אפרת יגור |

חמשת הטרנדים החמים בגיוס משאבים מהקהילה לשנת 2020

טרנדים גיוס מהקהילה

אם זה מרגיש לכם כאילו אנחנו אומרים את צמד המילים הזה, 'עשרים עשרים', כבר יובלות, זה כי אנחנו באמת עושים את זה. בשני העשורים האחרונים, מומחים מעולמות ידע שונים ניסו לחזות איך יראו הדברים בתחומים שלהם ב-2020, ובאיזה מין עולם נחיה באותו זמן. וזה לא בכדי. מתחילת שנות ה-2000, חלו שינויים גדולים בכל תחום שמשפיע על חיינו. תמורות חברתיות ותרבותיות כמו גם פיתוחים טכנולוגיים וכניסת האינטרנט לכל פעולה שאנחנו מבצעים השפיעו ביתר שאת גם על תחום גיוס המשאבים.

המידע האינסופי והשינויים המהירים יכולים להקשות על ארגונים חברתיים ואנשי פיתוח המשאבים לעמוד בקצב. ריכזנו לכם כאן את הטרנדים העיקריים ב-2020 בכל הנוגע לפיתוח משאבים מהקהילה, כדי שתוכלו לקחת אותו בחשבון בתוכנית העבודה שלכם.

טרנד #1: דורות של תורמים

התורמים מתחלקים לשני סוגים עיקריים – התורמים הגדולים, האמידים והמבוגרים, לעומת התורמים הקטנים-בינוניים שהם בני דור המילניום (דור ה-Y) והדור שבא אחריהם דור ה-Z, שתופסים יותר ויותר מקום בעולם הנתינה. עדיין הכסף הגדול מגיע מתורמים גדולים ופחות מקטנים-בינוניים, אבל לא ברור כלל שכך זה יימשך גם בשנים הקרובות.

מאפיינים של התורמים הגדולים:

שינוי במדיניות הצ'ק הפתוח. התורמים רוצים להיות מעורבים לא רק בפרויקטים אלא גם בארגונים שהם תורמים להם, ולדעת מה האימפקט של התרומה שלהם. לא עוד תמיכה בקונספט, אלא בארגון עצמו. יש יותר דרישה לשקיפות של הארגון ורגולציה של התורמים על הנעשה.

נתינת Ultra High Networth צפויה לגדול. זו יוזמה שהתחילו ביל גייטס וורן באפט שמבטיחים לתת לפחות מחצית מהונם במהלך חייהם או אחרי מותם לטובת החברה. המטרה שלהם היא לעודד פילנתרופים אחרים לעשות את זה. תרומות מהסוג הזה הולכות בעיקר לתחומים כמו בריאות, שירותים, חינוך ותרבות ואמנות.

לצד השינויים, מחקרים מראים שפילנתרופים עשירים ממשיכים לתרום לצדקה, ומבחינתם זה בעדיפות עליונה ואף צפויה גדילה.

מאפייני הדור הצעיר יותר – מילנייאנלס ודור ה-Z

דור המילניום (דור ה-Y):

שקיפות היא שם המשחק – 19% מדור המילניום טוען שניתן לסמוך על אנשים, בעוד ש-40% מהבייבי בומרס אומרים זאת. זה מחזק את הצורך בהגברת השקיפות.

תורמים יותר – המיליאנלס צפויים לתת יותר מבני הדורות שקדמו להם. למעשה זו מגמה שכבר החלה לקרות. זה דור שכבר מבוסס כלכלית וגם מחובר לאמצעים דיגיטליים, מה שהופך את התרומות לזמינות עבורם הרבה יותר מבעבר.

שולטים בשוק העבודה – הם צפויים להיות עיקר כוח העבודה ב-2020, מעל 50%, וזה אומר שהרבה משאבים יהיו בידים שלהם.

