איך שורת משברים הובילו למהפך בבחירות בסרי לנקה?

צילום:President Anura Kumara Dissanayake, a political outsider, won September’s presidential election in a country long ruled by family parties. (EPA Images pic)

ניצחון יוצא דופן נרשם בבחירות בסרי לנקה, כאשר המדינה האסייתית חתכה חזק שמאלה. המועמד המרקסיסט אנורה קומארה דיסנאיאקה הוביל את המהפך בבחירות בסרי לנקה עם ניצחון חסר תקדים. בניגוד למגמה העולמית של תנועה ימינה, תוצאות הבחירות בסרי לנקה מציגות תפנית דרמטית: מ-3 מושבים בלבד בקדנציה הקודמת, זינקה מפלגתו ל-159 נציגים מתוך 225 מושבים בפרלמנט – רוב מכריע של למעלה משני שלישים.

נפגשתי עם ש', עובדת זרה ימים ספורים לפני לפני שובה לסרי לנקה וזמן קצר לפני מועד הבחירות לפרלמנט (נובמבר 2024). ש' באמצע האריזות. המזוודות הגדולות יישלחו דרך הים, והקטנות יטוסו איתה לקולומבו. כרגיל, אנחנו מדברים על קריקט. הפעם אנחנו לקראת משחק נבחרות הנשים סרי לנקה VS הודו. משם אנחנו עוברים לבחירות; אחרי שפספסה את הבחירות לנשיאות מקווה ש' לבצע את חובתה האזרחית בבחירות לפרלמנט. הפעם היא תיתן את קולה למפלגתו של הנשיא הנבחר דיסנאיאקה. "הוא בחור חדש" היא אומרת, ורוצה לומר שהוא לא מהאליטה הישנה.

אבל מה יהיה איתך, אני מקשה עליה? בתקופת השהות הארוכה שלה בישראל בה סעדה בנאמנות קשישים וחולים. היא קנתה לה לא רק עברית טיפולית נעימה לאוזן, אלא גם שני בתים בסרי לנקה ומפעל קטנטן שמושכר כהכנסה פאסיבית. את לא חוששת שנשיא מרקסיסיסט יפגע בכל מה שצברת? "אם הוא לא יהיה טוב, נחליף אותו, כמו שהחלפנו את הקודם" הוא משיבה לי בביטחון. ש' לא לבד, אזורים שלמים בסרי לנקה הצביעו בפעם הראשונה, ובאופן גורף, עבור השמאל באי הדרום-אסייאתי.

משבר בטחוני, בריאות וכלכלי

באפריל 2019 החרידו סדרת פיגועי טרור את האי. קיצונים מוסלמים פגעו באתרי תיירות וכנסיות. מלבד הפגיעה בתיירות זה היה שבר ביחס של הרוב הבודהיסטי אל המוסלמים, שהיוו עד אז גורם מאזן בפוליטיקה הסרי-לנקית, ונמנעו מלהזדהות עם צד מסוים בסכסוך האתני.

בהמשך אותה שנה התגלה נגיף הקורונה ויצר שני אתגרים לכלכלה הסרי-לנקית. מצד אחד ירידה חדה בהכנסות התיירות , ומצד שני עלייה בהוצאות הבריאות. עוד בשלביה המוקדמים של מגיפת הקורונה נשיא האי גוטביה ראג'פקסה מצא פיתרון פשוט ונוח למשבר הכלכלי: קיצוץ מיסים מאסיבי. הנחת העבודה היתה שאם המע"מ שעמד אז על 15% יקוצץ בחצי, המוטיבציה להימנע מדיווחי מס אמת תקטן, והכנסות המדינה יגדלו בסופו של דבר. מיסים נוספים בוטלו או קוצצו ובהם מס רווח הון.

