רוצה לקבל עדכונים מבלוג שיפט?
הצטרפ.י לניוזלטר שלנו
רוצה לקבל עדכונים מבלוג שיפט?
הצטרפ.י לניוזלטר שלנו
תוכלו לקרוא כאן על דגשים חשובים וכלים לעבודה אפקטיבית עם התקשורת, איך לנסח את המסר, איך לכתוב מאמר דעה, איך לשמור על קשר עם עיתונאים, על חשיבותה של התקשורת העצמאית ועוד
המחנה הדמוקרטי-ליברלי מציע אידיאולוגיה ומצע רעיוני חזקים ומבוססים, אך נמצא בנחיתות תקשורתית חריפה, המונעת ממנו להשפיע על דעת הקהל ולעצב תודעה. אחת הסיבות לנחיתות התקשורתית היא "נפילה" של אנשי המחנה לשלוש מלכודות תקשורתיות מרכזיות.
הפוסט הבא מבוסס על הרצאתו של ד"ר עודד אדומי-לשם, פסיכולוג פוליטי וחוקר בכיר במעבדה לפסיכולוגיה של סכסוכים ופיוס באוניברסיטה העברית, במסגרת סדנה תקשורתית שערכה קואליציית שתי המדינות של יוזמת ז'נבה.
ארגונים חברתיים משתמשים באסטרטגיה של יצירת תוכן: פוסטים, סרטונים, פודקאסטים, כדי להגיע לקהלים שונים ולהשפיע על הנרטיב. עד לאחרונה, כשחשבנו על צריכת תוכן, התמקדנו בעיקר בגוגל. שאפנו שהתכנים שפרסמנו באתר הארגון יופיעו גבוה בתוצאות החיפוש, ולכן השקענו מאמצים בקידום והנגשת התוכן שלנו למנועי החיפוש (SEO). בעידן של כלי ה-AI גנרטיביים, מפת התנהגות הגולשים עוברת שינוי משמעותי, דבר המצריך פיתוח אסטרטגיית תוכן AI מותאמת לארגונים חברתיים.
רשת X (טוויטר) הפכה כבר מזמן לתיבת תהודה של מסרים 24 שעות ביממה, בעקביות, על ידי נושאי מסר מחויבים. ועדיין, מבט על מספרי העוקבים שיש לעיתונאים מסויימים, למול מספר העוקבים של כלי התקשורת עצמם, שומט את הלסת, ומבהיר עד כמה מפת התקשורת השתנתה. בעזרת טוויטר, ערוצי הטלגרם והווטסאפ, הפכו העיתונאים והעיתונאיות לכלי תקשורת בפני עצמם, שכדאי להכיר, ככלי מרכזי לעבודת התקשורת והדהוד המסרים במרחב.
יש לכם סיפור מעולה לתקשורת, לא סתם מעולה, מעולה ממש, אבל איכשהו שום כתב או כתבת שאתם עובדים איתם לא מצליחים להכניס אותו לעיתון. התנצלויות, דחיות והבטחות, עד שבסוף אתן בטוחות שמסננים אתכן וזה אישי. אלו מקרים שחוזרים על עצמם בימים רגילים ועוד יותר בזמנים של מלחמה, כאשר האירועים מעלים את רף הזוועה, והעניין התקשורתי […]
שמעתי על ארגונים בהם הדוברת ומנהלת הסושיאל הן שתי נשים שונות, ואפילו על כאלו בהם יש עובד נוסף המנהל את אתר האינטרנט של העמותה. אני לא עובדת בארגון כזה:) אצלנו עושים גם וגם וגם, על הראש שלי מונחים המון כובעים, ומדי יום אני מתבוננת בתוצרת הטרייה של הארגון וחושבת מה סדר הפעולות המתאים לגלגל אותו […]
ההצלחה שלנו כדוברים ודוברות נמדדת על פי היקף החשיפה התקשורתית החיובית שהצלחנו לייצר לארגון ולפעילותו. ניבחן על כמות ואיכות האייטמים שקידמנו, התגובות שיזמנו, וגם על החשיפה השלילית שהצלחנו למנוע או למתן. זוהי אמנם תכלית עבודת הדוברות, אבל לא ניתן להצליח בה ללא בניית ממשקי עבודה פנים ארגוניים עם אנשי הצוות בארגון.
