איך למצוא שותפים לבקשת מענק? Photo by Dawn Kim on Unsplash

איך למצוא שותפים לבקשת מענק?

התחרות על המשאבים מטורפת. אחוזים בודדים ממאות הבקשות שמוגשות מגיעות לשלב הסופי ומתקבלות. כך שגם בקשה מצויינת, הכוללת שיתוף פעולה בעל ערך בין ארגונים שונים – יכולה להידחות, ובכל זאת, איך נוכל להגדיל את הסיכויים שלנו לקבלת מענק מגוף שמחייב שותפויות כתנאי בסיס להגשה? וכיצד נבטיח שהשותפות הזו תתורגם להשפעה ממשית בשטח?

טיפ: תחשבו השפעה משותפת בזירה, ולא רק מענק

כמנכ"לית לארגון שמחפש מימון את יכולה לראות קול קורא כזה ולהרים צלצול למנכ"לית של ארגון הפועל באותה זירה ולהגיד "אנחנו צריכות אחת את השניה כדי ששתינו נוכל לקבל את המענק הזה". את אמנם יכולה לסמן 'וי' על הדרישה של הגוף התורם לשיתוף פעולה על ידי הסכמה פורמליסטית בלבד: כל אחד משני הארגונים יגבש פרוייקט, נאמר בחצי מסכום בקשת המענק, להעביר את זה למפתחת המשאבים כדי תעשה מיש-מש משני הפרוייקטים ותכתוב את זה באנגלית כבקשה אחת.
אבל את גם יכולה לגשת לזה בצורה אחרת, כהזדמנות לחשוב על השחקנים באקו-סיסטם של הארגון, ולקדם השפעה עמוקה ורחבה יותר, יחד. לחשוב על האסטרטגיות והכוחות הנדרשים כדי לקדם שינוי משמעותי בזירה: אילו יכולות נמצאות אצלנו ואילו אצל ארגונים אחרים?

דוגמה טובה לכך ניתן לראות אצל ארגוני הקהילה הלהט"בית שהגישו יחד בקשה משותפת למימון משרת לוביסט משותף, אשר ישרת את כלל הארגונים, וייצג את כלל האינטרסים של הקהילה בכנסת. על ידי עבודה משותפת, הצליחו הארגונים לקבל מענק שלא היו מקבלים בדרך אחרת, אבל גם הצליחו לייצר הסכמות על סדר יום משותף, לגבש אופני עבודה משותפים ולפעול כרקמה אורגנית חיה. כך הם הגבירו את הסיכוי להשפעה משמעותית יותר על סוגיות מרכזיות בעלות ערך לכלל הארגונים הפועלים בתחום.

חושבים על שותפות? רגע לפני, נסו לחשוב: למה השותפות הזו היא בעלת ערך? למה היא משרתת את טובת הפרוייקט? למה היא משרתת את טובת הזירה כולה? ענו על השאלות כל אחד לעצמו ואחר כך השוו את התשובות השונות. המקומות שבהם יש אי-הסכמות הם המקומות שמעניין להעמיק בהם.

שלב התכנון

תכננו יחד! כאמור, טעות נפוצה היא להשאיר את התכנון למפתחת המשאבים שאמורה לכתוב את הבקשה עצמה. זה לא התפקיד שלה.
מי צריכים להיות מעורבים בשלב התכנון?

  • מנכ"ליות הארגונים המגישים חייבות לקחת בעלות על תהליך התכנון.
  • נשות התוכן – רכזות הפרויקטים או המחלקות שאמורות לתפעל את הפרויקט בפועל
  • נשות הכספים של הארגונים – לבניית תקציב משותף ואינדיבידואלי
  • כותבת הבקשה ומחלקות פיתוח המשאבים

משימה לביצוע: נסו למפות שחקנים נוספים באקו-סיסטם שלכם. הנה כלי שימושי של "שיתופים" למיפוי זירה. חשיבו מחוץ לקופסה. האם יש שחקנים במגזר הציבורי (או העסקי) ששיתוף פעולה כזה לעניין אותם? שיתוף פעולה עם שחקנים כאלו יכול להגביר את פוטנציאל ההשפעה של הפרויקט – ואת הסיכוי של הבקשה להתקבל.