כשהקורונה היכתה, התברר שקיצוץ המס בדצמבר 2019 הוביל לקופה ציבורית ריקה, כאשר במהלך 2021 התרקנו גם יתרות מטבע החוץ של האי. בשלב זה משפחת ראג'אקאפסה שלטה לחלוטין באי, הנשיא וראש הממשלה – שני אחים – ניסו באופן פופוליסטי והרסני במיוחד להפוך את הלימון ללימונדה ולאסור יבוא דשנים כימיים בכסף שגם ככה נגמר.

התקשורת החיובית במערב על האי שמאס בחקלאות מזיקה ובחר בנתיב האורגני לא ממש סייעה ליבול שרק הלך והתמעט. יצוא התה פחת, ובשנת 2022 הכריזה סרי לנקה על חדלות פירעון. ההמונים פשטו על החנויות הריקות, ועל תחנות הדלק המרוקנות, ומשם פנו לבית הנשיא, שבינתיים הספיק לברוח מהאי, כדי לא להיתקל בהמון הזועם.

>>כדאי גם לקרוא: סקרי הבחירות בהודו 2024 טעו ובגדול. איך זה קשור אלינו?

קואליציית השינוי

תוך ימים ספורים התגבש ה'אראגאלאיה' או המאבק. קואליציה רופפת של ארגונים ומוחים עצמאיים עם מטרה מיידית אחת: להעיף את משפחת ראג'אקאפסה מהשלטון.

מי שהתמנה לנשיא בשנים 2022-2024 היה הפוליטיקאי הותיק רניל ויקרמסינגהה, מן שמעון פרס בגירסה הלנקית. פוליטיקאי מתון, נקי מעליונות סינהאלית, איש ספר לעילא ולעילא, לרוב חתר לפשרה עם הטמילים, אהוד במערב, בז בוז עמוק לחברה האזרחית ותרבות המחאה שהעלתה אותו לשלטון, ולוזר נצחי עת נספרות הקלפיות.

בקדנציה הקצרה שלו, סרי לנקה קיבלה הלוואת חירום מקרן המטבע, האינפלציה נחתכה מ-70% ל-5%, המשק חזר לתפקד, החנויות התמלאו, החברות הממשלתיות זכו להנהלה מקצועית, יתרות מטבע החוץ חזרו לטפס, והמחאה דוכאה.

תוכנית ההבראה שנכפתה על סרי לנקה בידי המוסדות הפיננסיים הבינלאומיים פגעה קשות באוכלוסיות החלשות. הרפורמות הכלכליות, שכללו קיצוץ בקצבאות ובהטבות סוציאליות, הובילו לזעם ציבורי נרחב. לאור המחיר החברתי הכבד של המדיניות הכלכלית, תבוסת השלטון בבחירות הייתה בלתי נמנעת.

המהפך בבחירות בסרי לנקה

המהפך בבחירות בסרי לנקה – ניצחון השמאל הוא גם הניצחון של ה'אראגאלאיה' – המאבק. אלה שהטילו מצור על בית הנשיא ראג'אקאפסה ב-2022 והכריחו אותו לברוח מהמדינה, ולמסור את השלטון למועמד "פרווה" שהחזיק עוד שנתיים אבל הובס בבחירות.

ניצחון המחאה הוא בשני מישרים: המישור הראשון הוא בקלפיות, תבוסה מוחלטת של הממשלה היוצאת. המישור השני הוא שעד הבחירות האחרונות, כל מנהיגי המדינה היו שייכים לאצולה הוותיקה והמסוכסכת של האי, או לחילופין מנהיגים מושחתים שהקדישו זמנם לבניית שושלות שלטון חדשות, וכעת עלה לשלטון נשיא שבא מרקע אחר לגמרי.

השלטון בסרי לנקה: מסורת של שושלות

המנהיגות הפוליטית בסרי לנקה מאופיינת במסורת ארוכת שנים של שושלות משפחתיות מהאליטה החברתית, שמקורן עוד בתקופת השלטון הקולוניאלי. דוגמאות בולטות לכך ניתן למצוא בשלושת המנהיגים המרכזיים בהיסטוריה של המדינה.