תרומה אצלם זו דרך חיים – בני הדור הזה מקבלים מאות הודעות כל יום, מעורבים בהמון דברים, מוסחים בקלות, מולטיטסקרים ובעיקר לא מרוצים מהסטטוס קוו ורוצים לשנותו. הם מאמינים לא רק באחריות שלהם לשינוי אלא גם ביכולות שלהם ולא רק של אחרים, ליצור שינוי. לכן הם רוצים להיות מעורבים יותר. אפשר לומר שבני הדור הזה כאילו מצופים לתרום כי זה נהיה קל וגם רווח יותר ויותר.

הופכים לחלק מקהילה – צעירים בני הדור מוצאים קהילות המחוברות סביב מטרה מסויימת ומעודדים אחד את השני ואחרים לקחת בהן חלק ולתרום.

דור ה-Z

מהצד של התורמים: העובדים בני דור ה-Z רוצים להתוות את הדרך למקומות העבודה שלהם. הם יצפו ממקומות העבודה שלהם לעסוק בנושאים כמו עוני עולמי, סביבה וזכויות אדם.

מהצד של העובדים שלכם: הם יצפו לראות את המאפיינים שהם מחפשים במקום העבודה שלהם גם בארגונים שהם תורמים להם או לפרוייקט מסויים שהם מקדמים.

בני דור המילניום ודור ה-Z לא רואים בתרומה כמעשה צדקה או פשוט לרשום צ'ק, אלא כתמיכה והשקעה בארגונים שעושים שינוי חיובי ורחב ביוזמות חברתיות. (מידע נוסף ניתן לקרוא כאן, וכאן וגם בכתבה בכלכליסט

מאפיינים מגדריים של תרומה:
מחקרים מראים שנשים תורמות באופן שונה מגברים. בנוסף צפוי גידול במספר הנשים העשירות שיתרמו בעתיד, בהמשך למגמת העלייה שהחלה כבר בשנים האחרונות.
בעוד נשים צעירות מדור המילניום יתרמו לכמה וכמה ארגונים במקביל, תוך שימוש בטכנולוגיה לתרומה, בייבי בומריות יתרמו באופן אסטרטגי יותר למספר ארגונים מצומצם. (למידע נוסף על מאפייני התרומה של נשים – page 33)

מה אנחנו יכולים לעשות ביחס לטרנד הזה?

להבין שהתורמים של היום הם מגוונים מאוד ואחרים. כבר לא רק קרנות גדולות, וגם במקרה הזה ובמקרים של פילנתרופיים גדולים, הציפיות שלהם אחרות מבעבר. זה דורש מאיתנו יותר שקיפות, שיתוף וכנות מלאה.

ארגונים צריכים להציג ובעצם לשווק את הארגון שלהם, לא רק את המטרות והכוונות שלהם. באיזה אופן ערכים שחשובים לתורמים באים לידי ביטוי בארגון. למשל ייצוג, מגדר וכדומה.

להתייחס באופן מותאם לתורמות נשים ולתורמים גברים, ולעשות התאמות באופי העבודה של הארגון.

כל הכלים לפיתוח משאבים וגיוס כספים במקום אחד

טרנד #2 – קהילות, קהילות, קהילות

מי מכם לא שמע את המילה 'קהילה' בשנים האחרונות? המילה הזו פוגשת אותנו כמעט בכל תחום בחיינו. בעוד שבארגונים עסקיים הכוונה לחבר בין אנשים סביב מוצר או רעיון שרלוונטי לחייהם, בארגונים חברתיים הכוונה לחיבור בין אנשים שונים והנעתם לפעולה סביב סוגיה שחשובה להם. זה הפך למעשה לאופן בו אנשים מגדירים את עצמם ומקבלים החלטות. על רקע זה לא מפתיע שחוקרי טרנדים צופים כי תמשיך צמיחה בגיוס כספים דרך כלים קהילתיים וקהילות תורמות, ולכן חשוב כל כך כמגייסי משאבים, להבין איך זה משפיע על האופן בו אנשים תורמים לרעיונות חברתיים. ואם נתייחס לעובדה שנתינה באמצעות האינטרנט נמצאת בעליה מתמדת בשנים האחרונות, ולכך שארגונים קטנים ובינוניים מקבלים כ-14% מהתקציב שלהם מתרומות מסוג זה (כאן המקור) וזה צפוי רק לגדול, חשוב שנבין מה הלך הרוח הקיים בתחום הקהילות.

בעולם גיוס המשאבים בישראל נושא התרומה באופן קהילתי מוכר לנו בשני אופנים מרכזיים – מימון המונים (crowdfunding) ותרומה חודשית קבועה. בעולם מוכר ועולה חזק מאוד טרנד שנקרא גיוס peer 2 peer. ננסה לעשות סדר בין המושגים הללו כיוון שיש נטיה להתבלבל ביניהם. בכל אחד מהם גם אתייחס למשמעותו כטרנד בארגוני חברה אזרחית:

מימון המונים – אסטרטגיית גיוס כספים מוכרת מאוד העושה שימוש בדף נחיתה ייעודי לפרוייקט/ארגון כדי לגייס תרומות ממספר גדול של אנשים. גיוס הכספים תחום בפרק זמן שהוגדר מראש, ובדרך כלל המשקיע בפרויקט מקבל תשורה בתמורה להשקעתו. הרעיון הוא שכל אחד יכול להוציא לפועל רעיונות או להגשים שאיפות וחלומות, על ידי קבלת תמיכה מאחרים, ללא צורך במשקיע אחד מרכזי.
נדמה שאנחנו שומעים יותר ויותר בשנה האחרונה שמימון המונים זה פאסה, כאילו איבד מכוחו. אבל זה ממש לא נכון. פלטפורמות מימון ההמונים ממשיכות לגדול בקצב מסחרר בעיקר בקרב בני דור המילניום ודור ה-Z – 50% מכל אחת מהקבוצות הללו ציינו שתרמו בדרך הזו (Donna Orem).

גיוס peer 2 peer (עמית לעמית) – מזמין תומכים מהמעגל הקרוב של הארגון לגייס כספים בשמם. זה אפשרי למשל בפלטפורמה כמו Jgive בה אנשים יכולים להפוך ל"שגרירים" שמציבים לעצמם לגייס חלק מסכום היעד של הקמפיין הגדול. לפעמים משלבים את זה עם מאמץ כמו ריצת מרתון או רכיבה על אופניים – "אני ארוץ בשביל 10,000 דולר".

מחקרי טרנדים מראים כי ארגונים קטנים מצליחים בתרומות מסוג זה, בזכות הקשר המיידי והקרוב שלהם עם קהילת התורמים, העובדה שעובדי/ות הארגון מזוהות עימו באופן מלא. ואפשר לראות יותר ויותר פלטפורמות שמתאימות את עצמן לגיוס מסוג זה.

נכון להיום הטרנד הזה לא מאוד תפס בישראל, ויתכן גם שלא יגיע לכאן, אך חשוב שאתם כמגייסי משאבים תכירו את האופן בו תורמים צורכים מידע ולמה הטרנד הזה קיים בכלל.(עוד על גיוס P2P אפשר לקרוא כאן: The next big thing in fundraising)

תרומה חודשית קבועה – סוג של הוראת קבע. התורם תורם סכום קטן יחסית בכל חודש, בכדי לקיים פעילות של ארגון. זו אחת הדרכים הרווחת לייצר הכנסה קבועה ויציבה לארגון שלכם. בימים בהם אנשים עושים מנויים חודשיים על בסיס קבוע לפלטפורמות כמו נטפליקס או ספוטיפיי פרימיום אופן תרומה שכזה הוא דבר טבעי עבורם. אבל המשמעות של הרגלים שכאלה היא גם שהתורמים מצפים ל'חוויית לקוח' בהתאם, ממש כמו בנטפליקס.
גיוס משאבים מסוג זה מתאים בעיקר לארגונים קטנים יחסית וממוקדים באסטרטגיית השינוי שלהם, אבל מכיוון שהוא דורש גם לא מעט מבחינת מערכת היחסים עם התורמים, לקח לטרנד הזה זמן לתפוס תאוצה. בישראל עוד ועוד ארגונים פועלים בשיטה הזו (דוגמת לובי 99 ומחזקים), וצפוי גידול בשנים הקרובות.

טכנולוגיית blockchain – פלטפורמות בלוקצ'יין (או שרשרת בלוקים) היא במילים אחרות מהפכת המטבעות הדיגיטליים. בלוקצ'יין היא תפיסה חדשנית בעולם המחשוב כאשר הרעיון המרכזי העומד מאחורי הטכנולוגיה הוא יצירת מערכת המאפשרת פעילות עסקית באינטרנט ללא צורך בפיקוח של ישות ניהול מרכזית. למעשה הפלטפורמות הללו מחליפות את תפקידם של הבנקים. הרעיון הבסיסי של בלוקצ'יין הוא דווקא די פשוט להבנה: במקום לייצר מאגר מידע אחד שבו נשמרים כל הנתונים – מייצרים שרשרת של בלוקים. כל בלוק מכיל מידע שרלוונטי ליישום של הבלוקצ'יין. במקרה של ביטקוין מדובר על העברות כספיות, ולכן בלוק של מידע יכיל את זהות המוכר והקונה ואת סכום הרכישה.

איך זה רלוונטי לארגונים לשינוי חברתי בישראל? ראשית, בהבנה שלשם העולם הולך. אנשים יוציאו פחות ופחות את כרטיס האשראי וישלמו יותר באמצעות אפליקציות ומטבעות דיגיטליים בשיטת הבלוקצ'יין. שנית, הבנה של הבלוקצ'יין, ודווקא של החסרונות שלה חשובה בשיקול האם להשתמש בה – הדגש על אנונימיות במקום בו אנחנו רוצים לייצר אימפקט וקהילה, הוא מגביל ביותר. נוצר מצב בו אנשים פשוט תורמים כסף, אך אין לנו תקשורת שוטפת איתם. בבלוג הזה תוכלו לקרוא עוד על הקשר בין בלוקצ'יין לתרומות לנושאים חברתיים.

אלו רק כמה דוגמאות בולטות לפלטפורמות לתרומה. אבל גיוס משאבים דרך עבודה עם קהילה מתבטא בעוד אופנים. ב-2018 השיקה פייסבוק את תוכנית המנהיגות הקהילתית שלה, שמטרתה להעצים מנהלי/ות קהילות פייסבוק או פלטפורמות שנרכשו על ידיה (כגון וואטסאפ, אינסטגרם וכדומה) עם תוכן רלוונטי שמייצר שינוי בפועל ושפועלות בעולם האמיתי. התוכנית כוללת מנטורינג, מימון יוזמות ורישות בין משתתפיה. גם בישראל יש כמה מנהלי/ות קהילות פייסבוק שמשתתפים/ות בה – הגיקיה, שבט אש מידברן ומשרות בין חברים בירושלים הן חלק מהם).

חשוב לציין כי התוכנית הזו נוצרה אחרי תקופה של ביקורת חריפה על הרשת החברתית בנוגע לשימוש במידע של משתמשיה בדרכים לא אתיות. ולכן הדגש של התוכנית הוא לא על איך לעשות יותר כסף, אלא על איך לייצר יותר אימפקט והשפעה דה פקטו על המציאות. ולכן היא כל כך רלוונטית לארגונים לשינוי חברתי. לקרוא עוד על התוכנית.

מה אנחנו יכולים לעשות ביחס לטרנד הזה?

המציאות היא שאנשים היום הם ערכיים יותר, ויותר מזה, רוצים להיות ערכיים ביחד. לא רק אני עושה טוב, אלא חשוב לי גם שאחרים יקחו חלק. ואחרים גם מעודדים אותי להיות טוב יותר. ובמילים אחרות, אנשים מתנהלים בקהילות. אם כארגונים לשינוי חברתי תנהלו קהילה בצורה נכונה, הקהילה גם תרצה לתרום ולהיות חלק. חברי/ות הקהילה אלו אותם אנשים שיעשו תרומה חודשית קבועה, או יתרמו לקמפיין מימון המונים שתפיקו.

המשמעות העיקרית היא שצריך להתמקצע כארגון בעבודה עם קהילה, ולהתנהל באופן אסטרטגי בכל הנוגע לכך. ואכן מחקרי טרנדים מראים כי עוד ועוד ארגונים לשינוי חברתי מגייסים מנהלי/ות קהילות לשירותיהם והמספרים צפויים רק לגדול. מנהל/ת קהילה הוא איש/אשת מקצוע או עובד/ת ארגון שמתאים/ה לתפקיד והוכשרה לכך וינהלו קהילה או קהילות רלוונטיות לארגון או לרעיון שאתם מבקשים לקדם.

טרנד #3 – אחריות תאגידית vs. אקטיביזם מותגי

השפעתו של דור ה-Y על עולם השינוי החברתי לא מסתכם במתן התרומה עצמה. דור ה-Y ודור ה-X מהווים כבר עכשיו כ-50% מכח העבודה, והמספר הזה צפוי לגדול משמעותית בשנים הקרובות. הערכים שחשובים לבני ובנות הדור הזה מנחים אותם גם בבחירת מקום עבודה או בבחירה לרכוש מותג כזה או אחר. העובדה הזו משפיעה בשני אופנים מרכזיים על תאגידים.

העובדים יבחרו לעבוד במקומות עבודה שמקדמים גם בתוכם את הערכים שחשובים להם. סוגיות של מגדר, ייצוג, שמירה על הסביבה ועוד הופכים כבר עכשיו וימשיכו להיות סוגיות חשובות לכל מנהל תאגיד באשר הוא. ולא רק על פני השטח, התאגיד יתבקש לעבוד קשה כדי ליישם, לדווח ולשתף את העובדים בכל הקשור לכך.

אחריות תאגידית זה פאסה – ארגונים יעסקו פחות ופחות בתרומה חברתית נקודתית שכוללת פשוט תרומה, התנדבות או חניכה, אלא ידרשו (וכבר עכשיו נדרשים למען האמת) להביע עמדות ברורות בנוגע לסוגיות חברתיות בוערות ואף להוביל בעצמם שינויים חברתיים של ממש. הדבר נקרא אקטיביזם מותגי והוא מתעורר בארה"ב בשנים האחרונות בעוצמה רבה. השיח החברתי נוכח יותר ויותר ברשתות החברתיות, דוגמת קמפיין MeToo, וגולש מהן למרחב הציבורי ומביא לכך שמותגים בולטים כמו airbnb ובן & ג'ריס מביעים עמדות ערכיות ופועלים לקדם אג'נדות שאינן בקונצנזוס, תוך שהם רותמים את הציבור ולעתים מצליחים להביא לשינויי חקיקה.

אבל לא הכל חלק. בארצות הברית למשל המגמה הזו גדלה מאוד לאחר בחירתו של טראמפ לנשיאות ארצות הברית. פעולותיו הנחרצות בסוגיות חברתיות מרכזיות בחברה האמריקאית הניעו תאגידים גדולים להביע עמדה ולהוביל מחאות ציבוריות מול השינויים שחלים. לצד זה, ישנם ארגונים החוששים מהבעת עמדה, כיוון שחוששים שהדבר ישפיע בסופו של דבר על מדיניות המיסוי שגם ככה חווה תמורות גדולות בשנים האחרונות, ואלו ישפיעו להם על ההכנסות. במקרים כאלה, הארגונים עדיין פועלים בסוגיות חברתיות גדולות, אך בעיקר בנושאים כמו מניעת אסונות. כמו למשל ללוות ולסייע לקהילות במקומות המועדים לאסונות טבע להיערך טוב יותר לאסונות עתידיים ובכך לצמצם פגיעה.