אל תחששו לרדת לפרטי פרטים

הרבה פעמים אנחנו כותבים את הבקשה ככה שתשמע טוב באוזניהם של התורמים, ולא חושבים על איך הפרויקט יתנהל בפועל. שלב הגשת הבקשה הוא כל כך דרמטי, סוחט כוחות ואינטנסיבי, והוא תמיד מלווה בדדליין מאיים שנושף בעורפינו, כך שלעיתים אנו מרוכזים רק בהגשת הבקשה עצמה ולא חושבים לעומק על מה יקרה אחרי שנקבל תשובה חיובית. נסו לחשוב על ניהול המענק ביום-יום אחרי שתקבלו את ה"כן" המיוחל – אל תשאירו דברים ברמת התיאוריה, אלא ממש רדו לפרטים קטנים של העבודה השוטפת, חלוקת אחריות, דרך העברת המידע בין הארגונים, דרכי קבלת החלטות ועוד.

הנה ההמלצות של ד"ר מרק ויסמן ואביטל שלנגר(כפי שהופיעו בדו"ח הערכה שכתבו עבור שתיל, שבחן פרויקט שנוהל בשותפות עם שדולת הנשים ומרכז אדווה, ובתיאום עם נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה) להתנהלות מוצעת מול השותף להגשה:

  • הסכמות על התוכן: הסכמות על המטרות והתוצרים,מי אחראי על מה, מה הדדליינים לביצוע.
  • הסכמות על דיווח ובקרה: כל כמה זמן נפגשים, מי מדווח למי, כיצד יתנהל תהליך כתיבת דו"חות תקופתיים
  • הסכמות על כסף: כשמדובר בכסף אל תשאירו איזורים אפורים! הגדרה מפורטת של נוהל העברת כספים, מי משלם על הוצאות כמו רו"ח והנהח"ש?
  • הסכמות לגבי מקרים בהם נדרש שינוי בתוכנית: כיצד ננהג אם וכאשר יידרש שינוי בתכנית לאור תחלופת כח אדם, שינויים בסביבה הפנימית או החיצונית של התכנית,

ניצול הזדמנויוית: בתוך עמנו אנו יושבים. הפיתוי לממן פעילות ליבה של הארגון על ידי גורם כמו האיחוד האירופי הוא חזק. זה לא דבר רע, כל עוד הפרויקט "נופל" בליבת העשייה הארגונית שלכם, ועדיין שימו לב שאתם לא דוחפים פעילות שוטפת של הארגון שאינה קשורה לקידום המטרות הספציפיות של הפרויקט שאתם מגישים.

איך לבחור שותף לחיים?

בד"וח שכתבו, ד"ר מרק ויסמן ואביטל שלנגר ניסחו קריטריונים בבחירת שותף להגשה:
קיומם של יחסי אמון מוקדמים, מבוססים על ניסיון העבר.
קיום ערך מוסף לפעילות המשותפת עימו (למשל: הוא מביא קשר לשטח ומומחיות בתחום מסוים ואנחנו מביאים מערך בניית יכולת שנחוץ לשם כך).
ארגון מבוסס ויציב מבחינה תקציבית (ללא גירעונות) וארגונית (לא במשבר).

שימו לב שהארגון שמוביל את הבקשה (באיחוד האירופי, לדוגמה, קוראים לו ה Lead Applicant) צריך להיות זה שמנהל את הכסף ומעביר אותו לשותפים האחרים. המשמעות היא שהארגון המוביל חייב להיות בסדר גודל מסוים, מסוגל ובעל ניסיון בניהול כספים ופעילות בהיקפים הרלבנטים. זהו אחד מדדים שלפיו נמדדת ההיתכנות של המימון. לארגונים קטנים נמליץ שלא להרשם כמובילי הבקשה אלא כשותפים לה.

רוצים לשמוע עוד צרו קשר עם - איתן גולדברג: eitang@shatil.nif.org.il