כאשר ארגון מחליט לגייס עובדים או מתנדבים מקבוצות מגוונות. מצופה מהעובדים החדשים שהם יהיו דומים מאוד לעובדים הקיימים, שהם יבינו את השפה הארגונית, את הכללים, ירגישו בבית בארגון מהרגע הראשון ושהארגון לא יצטרך להשתנות כהוא זה כתוצאה מכניסתם של עובדים מגוונים.

בדרך כלל אנחנו נמצאים במעגלים חברתיים עם אנשים שדומים ודומות לנו: אותה דת או לאום, מאכלים באותו הטעם, סיפורי ילדות שמצלצלים מוכר, ומסלולי קריירה די דומים בסך הכל.

ההחלטה להנגיש את אתר האיגוד לדוברי ערבית התקבלה באיגוד האינטרנט הישראלי הרבה לפני משבר הקורונה.

מה זה ארגון מגוון? יש הרבה הגדרות למושג זה. תשאלו את עצמכם מה זה עבורכם? בשבילי זה ארגון שעובדים ומתנדבים בו אנשים מקבוצות אתניות וחברתיות שונות – יהודים וערבים, נשים, גברים להט"בים, דתיים וחילונים, מזרחים ואשכנזים, צעירים ומבוגרים,

בשנים האחרונות "נובי גוד" הפך למותג שחורג אפילו מציבור דוברי הרוסית. ראש הממשלה ופוליטיקאים אחרים מפרסמים סרטוני ברכה לנובי גוד, הוא נחגג במועדונים שקודם לכן חגגו "סילבסטר", הוא מופיע בפרסומות לרשתות חנויות ומצוין גם במתנ"סים ומוסדות אחרים.

במדינה כמו קנדה ניכר שיש מודעות רבה ורגישות גדולה לחשיבות של השפה לא רק כאמצעי תקשורת אלא גם כמרכיב זהותי של כל אחד ואחת.

אחד השינויים החברתיים המרשימים שקרו בישראל בשנים האחרונות זה השינוי שחל ביחס של החברה הדתית-הלאומית ללהט"ב.

אז נכון, אתם עובדים בארגון חברתי, יש לכם את הכיוון שלכם, יכול להיות שאתם מתעסקים בזכויות אזרח כלליות, יש מצב שאתם ארגון משפטי ויכול להיות שאתם עובדים עם קהילה מאוד ספציפית כמו פליטים. בואו נגלה לכם סוד, לא משנה עם איזו אוכלוסייה אתם עובדים, יש בה גם להט"בים.

יהודי, נוצרי ומוסלמי נכנסים למשרד. נשמע כמו התחלה של בדיחה? אז זהו שלא. בלא מעט מקומות עבודה יש גיוון תעסוקתי וזה דבר מבורך לכשעצמו, עם זאת עולה השאלה, עד כמה אותם ארגונים מאפשרים ביטוי לרב תרבותיות, ולצרכים השונים של העובדים המשתייכים לקבוצות מיעוט?

מאות אלפי דוברי רוסית בקושי צורכים תקשורת עברית.אבל את הפנאי שלהם מעדיפים לצרוך בשפת אמם. לכן הדרך לקהל דובר רוסית עוברת, עדיין – בתקשורת המגזרית וכן ברשתות חברתיות בשפה הרוסית.