קבוצת עמיתים לכאוס (כי נמאס לומר קורונה)

בכל קבוצת עמיתים שהנחיתי, ובחיי שהנחיתי כבר הרבה, תמיד מתגנב לו אותו חשש מ"הקיץ של אביה": הן יגיעו בסוף? האם הקבוצה באמת בעלת ערך עבורן? בכל זאת, גררתי לפה 10 אנשים מכובדים, אין לי להציע אלא פלטפורמה לפגישה, בלי שום תוכן…. מי יגיע? מי יתנדב לשתף?
אגיע לסוף – הן מגיעות. והן מרוויחות – תובנות, חברים לחיים, עצות, טיפים וחוויה של "אוורור".

על פורום הורים לילדים עם קשיים

לוקחת אתכם במנהרת הזמן האישית שלי 15 שנה אחורה, ימי הפורומים של "תפוז" ברשת, תינוקת אחת מתוקה (ילדתי השניה), שהתנהגה מאד מאד שונה ומוזר, ואמא אחת שלא ידעה מה לעשות עם זה.
ואז הגעתי לפורום. פורום של אמהות בכאוס, בבלגן, בכאב, בעצב, בשמחה, בטיפים, בעצות ובשיתוף חוויות. ואז הבנתי בדיוק מהי למידה ממקום של שותפות גורל.
אגיע לסוף – היא נערה מהממת בעלת צרכים מיוחדים, אני עדיין חברה של חלק מהאמהות שם.

אז מהי קבוצת עמיתים?

קבוצה ללא היררכיה, כולם נמצאים מבחירתם ומתוך צורך בשותפות, המחויבות גבוהה, המשתתפים מאמינים שכל החכמה הרצויה והמעודכנת ביותר נמצאת בחדר (האמנם?).

אני מנכ"ל. אני בודד בצמרת. מי יכולה להיות קבוצת העמיתים שלי?
ההמלצה הראשונה שלי היא – מנכ"לים ומנכ"ליות בדיוק כמוך.
ההמלצה השנייה ופחות טובה בעיניי – מטבחון של אנשים שאתה מרגיש שאתה יכול להתייעץ איתם – בכירים בארגון שלך, חברי ועד מנהל או חבר טוב בתפקיד מקביל.

למה לי עכשיו קבוצת עמיתים?
חכמת המונים וכאוס. האם יש באמת צורך להרחיב על זה? ובכל זאת.
א. כי אף אחד לא באמת יודע מה נכון לעשות עכשיו ויכולה להיווצר הפריה הדדית, כזו שתניב רעיונות משותפים.
ב. כי אתה בודד בצמרת וזה אולי נסבל בעתות שגרה, אבל בעתות חירום או בלבול, זה הופך להיות קשה מדי. גם את צריכה מרחב לנוח בו, לשמוע מאחרים, להרפות קצת את השרירים ולמצוא את הכוח להמשיך מחדש.
ג. כי "זר לא יבין זאת" – רק אנשים שמצויים באותו מצב כמו שלך, יכולים באמת להבין לעומק, ללא צורך במילים רבות.
ד. כי אין על Net work , זה מקצר תהליכים והופך אותם להיות אפקטיביים. בקבוצת עמיתים כזאת, בעיקר מול אתגר משמעותי, נוצרת ברית ורשת עמוקה ואותנטית.
ה. כי את לומדת על עצמך, על התפקיד שלך ועל הארגון שלך, דרך שיתוף ודילמות של אחרים. במובן הזה הקבוצה מהווה בשבילך "חדר מראות".
ו. כי השדה החברתי ישתנה ויתעצב מחדש וככל שתיטיבו להכיר את פועלם של ארגונים אחרים, ותבסס תהליכי אמון עמוקים איתם, המבוססים על שותפות גורל, כך יש סיכוי שתוכל לשמור/להגדיל את מרחב ההשפעה של האג'נדה החברתית של הארגון שאת עומדת בראשו.

מה אני יכול להפסיד מזה?
בקבוצת עמיתים נדרשים 3 תנאי בסיס: אמון, פתיחות ושיתוף.
לכן, צריך לשמור על גבולות הקבוצה – צריך להבטיח זה לזו שמה שקורה בחדר, נשאר בחדר (גם אם זה זום…).
למרות הכחשת התחרותיות בין הארגונים, היא קיימת והיא טבעית, בעיקר בזמן של דלות משאבים – תחרות על אגו, על משאבים, על מעמד ועל מה לא. וכאן בקבוצה, אתה נדרש "לפתוח את הקלפים" ולשתף במה שקשה.

במה לשתף?

תשתף במה שנוח לך. אם יש דברים שאתה מעדיף לשמור אצלך, תשאיר אותם אצלך. לא חייבים לפתוח את כל תיבות הפנדורה על ההתחלה, עם הזמן, יגדל האמון בקבוצה ואז תחליט במה אתה משתף ובמה לא.

הרווח מהשיתוף גדול על החשש מהחשיפה.

כמה כללים פשוטים

• יצירת זמן ומקום קבוע (למשל, פעם בשבוע, במשך שעה ורבע).
• עד 12 איש בקבוצה. אפשר לקיים אותה משלושה ומעלה.
• רלוונטיות הדילמה – ראשית- דילמה, היא התלבטות בין שני דברים, שטרם מצאת להם פתרון. רלוונטית –מעסיקה אותך בימים אלו.
• יצירת מרחב בטוח – כזה שמאפשר קיום דיאלוג פתוח בין המשתתפים ולהעלות קשיים ללא חשש, והיא עוזרת למשתתפים לבטא מחשבות/ רגשות /דעות.
• הדדיות ואחריות – משתתפים תורמים ונתרמים. מחוייבים לקבוצה וללמידה.

מבנה מוצע

א. סבב מה נשמע או סבב בדיקת דופק, לראות איפה כולם נמצאים.
ב. הצגת הדילמה – על ידי משתתף אחד שבוחר (5 דקות).
ג. שאלות להעמקה בדילמה – על ידי שאר המשתתפים (10 דקות).
ד. דיון בדילמה – טיפים, עצות, שיתופים משלי, משוב וכו' – מציג הדילמה שותק ומקשיב. מישהו רושם עבורו את הדברים הנאמרים.(כ- 20 דקות).
ה. סיכום קצר של המציג – מה לקח מפה?(5 דקות).
ו. סבב סיכום של המשתתפים.

לסיכום

לא לחשוש, just do it
אִם תִּפְגֹּשׁ אָדָם שָׁבוּר / שֵׁב אִתּוֹ / עַל סַף הַשֶּׁבֶר הָאָרוּר / אַל תְּנַסֶּה לְתַקֵּן / אַל תִּרְצֶה שׁוּם דָּבָר / בְּיִרְאָה וּבְאַהֲבַת הַזּוּלָת / שֵׁב אִתּוֹ / שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם לְבַד (צל עריות, סמדר וינשטוק)
מזמינים אתכם לשהות איתנו בבריכה. המים נעימים, נשבעת.
וכן, היא עברה חיטוי.