פלטפורמות ישראליות לגיוס תרומות און ליין

ארגונים רבים מתלבטים בשאלה מהי הדרך המתאימה להם לאפשר לציבור לתמוך און ליין בפעילותם. חלקם עושים זאת עם פייפאל אחרים בהתקשרות עם חברות אשראי ויש ארגונים שעובדים עם ישראל תורמת או עם Jgive.

הפוסט הזה הוא אחרון בסדרה שסוקרת את האפשרויות הקיימות לתמיכה און ליין והוא מתמקד בשתי מערכות המיועדות במיוחד לארגונים חברתיים.

לקריאת הפוסט הקודם: סליקת אשראי, זה לא נורא מסובך?

אם בפוסטים הקודמים סקרנו מערכות שפותחו לצרכי המגזר העסקי בעיקר, בפוסט הזה נתמקד באלו שפותחו באופן ייעודי לצרכי עמותות וארגוני מגזר שלישי (שזה מושג שמרחיב את היריעה, וכולל גם חברות לתועלת הציבור)

מה זה?

בארץ יש שתי פלטפורמות פילנתרופיות עיקריות לגיוס און ליין. הוותיקה והגדולה מביניהן היא ישראל תורמת והשנייה היא Jgive. בניגוד לפייפאל ומערכות לסליקת אשראי, אלה הראשונות הוקמו במיוחד עבור עמותות כדי לעודד תרומות קטנות מאנשים פרטיים, בין אם מדובר על תורמים מהארץ או תורמים מחו"ל.

איך זה עובד?

ישראל תורמת
הצטרפות לישראל תורמת נעשית בשני אפיקים. אפיק חינם המקנה אפשרות לקבלת תרומה און ליין עבור ארגונים הרשומים בישראל תורמת. העמוד הארגוני נבנה באמצעות אשף אוטומטי המציג חומר על הארגון ומציע אפשרות לתרומה. אפיק שני הוא תמורת מנוי חודשי בעלויות משתנות, תלוי במסלול שתבחרו. ההבדל העיקרי בין המסלולים הוא רמת ההתאמה לתורמים בחו"ל. המסלול היקר ביותר הוא המותאם ביותר לתורמים מחו"ל.

ואיך ההתאמה לתורמים מחו"ל באה לידי ביטוי? יש כמה פיצ'רים מותאמים, כמו האפשרות להיעזר בטפסים המקוונים של ישראל תורמת לצורך גביית הכסף און ליין, מתורמים בארה"ב, קנדה ואנגליה וקבלת פטור ממס. אפשרות זו ניתנת רק לאחר שהארגון עמד בתנאי הזכאות של הארגונים השותפים לישראל תורמת הפועלים במדינות השונות: ארה"ב, קנדה ואנגליה.

כמה זה עולה? במסלול החינמי התקורה גבוהה יחסית ועומדת על קרוב ל-9% מכל תרומה, בעוד שבמסלולי המנויים גובה העמלה יורד באופן משמעותי ועומד על 3.9% לתרומות בארץ (וזאת בתנאי שאין לכם התקשרות ישירה עם חברת אשראי. אם קיימת התקשרות כזאת העמלה של ישראל תורמת נמוכה יותר). בכל מקרה מומלץ לברר פרטים מדויקים ישירות מול ישראל תורמת. יש להם באתר אפשרות לצ'אט עם נציג שירות אנושי (בניגוד לנציגי שירות אוטומטיים).

מה עוד?
ל"ישראל תורמת" זכות ראשונים כמעט, (לפנייה היה אתר מיתולוגי בשם לתרום.קום שלא קיים יותר) בקידום הנתינה המקוונת בישראל, ובמשך תקופה ארוכה מאוד ניתן לומר ש"שלטה בכתר" ואפשרה ליותר ויותר עמותות לייצר אפיק תרומה זמין המותאם לתורמים דוברי עברית ואנגלית. ישראל תורמת יצרה הרבה מאוד כלים לעידוד תרומה ולשיפור היקף התרומות, וממשיכה לעשות זאת כל הזמן.

כיום ניתן לראות שחלק מאותם כלים ותפיסות שישראל תורמת הביאה מיושמים בדפי תרומה של ארגונים, גם שלא באמצעות ישראל תורמת, כמו האפשרות להקדיש תרומה למען או לזכר מישהו או הגדרה של סכומי תרומה קבועים מראש.
בישראל תורמת מצביעים על החבילה הכוללת שפותחה במיוחד לארגונים חברתיים כערך מוסף ייחודי, כמו למשל האפשרות לשלב קמפיינים שונים לגיוס תרומות.

יתרון גדול נוסף, שמצביעים עליו בישראל תורמת, שעלה בשיחה טלפונית עם נציג השירות, הוא האפשרות לתרומה מהירה בנייד עם טופס הכולל מעט מאוד שדות, מקצר מאוד את התהליך, ומגדיל את חוויית המשתמש.
מאפיין חשוב נוסף של ישראל תורמת הוא עמוד תרומה דו לשוני, המציג מידע ואפשרות לתרום עם ממשק לדוברי עברית וממשק לדוברי אנגלית.

שורה תחתונה:
מכוונים לתרומות מחו"ל, מארה"ב, קנדה ואנגליה? ייתכן שישראל תורמת תהווה עבורכם פלטפורמה טובה.

ו…נעבור ל-Jgive
Jgive היא פלטפורמה חדשה יחסית, ולכן אין לנו כרגע הרבה מה לפרט עליה. ובכל זאת כמה דברים שחשוב לדעת:
היא הוקמה על ידי קרן עשור במטרה לעודד פילנתרופיה בעולם היהודי בכלל ובישראל בפרט.

המערכת מיועדת רק לארגונים שיש להם טופס 46 א', מה שמותיר בחוץ ארגונים רבים וטובים, ביניהם כאלה המבקרים את פעולות הממשלה או פועלים להגנה על זכויות של קבוצות מיעוט, שאין להן ייצוג הולם בפוליטיקה.

ואם כבר בטופס 46 א' עסקינן, אז כידוע עמותה שיש לה את הטופס מאפשרת לתורם זיכוי במס. ברוח זו, מציעה Jgive פיצ'ר ייחודי – מערכת החזרי מס שפועלת באתר, המאפשרת לתורם להגיש טופס דיגיטאלי לרשות המיסים, ולקבל החזר מס עבור התרומה.
היא אף רואה בכך מניע אטרקטיבי לתרומה באמצעותה, ומציבה את המידע על האפשרות לזיכוי במס בעמוד הראשי.
האם עידוד התרומה על ידי הדגשת התועלות החומריות, לא פוגע ברוח הנתינה, זה כבר נתון להחלטתכם. בכל מקרה חשוב לומר שהמניע, לדברי המנהל של Jgive הוא הנחת המוצא, שכשהתורם מקבל החזר מס על התרומה, הנכונות שלו לתרום גדלה.

מה שהופך את Jgive לאטרקטיבית עבור הארגונים הוא העובדה שמדובר ביוזמה פילנתרופית, וככזאת לוקחת תקורה נמוכה יחסית לשאר הפלטפורמות המוצעות לעמותות.
מבחינה טכנולוגית וחוויית משתמש יש דברים שעדיין דורשים שיפור.

שורה תחתונה:
אם אתם מזדהים עם ערכי הארגון ויש לכם טופס 46 א', יכול להיות ש- Jgive ייתנו לכם את הפתרון הזול ביותר. אך שוב, כמו שהמלצנו גם בהקשר לפייפאל, מכיוון שמדובר על אתר חדש יחסית, שווה לבדוק עם ארגונים אחרים האם זו מערכת שמניבה להם תוצאות.

ולסיום:
התחום של סליקה און ליין משתנה כל הזמן. כל תקופה נוצרים פתרונות חדשים שהופכים את אלו הקודמים למיושנים ובהמשך ללא רלוונטיים. הפוסט הזה וכל הסדרה בנושא כתבה כדי לפקוח את העיניים ולשפוך אור על הנושא בהסתכלות רחבה ומקיפה, עד כמה שניתן להקיף מידע שהולך ומשתנה מרגע לרגע.

מוזמנים לשתף בתובנות, בהמלצות ובניסיון שלכם.

פוסטים נוספים בנושא:
גיוס און ליין מאיפה מתחילים?
איך לבקש תמיכה און-ליין
אז למה פייפאל – PayPal?
סליקת אשראי זה לא נורא מסובך?

קישורים חיצוניים:

ישראל תורמת
Jgive