גיוון והכלה

מדי פעם המרחב שלנו מתמלא בסיפורים על חברים וחברות שעברו חוויות לא נעימות במקום העבודה. בין אם מדובר על מנהל שלא מפסיק לצעוק, לקטול ולבקר בצורה לא עניינית או על פרצת אבטחה שהתגלתה במערכת המחשוב הארגונית וחשפה נתונים רגישים או ארגון שגילה שסדרת אירועי הטרדות מיניות התרחשו בין כתליו. אנחנו שומעות על אותם מקרים ומקוות שלא יקרו בארגון שלנו. למרות השונות בין המקרים כולם מצביעים על תופעה אחת - פגיעה במוגנות במקום העבודה.

למי שלא מגיע למגרשי הכדורגל, קשה להבין את הסגנון הגזעני שמשתלט על השיח, המאפשר לאוהדים להפוך כל שחקן כדורגל ערבי לפועל בניין או מחבל. איך נראית גזענות בכדורגל, שאלתי את מתן סגל, מהקרן החדשה לישראל, שמנהל את התוכנית בועטים את הגזענות והאלימות ממגרשי הכדורגל.

הכנס השנתי של מכון דורות העוסק ברפואת נשים ופוריות, שהדוברים בו היו רופאים ורבנים, ואף לא אישה אחת – בוטל בעקבות לחץ ציבורי. מסתבר שזו לא הפעם הראשונה שמכון דורות מקיימים כנסים שכאלה, וגם בעבר הופעל לחץ על רופאים, והיו גם כאלה שביטלו, ובכל זאת, משהו הפעם היה שונה. דיברתי עם ד"ר הילה מרקוביץ - רופאת משפחה בכללית, שיחד עם פרופ' שרון פרלמן - רופאת נשים בכירה מבלינסון הובילה מהלך מחאתי שהביא בסופו של דבר לביטול הכנס.

בפוסטים קודמים בנושא גיוון והכלה דיברנו על איך לגוון בערוצי גיוס המועמדים, איך להגמיש את תנאי הסף במודעות הדרושים ואיך לראיין. והסברנו גם למה חשוב לתת מקום לשפה לתרבות ולחגים של כלל העובדים והעובדות. הפעם נדבר על עמודי התווך של הארגון - מדינית גיוון והכלה ונהלים, המאפשרים ליוזמות ורעיונות בתחום ההכלה להפוך לחלק משגרת היום-יום בארגון. במילים אחרות - איך להבטיח שהארגון ימשיך להיות מגוון ומכיל גם אחרי שאנשים שיזמו את העיסוק בנושא יעזבו את הארגון או את התפקיד שלהם?

כאשר ארגון מחליט לגייס עובדים או מתנדבים מקבוצות מגוונות. מצופה מהעובדים החדשים שהם יהיו דומים מאוד לעובדים הקיימים, שהם יבינו את השפה הארגונית, את הכללים, ירגישו בבית בארגון מהרגע הראשון ושהארגון לא יצטרך להשתנות כהוא זה כתוצאה מכניסתם של עובדים מגוונים.

בדרך כלל אנחנו נמצאים במעגלים חברתיים עם אנשים שדומים ודומות לנו: אותה דת או לאום, מאכלים באותו הטעם, סיפורי ילדות שמצלצלים מוכר, ומסלולי קריירה די דומים בסך הכל.

ההחלטה להנגיש את אתר האיגוד לדוברי ערבית התקבלה באיגוד האינטרנט הישראלי הרבה לפני משבר הקורונה.

מה זה ארגון מגוון? יש הרבה הגדרות למושג זה. תשאלו את עצמכם מה זה עבורכם? בשבילי זה ארגון שעובדים ומתנדבים בו אנשים מקבוצות אתניות וחברתיות שונות – יהודים וערבים, נשים, גברים להט"בים, דתיים וחילונים, מזרחים ואשכנזים, צעירים ומבוגרים,

לצפריר בשן יש בלוג שעוסק בכתיבה אפקטיבית, ומידי פעם הוא שולח למנויים שלו אימיילים בהם הוא משתף תובנות מהחיים, סיפורים משעשעים ומידע שימושי. ביקשנו את רשותו לחלוק עם קוראי SHIFT את מה שהיה לו לומר על כתיבה בלשון זכר, נקבה או יוניסקס, כי אנחנו רואות שזה די מאתגר כל העניין הזה של לדבר ג'נדר פרינדלי. תקראו, זה מצחיק:)

בפרק הזה מציצות אל מאחורי הקלעים של מחאה שסחפה עשרות אלפי נשים לרחובות – המאבק נגד רצח נשים.

במדינה כמו קנדה ניכר שיש מודעות רבה ורגישות גדולה לחשיבות של השפה לא רק כאמצעי תקשורת אלא גם כמרכיב זהותי של כל אחד ואחת.

אז נכון, אתם עובדים בארגון חברתי, יש לכם את הכיוון שלכם, יכול להיות שאתם מתעסקים בזכויות אזרח כלליות, יש מצב שאתם ארגון משפטי ויכול להיות שאתם עובדים עם קהילה מאוד ספציפית כמו פליטים. בואו נגלה לכם סוד, לא משנה עם איזו אוכלוסייה אתם עובדים, יש בה גם להט"בים.

יהודי, נוצרי ומוסלמי נכנסים למשרד. נשמע כמו התחלה של בדיחה? אז זהו שלא. בלא מעט מקומות עבודה יש גיוון תעסוקתי וזה דבר מבורך לכשעצמו, עם זאת עולה השאלה, עד כמה אותם ארגונים מאפשרים ביטוי לרב תרבותיות, ולצרכים השונים של העובדים המשתייכים לקבוצות מיעוט?