בישראל ניתן לחוש במגמה הזו של אקטיביזם מותגי באופן ברור בשנים האחרונות. מעורבותם של מנהלים במחאת הלהט"ב ב-2017, או אף דוגמאות אקטואליות יותר של סטימצקי וצומת ספרים הקוראים לממשלת אחדות, או הוצאת הכלים החד פעמיים ממטבחי החברות, הן רק הניצנים שלה. הציפייה היא שהיא תמשיך ותגדל, ויש לכך משמעות עבורנו כארגונים לשינוי חברתי.

מה אנחנו יכולים לעשות ביחס לטרנד הזה?

אקטיביזם מותגי מתאים למותגים עם מאפיינים מסויימים. אנחנו יכולים לחפש את אותם מאפיינים, ובכך לחפש שיתופי פעולה אפשריים. בנוסף, ניתן כמובן להצטרף לארגונים שיוזמים מחאה בעצמם במידה והם עונים על מטרות וצרכיה הארגון שלנו. מאפיינים אלו כוללים: בראש ובראשונה מנהל/ת בעל עמדות ותחושת אחריות חברתית שלא חושש להתבטא; תאגידים שיכולים להיות חשופים לבחינה תחת זכוכית מגדלת ציבורית; מעורבות לקוחות בקידום הסוגיות החברתיות. הדבר הנכון במקרה כזו הוא לעבוד ישירות עם מחלקת השיווק של אותם תאגידים, ולבנות יחד איתם את המאפיינים והמטרות החברתיות של אותו מהלך, שעבורם יש לו פן שיווקי משמעותי.

טרנד #4: הנתינה כחוויה מתמשכת

האופן בו אנשים משתמשים היום בטכנולוגיה וצורכים את המידע שלהם, בין אם על רכישות מוצרים ובכלל, הוא קריטי בהבנה שלנו כארגונים לשינוי חברתי המבקשים לגייס תרומות, בעיקר מתורמים בינוניים וקטנים.

זו תקופה שבה מדלגים על חברות השיווק והגורמים המתווכים ומגיעים ישר לצרכן. למשל במקרים כמו Uber.
יותר נתינה דרך הדיגיטל, פחות צ'קים נדיבים, ויותר תרומות קטנות וממוקדות לפי פרוייקטים או נושאים.

איך צריך להתנהל עם התורמים לפני, תוך כדי ואחרי התרומה?

תרומה חוויתית: זו מגמה שהולכת ותופסת תאוצה. אם למשל בטרנד טיולי תרומה, בהם קבוצת תורמים יוצאת לעבוד עם אוכלוסייה נזקקת וגם תורמית מכספה. או בכלל. הדגש הוא פידבק מהיר לתורמים, עדכון עקבי וברמה גבוהה, מזמין ומכיל מידע רלוונטי ועדכני. המשמעות היא שעל הארגונים לפתח מדיניות "thank you policy" ולהודות באופן תמידי לתורמים, ולא רק באירועים גדולים ונוצצים. מידע נוסף ניתן לקרוא כאן.

שימוש בטכנולוגיות. רשתות חברתיות זו אחת הדרכים שימשיכו לתרום באמצעותן. (בעולם מקובל לתרום דרך פייסבוק למשל, בישראל זה עוד לא מתאפשר). בנוסף, צפוי גידול גם בשימוש במציאות מדומה ובצ'אטבוטים למשל. צ'אטבוטים רווחים בעולמות העסקיים, וזה אופן תקשורת שאנשים הולכים ומתרגלים אליו, וחשוב להבין את המאפיינים שלו. למשל זמינות כמעט מלאה של ארגון בכל שעות היממה לפונים דרך הפייסבוק.

הנגשת המידע לתורמ.ת. תורמים היום מבצעים יותר מחקר ומביעים עניין לגבי הסוגיות שהם תורמים להן. חשוב שהמידע באתרים וברשתות החברתיות יהיה מזמין ומלא.
בהקשר הזה, קריאה נכונה של המפה הפוליטית מצד הארגונים והקמת פרוייקטים בהתאם מביאה לעלייה משמעותית בהצלחת התרומות וחיבור הציבור לתרומה דה פקטו. בנוסף, חשוב לשים דגש על קשר אחד על אחד, ולשמור על אותנטיות.