מחקר גדול שנעשה על דרכי העבודה של עיתונאים בישראל העלה שהמקור המועדף עליהם הם מקורות רשמיים. אלו נתפסים כאמינים יותר בגלל היותם "גורם מוסמך". השיקול השני בסדר חשיבותו היה היכרות אישית ומקצועית עם המקור. (מחקר שנעשה על ידי ד"ר אביב בר-נוי ופרופ' צבי רייך, 2022)
לפני כשנה נקלעתי לסיטואציה הזויה במיוחד. במהלך חופשה משפחתית באיטליה, הושק והתנהל קמפיין אגרסיבי נגד העמותה שאני מנהל, עמותת עמר"ם, שפועלת להכרה ואחריות של המדינה בפרשת ילדי תימן, מזרח ובלקן. כותרת אחר כותרת במתקפה תקשורתית מתואמת היטב, הכריזו פובליציסטים מוכרים למדי כי העמותה מקדמת עלילת דם, שנאת אשכנזים וכו'. כך, בין הגונדלות בתעלות ליצירות האמנות של הביאנלה, מצאתי את עצמי מתייעץ בטלפון עם החברות והחברים בעמותה, מקליט הודעות ומנסח תגובות.
בהתייחס לשמאל וימין בפוליטיקה, אייל ארד מדבר על כך שיש נסיגה מהשקפת העולם הליברלית שעיצבה את העולם המערבי מאז מלחמת העולם השנייה. במדינה אחר מדינה, בעולם המערבי יש נסיגה מהסדר הליברלי שעודד פשרנות, ורצון למצוא מכנה משותף בין הקצוות בשני הצדדים.
נתון: נתונים זה משעמם. סטטיסטיקות, טבלאות, מטריצות אסתטיות בצבעים מתחלפים. כולנו מצאנו את עצמנו בסיום ישיבה תוהים על מה לעזאזל דיברו כאן שעתיים. ככה זה. אנחנו עוברים למצב בהיה ונמנום כי רק שני חלקים במוח מגיבים לעובדות ונתונים. לעומת זאת, כשהמוח נחשף לסיפור הוא מפעיל שבעה חלקים; הבנה ומישמוע, כמובן, אבל גם אזורים נוספים.
שאלנו דוברות ודוברים מארגונים לשינוי חברתי מהי דוברות של ארגונים לשינוי חברתי? על רגעי השיא ותחושת השליחות, מהם האתגרים והתסכולים המקצועיים? איך מקדמים לסדר היום התקשורתי נושאים שאינם בקונצנזוס? טיפים לעבודה אפקטיבית ועוד ועוד.
בבסיס כל משבר עומד שיימינג שצד אחד עושה לצד שני, בעבר הכלי המרכזי לבצע שיימינג היה כלי התקשורת, שביצע שיימינג פומבי (Public Shaming), אבל כיום כל אחד יכול לבצע שיימינג באמצעות האינטרנט והרשתות החברתיות, מה שמכונה באנגלית Online Shaming. שיימינג הוא למעשה גרימת בושה, "ביוש", כשהרעיון שעומד בבסיסו הוא אמירה שגורם כלשהו – ארגון, חברה, אדם, פוליטיקאי – חרג מנורמה חברתית מוסכמת.
פגשנו יועצים ויועצות אסטרטגים מובילים בחברה הישראלית ושאלנו אותם על עבודת תקשורת אפקטיבית, מה אנשים לא יודעים על עבודתם?
בשנים האחרונות שיתופי פעולה בין אקטיביסטים וארגונים לכלי תקשורת עצמאים הובילו להישגים רבים, הנה כמה דוגמאות: פרשת אום אל חיראן, צעדת החופש של הפליטים מ״חולות״, ההפגנות בבלפור שחלחלו למיינסטרים בסיוע עשר אצבעותיה ונעליה האדומות של אור-לי ברלב
ממשלת השינוי היא הזדמנות עבורנו ארגוני חברה אזרחית לפעול לקידום נושאים שעד כה נדחקו מסדר היום הפוליטי ולעיתים אף הציבורי, בשל הקושי לייצר סביבם הסכמות. עם תחילת העבודה של הממשלה החדשה חשוב להתחיל לבסס את הקשרים ולבנות את התשתית לשיתופי פעולה עם שרים ושרות בממשלה, וגם עם חברי כנסת ויו"רים של הוועדות.
כאנשי סושיאל מדיה אנחנו עובדים קשה על קמפיין, משקיעים בו שעות וכסף לא מבוטל. אנחנו מפיקים סרטונים ופוסטים מעוצבים, מנסחים דפי נחיתה באתר, מממנים פרסום ברשתות החברתיות ושולחים מיילים ווטסאפים בתפוצת נאט"ו. אבל איך יודעים בסוף אם הקמפיין הצליח?
לפני שנתיים התחלתי למקד את האנרגיה שלי, הזמן והמשאבים במימוש רעיון אותו אני מבשלת בתוכי הרבה שנים – להקים מרכז לצדק מסוג אחר – צדק אלטרנטיבי, עממי, צדק שבא "מלמטה". זהו רעיון שתופס תאוצה בעולם ומודלים שונים של בתי משפט אלטרנטיביים לדיון בעבירות מין קיימים בדרום אפריקה, הודו, ניו יורק וניוזילנד. הרעיון למעשה הוא להקים […]
מגפת הקורנה היא לא איום שאפשר להפחית מעוצמתו, הנטייה הראשונית של רובנו בעתות משבר בסדר גודל כזה היא להתכנס פנימה, לעסוק בסוגיות הארגוניות, ולעיתים, לדומם מנועים עד "יחלוף זעם", ולקוות לטוב – זה ברור וטבעי.
לא פעם אנחנו מתמודדים עם מתקפות, לעיתים זה מסתכם בגל הודעות נאצה ברשתות החברתיות ולעיתים זה זולג ותופס נפח גדול יותר גם בשיח התקשורתי והפוליטי, מרגיש כמו משבר.
עוד לפני שקיבלנו פילוח הצבעה לפי מוצא – ניתן היה לומר בביטחון שקמפיין הבחירות ברוסית של נתניהו והליכוד לא הביא לתוצאות שהם קיוו להם.
לדעתי, רק בעוד חמישים שנה היסטוריונים ומומחי תקשורת למיניהם יוכלו להעריך ולנתח ממרחק הזמן את השפעותיה של המהפכה המסכית שאנו עדים לה ולוקחים בה חלק פעיל ממש בימים אלו.
כולם בארגון רוצים להרים קמפיין – כמה פוסטים שישברו את הפייסבוק, מסיבת עיתונאים מפוצצת. אלא מה, יש כמה דברים שצריכים לקרות לפני. כמה דגשים ביצירת קמפיין תקשורתי
"אם את רוצה שבאמת יקראו אותך אז עדיף שלא ידעו שאת אישה" אסתי ביטון שושן, אישה פמיניסטית, מזרחית חרדית, מדברת על הבחירה שעשתה לכתוב בשם בדוי, של גבר, כדי שאנשים יקראו את מה שיש לה לומר. מאז היא כבר כותבת בשמה, אבל עדיין ממשיכה להאבק נגד הדרת נשים בתוך החברה החרדית.
תיעוד נכון הוא כלי חשוב במאבקים חברתיים. הוא מאפשר להציג את המאבק באופן אפקטיבי יותר לציבור הרחב, להשפיע על סדר היום הציבורי ואף לשנות מדיניות. באמצעות צילומי וידאו טובים אפשר ליצור סרטון שיופץ ברשתות החברתיות או להציע דיווח עצמאי לתקשורת.
חלקנו רואים את הבלגן והרעש בתקופת הבחירות ומעדיפים להשתבל בקונכיה, ולהמתין עד שניתן יהיה לחזור אל הפוליטיקה הרגילה, ה"נורמלית", ומנגד יש את אלה שמזהים בשמחה הזדמנויות פוליטיות ותקשורתיות בערב הבחירות
ההתחבטות היכן לפרסם סרטונים וכתבות ווידאו כדי לספק ידע ולהעלות מודעות ציבורית, אינה כה קשה לכאורה. אך מה כדאי? האם לזכות ב-20 אלף צפיות בפייסבוק נחשב למשמעותי יותר מ-5,000 צפיות ביוטיוב?
הדבר הראשון שעשינו היה לגייס חברות שיודיעו בתמיכה בעובדים שישבתו. התחלנו בשתי קבוצות פעולה של מתנדבים בקהילה. שגייסו את חברות ההייטק הראשונות.
הפגנת הכוח המרשימה שהובילה הקהילה הלהט"בית בעקבות שלילת זכותם לפונדקאות, עוררה עניין רב בקרב ארגונים ופעילים.
יש חוויה אחת שמשותפת כמעט לכל מי שעובד או פועל בזירה החברתית: הרגע הזה שאנחנו מנסים להסביר לאנשים אחרים – משפחה, חברים, סתם אנשים שפגשנו מחוץ לסביבת הפעילות שלנו – מה בעצם אנחנו עושים, ואנחנו מופתעים לגמרי שאין להם מושג על מה אנחנו מדברים, או למה מה שאנחנו עושים חשוב. התגלית הזו, שמה שעבורנו הוא […]
שוחחנו עם אנה בר אור, מנהלת תכניות המנהיגות במגמה ירוקה, על הכלים השונים שעומדים לרשות הפעיל החברתי, מאיפה מתחילים, איך מגייסים אנשים, ואיך יוצרים הד תקשורתי, רמז: הרבה מאוד תעוזה ואומץ יכולים לעזור.
SHIFT באוויר – פרק 6 דיברנו עם לואיזה אוראל על התפקיד שלה כמנהלת קשרי קהילה hp ואינדיגו. איך היא מחברת בין חלומות של מנהלי ועובדי החברה לצרכים בערים כמו קריית גת, שדרות, רהט ובאר שבע. וגם על פרויקטים בהם היא מעורבת לקידום שלום, אליהם היא מגייסת נשים דוברות רוסית ונשים חרדיות הגרות בשכנות אליה, ועל […]
נניח יש לכם מה לומר בנושא אקטואלי, ואתם הייתם שמחים לפרסם מאמר דעה באחת הפלטפורמות של התקשורת הכתובה והאינטרנטית. אבל מעולם לא כתבתם מאמר דעה ואין לכם מושג איך מתחילים.
כפעילים חברתיים אנחנו מרגישים בעמדת נחיתות כשאנו מגיעים למפגש עם עיתונאים, בכדי לקבל סיקור תקשורתי. לפעמים, נדגיש אלמנטים מסוימים בפעילות מתוך מחשבה שאלו יקרצו לאמצעי התקשורת, כשבפועל היינו רוצים להתמקד בדברים אחרים לגמרי.
מאמר דעה, במהותו, אינו המקום לבשר על נתונים חדשים ומסעירים שהעמותה שלכם עלתה עליהם, או לחלופין לשטוח את ה״אני מאמין״ של הארגון. בבסיסו, מאמר דעה צריך להתחבר לנושא שנמצא כעת על סדר היום ולפרוש את הזווית המיוחדת והניתוח המעניין שלכם.
הודעה לעיתונות היא כלי עבודה בסיסי בעבודת הדוברות, ומטרתה ללכוד את תשומת הלב של העיתונאי. הודעה לעיתונות יכולה לבשר על אירוע מתקרב, על תגובתו של הארגון לאירוע חדשותי, לספק נתונים על סקר חדש של הארגון שלכם או על סיפור ספציפי שאתם מעוניינים שיישלח בתפוצה רחבה ולא לכתבת זו או אחרת.
