איך נחזק את החוסן שלנו במאבק על הדמוקרטיה?

צילום:צילום: גיא ברקן, מרתון תל אביב, רצים למען הדמוקרטיה, 2023, שתיל סטוק

אני רוצה להזמין אתכם להתבונן על המצב היום, שבו אנו נאבקות ונאבקים נגד הפיכה משטרית, כהכנה לריצה. לא ריצת ספרינט קצרצרה, אלא ריצת מרתון למרחקים ארוכים, אשר דורשת היערכות אסטרטגית: פיזית ומנטלית. כדי שנמשיך להתנגד לאורך זמן עלינו לזהות מה הם הכוחות שלנו, להיערך לאתגרים ולמכשולים שצפויים להגיע, ובעיקר לחזק את העמידות והחוסן האישי והארגוני.

השמירה על הדמוקרטיה חשובה ודחופה אך חשובה לא פחות היכולת שלנו כמנהלים ומנהלות לראות את העובדים והצוותים שלנו, ולדאוג לסביבת עבודה שתאפשר התמודדות עם עומס לאורך זמן. בתקופה זו כדאי לשים לב לתקשורת בין חברי הצוות, להשקיע ביחסים ולייצר תהליכי עבודה התומכים בשגרת ההתנגדות.

איך נעשה את זה? ממליצות להתבונן על שש יכולות תומכות הבונות חוסן: מכוונות לפעולה, משמעות וערך, חיבורים וקשרים, תחושת מסוגלות, מגוון רגשות ו WELL BEING – רווחה. הסתכלות זו מאפשרת עבודה ברמות שונות. ניתן לעשות זאת ברמת הפרט, הצוותים, הארגון וגם בזירה בה פועל הארגון.

מכוונות לפעולה

להיות מכוונים לפעולה, במקרה זה, לפעול נגד ההפיכה המשטרית זה אומר להיות מסוגלים להגדיר את המשימה הארגונית בצורה ברורה, ולגזור מתוכה צרכים ותפקידים. משימה ארגונית ברורה תפזר את העמימות התפקודית ותסייע לכולם ליישר קו ולעלות על המסלול החדש שהארגון אימץ לעת עתה.

תמונת מצב ארגונית משותפת – בשל הצפה גדולה ואירועים רבים שקורים רצוי לאסוף נתונים ולבנות תמונת מצב עדכנית שתהיה שקופה לכלל העובדים והעובדות בארגון.

חשיבה אסטרטגית – רצוי לחשב מסלול מחדש ולעשות חשיבה אסטרטגית מהירה, מה חשוב כעת, על מה מוותרים, את מה ממשיכים לעשות ומה מפתחים. החליטו על כיוון ברור.

מנגנוני קבלת החלטות – הבהירו – מי מקבל החלטות על מה? מי עושה מה? ניתן להקים "חדר מצב" שיאפשר תגובה מהירה ורלוונטית.

שמירה על רצף שגרות ניהוליות – הקפידו להיפגש כצוותי העבודה, שמרו על רצף פגישות כפי שהיה לפני המצב החירומי, שגרה תמיד מייצרת ודאות ורוגע.

הכנה מראש למשברים עתידיים – חשבו על תרחישים שיכולים לקרות מול הכנסת, שלטון מקומי, והתקשורת. רצוי לתרגל סימולציות שונות ודרכי תגובה רלוונטיות.

משמעות וערך

היכולת לזקק את הערך והרלוונטיות של הארגון והאנשים העובדים בו בעת הזו היא קריטית.
חיבור למטרה הגדולה ולערכים משותפים מחזק את החוסן הארגוני ותחושת המשמעות גם כשמדובר על פעולות מעייפות ושוחקות. הזכירו לאנשים מה הערכים אותם אתם מקדמים וקשרו אותם לפעולות ולתפקידים שהם עושים ביום יום.

הגדרת תפקידים ומשימות – הגדירו וחדדו את התפקידים של העובדים והמחלקות בארגון ופזרו את העמימות התפקודית. הבהירו כיצד הם תורמים להשגת המטרה והערכים הארגוניים בעת זו.

חגגו הצלחות קטנות – ציינו הצלחות ופעולות בדרך להשגת המטרה המרכזית, זה נותן כוח ומאשר את כיוון הפעולה והעשיה המאומצת.

לזהות הזדמנויות ולשמור על התקווה – אקט מנהיגתי חשוב והכרחי בעת הזו היא למצוא ולהאיר את התקווה, מחקרים מראים שתקווה מגבירה ומחזקת את המוטיבציה לפעול ולהגיב. עודדו יוזמות ואפשרו הפרחת "בלוני ניסוי" אל מול המציאות המשתנה.

חיבורים וקשרים בונים חוסן

זה לא הזמן להיות לבד, תפיסות המנהיגות כיום מצביעות על חשיבות העבודה המשותפת ויצירת חיבורים ושיתופי פעולה. עודדו חיזוק ובניית קשרים וחיבורים ברמת הפרט, הצוות הארגון וסביבת הפעולה.

ברמת הפרט – כדאי לעזור לכל אחד מהעובדים והעובדות למפות את המשאבים ומקורות התמיכה הקיימים בתוך הצוות, בסביבה הארגונית והפרטית – בית, משפחה חברים.

ברמת הצוותים – בניית רשת חזקה של יחסי תמיכה הדדיים זה צו השעה. חשוב כעת לעבוד כחלק מקבוצה – צוותים, ומחלקות בעלי מטרה ומשימה משותפת. ודאו שלצוותים יש היכן להפגש ושקיימת תקשורת שוטפת בין כל החברים. עודדו עבודה משותפת של צוותים ומחלקות.

ברמה של זירת הפעולה – מפו את הזירה – מי הרשת הקיימת שלכם? האם אתם נעזרים בה?האם אפשר להרחיב אותה? איזה עוד שותפים אתם מכירים ברמה האישית? פתחו את הרשת הארגונית, מי עוד עומד לצידכם ואתם עדיין לא משתפים עימו פעולה?

תפיסת מחנה האוהלים המבוססת על גישת המאבק ההגמוני של דב חנין ודני פילק אומרת כי כל שחקן מביא למחנה מומחיות מיומנויות וכלים שונים. חדדו לעצמכם, מה הייחודיות של הארגון שלכם?

תחושת מסוגלות

היכולת לזהות את הנכסים והמשאבים הקיימים. בעת הזו חשוב לסייע בבניית הסתכלות חיובית ולחזק את האמונה ביכולת של הפרט להשפיע על המציאות. כדאי להזמין את העובדים להיזכר באירועים דומים בהם הצליחו להתמודד בהצלחה בעבר, מה עזר אז? ואיך נוכל ללמוד מזה להיום?

לאפשר למגוון רגשות להתקיים

תנו לזה מקום ואפשרו שיח גלוי.
בתקופה מתוחה זו עולים הרבה רגשות – לחץ, ייאוש, דאגה. יש הצפה של תחושות – חלק עשויים להרגיש חסרי תועלת בעוד שאחרים עמוסים מעל ומעבר. תנו לרגשות האלה מקום, תנכיחו אותם בשיחה אישית עם העובד או העובדת וגם במרחב הארגוני.

כדאי לקבוע פגישה אישית עם כל אחת מהעובדים, להתעניין, לשאול ולאתר כוחות ומשאבים אישיים. זה זמן טוב גם לזהות אם יש כאלה שפגישה אישית עם אשת מקצוע מתחום בריאות הנפש יכולה לסייע להם בהתמודדות. חשוב לשמור על תרבות ארגונית ונורמות עבודה מיטיבות – על מה מדברים/לא מדברים בווטסאפ, מה גבולות של שעות עבודה והשיח.

WELL BEING – רווחה אישית

החיבור בין גוף לנפש הוא לא משהו שאפשר להתכחש אליו. כשיש לנו עומס נפשי גם המחלות הפיזיות צצות ועולות. הסטרס גבוה וצריך למצוא דרך לתת לו להשתחרר.
אפשרו לעובדים במהלך יום העבודה זמני אוורור. תעודדו ליצור הפסקה מוגדרת לארוחת צהריים, הפסקות לקפה (גם אם עובדים בזום) וקיבעו שעה לסיום יום העבודה וניתוק מהמיילים. עודדו פעילות פיזית במהלך יום העבודה, כמו למשל פגישות בהליכה, וכמובן דאגו שהעובדות והעובדים מנצלים את ימי החופשה שלהם במהלך השנה.

יועץ ארגוני חכם אמר פעם: "מנצח מי שמתעייף אחרון"
כל היכולות האלו בונות חוסן ומפתחות את היכולת לחזות, להתכונן, להגיב ולהסתגל לשינוי משמעותי ולהפרעות פתאומיות על מנת להמשיך לשרוד ולשגשג.

רוצים להתייעץ איתנו?
מוזמנים לפנות לשער שתיל