דרוש.ה מנהל.ת קהילה Photo by Chase Clark on Unsplash

דרוש.ה מנהל.ת קהילה

בשנים האחרונות, מושג 'קהילה' נהיה טרנד של ממש והמילה קהילה הפכה למילת באזז שמשתמשים בה בהקשרים רבים ומגוונים. כל קבוצת פייסבוק או וואסטאפ היא 'קהילה'.
הנכחת המושג הזה, הביאה במקביל להיווצרת תפקיד של מי שמרכז את הקהילה ואת הקשר עם חבריה, ומכונה 'מנהל.ת קהילה', אך לרוב מבלי באמת להתייחס למשמעויות, לצורך ולכישורים שדורש התפקיד. ניהול קהילה נהיה שם נרדף לתפקידים רבים ומגוונים שמחזיקים בעלי תפקידים שונים בארגונים, עסקיים או חברתיים כאחד – אנשי שיווק, אנשי ניו מדיה, רכזי פרויקטים ועוד.

חשוב לומר – כל ארגון, עסקי או חברתי, צריך קהילה שתיתן לו ליגיטימציה בפעילות שלו. קהילה שהארגון יהיה חשוב לה גם בשגרה, אבל גם ברגעי משבר. קהילה כזו שאם מחר בבוקר הארגון יסגר, יהיה מי שיזדעק ויכאב את זה.
לכן, ובצדק, ארגונים רבים שבוחרים להשקיע בבניית קהילה תומכת ארגון או פרויקט, ובלחץ הטרנד הקיים כולם מרגישים בכך צורך, אך הרבה פעמים לא מבינים עד הסוף את המשמעות של קשר ובניית קהילה. יותר מכך, מה המשמעות כאשר לא עושים זאת טוב.

איך נוצר התפקיד של מנהל.ת קהילה?

ניהול קהילה התחיל בכלל בעולם משחקי המחשב (גיימינג), כאשר המושג 'מנהלי קהילות' חל על ה-Game Master (אשפי המשחק) במשחקים מרובי שחקנים. הם החלו כשחקנים, והפכו עם הזמן תוך ביסוס אמון בינם לבין שאר השחקנים, למנהלי קהילה. השחקנים חיפשו למי לפנות במקרה של באג, שאלה או עניין מול שחקן אחר. השחקנים המרכזיים החלו לתפוס את התפקיד הזה, מלמטה. תפקידם הראשוני היה לפתור בעיות ולענות לשאלות. מרגע שמעמדם התחזק והם היו חשובים יותר לקהילה, חברות המשחקים אף פעלו מולם לפיתוח המשחק והתאמתו לצרכי השחקנים. כלומר, הם פעלו גם ברמה האישית מול כל שחקן, גם ברמה הקבוצתית, וגם כלפי חוץ כמייצגים את צרכי הקהילה.

אולם כיום ניהול קהילה קיים בעיקר בעולמות השיווקים' והפך לשם נרדף לניהול לקוחות, פיתוח עסקי ויחסי ציבור. למעשה ניהול קהילה החל להיות מזוהה עם ‘שירות לקוחות’ ברשתות החברתיות. אבל אם נתייחס לבסיס ממנו קמו מנהלי קהילות בתחום הגיימינג, נבין שאולי אפשר לעשות את זה אחרת.

מנהל קהילה בא לקדם מטרה משותפת לארגון ולקהילה. על אף שהוא עובד של הארגון, הוא לא יכול לקדם רק את האינטרסים של הארגון. ארגונים רבים 'נופלים' בזה, כאשר שואלים את עצמם 'מה קהילה יכולה לתת לארגון?', במקום 'איזה ערך אני יכול לתת לקהילה?'

