איך הגעתי לתקשרת גם כשלא הייתה לי ידיעה תקשורתית אולפן רדיו, האו"ם ניו יורק

איך הגעתי לתקשרת גם כשלא הייתה לי ידיעה תקשורתית

לפני שנתיים התחלתי למקד את האנרגיה שלי, הזמן והמשאבים במימוש רעיון אותו אני מבשלת בתוכי הרבה שנים – להקים מרכז לצדק מסוג אחר – צדק אלטרנטיבי, עממי, צדק שבא "מלמטה". זהו רעיון שתופס תאוצה בעולם ומודלים שונים של בתי משפט אלטרנטיביים לדיון בעבירות מין קיימים בדרום אפריקה, הודו, ניו יורק וניוזילנד. הרעיון למעשה הוא להקים פלטפורמה קבועה להתמודדות עם פשעי מגדר שלא דרך ההליך המשפטי המסורתי.

מכיוון שמדובר על רעיון חדשני רציתי לחשוף אותו לכמה שיותר מעגלים. מארגונים לשינוי חברתי, דרך פעילות חברתיות, שותפים פוטנציאלים וקובעי מדיניות. לשם כך היה לי חשוב להטמיע את השפה של "צדק אלטנרטיבי" בערוצי תקשורת ולא רק ברשתות החברתיות. האתגר שלי היה, איך לעניין עיתונאים.ות גם כשאין לי "חדשות" או כשאין אירועים פומביים לדווח עליהם?

לשתף פעולה עם תכנית רדיו

ערוץ התקשורת הראשון היה תכנית "המעבדה" המשודרת בערוץ רדיו "כאן תרבות" (רשת א') בתאגיד "כאן". בכל שבוע משודרת סדרה חדשה, שניתן להאזין לה גם כפודקאסט. בתור מאזינה קבועה של רשת א' – בימי קול ישראל – התמכרתי (אחרי האבל הראשוני על המעבר לתאגיד) ל"כאן תרבות" ובמיוחד לתכניות המרתקות של המעבדה, בהן גיל מרקוביץ, העורכת והמראיינת, משוחחת כל פעם עם חוקר.ת בתחום התמחותו.ה.

כדי שהתחום שלי ייחשף בתכנית עם האזנה רחבה יצרתי קשר עם גיל מרקוביץ במייל והצעתי לה להקדיש מספר תכניות לנושא של "צדק עממי". התגובה שלה היתה מהירה, ולאחריה קיימנו שיחת טלפון בה מרקוביץ ראיינה אותי על התחום וכיצד הייתי ממסגרת סדרת רדיו.

בדרך כלל תכניות המעבדה כוללות 4-5 פרקים לכל נושא, אבל השיחה התארכה וההיבטים השונים שהצעתי להסתכלות על הנושא היו רבים ומגוונים, והביאו בסופו של דבר לסדרה של שמונה(!) פרקים בשם מעבר לצדק.

שמונת הפרקים של התכנית אפשרו לי לשתף את המאזינות והמאזינים בתחום חברתי-פוליטי חדשני ולפרוס רקע תיאורטי, דוגמאות והתמקדות בשלושה מקרה מבחן של מנגנוני צדק במצבי מעבר פוליטי, בארגנטינה, קנדה והשעבוד בצפון אמריקה.

מה קרה בעקבות התכנית? הופתעתי מכמות התגובות שקיבלתי מבני משפחה וחברות, שלא הייתי מודעת שהם מאזינים לתכנית. פרקי הפודקאסט של הסדרה התגלגלו לאתרים שונים, וגם לפייסבוק מה שהעלה את החשיפה שלהם, ובעקבותיהם, הוזמנתי לשוחח עם צוותים של ארגונים חברתיים, ולהעביר הרצאות לסטודנטים/יות.

לפרסם מאמרי דעה

בערוץ השני התמקדתי בלפרסם מאמרי דעה, כולל אחד שהפך לראיון עומק והביא עמו ראיון בפודקאסט "משחקות באש", בשיתוף עיתון הארץ.

"הזירה" זו פלטפורמה בערבית ובעברית המתפרסמת באתר עיתון הארץ. ביוזמתי יצרתי קשר עם העורכת, והצעתי לכתוב סדרת מאמרים העוסקים בנושאים אקטואליים מתוך המשקפיים של מודלים של צדק אלטנרטיבי. פרסמתי שלושה מאמרים: אחד עסק בנושא של רצח נשים במהלך הסגר שהיה בעקבות משבר הקורונה, השני , מאמר ביקורתי על "עסקת המאה" של דונלד טראמפ, ואחרון שעסק בגל המחאה בארה"ב בעקבות אלימות המשטרה נגד אזרחים.יות.

מה קרה בעקבות הסדרה? הוזמנתי להרצאות בקורסים אקדמאיים בתחומי משפט, חינוך ומגדר. מבחינתי זו הזדמנות לחשוף את הרעיונות של צדק אלטרנטיבי בפני הקהלים שאני מעוניינת לעורר בהם מודעת לתפיסה של צדק עממי.

ליזום כתבות באתרים עצמאיים

ערוצי תקשרת נוספים היו הערוצים העצמאיים. המהלך הראשון שעשיתי היה לפרסם את היוזמה שלנו על "ועדות אמת לאלימות מגדרית". פניתי לאתר הפמיניסטי "פוליטיקלי קוראת" לקיים עימי ראיון עומק על החזון, מה שהפך להיות המאמר המרכזי שקידם את הפעילות החדשה שלנו מה אחרי למה לא התלוננתי.

בעקבות הקשר שנוצר עם צוות "פוליטיקלי קוראת" פרסמתי אצלן טור דעה – "לשנות את המתכון" ומאמר "על המפגש שיזמתי עם הפוגע לאחר 25 שנה ובתי משפט משלנו"

מה קרה בעקבות הכתבות? פעולות אלה הולידו שלושה שיתופי פעולה, והביאו לחשיפה של הרעיונות שאני מקדמת בפני קהל קוראות אקטיביסטיות ומחויבות. עשרים וחמש נשים פנו אלי בבקשה להיות בקשר ואני מדווחת להן מאז בשוטף על היוזמה.

הכותבת: ג'סיקה נבו, סוציולוגית ופעילה חברתית, מייסדת ה"מרכז לצדק אלטרנטיבי" ו"בית דין עממי לפשעים נגד נשים". למידע נוסף על הרעיון של בית דין עממי לפשעים נגד נשים ניתן לקרוא בבלוג של רדיקל – מעבדה לרעיונות המתפרסם בהארץ.

רוצים לשמוע עוד צרו קשר עם - ג'סיקה נבו: jessicabarilan@gmail.com

ללא תגובות עדיין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *