ממשלת מעבר נחלקת לשתי תקופות: התקופה שבין פיזור הכנסת לבחירות, ובין הבחירות לכינונה של ממשלה חדשה שזוכה לאמון הכנסת. אמנם יש חריגים, כמו שקרה לאחרונה כשהתקיימו שלוש מערכות בחירות רצוף בזו אחר זו וממשלת המעבר כיהנה במשך כשנה וחצי, אבל בדרך כלל זמן הכהונה של ממשלת מעבר הוא קצר.

חוסר יציבות פוליטי עלול לגרום לבלימת תהליכים שאנו מקדמים, ולחילופין, גם לפתוח חלון הזדמנויות לקידומם המהיר. תרחישים של חוסר יציבות מתמשכת, בחירות כלליות או הקמת ממשלה חדשה עשויים להוביל לחילופי אישים בדרג פוליטי והמקצועי, ולשינוי בתפיסות המדיניות. מה שעשוי להשפיע על יכולתנו לקדם סדר יום מסוים, ולעתים גם על אסטרטגיית הפעולה שלנו.

המעבר לעבודה עם הקואליציה לא מתאימה לכל ארגון, וצריך להבין את ההשלכות של עבודה עם הממשלה, אבל למרות הקושי, אין ספק כי רוב המדיניות נקבעת במשרדי הממשלה וכי יש שם פוטנציאל לאימפקט משמעותי.

ממשלה חדשה, ממשלת שינוי, יצאה לדרך. ממשלה שבה יו"ר מועצת יש"ע לשעבר הפך לראש הממשלה, וחברות בה מפלגות עם אג'נדות שונות ואף מתנגשות - מרצ, העבודה, יש עתיד, כחול לבן, תקווה חדשה, ולראשונה בהיסטוריה של ישראל שותפה בקואליציה מפלגה ערבית. כל אלה לא היו חלק מהערכות המוקדמות, וקשה היה לשער שכך אכן יהיה.