הסוד לטיפוח ושימור תורמים הוא להיות תמיד בקשר. כדאי לכן למצוא את המקומות המתאימים ולחשוב על דרכים יצירתיות לנהל מערכת יחסים עם השותפים שלכם מתוך דיאלוג אמיתי. אני בטוחה שזה לא תמיד בראש מעייניכם ושיש לכם הרבה דברים אחרים חשובים לעשות, אבל העצה שלי היא: fake it till you make it! הכריחו את עצמכם לבנות לזה תכנית מסודרת, הפכו את זה לרוטינה קבועה ונסו למצוא את הדרך המתאימה להיות בקשר קבוע עם כל שותף או קבוצת שותפים.

לפני כך וכך שנים התחלתי לעבוד כמפתחת משאבים בעמותה ותיקה למדי. כששאלתי איפה נמצא כל המידע בנושא פיתוח משאבים – בקשות שנשלחו, אנשי קשר, תורמים פוטנציאליים וכו', "חפשי בתיבת המייל היוצא של ענת" הייתה התשובה הלא-פחות-ממדהימה שקיבלתי. אחרי שסיימתי לאסוף את עצמי מהרצפה התחלתי במשימת הבילוש הבלתי אפשרית אחרי ה-Data base לתחום פיתוח משאבים של הארגון.

בחודש נובמבר 2021 קיימה הקרן החדשה לישראל קמפיין מימון המונים עם מאצ'ינג שפנה לתורמות ותורמים בארץ, ויעדו היה לגייס מיליון ₪. זו הזדמנות מעולה עבורנו לשתף, איך ישבנו לעשות טלפונים לתורמות, לחברים ולקרובי משפחה וקצת לחשוף אתכם לאחורי הקלעים של הקמפיין.

אני ממש אוהבת לכתוב דוחות שמסכמים את השנה. אני חושבת שדוח כזה הוא כלי שיווקי מעולה וגם מאד שימושי/ מצד אחד הוא יכול לתת "בוסט" של אנרגיה לארגון ובעלי העניין שלו, "תראו איזה יופי עבדנו כל השנה ואיזה שינויים יצרנו בעולם", ומהצד השני הוא תירוץ מצוין לתקשר עם תורמים ותומכים ולהזכיר להם שהארגון שלנו חי ובועט.

כמה דברים שאתם יודעים... לגייס תרומה, מרגיש לפעמים כמו אצנית בתחרות אולימפית על הלב והכיס של התורמים והתורמות. ואתם גם יודעים שפיתוח משאבים זו עבודה שמורכבת מהרבה מאוד מיומנויות שונות ופרטים קטנים – וכי החיבור ביניהם הוא שמניב את הגיוס של הכסף.

אם כבר עשיתם קמפיין מימון המונים פעם אחת אז יש בטח כבר יש לכם רשימה של מלא תורמים חד פעמיים. הסרטון הזה ילמד אותכם איך לגרום להם להמשיך איתכם גם לקמפיין הבא.

המאמר המקורי על טעויות נפוצות שישראלים עושים בגיוס תרומות מארה"ב בפרט ומחו"ל בכלל, התפרסם ב-e Philanthropy Journal, עיתון המסקר פילנתרופיה יהודית בארה"ב. מאז שפורסם הפך לקלאסיקה משעשעת. הלינק משותף בין קוראים, פילנתרופים ועמותות.

אני במקצוע פיתוח משאבים כבר כמעט עשור, ומעולם לא הכרתי מישהי שחשבה לעצמה עוד כתלמידה בבית הספר: "כשאהיה גדולה אני רוצה להיות מפתחת משאבים". כמעט כל מי שאני מכירה בתחום "התגלגלה" איכשהו במקרה לתפקיד ולמדה אותו תוך כדי תנועה.

שתי עמותות מינכ"לתי בחיי. לאחת מהן יש אגודת ידידים כמעט בכל ארץ שאתם יכולים לחשוב עליה ו-90% מהתקציב השנתי מגיע מאגודות הידידים. משהו באיזור ה-10 מיליון שקל. לעמותה השניה שמינכ"לתי, כשנכנסתי לתפקיד הכירו לי את אקס, בחור חביב ותורם אהוב שניסה להקים לנו אגודת ידידים בארה"ב ומאז מנסה לסגור אותה. המשימה הראשונה שנאלצתי להתמודד איתה […]

שיפט באוויר מארח מיני סדרה על ניהול ארגונים חברתיים בזמן משבר. בכל פרק גלית יחיא צפדיה ובלה אלכסנדרוב מנהלות שיחה עם מנכ"ל או מנכ"לית על איך הם מתמודדים עם האתגרים שהביאה איתה הקורונה.