חשוב להבין – הקהילה היא שקובעת את הקצב, היא יישות בפני עצמה. ארגון לא יכול להכתיב לקהילה מה לחשוב, איך להתנהל ואיך להרגיש כלפי הארגון, אלא לעשות פעולות בדרכי הפעולה וצורת הפעילות, שיגבירו את האמון והמחוייבות כלפי חוץ. ולא פחות חשוב, לתת לאנשים הנכונים בארגון להוביל את הקשר עם הקהילה.

אך האם המצב בארגונים לשינוי חברתי דומה לזה שבארגונים עסקיים? האם גם אצלנו מנהל קהילה נתפס כמי שעושה קמפיינים ועונה לפונים ברשתות החברתיות? מהסתכלות ב-30 מודעות דרושים ל'מנהלי קהילה' (בארץ ובחו"ל), אפשר ללמוד איך רואים ארגונים חברתיים את המרכיבים השונים של מנהל/ת קהילה. לבחון אילו מאפיינים חוזרים על עצמם, ומה אופן הניסוח והפניה למועמדים/ות פוטנציאליים/ות.

תשעה מאפיינים של מנהל.ת קהילה

1. שם התפקיד

נמצאו שמות רבים לתפקיד: 'מנהל/ת קהילה', 'מלווה קהילה', 'מפתחת קשרי קהילה', 'מנהלת קהילה ושיווק' הם רק חלק מהם. ולא בכדי. כמו שכתבתי למעלה, עדיין אין הגדרה ברורה מי זו מנהלת קהילה ומה תפקידה בארגון, השמות המגוונים הם ביטוי לכך.

מה מומלץ? מכיוון שבפועל אכן מדובר על ניהול קהילה, לא רק ליווי שלה, אלא ניהול שוטף של ידע רלוונטי עליה ובשבילה, על עבודה תוך ארגונית של המנהל/ת, ולפעמים על ניהול תקציב, סדר יום וכדומה, נראה שהמושג 'מנהל.ת קהילה' הוא המתאים ביותר.

2. מאמינים באנשים

מנהלת קהילה צריכה להיות אישה של אנשים. כזו שיש לה יכולות אמפתיות גבוהות מאוד, שיכולה להכיל מורכבויות, שוני ומתחים בין חברי הקהילה. זו צריכה להיות מישהי שמאמינה שקבוצה של אנשים יכולה ליצור שינוי גדול יותר מזה של אדם או ארגון אחד. שלביחד יש כוח. כלומר, מישהי שגם יכולה לנהל שיחה אישית ורגישה על כל אחד/ת מחברי/ות הקהילה, אך גם לדעת לנהל את הביחד של הפרטים האלו, ולהאמין שזה חשוב מספיק בשביל להשקיע בזה.

אישה שחשוב לה לפנות לכל אחד שלא מגיב בקבוצה זמן מה ולראות שהכל בסדר, ויכולה גם לנהל ויכוח עקרוני בין חבריה. חשוב שאותה אישה תשדר את כל אלו לחברי הקהילה, שהפרטים והקבוצה חשובים לה, מה שמעורר אמון ומחזק את הקשר של הקהילה גם למנהלת, אך גם לארגון.

מה הייתה ההתייחסות לכך במודעות הדרושים שנבדקו? רוב הארגונים (18) התייחסו לכך שחשוב שיהיה אדם שמאמין באנשים ובעיקר בקהילות. אפילו חלק דרשו ניסיון אישי מלהיות חלק מקהילה.
בנוגע לקשרים אישיים, כמחצית (14) התייחסו שיש צורך ביחסי אנוש טובים. אך מבלי לפרט למה הכוונה.

מה מומלץ? בפועל, מדובר למעשה על מישהו שיש לו כישורים של מנחה קבוצות. אפשר פשוט לכתוב את זה ברשימת הדרישות, או להוסיף 'בעל יכולות לנהל קשרים אישיים משמעותיים לצד ניהול קבוצה', 'אמונה שלקבוצה יש כוח גדול לשינוי', 'יכולת לנהל התייחסות למטרה המשותפת לצד ניהול קשרים אישיים וקבוצתיים' וכדומה.

3. הזדהות עם ערכי הארגון

בארגונים לשינוי חברתי זה צריך להיות די קל. בדרך כלל עובדים בארגונים אנשים שמזדהים עם הערכים שהם מייצגים. אולם חשוב לשים דגש על עניין מנהלת הקהילה בהקשר הזה. כמו שתואר למעלה, נראה שמנהלת קהילה טובה היא כזאת שצומחת מהשטח. אבל זה לא תמיד פשוט למצוא מישהי כזאת, ולכן, חשוב שלכל הפחות תהיה מזוהה בצורה מסוימת עם חברי הקהילה. שיהיה להם קל להזדהות איתה, והיא איתם. ככה נוצרת הערכת הדדית ושותפות. אין הכוונה להפלות כאלו ואחרים מלנהל קהילה, אלא לשים לב שאכן עולם הערכים של המועמדים דומה לזה של הארגון שלכם והקהילה שהם מתבקשים לנהל.

מה הייתה ההתייחסות לכך במודעות הדרושים שנבדקו? כמחצית מהארגונים (16) דרשו מישהו/י עם ניסיון בתחום הארגון, בתחום משיק, או הזדהות עם ערכי הארגון והקהילה. רובם לא כללו פירוט או הפניה על אילו ערכים מדובר.

מה מומלץ? כתבו ברשימת דרישות התפקיד 'מזהה עם ערכי הקהילה/הארגון', פרטו קצת מה זה אומר. אפשר להוסיף דרישה לניסיון בפעילות אקטיביסטית, בתחום הארגון שלכם/ן או בכלל. אם מישהו אקטיביסט בעצמו, זה בהחלט בסיס חשוב לניהול קהילה בארגונים חברתיים. זה בניגוד לאיש שיווק שמגיע רק מעולמות עסקיים, למשל.

4. מפיקה

בעולם ניהול הקהילות כיום, מקובל וחשוב לדעת גם לארגן מפגשים ואירועים עבור הקהילה. זה משהו שלקוח מניהול קהילות סטארטפים מזה שנים. מדובר על מפגש פיזי בין חברי הקהילה, ויש כמה סוגי מפגשים כאלו – החל ממפגש חברתי השם דגש על היכרות אישית, דרך השתלמויות, השתתפות בפעולות אקטיביסטיות (ועדות בכנסת, הפגנות וכדומה) ואירועים גדולים יותר המבקשים לפרגן לחברי הקהילה או להעצים את הפעילות שלה, כמו כנסים, אירועים סביב ימים מיוחדים וכדומה.

חשוב שמי שמנהלת את הקהילה תדע גם לארגן את האירועים האלו, שתהיה מישהי מסודרת, בעלת יכולות להפיק ולהרים מפגשים מאפס. שתדע איך לעשות מפגש שנותן מענה לקהילה ברמה העקרונית, אך גם שתהיה בעלת יכולות לוגיסטיות להוציא את זה לפועל. שתדע מה זה אומר מפגש מכבד, שלא תטעה גם במשהו קטן כמו כמה כיבוד צריך להזמין (מומלץ גם לקרוא את הפוסט על כנסים והשתלמויות ככלי לגיבוש והרחבת קהילה)

מה הייתה ההתייחסות לכך במודעות הדרושים שנבדקו? רוב הארגונים (18) לא התייחסו באופן ספיציפי לניסיון בהפקת אירועים או כנסים.

מה מומלץ? כתבו שאתם מחפשים מישהו עם ניסיון בהפקה והוצאה לפועל של אירועים/השתלמויות/כנסים. מומלץ גם להוסיף ריכוז פעילות של קבוצות מול מקבלי החלטות, הוצאה לפועל של הפגנות וכדומה.

