גלית יחיא צפדיה | 28 ביולי 2021

ההזדמנות שלכם לשיתופי פעולה בינלאומיים

שיתופי פעולה בינלאומיים הם לא דבר חדש. הם מתקיימים בצורות רבות ובמגוון תחומים ומקדמים מטרות מגוונות. ממטרות של שיתוף בידע ולמידה הדדית ועד ביצוע פרויקטים ומיזמים משותפים. הכלל הזה נכון גם עבור פעילות החברה האזרחית וקידום שינוי חברתי במיוחד לאור העובדה כי מקומות שונים בעולם מתמודדים עם אתגרים חברתיים, סביבתיים ופוליטיים דומים. על אף זאת ארגוני חברה אזרחית ואקטיבסטים המתמקדים בדרך כלל במתן מענה לבעיות ואתגרים מקומיים, מתקשים לאתר פרטנרים והזדמנויות ללמידה ויצירת שיתופי פעולה בינלאומיים עם עמיתים וארגונים מעבר לים.

בדיוק סביב אתגר זה פועלת קרן פורום העתיד גרמניה – ישראל. הקרן פועלת משנת 2009. היא תומכת בפעילות ופעילים מגרמניה ומישראל ומקדמת פרויקטים משותפים, שתורמים לכינונם ולביסוסם של יחסי גרמניה-ישראל בהווה ובעתיד. תחת המטריה הרחבה של פעילות הקרן וכדי לקדם את מטרתה היא נותנת תשתית ליצירת קשרים, החלפת רעיונות ומידע ובניית שיתופי פעולה. לשם כך היא מקיימת שני סמינרים במהלך כל שנה אחד בארץ והשני בגרמניה בהם פוגשים, לומדים ביחד נושאים שונים, מוצאים שותפות ושותפים חדשים ומפתחים רעיונות ויוזמות לשיתופי פעולה גרמניים-ישראליים חדשים.

השנה יתקיימו סמינרי ה- Matchmakers בברלין, ב- 19 בספטמבר 2021 וברמת גן ב- 28 באוקטובר 2021.
על מנת להגיש מועמדות יש למלא/י את הטופס המקוון באנגלית לא יאוחר מ-16 באוגוסט 2021.
קול קורא לסמינר הקרוב בעברית

ביקשנו מטל אלון, מנהלת תחום הנטוורקינג בקרן פורום העתיד גרמניה-ישראל, לשתף את קוראי SHIFT בתובנות מהשנים האחרונות של עבודה על בניית הרשת ושיתופי פעולה בין אקטיביסטים ואקטיביסטיות מגרמניה ומישראל.

למה בכלל להציע פלטפורמה לרישות ובניית שיתוף פעולה בין ישראל לגרמניה בהקשר של שינוי חברתי?

״קרן פורום העתיד גרמניה-ישראל תומכת מזה כעשור בפרויקטים משותפים לאנשי מקצוע מישראל ומגרמניה. כחלק מתהליך חשיבה אסטרטגית של הקרן לגבי יעדיה העתידיים, התגבשה ההבנה שלצד מימון פרויקטים, שיש להם תאריך התחלה ותאריך סיום, הקרן מעוניינת לפתח גם רשת דינמית שתחבר בין אנשים וארגונים משתי המדינות באופן מתמשך ובר-קיימא. המטרה ליצור תנועה דו-כיוונית: מתוך הפרויקטים שהקרן מעורבת בהם מתפתחת באופן טבעי רשת קשרים מקצועית ואישית, ומתוך הרשת שהקרן מטפחת כחלק בלתי נפרד מסדר-היום שלה יצמחו גם פרויקטים חדשים. הניסיון של הקרן גם מלמד, שהרבה ארגונים היו שמחים ליצור שיתופי-פעולה בילטרליים אבל אין להם בהכרח דרכים מועילות למצוא שותפויות במדינה השנייה. הרשת אמורה להיות מרחב שיקל על החיפוש ויאפשר הפריה הדדית.

לגבי ההקשר הספציפי של שינוי חברתי, הקרן היא ארגון שאינו למטרות רווח, ותמיכה בפרויקטים חברתיים היא במעלה סדר העדיפויות שלה. במבט שטחי אפשר לחשוב שגרמניה וישראל נמצאות במקומות מאוד שונים, אבל כאשר נכנסים לעובי הקורה ובודקים מהן הסוגיות החברתיות הבוערות בשתי החברות – מגלים שיש גם לא מעט אתגרים משותפים ונקודות השקה. שיתופי פעולה בתחום החברה האזרחית עשויים לסייע לפעילות ולפעילים משתי המדינות להעשיר את העשייה ולפתח גישות ודרכי פעולה אפקטיביות״.

אנחנו נוטים לחשוב שיש מאפיינים תרבותיים ייחודים או לפחות סטראוטיפים כגון ״הגרמנים יסודיים, נוקשים״ ״הישראלים יצירתיים, ישירים״. עד כמה זה באמת נוכח במפגש המשותף וכיצד מתמודדים עם הנחות העבודה הללו?

״השונות התרבותית היא מן הסתם חלק מובנה ממפגשים בעלי אופי בינלאומי, וייתכן בהחלט שכאשר מדובר בישראלים וגרמנים ההנחות המוקדמות והמטענים רבים ומורכבים במיוחד. קודם כל צריך לזכור ולהזכיר, שאין בעצם דבר כזה ׳ישראלים׳ או ׳גרמנים׳, אלא בפועל בכל אחת מהמדינות יש מגוון רחב של קהילות, כך שמלכתחילה פוטנציאל השונות התרבותית בתוך כל אחת מהקבוצות הוא גדול. מעבר לכך, ראוי לשאוף ליצור מרחב שבו יש אפשרות להכיר באמת את האנשים, כדי לגלות שבמקרים רבים הסטריאוטיפים אכן לא משקפים את האינדיבידואלים שבקבוצה. ולבסוף, חלק מהמאפיינים התרבותיים בכל זאת צפים ועולים, ועדיף למנף אותם מאשר להכחיש אותם, כך שהחוזקות של כל צד יבואו לידי ביטוי.
כמו בכל מערכת יחסים או שיתוף פעולה, התנאים הבסיסיים שמאפשרים התמודדות עם האתגרים שהשונות מזמנת הם דיאלוג פתוח וזמן. לכן כל כך חשוב לנו לייצר מרחב שבו יתאפשר להיות בקשר ובתקשורת לא רק בקונטקסט של פרויקט עם דדליין והגדרות ספציפיות״.

תכל'ס, איך בעצם מאתרים ארגון או שותף מעבר לים, מה חשוב לקחת בחשבון?

״בעבר הקרן לא לקחה חלק פעיל ביצירת השותפויות, אלא נכנסה לתמונה כאשר נדרש מימון לגורמים משני הצדדים שכבר מצאו זה את זה. אחת המטרות של הקמת ׳רשת העתיד׳ כענף פעילות משמעותי של הקרן היא להרחיב את האפשרויות של אנשים וארגונים משני הצדדים למצוא שותפויות מתאימות. לצורך כך השקנו בשיתוף עם הסטרטאפ הישראלי Clique את פלטפורמת הנטוורקינג של הרשת, שאליה כל מי שמתעניינים בשותפויות גרמניה-ישראל מוזמנות ומוזמנים להצטרף.