דיברנו עם מיה לפיד עדות, מנהלת יכולים נותנים, איך הם מגבירים את הנתינה מול אותם אנשים, ומה מנהלי ארגונים חברתיים יכולים לעשות דווקא בתקופה הזאת, כדי לשמור על קשר קיים או להתחיל חדש.

לכבוד 2021 ערכנו מחקר קצר ברשת ובספרות המקצועית, ובדקנו על מה מדברים כולם. מהן המגמות הכי משמעותיות בפיתוח משאבים לשנת 2021, ומה אתם פשוט חייבים לדעת שקורה מסביבכם.

קורונה או לא קורונה, את השנה צריך לסכם. אני רוצה להציע לכם מבנה פשוט, שתוכלו לשלוח למגוון רחב של אנשים, כמו תורמים, שותפים או בעלי עניין כמו מתנדבים, מקבלי שירות ואחרים. השפה שלו צריכה להיות בהירה, עניינית וקצרה מבלי להתעמק במונחים מקצועיים מדי.

אם אתם עוקבים אחר אחוזי הפתיחה של הניוזלטר שאתם שולחים אז בטח שמתם לב שאת ברכת ה"שנה-טובה" המסורתית (כמעט) אף אחד לא פותח. התמונה של צנצנת הדבש והרימון שכל כך השקעתם בה, הוצאתם החוצה למעצבת גרפית וטרחתם להפיץ – שולחת את התורמים שלכם ישירות לכפתור ה"מחק".

מתברר שככל שאנשים מתנדבים ותורמים יותר, כך הם מאושרים יותר. העזרה לאחר והעשייה שמפיצה טוב גורמת לאנשים להרגיש שהם עושים משהו חיובי שמשפיע לטובה על תחושת הערך העצמי.

תודה! מילה כל-כך פשוטה, וכל-כך חשובה. קיבלתם תרומה, מה עכשיו? הכי חשוב שתתייחסו אל תרומה כאל צעד בתוך מערכת יחסים ולא כאל עוד העברת כספים עסקית. אקט של נתינה ממלא אנשים ברגש ובלהט. מי שתורם לכם עושה את זה כי הוא מאמין בכם ובארגון שלכם, ורוצה לעזור לכם להצליח. מהניסיון שלי צריך לומר חמש פעמים: […]

ביקשנו מד"ר איתי גרינשפן ושירה ורדי מבית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית, האוניברסיטה העברית בירושלים, לשתף את קוראי Shift בניתוח נתונים שערכו על מאפייני תורמים לארגוני סביבה, ארגוני רווחה וארגונים לשינוי חברתי.

הרצון להקים קהילת תומכים שתלך איתנו רחוק משותף להרבה ארגונים חברתיים, והוא באמת מבטא שינוי בדפוסי הנתינה של הציבור הישראלי. בשנים האחרונות התרומה הופכת להיות מחושבת יותר, ובעלת אג'נדה פוליטית ולא רק למטרות צדקה.

בקי בוקוולד, הקרן החדשה לישראל: "יש פער תרבותי בין אמריקאים לישראלים במה שקשור למוות. אצל ישראלים, לדבר על מוות זה טאבו, אבל בפילנתרופיה האמריקאית כן נהוג לתכנן מה אתה משאיר אחריך. השיחה לא עוסקת במוות, אלא במורשת שאתה משאיר אחרי לכתך".

באחד מימי הקיץ בשנה שעברה, מצאתי את עצמי רצה עם מזוודה ברחובות ברלין, באיחור לפגישה עם קרן גרמנית גדולה וחשובה. הייתי אחרי לילה ללא שינה, טיסה שהתבטלה כשכבר חיכיתי לבידוק הביטחוני בנתב"ג, זינוק על טיסה חלופית בשנייה האחרונה, עקיפה מאד לא-ברלינאית של כל התור הארוך לביקורת הדרכונים בשדה התעופה הגרמני (לדעתי עד היום הפקידים שם […]

כל המנהלים יודעים שתפקידם לעסוק בכסף. אלא שלדעתי, חלק ניכר עוד לא הפנים את העובדה הזו לעומק, כי זו לא מה שהניע אותם מלכתחילה. הם רצו לעבוד עם ילדים, לעסוק באמנות, להיאבק בכיבוש, ולא להתעסק עם כסף

סקר חדש על פילנתרופיה של ישראלים בשנים 2012-2015 של הלשכה המרכזת לסטטיסטיקה חושף נתונים מפתיעים: גידול בנתינה של משקי בית אמידים בישראל.

שוחחנו עם זכריה לנדאו, שגילה לנו את כל הסודות (כמעט) על הדרך בה הוא בונה מערכת יחסים ארוכת טווח עם התומכים של הארגון, ואיך הוא מתרגם את זה לכסף.