קרנות, ועדות מענקים ותורמים פרטיים מקבלים עשרות, אם לא מאות, פניות ובקשות לתמיכה ביוזמות חברתיות. איך תוכלי להפוך את הבקשה שלך לטובה יותר, כזו שתתפוס את עינו של הקורא או הקוראת ותבהיר שיש להם עסק עם ארגון מקצועי ורציני שיודע מה הוא עושה? כדי להצליח במשימה זו את חייבת לבסס את הבקשה שלך על נתונים, נתונים ועוד פעם נתונים

אם את מפתחת משאבים מתחילה, וגם אם לא, יש כמה תשתיות לפיתוח משאבים שממש כדאי שיעמדו לרשותך כדי שתוכלי להצליח. האם את חייבת שיהיו לך ממש את כל התשתיות האלה כדי שתוכלי להתחיל? לא. האם כדאי שיהיו לך? כן, בהחלט! אני רוצה לחלק את התשתיות לשני סוגים: תשתיות פיזיות ותשתיות הקשורות לתהליכי עבודה. אז בואי נתחיל.

גילוי נאות: המאמר הזה נכתב כמעט כולו בעזרת AI, ליתר דיוק בעזרת ChatGPT. זה לקח לי בערך שלוש שעות לכתוב פוסט על פיתוח משאבים עם AI, לתרגם ולערוך אותו. השקעתי את רוב הזמן בשיחה עם הצ'אט, בהגדרה של הדברים שרציתי שיכתוב עבורי ובחידוד שלהם, אחר כך העברתי את התוכן לגוגל טרנסלייט, השקעתי קצת בעריכה של התכנים המתורגמים ו-Voilà!

מה אפשר וצריך לעשות בעבודה עם התורמים של הארגון, בתקופה המורכבת הזו? הרי גם בימים שבשגרה קשה לדבר עם תורמים, אבל עכשיו? במלחמה?

מה ניתן לעשות אם הארגון שלנו אינו נותן מענה חירום בשגרה, אבל דווקא עכשיו מוצא עצמו נותן תמיכה כזו? אם יש לכם יוזמה לגיוס כספים שאיננה חלק מהמשימה הארגונית, שימו לב שיש הנחיות חדשות של רשם העמותות, שמאפשרות להרחיב את גיוס הכספים גם לתחומי חירום. רשם העמותות נותן הקלות לארגונים שנדרשים כעת להסיט חלק או את כל הפעילות שלהם לטובת מצב החירום, ולכן מאפשר לגייס תרומות גם לנושאים שאינם חלק מליבת העשייה של הארגון.

אחת מהמשימות החשובות של הוועד המנהל היא ניהול ובקרה פיננסית ופיתוח משאבים, שיבטיחו את קיומו של הארגון לאורך זמן. השאלה מה עושים כשהוועד המנהל לא רואה בזה חלק מתפקידו, או נמנע מכך מסיבות שונות?