחת מיזם "כנסת פתוחה", שקם במטרה להנגיש לציבור את פעילות הכנסת. העמותה נוסדה בשנת 2011 לאחר שכנסת פתוחה (2009) והתקציב הפתוח (2010) כבר עלו לאוויר, על מנת לתמוך בכלים נוספים. בין המיזמים הנוספים שפועלים בסדנא אפשר למצוא את: התקציב הפתוח, המפקח הכללי – מעקב טרכטנברג, המפה החברתית, Anyway, תב"ע פתוחה ועוד. רוב המיזמים נוצרים כיוזמה של חברי קהילה, שיכולים להיעזר בסדנא לגיוס מתנדבים נוספים, התייעצות, שיתוף ידע ולמידה. ישנם גם פרויקטים שפועלים בשיתוף פעולה עם ארגונים אחרים או בתמיכה של קרנות, ואז חלק מהעבודה נעשה בשכר. סביב המיזמים השונים נוצרות קהילות של עבודה משותפת, ובחלקן גם של משתמשים ובעלי עניין (למשל עיתונאים שיכולים למצוא נתונים מעניינים והצגה טובה שלהם במיזמים השונים של הסדנא). מיזמים או כלים שבעבר דרשו תשתיות טכנולוגיות מורכבות יחסית, ניתנים למימוש היום יותר ויותר על בסיס כלים קיימים, מה שמשנה את מרכז הכובד של פעילות הסדנא ואת המיומנויות שדרושות לפעילות ומעורבות.

קהילת המתנדבים הפעילים בסדנא כוללת עשרות פעילים, בהם מפתחי תוכנה, מעצבים, כלכלנים, משפטנים, חוקרים אקדמאים ועוד. המתנדבים נפגשים פעם בשבוע במפגשי פיתוח בתל אביב (כשאין קורונה…), והרבה מהעבודה והתקשורת נעשית בכלים מקוונים בין המפגשים: בפורום של הסדנא ובקבוצות עבודה של המיזמים השונים. בסדנא יש צוות קטן של עובדים בתשלום, ששה בעלי תפקידים, חלקם במשרה חלקית או כפרילנסרים. רבים מהפעילים בקהילת הסדנא מתנדבים בעבודה מקצועית של פיתוח קוד, עיצוב, ניתוח נתונים, וכיו"ב. הפעילות שלהם היא למעשה תרומת שווי כסף.

אפשר לראות את התקציב ואת מקורות המימון באתר הסדנא, שלא רק קוראת לאחרים לפעול בשקיפות אלא אף מקפידה על כך בעצמה. עיקר התקציב מגיע מקרנות וגופים ציבוריים, ויש גם תרומת שעות התנדבות של חברות טכנולוגיה.

קמפיינים: לקראת הבחירות לכנסת ה-19 בשנת 2013, יצאה הסדנא בקמפיין מימון המונים לפיתוח ועדכון מיזם כנסת פתוחה. הקמפיין עמד ביעד הגיוס, והיה בשעתו הקמפיין עם הכי הרבה תומכים בהדסטארט (שיא שנשבר מאז, כמובן).
באתר הסדנא פועל פורום לדיונים ועדכונים (מבוסס על כלי תוכנה חופשית בשם Discourse לפורומים ורשימות תפוצה), ויש גם קבוצות עבודה ושיחה לפרויקטים השונים. ניהול הפיתוח המיזמים וניהול גרסאות הפיתוח מתבצע ב-GitHub, וכפי הגדרות של קוד פתוח – הוא פתוח ונגיש לציבור. למשל, מיזם "מפתח התקציב" בגיטהאב.

נקודות השוואה:

קודם קהילה ואחר כך ארגון: בכל שלוש הדוגמאות האלה (וגם במקרים אחרים של קהילות קוד פתוח וידע חופשי), הקהילה נוצרה והתחילה לפעול לפני שהיה הארגון. הארגון קם במטרה לתמוך בפעילות הקהילה, ולאפשר את התפתחותה והמשכה לאורך זמן. יש דברים מסויימים שקהילת פעילים לא יכולה לעשות ללא מסגרת משפטית של עמותה, במיוחד גיוס כספים וניהול כספים. גם בהיבטים של קידום חקיקה ומאבק ציבורי, לגב של עמותה יכול להיות יתרון.

