למה ארגונים הפועלים לשינוי, חייבים לחשוב על עתידים מרובים ולא על ה-עתיד? Photo by Frank Busch on Unsplash

למה ארגונים הפועלים לשינוי, חייבים לחשוב על עתידים מרובים ולא על ה-עתיד?

מי האמין שנימצא במצב הזה? שנקיים סבב בחירות שלישי לכנסת בתוך פחות משנה…

ובכן, נראה במבט לאחור שזה בהחלט מצב אפשרי, שאין שום סיבה שמונעת ממנו מלהתממש, כנראה שכך באמת הגענו עד הלום. כך פתאום, עוד מצבים פוליטיים וחברתיים נראים לנו אפשריים. לפתע, הרבה מהנחות היסוד שלנו ורבים מהדברים שידענו על המערכת שבה אנו פועלים וחיים מתגלים כמפתיעים.

למה צריך דרך חדשה להסתכל על העתיד?

העתיד הוא שדה של אפשרויות שעדיין לא התממשו אך אנו נדרשים לפעול לשינוי בהווה, ממש עכשיו. בדרך כלל נהוג לדבר על העתיד במונחי סיכויים – מה הסיכוי שמשהו יקרה או לא יקרה? – מה הסיכוי שיהיה סבב בחירות שלישי? אבל, בדיוק כפי שניתן לראות מסבבי הבחירות המתרגשים עלינו חדשות לבקרים, הדרך היותר נכונה לדבר על שינוי העתיד היא לשאול – האם יש מניעה שמשהו יקרה? מכיוון שכל עוד אין מניעה שמשהו יקרה, יש אפשרות שהוא בעצם יתממש. לכן, בכדי שנוכל לקדם עתיד שרצוי עבורנו, שבו נוכל להשפיע על הכיוון האישי שלנו ועל העתיד החברתי של הקבוצה שאליה אנו משתייכים, אנחנו צריכים להיות מסוגלים להתבונן, לדמיין ולדון באופק האפשרויות העתידיות אשר נפרש לפנינו.

הדבר העיקרי שמפריע לנו לעשות זאת הוא העובדה הפשוטה שאנחנו חשים וחושבים מתוך תבניות ביולוגיות ממש. המוח שלנו התפתח במשך מאות אלפי שנים להבחין בתבניות פשוטות מתוך כמות המידע העצומה שנקלטת בחושים. אם היינו צריכים להתמודד עם כל המידע שנקלט אצלנו לא היינו יכולים להניע את הזרת מעומס המידע. לכן המוח מסדר את המידע בתבניות ידועות מראש – למשל, האם הפסים השחורים שאני מבחין בהם מרחוק הם של זברה או של נמר? האם לברוח או להילחם? אלה הן החלטות, לא רצוניות ממש, שמתקבלות באופן כמעט אוטומטי מתוך זיהוי של תבנית-תגובה שהניסיון הטביע בנו.

בכדי להתחיל ולפעול לשינוי צריך קודם כל להכיר בעובדה הזו. העובדה שכל התמונה האסטרטגית שלנו מקובעת בתבניות נתונות מראש. אלה יכולות להיות תבניות חברתיות, ארגוניות או משפחתיות. הן שם דווקא בכדי לעזור לנו לארגן מידע ולפעול ביעילות בעולם, אך בתחומי יצירת וקידום שינוי הן בהחלט מייצרות ומקבעות נקודות עיוורון.

כל ניסיון לנטרל את התבניות שמסייעות אך מגבילות אותנו מייצר חרדה עמוקה. מצוקה של יציאה מאזור הנוחות, של לקיחת סיכונים. מכיוון שאנו מניחים בצד את הכלים הכי יעילים שלנו, אלה שעבדו כל כך טוב לשמור עלינו עד כה. לכן, ההצעה שלי אליכם היא ממש לא "לחשוב מחוץ לקופסה" אלא דווקא לייצר לכם קופסה רחבה יותר, גמישה ומאפשרת יותר. על מנת שנוכל להרחיב את הקופסה שבה אנו פועלים ושדרכה נוכל להשפיע על העולם ועל סביבתנו, אנו צריכים לתכנן.

אבל איך נתכנן כאשר אנו יודעים שהמחשבה שלנו מאורגנת בתבניות קיימות שבהן הורגלנו? האם ניתן לייצר תבנית מחשבה חלופית, שמארגנת את המידע בצורה שלא מעוררת חרדות וסיכונים אך גם מאפשרת גמישות מחשבתית ותכנונית? התשובה שלי היא כן. יש דרך כזו והיא נקראת תכנון תרחישים עתידיים או מפת עתידים.

איך יוצרים מפת עתידים?

המפתח לחשיבה מהסוג הזה, הוא לבסס את התכנון שלנו על מה שלא ידוע לנו ולא על מה שכבר ידוע לנו. כאמור, החשיבה שלנו מקובעת בתבניות והן מייצרות לנו נקודות עיוורון וגורמות לנו לפעול באותה הצורה גם אם היא כבר לא הוכיחה את עצמה (כבר אמרנו… עוד בחירות?), כך שאם נמשיך לפעול על בסיס מה שידוע לנו כנראה שאנו פועלים בתבניות הקיימות. כדי לייצר תבנית מחשבה גמישה וחדשה על העתידים האפשריים הפרושים לפנינו, כדאי למסגר אותה בלא ידוע. הכוונה היא לא ל"לא ידוע" רחוק ומטפיסי, כמו מתי כבר תהיה כאן ממשלה? אלא בלא ידוע שהוא קונקרטי ורלוונטי לנושא השינוי שאותו אנו מבקשים לקדם. למשל, אם הארגון שלי פועל בתחומי יחסי דת ומדינה ניתן להתייחס לאי-וודאות ממוקדת יותר שרלוונטית לנושא שבו אנו עוסקים כמו – האם המפלגות החרדיות יעזבו את גוש הימין שהקים נתניהו? האם הקמת מערכת תחבורה ציבורית בשבת בגוש דן תשנה את המדיניות הממשלתית בנושא?

לאחר שיצרנו רשימת אי-וודאויות רלוונטיות לשינוי שאותו אנו רוצים לייצר, נבחר שתיים מהן. את השתיים הקריטיות ביותר לפעולתנו. בדוגמה שהתחלנו בה כאן אפשר להציע שתי אי וודאויות קריטיות, למרות שלא פיתחנו רשימת אי-וודאויות רחבה ומשמעותית מספיק. נעשה זאת אם רק נניח, לצורך התרגיל, ששתי אי-הוודאויות שציינו הן אלה שנבחרו מתוך רשימה ארוכה יותר כקריטיות ביותר לקבלת ההחלטה שלנו. נראה שהצלבתן כשני צירים במטריצה מייצרת את מפת העתידים הבאה:

עתיד 1 – המפלגות החרדיות יסכימו לעזוב את בלוק הימין והממשלה תושפע במדיניותה ממערכת התחבורה הציבורית שהחלה לפעול בגוש דן.

עתיד 2 – המפלגות החרדיות לא יסכימו לעזוב את בלוק הימין והממשלה לא תושפע במדיניותה ממערכת התחבורה הציבורית שהחלה לפעול בגוש דן.

עתיד 3 – המפלגות החרדיות יסכימו לעזוב את בלוק הימין והממשלה לא תושפע במדיניותה ממערכת התחבורה הציבורית שהחלה לפעול בגוש דן.

עתיד 4 – המפלגות החרדיות לא יסכימו לעזוב את בלוק הימין והממשלה תושפע במדיניותה ממערכת התחבורה הציבורית שהחלה לפעול בגוש דן.


כך יצרנו מפת עתידים אפשריים המבוססת אך ורק על התרחשויות שאינן בשליטתנו. אבל אם בחרנו את אי הוודאות הקריטית באמת לנושא שלנו, הרי שהמפה שנוצרה ממסגרת לנו את מקסימום האפשרויות שעשויות להתרחש ושאל מולן כדאי שנתכנן ונפעל. לא מתוך תקווה שאחת מהן תתגשם או חרדה שאחרת תקרה, אלא מתוך הבנה שכולן יכולות להתממש ללא יכולת שלנו להשפיע על כך.

בצורה כזו השתמשנו בתבנית פשוטה ביותר על מנת לצאת מתבניות מגבילות שאינן מאפשרות לנו לפעול בחופשיות מול מגוון של עתידים אפשריים. נסו את המהלך שוב ושוב על בעיות שונות ותוך בחירת אי-וודאויות שונות, עד שתגיעו לתובנות חדשות ולחשיפה של נקודות עיוורון.

ללא תגובות עדיין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כ