זו לא עוד רשת חברתית אלא כלי מקצועי שמותאם במיוחד לצרכים של הרשת שלנו, כך שאפשר למשל לחפש אנשים לפי "כוחות העל" שלהם (Superpowers), אם זה מקורות מימון בגרמניה או ידע על ענף ספציפי, ולהיעזר בקהילה כדי למצוא את הרקע והקשרים הנכונים. במקביל, אנחנו מכשירים מעגל מצומצם יותר של Matchmakers, שאפשר לקרוא להם האקטיביסטים והאקטיביסטיות של הנטוורק – אנשים שאנחנו בוחרים כיועצים שיכולים ומוכנים לתרום מהניסיון, הידע ורשתות הקשרים שלהם לטובת מי שמחפש שותפויות גרמניה-ישראל. ה- Matchmakers מוצגים באתר שלנו, משתתפים בסמינר חד-יומי, זכאים לקבל מענקים קטנים למימון אירועי נטוורקינג – הם שותפים ושותפות של הקרן מבחינתנו.
מבחינת דברים שחשוב לקחת בחשבון זה לא מאוד שונה מכל שותפות אחרת. בין השאר, כדי ששותפות תצליח, לשני הצדדים צריך להיות אינטרס ועניין בה, כלומר אם על פניו נראה שיש צד שבאופן משמעותי יותר ׳צריך׳ את השני, חשוב לנסות ולהבין איך ניתן להפוך את השותפות לכמה שיותר הדדית״.

אמון הוא מרכיב חשוב בבניית שיתוף פעולה כיצד בונים אמון ומתמודדים עם מצב של שונות תרבותית ופערים בתפישות תרבותיות וזהותיות?

"כמו בכל בניית אמון, נדרשים זמן, סבלנות, סקרנות ולב פתוח. אם מתאפשרת הנחיה מקצועית שלוקחת בחשבון את השונות התרבותית והפערים בתפישות זה יכול לזרז תהליכים כמובן. לעתים עצם הפעילות המשותפת וההכרות שנגזרת ממנה מסייעות לבנות את האמון".

מהניסיון של הקרן מה מאפשר שיתופי פעולה מוצלחים וכיצד הקרן מסייעת ותומכת בבניית שיתופי הפעולה הללו.

"הלוואי שהיה מתכון פשוט ליישום, אבל האמת היא שנדרש תמהיל נכון של לא מעט גורמים ומשתנים. החל מהכימיה הבסיסית וההבנה בין המארגנות והמארגנים ועד לתכנון הפרטני של שיתוף הפעולה והתוצאות המקוות שלו. לפרויקטים שעדיין לא בשלו אנחנו מציעים את מסלול 'מעבדת העתיד', שמאפשר להגיש בקשת מימון של עד אלפיים אירו לפגישת תכנון פרויקט (פרטים באתר הקרן). בדרך כלל פרויקטים שמקבלים תקציב הם כבר ברמת בשלות גבוהה יותר. ובכל מקרה אנחנו תמיד מלווים את הפרויקטים ומשתדלים מאוד לתת תמיכה וסיוע כאשר הם נדרשים".

אחרי שיש לנו שותף או לפחות שותף פוטנציאלי כיצד ניגשים לפיתוח הרעיון או המיזם המשותף?

"סדר הדברים דינמי גם הוא: לעתים דווקא מחפשים שותפות כשכבר יש רעיון גולמי לשיתוף פעולה, וזו הסיבה שהקמנו את הפלטפורמה שתאגד את מכלול הקשרים והכישורים שקיימים ב'אקו-סיסטם' הגרמני-ישראלי ולא תמיד יש גישה אליהם. זו גם הסיבה שאנחנו מכשירים את ה-Matchmakers, שיוכלו לייעץ ולתמוך בתהליך החיפוש.
במקרים אחרים באמת נתקלים קודם בשותפות פוטנציאלית – על בסיס תחום פעולה משותף או פשוט על סמך הכרות והתלהבות הדדית – ואז מחפשים מה אפשר לעשות ביחד. במקרה הזה אפיק המימון של 'מעבדת העתיד' יכול להתאים, כדי להיפגש לסיעור מוחות אינטנסיבי ולהבין לאן בדיוק רוצים לקחת את השותפות".

למידע על הקרן ועל התוכנית