קהילה של עשייה משותפת: כל שלוש הקהילות עוסקות במיזם או מיזמים שחברי הקהילה בונים ומפתחים יחד. הקהילה מתמקדת בפרויקט משותף, ובמטרות חברתיות שהוא משרת, ולא בפיתוח הארגוני של הארגון. הארגונים מצומצמים בצוות בשכר לעומת גודלן של הקהילות וכמות המתנדבים והפעילים.
מעגלים של מעורבות בקהילה: בכל הדוגמאות אפשר לראות ליבת מתנדבים מסורים ומתמידים, אבל גם מתנדבים מזדמנים, משתמשי השירותים, שותפים לערכים ולחזון חברתי (לא החזון של עתיד הארגון). אפשרויות להתנדבות בארגון (למשל בפיתוח קשרים עם תורמים ושותפים, חברות בוועד המנהל או בוועדת הכספים, ייעוץ משפטי, פעילות ציבורית וברשתות חברתיות, ועוד) מגדילה את אפשרויות ההתנדבות והמעורבות גם למי שאינם בעלי מיומנויות טכנולוגיות שנחוצות בליבת הפעילות של הקהילה.

קהילה מקוונת בפלטפורמה עצמאית: לכל הקהילות יש סביבת שיחה וקבלת החלטות מקוונת עצמאית. עם שמות משתמש ופרטים ייחודיים, מאפיינים של הצגת הפעילות בקהילה, ותרבות פנימית. ברור שלכולם יש גם קבוצות בפייסבוק, קבוצות עבודה בסלאק, ועוד כלים לתקשורת מקוונת. אבל אף אחד מהם לא סומך רק על פייסבוק או ווטסאפ (שזה גם פייסבוק) לתקשורת קהילתית.

שוליים רכים של קהילה: בין אם אלו מתנדבים מזדמנים (עריכה חד פעמית בויקיפדיה, תרגום כמה מחרוזות בוורדפרס) או מתנדבים שמחוייבים יותר בתקופת זמן מסויימות ובאחרות פחות – המבנה הגמיש של הקהילה מאפשר מעורבות משתנה, יציאה וכניסה חזרה לפעילות. זאת לצד התרבות והכלים של עדכון ושיתוף מידע, שמאפשרים לעקוב מרחוק גם בתקופות פחות פעילות, או להתעדכן כשמעוניינים בכך.

השתנות של הקהילה לאורך שנים: כל הקהילות האלו במגמת צמיחה והתרחבות. עם זאת, בחלקן עולים דגשים חדשים עם הזמן. למשל: הנושא של ייצוג ומעורבות של נשים ושל קבוצות אוכלוסיה מחוץ לצפון אמריקה ואירופה בויקיפדיה העולמית מעסיק את ויקימדיה, והקרן משקיעה משאבים בפעילות בנושא ובתיקון ההטיות.

פרויקטים מבוססי מתנדבים ופרויקטים בתשלום: בכל הקהילות, ישנה גם עבודה מקצועית בתשלום. כאשר זה נעשה במימון של הארגון התומך, זה חייב להיעשות בשקיפות מלאה של פרטי ההתקשרות, וכן בפרסום הקריטריונים לבחירת העובדים בתשלום. גם כאשר התשלום הוא מחוץ לקהילה (כמו עריכה בתשלום בויקיפדיה), חשוב להתנהל בשקיפות לגבי זה.

שיקוף ערכים בהתנהלות: כל הקהילות והארגונים האלה פועלים לקידום ערכים חברתיים של חופש בידע ובשימוש בכלים, הנגשה של מידע, חינוך והעלתא מודעות לנושאים האלה. לכן, לא מפתיע שהם גם פועלים בשיטות של שקיפות והנגשת מידע בפעילות שלהם. זה מתבטא במידע שהארגונים מפרסמים באתר על התנהלותם, ובפיתוח כלים קהילתיים לניהול שיחות ולניהול ידע כדי לאפשר לחברים חדשים להשתלב בפעילות.

לסיכום, בעוד שחלק מהמאפיינים מתאימים במיוחד לקהילות של אנשים עם מיומנויות טכנולוגיות גבוהות או קשר בעיקר אונליין, חלק מהמאפיינים יכולים להתאים גם לארגונים וקהילות אחרות שרוצים לצמוח יחד, ולהביא להשפעה ושינוי בעולם. מה גם, שכיום הפעילות והתקשורת בהרבה קהילות עוברת לאונליין, אז כדאי ללמוד ולהרחיב את השימוש בכלים האלה.

מכירים דוגמאות אחרות של ארגון-קהילה? מוזמנים ומוזמנות לשתף.