רשת X (טוויטר) הפכה כבר מזמן לתיבת תהודה של מסרים 24 שעות ביממה, בעקביות, על ידי נושאי מסר מחויבים. ועדיין, מבט על מספרי העוקבים שיש לעיתונאים מסויימים, למול מספר העוקבים של כלי התקשורת עצמם, שומט את הלסת, ומבהיר עד כמה מפת התקשורת השתנתה. בעזרת טוויטר, ערוצי הטלגרם והווטסאפ, הפכו העיתונאים והעיתונאיות לכלי תקשורת בפני עצמם, שכדאי להכיר, ככלי מרכזי לעבודת התקשורת והדהוד המסרים במרחב.

יש לכם סיפור מעולה לתקשורת, לא סתם מעולה, מעולה ממש, אבל איכשהו שום כתב או כתבת שאתם עובדים איתם לא מצליחים להכניס אותו לעיתון. התנצלויות, דחיות והבטחות, עד שבסוף אתן בטוחות שמסננים אתכן וזה אישי. אלו מקרים שחוזרים על עצמם בימים רגילים ועוד יותר בזמנים של מלחמה, כאשר האירועים מעלים את רף הזוועה, והעניין התקשורתי […]

ההצלחה שלנו כדוברים ודוברות נמדדת על פי היקף החשיפה התקשורתית החיובית שהצלחנו לייצר לארגון ולפעילותו. ניבחן על כמות ואיכות האייטמים שקידמנו, התגובות שיזמנו, וגם על החשיפה השלילית שהצלחנו למנוע או למתן. זוהי אמנם תכלית עבודת הדוברות, אבל לא ניתן להצליח בה ללא בניית ממשקי עבודה פנים ארגוניים עם אנשי הצוות בארגון.

לפני כשנה נקלעתי לסיטואציה הזויה במיוחד. במהלך חופשה משפחתית באיטליה, הושק והתנהל קמפיין אגרסיבי נגד העמותה שאני מנהל, עמותת עמר"ם, שפועלת להכרה ואחריות של המדינה בפרשת ילדי תימן, מזרח ובלקן. כותרת אחר כותרת במתקפה תקשורתית מתואמת היטב, הכריזו פובליציסטים מוכרים למדי כי העמותה מקדמת עלילת דם, שנאת אשכנזים וכו'. כך, בין הגונדלות בתעלות ליצירות האמנות של הביאנלה, מצאתי את עצמי מתייעץ בטלפון עם החברות והחברים בעמותה, מקליט הודעות ומנסח תגובות.

"חלון השיח" שנקרא גם חלון אוברטון הוא כלי המאפשר לנו לנתח את המסגרת של טווח הדעות המקובל בחברה. התפיסה של חלון השיח גורסת שפוליטיקאים תומכים רק ברעיונות שהם מזהים כמקובלים ציבורית. הם לא יתמכו ברעיון לא מקובל, כי אז יאבדו את הבוחרים. מכאן, שהיכולת שלנו לקדם רעיון תלויה מעט מאוד בהעדפות של פוליטיקאים, והרבה יותר בשאלה, האם הרעיון שאנו רוצים לקדם נמצא בתוך הטווח הרעיונות המקובלים וכיצד אנו יכולים לקדם את הרעיון שלנו לשם?

שאלנו דוברות ודוברים מארגונים לשינוי חברתי מהי דוברות של ארגונים לשינוי חברתי? על רגעי השיא ותחושת השליחות, מהם האתגרים והתסכולים המקצועיים? איך מקדמים לסדר היום התקשורתי נושאים שאינם בקונצנזוס? טיפים לעבודה אפקטיבית ועוד ועוד.

בבסיס כל משבר עומד שיימינג שצד אחד עושה לצד שני, בעבר הכלי המרכזי לבצע שיימינג היה כלי התקשורת, שביצע שיימינג פומבי (Public Shaming), אבל כיום כל אחד יכול לבצע שיימינג באמצעות האינטרנט והרשתות החברתיות, מה שמכונה באנגלית Online Shaming. שיימינג הוא למעשה גרימת בושה, "ביוש", כשהרעיון שעומד בבסיסו הוא אמירה שגורם כלשהו – ארגון, חברה, אדם, פוליטיקאי – חרג מנורמה חברתית מוסכמת.

פגשנו יועצים ויועצות אסטרטגים מובילים בחברה הישראלית ושאלנו אותם על עבודת תקשורת אפקטיבית, מה אנשים לא יודעים על עבודתם?

בשנים האחרונות שיתופי פעולה בין אקטיביסטים וארגונים לכלי תקשורת עצמאים הובילו להישגים רבים, הנה כמה דוגמאות: פרשת אום אל חיראן, צעדת החופש של הפליטים מ״חולות״, ההפגנות בבלפור שחלחלו למיינסטרים בסיוע עשר אצבעותיה ונעליה האדומות של אור-לי ברלב

ממשלת השינוי היא הזדמנות עבורנו ארגוני חברה אזרחית לפעול לקידום נושאים שעד כה נדחקו מסדר היום הפוליטי ולעיתים אף הציבורי, בשל הקושי לייצר סביבם הסכמות. עם תחילת העבודה של הממשלה החדשה חשוב להתחיל לבסס את הקשרים ולבנות את התשתית לשיתופי פעולה עם שרים ושרות בממשלה, וגם עם חברי כנסת ויו"רים של הוועדות.

כאנשי סושיאל מדיה אנחנו עובדים קשה על קמפיין, משקיעים בו שעות וכסף לא מבוטל. אנחנו מפיקים סרטונים ופוסטים מעוצבים, מנסחים דפי נחיתה באתר, מממנים פרסום ברשתות החברתיות ושולחים מיילים ווטסאפים בתפוצת נאט"ו. אבל איך יודעים בסוף אם הקמפיין הצליח?

לפני שנתיים התחלתי למקד את האנרגיה שלי, הזמן והמשאבים במימוש רעיון אותו אני מבשלת בתוכי הרבה שנים – להקים מרכז לצדק מסוג אחר – צדק אלטרנטיבי, עממי, צדק שבא "מלמטה". זהו רעיון שתופס תאוצה בעולם ומודלים שונים של בתי משפט אלטרנטיביים לדיון בעבירות מין קיימים בדרום אפריקה, הודו, ניו יורק וניוזילנד. הרעיון למעשה הוא להקים […]

מגפת הקורנה היא לא איום שאפשר להפחית מעוצמתו, הנטייה הראשונית של רובנו בעתות משבר בסדר גודל כזה היא להתכנס פנימה, לעסוק בסוגיות הארגוניות, ולעיתים, לדומם מנועים עד "יחלוף זעם", ולקוות לטוב - זה ברור וטבעי.

לא פעם אנחנו מתמודדים עם מתקפות, לעיתים זה מסתכם בגל הודעות נאצה ברשתות החברתיות ולעיתים זה זולג ותופס נפח גדול יותר גם בשיח התקשורתי והפוליטי, מרגיש כמו משבר.

כולם בארגון רוצים להרים קמפיין - כמה פוסטים שישברו את הפייסבוק, מסיבת עיתונאים מפוצצת. אלא מה, יש כמה דברים שצריכים לקרות לפני. כמה דגשים ביצירת קמפיין תקשורתי

"אם את רוצה שבאמת יקראו אותך אז עדיף שלא ידעו שאת אישה" אסתי ביטון שושן, אישה פמיניסטית, מזרחית חרדית, מדברת על הבחירה שעשתה לכתוב בשם בדוי, של גבר, כדי שאנשים יקראו את מה שיש לה לומר. מאז היא כבר כותבת בשמה, אבל עדיין ממשיכה להאבק נגד הדרת נשים בתוך החברה החרדית.

חלקנו רואים את הבלגן והרעש בתקופת הבחירות ומעדיפים להשתבל בקונכיה, ולהמתין עד שניתן יהיה לחזור אל הפוליטיקה הרגילה, ה"נורמלית", ומנגד יש את אלה שמזהים בשמחה הזדמנויות פוליטיות ותקשורתיות בערב הבחירות

הדבר הראשון שעשינו היה לגייס חברות שיודיעו בתמיכה בעובדים שישבתו. התחלנו בשתי קבוצות פעולה של מתנדבים בקהילה. שגייסו את חברות ההייטק הראשונות.

הפגנת הכוח המרשימה שהובילה הקהילה הלהט"בית בעקבות שלילת זכותם לפונדקאות, עוררה עניין רב בקרב ארגונים ופעילים.

יש חוויה אחת שמשותפת כמעט לכל מי שעובד או פועל בזירה החברתית: הרגע הזה שאנחנו מנסים להסביר לאנשים אחרים – משפחה, חברים, סתם אנשים שפגשנו מחוץ לסביבת הפעילות שלנו – מה בעצם אנחנו עושים, ואנחנו מופתעים לגמרי שאין להם מושג על מה אנחנו מדברים, או למה מה שאנחנו עושים חשוב. התגלית הזו, שמה שעבורנו הוא […]

יוסי דורפמן ממובילי מאבק הגז, מספר על הדרך בה הצליחו לקחת נושא מורכב וכביכול נישתי, להעלות אותו על סדר היום הציבורי, ואיך גרמו לתקשורת לעסוק בו כמעט בעל כורחה?

טל שניידר, עיתונאית איך הצליחה להשפיע על סדר היום בבחירות המקומיות, ומהם הכלים שלה להגיע לציבור ולייצר סחף ברשתות החברתיות.

פוסט המדגים איך התקופה המיוחדת הזו "זמן בחירות" השפיעה על אירוע משמעותי שהיה על סדר היום הציבורי בחודשים האחרונים וקשור ביחסי שלטון מרכזי - שלטון מקומי, מה שמוכר כסערת "חוק המרכולים".

