איך לגייס משאבים ליוזמה חברתית? Photo by Yossi Aloni/Flash90

איך לגייס משאבים ליוזמה חברתית?

במהלך משבר הקורונה קמו הרבה מאוד יוזמות חברתיות. מהתארגנות לחלוקת מזון או תרופות ועד למאבקים פוליטיים כדוגמת הדגלים השחורים. תהא היוזמה אשר תהא, בשלב מסויים עולה הצורך בגיוס כספים. הדוגמה הבאה על המאבק "אבירי התל" מבית שמש ממחישה את הפעולות שנעשות בשלבים הראשון, ואת הצורך במשאבים שמגיע בשלבים הבאים.

מעשה שהיה, כך היה: לאחר שנים שבהן תושבי בית שמש סבלו תחת עול הפקקים, התקבלה מלמעלה ההחלטה (הנכונה) להרחיב את הכביש. הטרקטורים יצאו לדרך, גשרים נבנו, מחלפים הוקמו ובגלגל"צ כבר נפרדו לשלום מהמנטרה הקבועה: "עומס תנועה בכביש 38" ואז – הו, אז – פתאום גילה מישהו שתוואי הכביש יעבור בדיוק על תל בית שמש. מדובר באתר ארכיאולוגי חשוב, גבעה בעלת משמעות נוסטלגית לתושבי העיר, מיקום מוצלח לביצוע ביוטופ לכיתות י"א ולא פחות חשוב מזה – תל כלניות מקסים לטיול של שבת בחורף.

בקיצור, התארגנה לה חבורת פעילים תושבי בית שמש והאיזור ויצאה למאבק למען הצלת תל בית שמש מאימת הדחפורים. אפשר ללמד את המאבק הזה בבית הספר לפעילים חברתיים כי הם באמת עשו הכל נכון: ראשית הקימו קבוצת פייסבוק בשם "אבירי התל" כדי לרכז את המידע לתושבים ולמתנדבים. ערכו חוגי בית כדי להסביר את עמדתם, לגייס פעילים ולהרחיב את מעגל התמיכה. ערכו הפנינג לילדים ולנוער על גבי הגבעה כדי לסמן את המאבק כחיובי וכיפי ולא "אנטי". יצרו שת"פים מוצלחים עם ארכאולוגים וחוקרים בשביל הגושפנקה האקדמית, ויצאו לסדרת פגישות עם ראשת העיר בית שמש, ד"ר עליזה בלוך, כדי לייצר בריתות פוליטיות. (רוצים ללמוד עוד על איך חבורות פעילים עושות מאבקים חברתיים? מוזמנים לקרוא על איך קם ארגון 15 דקות).

ולמה אני מספרת לכם את כל זה? בגלל שבאיזשהו שלב, כל מאבק חברתי לא ממוסד שאני מכירה נתקל בבעיה הכי דחופה: מאיפה משיגים כסף?

מאבקים חברתיים עולים כסף. הדפסת פלאיירים בבית דפוס, קניית שטחי פרסום בעיתונות המקומית, הצבת שמשייה מעל השולחן בהפנינג וגם קידום ממומן בפייסבוק. זה אולי לא הרבה כסף, אבל כמעט כל חבורת פעילים שהכרתי מגיעה מתישהו להבנה שעוד 10,000 ₪ יכולים ממש להקפיץ את המאבק לרמה אחרת.

האם חבורת פעילים יכולה פשוט להחליט שהיא מגייסת כסף?

רו"ח עידו איסק*:

"ככל שכל התארגנות למטרה חברתית היא מבורכת ונדרשת בחברה שלנו, הרי שמבחינת רשויות המס צריך לקחת בחשבון שקיימת דרישה שפעילות חברתית תאוגד מבחינה חוקית בעמותה או גוף שהוא מוסד ללא כוונת רווח (מלכ"ר) לא חייבים לרוץ ולפתוח עמותה, אבל כן חייבים לנהל כל פעולה כספית במסגרת עמותה (או תאגיד מלכ"ר אחר). דרישה זאת באה לידי ביטוי גם בעת פתיחת חשבון בנק. לפי החוק, הבנקים מחוייבים לזהות את בעלי החשבון. במידה ומתנהלת בחשבון פעילות שאינה פעילות פרטית – הבנק ידרוש לראות מסמכים של רישום עסק או מלכ"ר, אחרת יסרב לפתוח חשבון או במידה ונפתח כבר חשבון הוא יקפיא אותו עד להמצאת מסמכי התאגדות."

כלומר, יש פה שני גופים שצריך לשים אליהם לב – ראשית יש את רשות המסים שהתפקיד שלה הוא להיות הרגולטור שבודק הכנסות של גופים ואינדיבידואלים. אם אחד הפעילים פתאום מכניס 10,000 ₪ לחשבון הבנק שלו – רשות המסים בהחלט עשויה לחשוב שמדובר בהכנסה פרטית שלו ולהטיל עליו מס. הגוף השני שצריך להביא בחשבון הוא הבנק עצמו, שמחוייב על פי חוק לזהות מי מנהל את חשבון הבנק, לאיזו מטרה הוא נפתח (פרטי או עסקי) ולמה משמש הכסף.

