הכנס השנתי של מכון דורות העוסק ברפואת נשים ופוריות, שהדוברים בו היו רופאים ורבנים, ואף לא אישה אחת – בוטל בעקבות לחץ ציבורי. מסתבר שזו לא הפעם הראשונה שמכון דורות מקיימים כנסים שכאלה, וגם בעבר הופעל לחץ על רופאים, והיו גם כאלה שביטלו, ובכל זאת, משהו הפעם היה שונה. דיברתי עם ד"ר הילה מרקוביץ - רופאת משפחה בכללית, שיחד עם פרופ' שרון פרלמן - רופאת נשים בכירה מבלינסון הובילה מהלך מחאתי שהביא בסופו של דבר לביטול הכנס.

בשנה האחרונה הייתי מעורבת בהקמה של שלושה אתרים בגדלים שונים, ובאתר נוסף שעבר "מתיחת פנים" ועוצב מחדש. מדהים היה לראות איך לעיתים אנחנו אומרות ומתכוונות ל-א' והספק מבין ב' – וזה במקרה הטוב. הניסיון לימד אותי שבהירות היא שם המשחק. בהירות קודם כל לעצמנו. להבין מה אנחנו רוצות, ליישב חילוקי דעות פנימיים, ולבוא מגובשות לפגישה עם נותן השירות.

ניהול הידע הארגוני הוא משהו שדורש חשיבה וכמובן השקעת זמן ומשאבים. כשלא עושים את זה מאבדים ידע רב ותיעוד ההיסטוריה הארגונית שלא נשמרים בשום מקום. דווקא בשתיל טעיתי לחשוב שאנחנו לגמרי על זה. הפרסומים שהוצאנו במהלך השנים נמצאים באתר וגם הבלוג צובר בתוכו ידע רב. חנן הוכיח לי אחרת. אבל רגע לפני, בואו נתחיל מהתחלה.

בעונה הראשונה של הסדרה השוודית אהבה ואנרכיה בנטפליקס הדמות הראשית היא יועצת עצמאית שמתמחה באסטרטגיות עתידיות, המגיעה לבית הוצאה לאור כדי לסייע עם המעבר לממשק דיגיטלי. בתכל'ס זה בערך הדבר האחרון שמעניין אותה. ובכל זאת, אפשר ללמוד מהפרקים הראשונים על הפערים בין ארגון וותיק שנוהג כפי שנהג מאז ומעולם, ובין זו שתפקידה לגרום לדברים לעבוד אחרת.

בלוג ארגוני הוא קצת כמו ערוץ תקשורת עצמאי שאינו תלוי בדבר. אנשים נרשמים מרצונם כמנויים לבלוג ומקבלים ניוזלטר עם התכנים החדשים עלו לאוויר.

אם אתן מנהלות ערוצי תוכן, כנראה שמעסיקות אתכן שאלות כמו, איך נגיע לעוד אנשים? איך נשפיע על מי שלא מכיר אותנו? ואיך ניצור קהל קוראים ומאזינים מעורה ומעורב בפעילות שלנו?