כשאתם מצלמים חשוב לקיים דיאלוג בין אלה הזקוקים לחומרים ויזואליים, כדי שידגישו מה חשוב להם, ובין אלה שאמורים לספק את החומרים, שישתפו במגבלות ובקשיים שלהם "לספק את הסחורה".
קשה היה להתעלם מהסיקור התקשורתי האוהד, לו זכה מאבק הנכים. בפוסט הנוכחי נבחן מה תרם להצלחה התקשורתית.
אם עדיין לא יצא לכם להתראיין בעצמכם או ליזום ראיון של אנשים המתמודדים עם העוולות שהארגון שלכם מנסה לפתור, אולי הגיע הזמן שתעשו את זה.
הספדתם אותו? קראתם לו דואר זבל? בשנים האחרונות הניוזלטר עושה קאמבק, והופך לאחד הכלים האפקטיביים במערכת היחסים שלנו עם קהל הקוראים.
עקרון בסיסי למינוף הזדמנויות בתקשורת הוא נושא הטיימינג. העמותה שלכם זכתה הבוקר בתקדים משפטי ענק ואתם מתים כבר להוציא את זה ולעשות כותרות.
על פי הערכות של הפרסומאית אולגה וולפסון, לפחות כ-500 אלף איש דוברי רוסית כמעט ולא צורכים תקשורת עברית. לכן הדרך לקהל דובר רוסית עוברת, עדיין, לעתים קרובות מאוד – בתקשורת המגזרית.
עונת המלפפונים היא אחלה עונה לייצר שאלון פלייבאז ולעורר את הקהלים שלכם. להזכיר להם שאתם פה ולהעביר להם בקלילות המתאימה לעונה את המסרים שלכם. קצת על פלייבאז פלייבאז היא פלטפורמה שפיתחה חברה ישראלית ליצירת תוכן חוויתי דיגיטלי והפצה חברתית. קצת על פלייבאז פלייבאז היא פלטפורמה שפיתחה חברה ישראלית ליצירת תוכן חוויתי דיגיטלי והפצה חברתית. למה […]
עמותת סיכוי מפעילה בשנים האחרונות את פרויקט מדד הייצוג השואף להגדיל את הייצוג של ערבים אזרחי ישראל בתכניות אקטואליה. עידן רינג, מנהל הפעילות התקשורתית והציבורית מתייחס, לכלי המדידה והערכה בפרויקט הספציפי הזה, ובעבודתו התקשורתית והציבורית של הארגון בכלל.
מאות אלפי דוברי רוסית בקושי צורכים תקשורת עברית.אבל את הפנאי שלהם מעדיפים לצרוך בשפת אמם. לכן הדרך לקהל דובר רוסית עוברת, עדיין – בתקשורת המגזרית וכן ברשתות חברתיות בשפה הרוסית.
בואו נדבר על הזדמנויות תקשורתיות. כדוברים וכאנשי יחסי ציבור תפקידנו לאתר פלטפורמות תקשורתיות, על מנת לשלב בהן את המסרים שלנו. והנה פתאום מגיע אורח חדש לשכונה – תאגיד כאן!
כדוברים אתם מוקפים בהמון פלטפורמות תקשורתיות ויש לכם הרבה כלים בארגז, השאלה היא איך להשתמש בהם בכדי למצות את ההזדמנויות התקשורתיות שלכם מול המטרות וקהלי היעד שהגדרתם.
