רוצה לקבל עדכונים מהבלוג?
הצטרפ.י לניוזלטר שלנו
כתבה
פרופ' דורון שולצינר | 25 בינואר 2023
עקרונות למאבק אזרחי מוצלח
על מנת להצליח במאבק אזרחי נדרשת חשיבה יסודית ואסטרטגית אודות הבעיה שאותה רוצים לפתור, הפתרונות האפשריים, והשחקנים או הגורמים שיכולים לתת לה מענה. מדובר בניתוח שהוא הרבה יותר מסובך ממה שנראה ממבט ראשון.
כתבה
לב ארן | 22 בינואר 2023
מחאת החקלאים בהודו: איך מיעוט פרלמנטרי הצליח לשנות חקיקה?
מחאת החקלאים בהודו לא פרצה מיד. מי שהגיבו ראשונות באופן אפקטיבי היו המדינות בפדרציה ההודית המתנגדות לשלטון הימין. החקלאות בהודו אמורה להיות מנוהלת ברמת 29 המדינות, ולא בתור תכתיב מהמרכז. המדינות חוקקו בזריזות חוקים הסותרים את החקיקה הפדרלית, ופנו לבית המשפט העליון בניו דלהי, בטענה שהחקיקה הפרה את האיזונים החוקתיים בין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי.
כתבה
גלי בסודו | 18 במאי 2021
איך משתמשים בהאשטאג?
#האשטאג הוא כלי מילולי בידיהם של קבוצות מחאה להעביר מסר, לבנות סולידאריות ולהגביר מודעות ציבורית לסוגיה חברתית בוערת. כדי להבין טוב יותר איך משתמשים בהאשטאג, מעניין להסתכל על דוגמאות אקטואליות ומתוכן ללמוד כיצד להשתמש בהאשטג כדי להפעיל קהלים גדולים וליצור דיונים אזרחיים משמעותיים.
כתבה
קרן קטקו איילי | 13 במאי 2021
בלוג כלי אקטיביסטי
הבנתי שאני הולכת לכתוב בלוג חברתי שמקדם את הערכים שמובילים את עבודתי החינוכית, ודרכו אנסה להשפיע על שינוי חברתי-פוליטי. הבלוג בניגוד לכלי התקשורת המיינסטרים, יציג את הפן החיובי של שכנות טובה ונורמטיבית בין ערבים ויהודים
כתבה
שלום בוגוסלבסקי | 10 בפברואר 2021
יש לנו מה ללמוד מהמחאה בבלארוס?
המחאה בבלארוס משכה עניין מיוחד מצד אנשים שלאו דווקא מתעניינים בפוליטיקה פוסט-סובייטית. אקטיביסטים. ואפשר להבין אותם. מבחינות רבות, זאת מחאת החלומות.
כתבה
פרופ' טלי חתוקה | 6 בדצמבר 2020
בואו נסתכל רגע על המחאה בבלפור
עברו כמה חודשים מאז החלה המחאה בבלפור, על כל גווניה ושלוחותיה, וחשבנו שזה זמן טוב לעצור לרגע ולהסתכל על מה שקורה בהקשר רחב יותר. לטובת העניין הזמנו לראיון את פרופ' טלי חתוקה, אדריכלית ומתכננת עירונית.
כתבה
צליל רובינשטיין | 11 באוגוסט 2020
בין כיכר רבין לבלפור – מה למדנו עד עכשיו?
יש הרבה קסם באקטיביזם, במיוחד אם זו הפעם הראשונה – הכל חדש ומרגש וכל הצלחה נותנת דלק להמשיך לעשות. אבל האקטיביזם היה כאן לפנינו וכנראה ישאר גם אחרינו, ויש המון ידע שנצבר לאורך השנים. ריכזנו לכםן כמה לינקים עם תובנות חשובות וטיפים שימושיים.
כתבה
שולחן המערכת | 30 ביולי 2020
רגע השיא שלהן היה כשצה"ל יצא מלבנון, מה הן עשו כדי שזה יקרה?
"חייבים לעשות משהו לפני – ולא רק לבכות אחרי" אלו המילים שאמרה רחל בן דור מייסדת ויו"ר תנועת ארבע אמהות – לצאת בשלום מלבנון, בהלוויית בן כיתה של בנה, שנהרג באסון המסוקים בפברואר 1997. אותו רגע מר של שכול בקיבוץ משגב עם הצמוד לגבול, היה הרגע בו החל למעשה המאבק שלה למען החיים. "הבטחתי לעצמי ולו שאעשה הכל להפסיק את המוות המיותר הזה".
כתבה
אורי מדיסקר | 17 באוקטובר 2018
מחאה יצירתית למה זה טוב?
הפגנה כבודה במקומה מונח. היא אחלה. אבל היא תצורה אחת של מחאה, שמתאימה לסוג מסוים של אנשים, עם אנרגיה מסוימת, ותלויה בפרמטרים מאוד נוקשים כמו: שעות, מקום, תזמון ועוד.
כתבה
רונית שלח מורטון | 17 ביולי 2017
איך להניע לפעולה?
הסיכוי שאנשים יהיו מעורבים בפעילות שלנו יגדל, כאשר ירגישו תחושת שייכות והזדהות עם הבעיה ואסטרטגיית השינוי. לכן חשוב שנקשיב לצרכים ולמוטיבציות המניעות את האדם השומע אותנו.
כתבה
מילנה יערי | 30 באפריל 2017
איך תארגנו קהילה לפעולה?
צעדת התקווה הייתה אירוע שיא ב-2016. הקונספט של האירוע היה חיובי ומגייס. הרגש של "תקווה" הניע לפעולה והצליח לפנות למכנה משותף רחב בציבור. האקט של "צעדה" במקומות שונים בארץ אפשר לכל אחת להצטרף במינון ובמקום שהתאים לה. הקול הנשי, האמהי, הצליח להכיל ולחבר אוכלוסיות מגוונות וליצור הזדהות ומוטיבציה להשתתפות.
כתבה
ד"ר גילי ברוך ויסמין קופר רובין | 19 בינואר 2017
של מי הבעלות על השאיפה לעולם צודק יותר?
יסמין וגילי דנות בשאלות של בעלות על השאיפה לעולם טוב, צודק ושוויוני יותר, ומנסות להבין איך זה קשור לקידום השלום.