ממשיך רו"ח איסק:

"כאשר מדובר בפעילות נקודתית ובעיקר כשמראש יודעים שהפעילות מתוכננת לזמן קצר (למשל, כמו המאבק על תל בית שמש. א.ס.), אנו ממליצים להתקשר עם עמותה קיימת שעוסקת באותו תחום פעילות חברתית או בתחום דומה, ולהציע לה "לאמץ" את הפעילות שלכם כפרוייקט. בייחוד מכיוון שזה לא ברמת הרעיון אלא אתם באמת מתכוונים לגייס תרומות ולבצע את הפעילות בעצמכם".

איך להתקשר עם עמותה קיימת?

הנה שני כלים שיצרנו פה ב"שתיל", שיכולים לעזור לכם: 
1. תיאום-ציפיות-לקראת-שתפ-בין-ארגוני בקובץ word (גם בין ארגון והתארגנות). בפורמט PDF
2. טופס הכנה אישי לקראת שת"פ בקובץ word. ובפורמט PDF.

והנה תרגיל שיכול לסייע לקבוצת הפעילים שלכם:

  1. הורידו את טופס ההכנה האישי לקראת שת"פ והדפיסו עותק לכל חבר בקבוצת הפעילים.
  2. כל חבר בקבוצה ימלא את הטופס בנפרד, עבור עצמו.
  3. לאחר מכן, שבו בקבוצה והקריאו האחד לשני מה מילאתם.
  4. המקומות שבהם יש אי הסכמות או שבהם עניתם תשובות שונות – הם המקומות שמעניינים אותנו ומצריכים דיון נוסף.

אני ממליצה, בנוסף, לעשות מיפוי של הזירה שבה אתם עובדים כדי לזהות שחקנים נוספים. למשל, אבירי התל יכולים למפות את הזירה שלהם ולמצוא שגם "מגמה ירוקה" או "אדם, טבע ודין" עשויים להיות פרטנרים לשת"פ. מלבד הארגונים הירוקים, אם "אבירי התל" יחפשו את השכנים הגיאוגרפיים שלהם, הם עשויים למצוא את אגף התכנון של המועצה האיזורית מטה יהודה ואת ראש המועצה שם כבעל ברית לא צפוי ומאד מחוייב (והם אכן מצאו!).

כל אחד מהשחקנים האלו עשוי להיות מלכ"ר שיאמץ את חבורת הפעילים שלנו ללבו (ולארגונו) ולהצמיח את הפעילות בתוכו, כפרוייקט אינהרנטי.

רוצים עוד כלי עבודה על חשבון הבית? קבלו! – מערכת הסכמות לשת"פ בין-ארגוני (בנוסח חוזי!)  וגם בפורמט PDF – מערכת ההסכמות מנוסחת בצורה חוזית בגלל שברגע שמדובר על כסף שמנוהל – זה מצריך התקשרות חוזית. כלומר, הבנות כתובות, מסודרות, שיבהירו מה החובות של כל צד ומה הציפיות ממנו.

אל תשאירו שטחים אפורים כשמדובר בכסף. עו"ד איסק:

"שימו לב שנהוג שעמותות ייגבו תקורה מסויימת עבור השירות הזה וכמו בהרבה מקרים אחרים צריך לנהל משא ומתן על התקורה ולהפחית אותה כמה שיותר (ולהשאיר כמה שיותר כסף לפעילות שאותה אתם מתכוונים לבצע). יתרון משמעותי נוסף בהתקשרות עם עמותה קיימת הוא שימוש באישור לזיכוי מס בגין תרומות שמהווה תמריץ כלכלי בשביל תורמים רבים."

כל הדברים האלו צריכים להיות מעוגנים.

לסיום, חמישה כללי אצבע לחבורת פעילים שרוצה לגייס כסף:

  1. חשוב לחזור ולהזכיר לעצמכם שוב ושוב על כמה כסף מדובר. כמה אתם באמת צריכים וכמה אתם באמת (אבל באמת) צופים שתצליחו לגייס. האם מדובר ב 10,000 ₪ או ב 50,000 ₪?
  2. ערכו דף של יתרונות וחסרונות לפתיחת עמותה מול התקשרות עם עמותה קיימת.
  3. ערכו מיפוי זירה וחפשו שחקנים נוספים שפועלים בתוכה.
  4. בנו שני תקציבים: אחד לפתיחת עמותה והשני להתקשרות עם עמותה קיימת. בדקו כמה כסף יעלה כל צעד.
  5. פעלו לפי חוק. ההסתבכות עם רשות המסים ממש לא שווה את זה.

*עידו איסק, רואה חשבון ויועץ עסקי בעל ניסיון עשיר בעבודה עם ארגוני חברה אזרחית, ארגונים לשינוי חברתי ומלכ"רים בכלל בסוגיות מיסוי ובסוגיות בדיני עבודה.

רוצים לשמוע עוד צרו קשר עם - אלינור סידי: elinorsi@shatil.nif.org.il

ללא תגובות עדיין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *