מהי ועדת העיזבונות?

אזרחים ואזרחיות מישראל וממדינות אחרות מורישים בצוואותיהם כספים או רכוש פרטי למדינת ישראל לטובת מטרות הקרובות לליבם, מה שמוגדר כעיזבון ייעודי, כלומר כזה המיועד למטרה מסוימת.

הממשלה הסמיכה את האפוטרופוס הכללי לייצג אותה במימוש עיזבונות אלו ולשם כך הוקמה ועדת העיזבונות בראשות שופט בדימוס, אשר אחראית על חלוקת הכספים בהתאם לייעוד שקבעו המורישים. הוועדה לא יכולה לסטות מהיעוד המקורי שלשמו הכסף ניתן, ובהתאם לכך היא מפרסמת מדי שנה רשימת עיזבונות הכוללת את נושא העיזבון ואת הסכום שקיים בו.

חלק מהתורמים והתורמות לא מייעדים את הכסף למטרות ספציפיות, ולכן הועדה בוחרת מספר נושאים מדי שנה אותם היא רוצה לקדם, מקציבה להם סכומים יחסית גבוהים של כמה מיליוני שקלים, ומגדירה אותם כנושאי תמיכה עיקריים.

מהם נושאי התמיכה?

מגוון הנושאים רחב ומשתנה משנה לשנה אך ישנן שתי קבוצות עיקריות:

נושאי תמיכה עיקריים – לרוב אלה נושאים אקטואליים אותם הוועדה מעוניינת לקדם ושיש בהם צורך ממשי, כמו למשל שיקום הכרמל לאחר השריפה, מענים ושירותים בעקבות מגיפת הקורונה וכן הלאה.

עיזבונות מיועדים – עבור מטרות ונושאים ספיציים, שנקבעו מראש על ידי התורמים והתורמות. בשנים האחרונות הנושאים כללו בתי ספר, נזקקים, ספריות ציבוריות, קשישים, יתומים, בתי אבות, עולים, מחקרים, הגנת מדינת ישראל, אנשים עם מוגבלויות ועוד. ראו דוגמאות לפרויקטים ספציפיים שאושרו.

מי יכול להגיש וכמה בקשות ניתן להגיש בכל שנה?

כל מוסד עם אישור ניהול תקין העומד בתנאי הסף יכול להגיש בקשה. אין צורך באישור על סעיף 46א' וגם לא נדרש כרטיס חכם. מוסד, על פי הגדרת הועדה, הינו כל מלכ"ר כך שגם חברות לתועלת הציבור וגם ועדים מקומיים יכולים להגיש בקשות תמיכה.
כל מוסד רשאי להגיש רק בקשה אחת לנושא תמיכה עיקרי או לאחד מהעיזבונות, אך מוסדות עם מחזור הכנסות של מעל 100 מיליון ₪ בשנה יכולים להגיש שתי בקשות. הבקשות יכולות להתייחס רק לפרויקט חדש ותוכלו לבצע אותו רק לאחר אישור הוועדה. לא ניתן לבקש תמיכה על פרויקט שהחל או שבוצע ולא ניתן לבקש מימון לפעילות השוטפת של הארגון.

מהם תנאי הסף?

תנאי הסף הפיננסים בודקים את מחזור העמותה, את אחוז הוצאות ההנהלה והכלליות וכן את יתרת העודפים או הגרעון של העמותה.
תנאים אלו נועדו להקטין את הסיכון שהפרויקט המוצע לא יצא לפועל, ולכן הועדה דורשת מחזור מינימלי של פעילות העמותה ומאפשרת אחוז מקסימלי של גרעון שאולי יש לעמותה. מצד שני, הוועדה לא מעוניינת לתמוך בעמותות שיש להן עודפים גדולים, כלומר שיש להן בעצם יתרות כסף לביצוע הפרויקט.
כאן ניתן לבדוק אם הארגון שלכם עומד בתנאי הסף.

גובה התמיכה ומאצ'ינג

1. טווח התמיכות רחב מאד ונע בין 10 אלף ₪ ועד מיליוני שקלים. אם בוחנים תמיכות מהשנים האחרונות ניתן לומר באופן כללי כי עמותה עם מחזור של כמיליון ש"ח יכולה לקבל תמיכה של כ-100 אלף ש"ח. שימו לב כי במקרים רבים תדרשו לבצע הנצחה של התורם באמצעות שלט, על פי הגדרות שינתנו לכם על ידי הוועדה.
2. הועדה דורשת מימון תואם (מאצ'ינג) של העמותה, כך שלא יותר ממחצית מהפרויקט ימומן ע"י הוועדה והמחצית הנותרת ע"י העמותה. תוכלו להציג גם שותפים אחרים במימון הפרויקט (תרומות, קרנות, ממשלה וכן הלאה) אבל לא תוכלו לבקש תמיכה עבור פרויקט מתוך כוונה שכל הכסף שלו יגיע מוועדת העיזבונות.
3. נקודה חשובה מאד: התמיכה בפרויקט ניתנת רק לאחר ביצועו! העמותה נדרשת לבצע את הפרויקט בשלמותו, לשלם לספקים את הכסף ולאחר מכן לשלוח לוועדה דוח ביצוע. רק לאחר בדיקת דוח הביצוע העמותה תקבל את התמיכה. כלומר העמותה חייבת להיות ערוכה מבחינה תזרימית לביצוע מלא של הפרויקט עוד לפני קבלת הכסף!
4. עלות הפרויקט המוצע חייבת להיות סבירה ביחס להכנסות העמותה. למשל, עמותה עם מחזור של 500 אלף ש"ח לא תוכל לבקש תמיכה בפרויקט שעלותו 600 אלף ש"ח.

למי כדאי להגיש בקשה?

1. עמותה שהפעילות שלה והפרויקט המוצע מתאימים מאד לעיזבון או לנושא תמיכה עיקרי שהוועדה פרסמה השנה. אם הפרויקט לא מתאים, כדאי שלא להגיש ולהמתין לשנה הבאה. שימו לב שהפרויקט שתציעו חייב להיות קשור במטרות העמותה באופן מוחלט.
2. עמותה שיש לה פרויקט "במגירה" או פרויקט שקדם לו פיילוט, אך הוא טרם מתקיים במסגרת הפעילות השוטפת.
3. עמותה שמתכננת לבצע שיפוץ של מקום או שיש לה צורך ברכישת ציוד וריהוט לצורך הקמה של פעילות מסוימת.

מה התהליך להגשת הבקשה?

הדד-ליין להגשת הבקשה הוא לרוב עד כ-45 יום מהמועד בו פורסם הקול הקורא.

תהליך הגשת הבקשה מורכב מהשלבים הבאים:

1. רישום של מורשה חתימה אחד מטעם העמותה, שישמש כנציג מול הוועדה. יש למלא טופס שיוך נציג אותו תוכלו למצוא באתר ועדת העיזבונות.
2. לאחר מילוי הטופס יש להעלות אותו למערכת למערכת יעל"ה – ייעוד עיזבונות לטובת המדינה. הנציג/ה נדרש להיכנס למערכת באמצעות כרטיס חכם (אם יש לכם כזה), או דרך מערכת ההזדהות הממשלתית באמצעות שם משתמש וסיסמה.
3. הורדת טופס הבקשה שאותו יש להגיש, המגיע בפורמט PDF וניתן לצרף אליו קבצים שונים.
4. מילוי טופס הבקשה וצירוף מסמכים הנדרשים, כמו הצעות מחיר ודוחות חתומים.
5. העלאת טופס הבקשה למערכת.

מילוי טופס הבקשה

הטופס בנוי ממספר עמודים הכוללים פרטים כללים של המוסד, תיאור העמותה, תיאור הפרויקט, פירוט עלויות הפרויקט והמקורות, וכן צירוף דוחות ומסמכים. רק לאחר השלמת הנתונים או המסמכים הנדרשים בכל עמוד – יפתח העמוד הבא בטופס.

טיפ: אם עדיין אין לכם את כל המידע הנדרש למילוי עמוד מסוים וחשוב לכם להתקדם לעמוד הבא, מלאו תוכן שרירותי כלשהו ואח"כ חזרו לתקן אותו. אל תשכחו לחזור ולתקן אותו!!

להלן רשימת המסמכים העיקריים שיש לצרף:

• הצעות מחיר התומכות בעלויות הפרויקט שנרשמו – חשוב לוודא כי הן תואמות את דרישות הוועדה אחרת בקשתכם תפסל
• דוחות כספיים חתומים
• מאזן בוחן של שנה קודמת
• אישורים על חמשת מקבלי השכר ואחוז הוצאות הנהלה וכלליות בפורמט הנדרש על ידי הוועדה.

טיפ: אל תחכו ליום האחרון כדי להגיש את טופס הבקשה. מקרים רבים של בעיות טכניות שונות מנעו מכמה וכמה עמותות להגיש את הבקשה בזמן.

מהו התהליך לאחר הגשת הבקשה?

הוועדה בודקת את התקינות הטכנית של הבקשה ומוודאת שלא חסרים מסמכים או חתימות וכו'. היא שולחת עדכון במייל על ליקויים שיש לתקן או שהיא מאשרת שהבקשה אכן עברה את הבדיקה הטכנית. אחרי הבדיקה הטכנית ישנה המתנה די ארוכה של מעל חצי שנה עד לקבלת החלטת הוועדה.

טיפ: אם אתן חושבות שהוועדה דחתה את הבקשה שלכן שלא בצדק תוכלו להגיש ערעור לוועדה תוך 14 יום מקבלת מכתב הדחייה. אל תהססו להגיש ערעור ולבקש לדון בה מחדש, תוך שאתן מסבירות ומנמקות היטב את הטענות שלכן (מקסימום תצליחו).

יתרונות וחסרונות של הגשת בקשה לוועדת העיזבונות:

יתרונות:

• באמצעות הוועדה ניתן להוציא לפועל פרויקטים חדשים שלא הצלחנו לגייס להם את כל המימון הנדרש
• ניתן לקבל סיוע ברכישת ציוד או שיפוץ חדרי פעילות אם יש לכם כבר פרויקט מתאים
• המימון יחסית גבוה, כיוון שהוועדה מאפשרת מימון של עד 50% מעלות הפרויקט
• תמיכה יחסית יציבה וקבועה שכן היא מתבססת על כספי עיזבונות ולא על תקציב המדינה, המושפע מהמצב הפוליטי

חסרונות:

• תקבלו את התשלום רק מספר חודשים לאחר סיום הפרויקט ותצטרכו לממן אותו בעצמכם בהתחלה
• רק כ-35-40 אחוזים מהבקשות מאושרות
• לא מעט בירוקרטיה בתהליך הבקשה. אם מדובר ברכישות למשל, יש צורך להגיש הצעות מחיר
• ניתן לבקש מימון של הוועדה רק עבור פרויקט חדש ולבצע אותו רק לאחר אישור הוועדה

תמיר שרעבי הוא רואה חשבון המתמחה בגיוס כספים ממקורות ממשלתיים וסמי ממשלתיים כגון משרדי ממשלה, ועדת העזבונות וקרן תובענות יצוגיות.
לאתר תמיר יועצים.