נניח יש לכם מה לומר בנושא אקטואלי, ואתם הייתם שמחים לפרסם מאמר דעה באחת הפלטפורמות של התקשורת הכתובה והאינטרנטית. אבל מעולם לא כתבתם מאמר דעה ואין לכם מושג איך מתחילים.

אנחנו בשנת הבחירות. מועמדים שונים לראשות העיר מתחילים לצוץ בשלבים האלה, ברוב הערים תקציב 2018 כבר אושר, אך עדיין נותר זמן להשפיע. הבחירות עוד לא קרובות מספיק, והקמפיינים ברובם בחיתוליהם, אם בכלל החלו.

כפעילים חברתיים אנחנו מרגישים בעמדת נחיתות כשאנו מגיעים למפגש עם עיתונאים, בכדי לקבל סיקור תקשורתי. לפעמים, נדגיש אלמנטים מסוימים בפעילות מתוך מחשבה שאלו יקרצו לאמצעי התקשורת, כשבפועל היינו רוצים להתמקד בדברים אחרים לגמרי.

מאמר דעה, במהותו, אינו המקום לבשר על נתונים חדשים ומסעירים שהעמותה שלכם עלתה עליהם, או לחלופין לשטוח את ה״אני מאמין״ של הארגון. בבסיסו, מאמר דעה צריך להתחבר לנושא שנמצא כעת על סדר היום ולפרוש את הזווית המיוחדת והניתוח המעניין שלכם.

הודעה לעיתונות היא כלי עבודה בסיסי בעבודת הדוברות, ומטרתה ללכוד את תשומת הלב של העיתונאי. הודעה לעיתונות יכולה לבשר על אירוע מתקרב, על תגובתו של הארגון לאירוע חדשותי, לספק נתונים על סקר חדש של הארגון שלכם או על סיפור ספציפי שאתם מעוניינים שיישלח בתפוצה רחבה ולא לכתבת זו או אחרת.

כשאתם מצלמים חשוב לקיים דיאלוג בין אלה הזקוקים לחומרים ויזואליים, כדי שידגישו מה חשוב להם, ובין אלה שאמורים לספק את החומרים, שישתפו במגבלות ובקשיים שלהם "לספק את הסחורה".

קשה היה להתעלם מהסיקור התקשורתי האוהד, לו זכה מאבק הנכים. בפוסט הנוכחי נבחן מה תרם להצלחה התקשורתית.

עקרון בסיסי למינוף הזדמנויות בתקשורת הוא נושא הטיימינג. העמותה שלכם זכתה הבוקר בתקדים משפטי ענק ואתם מתים כבר להוציא את זה ולעשות כותרות.

על פי הערכות של הפרסומאית אולגה וולפסון, לפחות כ-500 אלף איש דוברי רוסית כמעט ולא צורכים תקשורת עברית. לכן הדרך לקהל דובר רוסית עוברת, עדיין, לעתים קרובות מאוד – בתקשורת המגזרית.

עמותת סיכוי מפעילה בשנים האחרונות את פרויקט מדד הייצוג השואף להגדיל את הייצוג של ערבים אזרחי ישראל בתכניות אקטואליה. עידן רינג, מנהל הפעילות התקשורתית והציבורית מתייחס, לכלי המדידה והערכה בפרויקט הספציפי הזה, ובעבודתו התקשורתית והציבורית של הארגון בכלל.

מאות אלפי דוברי רוסית בקושי צורכים תקשורת עברית.אבל את הפנאי שלהם מעדיפים לצרוך בשפת אמם. לכן הדרך לקהל דובר רוסית עוברת, עדיין – בתקשורת המגזרית וכן ברשתות חברתיות בשפה הרוסית.

בואו נדבר על הזדמנויות תקשורתיות. כדוברים וכאנשי יחסי ציבור תפקידנו לאתר פלטפורמות תקשורתיות, על מנת לשלב בהן את המסרים שלנו. והנה פתאום מגיע אורח חדש לשכונה – תאגיד כאן!

כדוברים אתם מוקפים בהמון פלטפורמות תקשורתיות ויש לכם הרבה כלים בארגז, השאלה היא איך להשתמש בהם בכדי למצות את ההזדמנויות התקשורתיות שלכם מול המטרות וקהלי היעד שהגדרתם.

יש מישהו שלא מכיר את הקריאה: ״העם דורש צדק חברתי״ ויודע לדקלם אותה בקצב אחיד? זה בדיוק מה שאתם, בתור דוברים, רוצים עבור הארגון שלכם, סלוגן קליט ומסרים בהירים.

עשייה תקשורתית צריכה לשרת את המטרות של הארגון שלכם ולכן דיאלוג עם תקשורת, באופן כללי ובפרט כאשר מדובר בארגונים חברתיים, צריך להיעשות מתוך מחשבה ותכנון אסטרטגיים לטווח ארוך