טרנד #5 – יהדות ארצות הברית – לא תורמים פחות, פשוט אחרת

יחסי יהדות ארצות הברית וישראל נמצאים במוקד השיח הפילנתרופי בשנים האחרונות. בכל שנה תורמים יהודי ארצות הברית מיליארדי דולרים לארגונים ישראלים. התרומות מגיעות משלושה גורמים עיקריים: הסוכנות היהודית, הפדרציה הצפון אמריקאית (JFNA) וקרנות הון פרטיות.
אולם בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בעיקר במאפייני התרומה, ופחות בגובהה כפי שניתן לחשוב. השיח הציבורי עסק הרבה בשלושה אירועים עיקריים: בחירתו של טראמפ לנשיאות ארה"ב; איסור על כניסתן של שתי חברות הקונגרס האמריקאיות לישראל ב-2019; היחס של ממשלת ישראל לנשות הכותל ואי יישום המתווה שהובטח. אולם מחקרים מראים שכל אלו לא השפיעו באופן משמעותי על כמה כסף נתרם לארגונים בישראל. אז מה כן?

העובדה המובהקת ביותר: יהודי ארצות הברית, בעיקר הדור הצעיר יותר, מתרחקים מהאספקטים של החיים היהודיים שלהם. הם מתרחקים מבתי כנסת וארגונים יהודיים, ולא בוחרים באורח חייהם יהודי גרידא באופן אוטומטי. זה קורה גם כי הם נישאים לבני/בנות זוג לא יהודיים/יות ואז אורח החיים שמקיימים הוא לא רק יהודי, או שפשוט שואלים שאלות ומטילים ספק בהתנהלות הקהילות היהודיות עד עכשיו.
חשוב להדגיש שישראל היא רק אספקט אחד בתוך אורח החיים היהודי ולא החלק העיקרי שלו. ישראל נתפסת כאמצעי להעניק השראה לצעירים לקשר עם ישראל, ואולי ערכים נוספים לחיים היהודים, אך היא לא המטרה עצמה.

ולא רק זה, כמו שאר בני דור המילניום ודור ה-Y, גם לצעירים שביהודי ארצות הברית חשוב הפן הערכי בכל מהלך בחייהם. הם אינם מקבלים כבר את מדיניותה של מדינת ישראל כמובן מאליו, שואלים שאלות ומטילים ספקות. ולא שישראל לא חשובה להם, אך הם מבקשים לקבוע בעצמם איפה יושקע הכסף ודורשים לראות את השינוי שמתחולל בפועל.

המיליאניאלס האמריקאים צורכים את החדשות שלהם אונליין וברשתות חברתיות, הם אינדיבידואליסטים, נחושים יותר, שואלים שאלות והם יתמכו בחלש באשר הוא. ונכון, בשנים האחרונות חלק מכספי יהדות אמריקה כבר לא מופנה לארגוני חברה אזרחית בישראל, אלא לארגונים לשינוי חברתי בארצות הברית עצמה, או לפעולות בתחום המאבק באנטישמיות בארה"ב שעולה בשנים האחרונות. המגמות הפוליטיות והחברתיות במדינה הגבירו את הצורך של כל מי ששינוי חברתי חשוב לו לפעול, ויהודי ארצות הברית בוחרים לתרום לא מעט ל'עניי עירם'.

מעבר לשיח הרווח, חשוב לזכור דבר חשוב ביותר – יהדות ארצות הברית היא לא מקשה אחת. ניתן לומר כי מגוון היא מילת המפתח שמאפיינת את המגמה הזו – התורמים/ות הם לא בעלי מאפיינים אחידים, הנושאים אליהם תורמים הם מגוונים ורחבים בהרבה מבעבר. לא רק תרומות לניצולי שואה ולפריפריה, אלא לנושאים חברתיים רחבים בהרבה, וגם קיומן של אלפי קרנות שונות ולא עוד ארגוני גג שמאגדים תחתם את כל התורמים היא שינוי משמעותי שחל בשנים האחרונות, הוא אולי המפתח החשוב ביותר עבור מגייסי משאבים בישראל.

מה אנחנו יכולים לעשות ביחס לטרנד הזה?

המשמעות של הגיוון הזה היא העיקר עבורנו. אם בעבר עבדנו בעיקר מול גורמים גדולים, כעת עלינו לעבוד מול הרבה תורמים פרטיים וקטנים, ולנהל איתם מערכות יחסים עמוקות. עלינו להבין את המקום שהם נמצאים בו ביחס ליהדות ולישראל בפרט, וגם את היותם בני דור המיליניום ודור ה-Y באופן רחב יותר. צריך לגייס כל אחד מהתורמים, לשמר איתו את היחסים, ולהראות לו את התוצאות והתפוקות באופן תמידי.
להרחבה בכתבה מעניינת בגלובס מ-2019.

לסיכום

הטרנדים מבטאים לרוב את היוצא מהכלל שמעיד על הכלל. הם ביטוי של מגמות שהולכות ותופסות תאוצה. מה שאנחנו יכולים לעשות עם כל המידע הזה הוא לעצור לרגע, להתעמק, ולבחון איפה הארגון שלנו נמצא ביחס לכל אותם שינויים שקורים בארץ ובעולם, ואז לשאול את עצמנו, מה אנחנו יכולים לעשות כדי לתפוס בזמן את הגל כך שגם נצליח לרכב עליו?

לכל מקורות המידע שהוזכרו בפוסט:

  • Fundraising Trends Your Nonprofit Needs to Know for 2019 (לינק)
  • Gen Z: The Next Generation of Donors (לינק)
  • דור ה-Y מרגיש לא מוערך; דור ה-Z דואג לסביבה – מה עובדים רוצים ועל מה הם מדברים (לינק)
  • The Philanthropy Outlook 2019 & 2020 (לינק)
  • Five Trends Driving the Future of Philanthropy – Donna Orem (לינק)
  • 2020 vision: What might be the future for fundraising? (לינק)
  • The Next Big Things in Fundraising (לינק)
  • תכנית המנהיגות של פייסבוק למנהלי קהילות (לינק)
  • Blockchain for social good. Reviewing top use cases in 2018 (לינק)
  • אני והמותג נשנה את העולם: החברות שקידמו אג'נדה חברתית (לינק)
  • פוסט פרידה של אסף רפפורט, מנכ"ל מייקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח (לינק)
  • Voluntourism: A truly noble effort or the Western savior complex? (לינק)
  • צ'טבוטים לשינוי חברתי: רעיונות ודוגמאות לשימוש (לינק)
  • תורמים אבל פחות: למה הפילנתרופים הגדולים של ארה"ב כבר לא להוטים לתרום לארגונים בישראל? (לינק)

מדברות פיתוח משאבים הקבוצה של שתיל בטלגרם על גיוס כספים ופיתוח משאבים

משפיעות על העולם? מקדמים שינוי חברתי?

פנו אלינו ליעוץ

עוד פוסטים בנושא טרנדים בעולם החברתי

מרגלית לנק | 6 בפברואר 2022

לשנות את העולם עם טיקטוק

פוסטים אחרונים

לנה צ'רביצ'ניה | 12 באוקטובר 2023

כיצד לתמוך בצוות ובארגון בזמן משבר?

אסיה לדיז'ינסקיה | 10 במרץ 2024

מה עושה דוברת שהיא גם מנהלת סושיאל?

תומר אביטל | 26 בפברואר 2024

תקווה עכשיו!

שולחן המערכת | 11 בפברואר 2024

איך תמצו את תקציבי הממשלה?

יוליה בנימין | 5 בפברואר 2024

למה ואיך לפתוח ערוץ וואטסאפ?

הצטרפו לרשימת המנויים שלנו

וקבלו מייל עם תכנים חדשים שעולים לבלוג

    תגובות

    כתבו תגובה