הנשיא המובס רניל ויקרמסינגה הוא נכדו של מייסד העיתונות הציילונית (ציילון – שמה הקודם של סרי לנקה), והנשיא שלפניו, גוטביה ראג'פקסה, שייך למשפחה הפוליטית החזקה ביותר בסרי לנקה עד המשבר הכלכלי. למשפחה זו היה נציג בפרלמנט כבר ב-1936 תחת שלטון הבריטים. דוגמה נוספת לנשיאה השייכת לאצולת השלטון: סירימאבו בנדרנאיקה, ראשת הממשלה הראשונה בעולם, עוד לפני גולדה מאיר ואינדירה גנדי, שהייתה גם זו ששינתה את שמה של ציילון לשם הנוכחי. כמו השניים הראשונים, גם היא חלק מהאליטות אשר נישאה לבן משפחת אצולה ששירתה את הפורטוגלים, ההולנדים והבריטים ששלטו באי, ובעצמה הייתה נצר למי שחתם על כתב ההסכמה לכיבוש הבריטי של האי ב-1815. רוב תושבי סרי לנקה חשו תמיד זרות אל מול האליטה הפוליטית של האי, לראשונה הם בחרו נשיא ובית נבחרים שחשים אותה זרות ממש.

הנשיא החדש של סרי לנקה: ממרקסיזם לאומני למדיניות מתונה?

הנשיא הנכנס דיסנאיאקה הוא מנהיג החזית לשחרור העם (JVP) מפלגה אלימה שניסתה בעבר לבצע הפיכה בסרי לנקה על רקע מרקסיסטי ועל רקע החשש שסרי לנקה תעניק אוטונומיה למיעוט הטמילי בתוכה. המרקסיזם והלאומנות מעוררים חשש באי ובעולם.

אחד האירועים הדרמטיים באי מאז קבלת העצמאות הוא מלחמת האזרחים בין הרוב הבודהיסטי הסינהאלי לבין המיעוט הטמילי. זו מלחמה שהחלה ב-1983 והסתיימה ב-2009 בתבוסה טמילית וניצחון הצבא. ה-JVP היו הכוח הנצי ביותר בפוליטיקה של סרי לנקה והם הואשמו בכך שההסתה האנטי טמילית שלהם הביאה מלכתחילה למלחמת האזרחים המיותרת.

אין ספק שהנשיא החדש התמתן ביחס שלו אל המיעוט הטמילי והוא דאג להיפגש עם מנהיגים טמיליים כדי להפיג את החשש שהמפלגה שלו תחזור לימים בהם היא ביצעה פוגרומים בטמילים. נראה שהמיעוט הטמילי מאמין שהנשיא החדש ומפלגתו עברו התמתנות, הראייה לכך היא שהם קיבלו קולות גם במחוזות עם רוב טמילי. אבל עדיין העולם יבחן בזכוכית מגדלת את יחסו של הנשיא החדש למיעוט הטמילי הפצוע.

גם בחזית הכלכלית צפויה לנשיא החדש משימה לא פשוטה. מצד אחד, הוא הבטיח לפתוח מחדש את ההתחייבויות של המדינה כלפי קרן המטבע, להוציא אנשים מעוני, להעלות שכר, וכל זה תוך כדי צמיחה כלכלית איתנה. הגופים הפיננסיים הבינלאומיים גם כך לא מחבבים סדר פוליטי מרקסיסטי, קל וחומר נשיא שרוצה לפתוח איתם חבילת סיוע שכבר אושרה. מצד שני, גם המיעוט הטמילי וגם קרן המטבע יודעים שיציבות פוליטית היא נכס, ובהנחה שכל הניסויים הפוליטיים בסרי לנקה מאז העצמאות נחלו הצלחה מוגבלת, כדאי לתת הזדמנות לניסוי הפוליטי האחד שמעולם לא נוסה.