הפודקאסטים בישראל עושים קאמבאק. זה לא קורה רק בעולם העסקי, גם בעולם החברתי יש את אלה שהיו ראשונים לזהות את הטרנד, והחליטו לקפוץ למים. לצד הניסיונות ההתחלתיים יש כבר כמה פודקאסטים שהתמידו ושווה להכיר. חלקם חושפים מידע על הנעשה בכנסת, אחרים נותנים במה ליזמים חברתיים, ויש את אלה הצוללים לסוגיות כלכליות וחברתיות. מה זה פודקאסט? […]
לקראת תום הרבעון הראשון, מקיימת מועצת תאגיד התקשורת הציבורי דיונים, תחת הכותרת כאן מקשיבים, בהשתתפות מומחים ונציגי ציבור שיעסקו במגוון נושאים הקשורים למדיניות השידור הציבורי, ביניהם: מדיניות שידורי חדשות ואקטואליה, מדיניות שידורי המוזיקה ברשתות כאן רשת ג', כאן 88 וקול המוזיקה, מדיניות בנושאי גיוון ופלורליזם ושידורים בשפה הערבית. המועצה מעוניינת לשתף את הציבור הרחב ומזמינה […]
תיעוד נכון הוא כלי רב עוצמה במאבקים חברתיים. הוא מאפשר להציג את המאבק באופן אפקטיבי לציבור הרחב, וכך להשפיע על סדר היום הציבורי ולשנות מדיניות. בנוסף, תיעוד נכון חשוב במיוחד במקרים של הפרת זכויות, כגון אלימות משטרתית, מעצרים וניסיונות לפגוע בחופש הביטוי והמחאה שלנו. הצילומים יכולים לשמש כראיה בהליכים משפטיים, בהגשת תלונות למחלקה לחקירת שוטרים […]
יש מישהו שלא מכיר את הקריאה: ״העם דורש צדק חברתי״ ויודע לדקלם אותה בקצב אחיד? זה בדיוק מה שאתם, בתור דוברים, רוצים עבור הארגון שלכם, סלוגן קליט ומסרים בהירים.
עשייה תקשורתית צריכה לשרת את המטרות של הארגון שלכם ולכן דיאלוג עם תקשורת, באופן כללי ובפרט כאשר מדובר בארגונים חברתיים, צריך להיעשות מתוך מחשבה ותכנון אסטרטגיים לטווח ארוך
ארגז הכלים של הדוברת כולל הודעה לעיתונות, בניית קשרי עבודה עם עיתונאים, ניטור תקשורתי וניסוח תגובות וניהול משברים תקשורתיים. יצירת תוכן, הכנת דוברים להופעות תקשורתיות, וניהול נוכחות דיגיטלית במדיה חברתית ובפלטפורמות דיגיטליות הם גם חלקים חשובים בארגז הכלים. כל אלו מאפשרים לדוברת להעביר מסרים, לקדם סיקור תקשורתי חיובי ולבנות את התדמית הציבורית של הארגון.
מאמר דעה הוא כלי תקשורתי להבעת עמדה בנושא אקטואלי, במטרה להשפיע על דעת הקהל ולעורר דיון ציבורי. לכתיבה אפקטיבית, יש להתמקד בנושא אחד, להשתמש בשפה ברורה ונגישה, להציג עובדות ונתונים, ולשלב דוגמאות מהשטח.
מסגור הוא אופן הצגת מידע או רעיון כדי להשפיע על תפיסת הציבור. טכניקות מסגור כוללות שימוש בשפה ומונחים ספציפיים, הדגשת היבטים מסוימים, ויצירת הקשר רגשי או ערכי. מסגור מחדש של המסר יכול לסייע בחיבור של חלקים בציבור שעד כה לא הנושא לא נגע להם.
יש חשיבות בעבודה עם תקשורת עצמאית ליצירה והפצה של תוכן ללא תלות בגופי תקשורת מסורתיים. היא ומאפשרת שליטה מלאה במסרים, הגעה ישירה לקהל וגמישות בתגובה לאירועים.
חשוב גם לעבוד על כלי תקשורת בשפה הרוסית. בישראל יש כמיליון דוברי רוסית, מה שמייצר קהל יעד משמעותי. קיימים מגוון ערוצי תקשורת בשפה הרוסית, כולל עיתונים, אתרי אינטרנט, ערוצי טלוויזיה ורדיו. כדי להצליח, חשוב להתאים את המסרים לתרבות ולמנטליות של דוברי הרוסית ולהשתמש ברשתות חברתיות פופולריות.