5. ניסיון בניהול קהילה או השכלה מתאימה

מכיוון שכפי שצוין מעלה, לא ברור נכון להיום מי זה מנהל קהילה, חשוב שלכל הפחות תהיה מישהי שהתנסתה בזה. מישהי שאולי אפילו למדה את התחום (למשל עובדות סוציאליות קהילתיות), כי סביר להניח שמי שלמדה את זה, חושבת ומאמינה שעבודה עם קהילה היא דבר חשוב וגם התנסתה וקיבלה כלים לעבודה מסוג זה. כלומר לא רק פעלה באופן עצמאי, אלא גם קיבלה הדרכה מאנשי מקצוע ופעלה עם קולגות.

גם מנחת קבוצות זו השכלה מאוד רלוונטית בהקשר הזה, כבעלת יכולות לנהל קשרים עם פרטים לצד ניהול תהליך קבוצתי משמעותי. ההבנה של 'תוכן' מול 'תהליך' חשובה מאוד במקרה של מנהלת קהילה בארגון לשינוי חברתי. מכיוון שהרבה פעמים המטרה הגדולה (תוכן) הופכת להיות המרכז בארגון, חשוב שדווקא מנהלת הקהילה תראה גם את האנשים (תהליך) בתוך קהילת תומכי הארגון באופן אישי. אך זאת מבלי להפסיק לרגע להתעסק במטרה לשמה הוקמה הקהילה. זה דורש מקצועיות וגמישות להתאים את עצמך לקצב ולצרכים של חברי הקהילה, מה שאומר שהיא כנראה לא תעבוד משמונה עד חמש וזהו. לכל זה דרוש ניסיון מקצועי, מישהי בשכר שהולם את הניסיון והכישורים שלה.

מנהל.ת קהילה טוב יכול להעלות מאוד ערך של ארגון, לפתוח לקהלים חדשים, וחשוב שיתבטא גם בתנאי העבודה שאתם מציעים.

מה הייתה ההתייחסות לכך במודעות הדרושים שנבדקו? הרוב (17) התייחסו לניסיון עם קהילה כתנאי חשוב בקבלה לעבודה. בנוגע להיקפי משרה היה היה מגוון גדול מאוד, אבל במחצית מכלל ההודעות (15) הייתה התייחסות ל'שעות עבודה גמישות'.

מה מומלץ? הוסיפו לדרישות שרצוי מישהו עם ניסיון בעבודה קהילתית/הנחיית קבוצות. בנוגע להיקף המשרה – אין לי המלצה חד משמעית. פשוט חשבו על זה עד הסוף. יכולה לומר שכנראה רבע משרה לא תספיק לניהול קהילה מקצועי בכל מקרה. וכן הוסיפו התייחסות לשעות עבודה גמישות.

6. יכולת לרתום שותפים

מאפיין חשוב מאוד למנהל.ת קהילה. הכוונה ברתימת שותפים היא גם בלייצר סביב הקהילה שותפים נוספים שתומכים בה (אם ברמה המקצועית של ייעוץ, ברמה הכלכלית, או ברמה הרעיונות), אך גם מעיד על יכולת לגייס חברי/ות קהילה נוספים/ות. חלק חשוב מזה הוא להפוך לדמות שמזוהה עם ניהול הקהילה, כמישהי שאפשר לפנות אליה בכל הנוגע לקהילה שמנהלת.

מה הייתה ההתייחסות לכך במודעות הדרושים שנבדקו? גם כאן, רוב (18) הארגונים התייחסו לכך כמאפיין חשוב ברשימת הדרישות. זה מאפיין חשוב ודי ייחודי בהקשר של מנהל קהילה בעולמות השינוי חברתי.

מה מומלץ? פשוט לציין דרישה ל'ניסיון בניהול שותפיות/גיוס שותפים/ניהול קואליציות ארגונים' וכדומה.

7. עבודת שטח

עבודה עם אנשים דורשת גם פגישות אישיות, להגיע לאן ומתי שנוח לחברי קהילה או מצטרפים חדשים. הכוונה היא לנסוע ברחבי הארץ, לפחות בשלבים הראשונים של בניית הקשר עם חברי הקהילה, להיפגש, להכיר ולפתח יחסי אמון. להבין דרך הפגישות האלו מה הצרכים שלהם, מה המקום שלהם/ן בקהילה ומה הציפיות שלהם/ן. מכיוון שזה דורש הרבה, קל לא להגיע לזה. אבל זה חשוב מאוד, בעיקר בשלב בו בונים קהילה. וכן, גם מדי פעם במצב של ניהול קהילה שוטף (בפוסט הזה אפשר לקרוא יותר על למה חשוב לצאת לשטח בעבודה עם קהילה).

מה מומלץ? כתבו שהעבודה דורשת גם מפגשים אישיים עם חברי הקהילה/שותפים, ולכן דורשת (וניתן לתאר שמדובר בעיקר על השלב הראשוני) נסיעות ופגישות ברחבי הארץ/אזור מסוים. בנוסף מומלץ להוסיף דרישה לניסיון ב'מיפוי צרכים קהילתיים'.

8. קשר דרך הרשתות החברתיות

זה אולי מאפיין שמובן מאליו יותר בארגונים עסקיים, אך חשוב מאוד גם בארגונים לשינוי חברתי. חשוב שמנהלת קהילה תדע מה המאפיינים של המדיומים השונים, איך להתנהל בהם נכון, לעשות בחירות איפה להשקיע יותר ואיפה פחות, אבל בעיקר להיות זמינה לחברי הקהילה דרך הרשתות החברתיות (פייסבוק, טלגרם, אינסטגרם וכדומה). להיות גם זמינה לפניות שמגיעות דרך הצ'אטים, אך גם לתגובות שעולות בפוסטים/תמונות עצמן. כיום אנשים רגילים למענה מהיר וזמין מארגונים עסקיים, חשוב שנדע גם אנחנו לפעול ככה בארגונים לשינוי חברתי.

מה הייתה ההתייחסות לכך במודעות הדרושים שנבדקו? התייחסות של ארגונים מעטים בלבד (9) לכישורים הנדרשים בהקשר זה. במציאות של היום, שהרבה מתרחש ברשתות החברתיות, והן גם כלי חשוב ביצירה או שמירה על קשרים עם פעילים/ות, זו דרישה שלמעשה הפכה להכרחית.

מה מומלץ? בקשו ניסיון בעבודה ברשתות חברתיות. יכול להיות ריכוז קבוצת פייסבוק, היכרות עם הרשתות החברתיות השונות וכדומה.

8. יכולת עבודה בצוות

דרישה זו לא הופיעה באף מודעה. לא הייתה התייחסות לכך שמנהלת הקהילה תהיה גם קולגה טובה בארגון. שתהיה אדם שנעים לעבוד איתו, אישה של צוות. זה יכול אולי להתפרש מדרישות אחרות כמו אדם של אנשים או גיוס שותפים, אבל אני בהחלט ממליצה להכניס את זה כמאפיין בפני עצמו. דווקא בגלל שבעולמות השיווקיים זו לא דרישה הכרחית, ושמה מנהל קהילה יכול לפעול יחסית לבד, בעולמות השינוי החברתי זה משמעותי להצלחה. דבר ראשון, כי ניהול קהילה דורש עבודת צוות. אולי תהיה מישהי אחת שתעמוד בראשה, אבל היא צריכה להיות חלק מצוות ארגוני שמקדם רעיון או נושא. היא צריכה לדעת להתייעץ, לשמוע דעות שונות ולא לפעול רק על דעת עצמה. מנהלת קהילה שמרגישה מחוייבת גם לארגון ולקולגות שלו, תפעל טוב יותר גם מול חברי הקהילה ובהזדהות עם הערכים המשותפים ותעלה את ערך הארגון מול כל השותפים.