שמונה סיבות מעולות לעבוד עם תקשורת עצמאית

צילום:יונתן סינדל, פלאש 90

באוקטובר 2014 פרסמה האקטיביסטית ספיר סלוצקר-עמראן באתר התקשורת העצמאית שיחה מקומית את הפוסט הראשון מתוך סדרה של כתבות על אסיר לא מוכר, בשם יונתן היילו, שנשלח לעשר שנים בכלא לאחר שהרג את הבחור שאנס אותו בעבר.

סלוצקר-עמראן לא היתה הראשונה לפרסם את סיפורו של היילו, שנפל קורבן גם לאלימות מינית קשה וגם לגלגלי השיניים של מערכת החוק הדורסנית. קדם לה עיתונאי ערוץ עשר (ז"ל) אריק וייס שתחקיר מעמיק שערך שודר בתוכניתה של אשרת קוטלר. אבל את הפוסט שלה חתמה סלוצקר-עמראן במילים שלא היה ניתן לפרסם בשום כלי תקשורת ממסדי:

"אם יונתן היילו היה בן למשפחה מבוססת, יש להניח שהמעורבות הציבורית הייתה אחרת… אבל יונתן הוא בן למשפחת עולים מאתיופיה, ללא קשרים וללא ממון שיאפשר לו לנהל מאבק ציבורי לשיחררו… זה בדיוק הזמן של כל הארגונים להצטרף ולעמוד לצידו של יונתן למאבק שיאלץ את בית המשפט להכיר בזכות של כל קורבן להגן על עצמו". סלוצקר-עמראן גם כתבה בדיוק כיצד פעילים יכולים להירתם למען יונתן בכמה פעולות קצרות ופשוטות.

סלוצקר ניצלה את הכלי שעמד לרשותה – במה עיתונאית לא מסחרית – כדי להניע קמפיין ארצי, ובהמשך לדייק מסרים ולהניע עיתונאים ומשפיענים נוספים לפעולה (גילוי נאות: הייתי אחד מעורכי האתר באותה תקופה ולקחתי חלק בסיקור המאבק גם ככותב באתר). היא סיקרה בעקביות את המאבק לשחרורו של היילו וגייסה תמיכה ציבורית נרחבת עד שביולי 2018 שוחרר יונתן היילו מהכלא לאחר שהוחלט לקצר את עונשו.

בוסט מהתקשורת העצמאית

בשנים האחרונות שיתופי פעולה בין אקטיביסטים וארגונים לכלי תקשורת עצמאים הובילו להישגים רבים, הנה כמה דוגמאות: פרשת אום אל חיראן, צעדת החופש של הפליטים מ״חולות״, ההפגנות בבלפור שחלחלו למיינסטרים בסיוע עשר אצבעותיה ונעליה האדומות של אור-לי ברלב, החשיפות של המקום הכי חם בגיהנום על המתרחש במסדרונות לשכת עורכי הדין, ההחלטה של משרד האוצר לפקח על פגישות של עובדיו עם לוביסטים בעקבות מאבק של שקוף ולובי 99, מאבקי הדיור הציבורי שסוקרו בקביעות בהעוקץ, ועוד ועוד. כל הנושאים האלו היו מקבלים כתף קרה מהתקשורת הממסדית, לולא קיבלו במה בתקשורת העצמאית. את מיטב הידיעות שמתפרסמות מידי יום בכל כלי התקשורת העצמאיים אתם יכולים לקרוא באתר העין השביעית.

ועדיין מרבית הדוברים והארגונים יעדיפו קודם כל לנסות לדחוף אייטמים לכל כלי תקשורת מסחרי ומיינסטרימי, גדול כקטן, ורק אם קיבלו כתף קרה מכל עבר וכלו כל הקיצין – יפנו לעיתונות העצמאית שמשוייכת למחנה הפוליטי שלנו.

למה זה קורה? לדעתי משתי סיבות מרכזיות: בגלל שאקטיביסטים וארגונים מרגישים שהתקשורת העצמאית, והקוראים והקוראות שלה, גם ככה ״נמצאים בכיס״ שלהם ולכן חבל להשקיע שם משאבים, ולעיתים מתוך חשש ״לשרוף אייטמים״ בתקשורת העצמאית מה שיוביל לכך שבכלי התקשורת המסחריים יסרבו לסקר את הנושא.

יש גרעין של אמת בשתי הסיבות האלו, אבל הבעיה המרכזית היא שהארגונים ופעילים רבים מידי מפספסים את מה שעומד מנגד – היתרונות העצומים שיש בעבודה עם כלי תקשורת ועיתונאים עצמאיים.

מדוע כדאי לכם לעבוד עם כלי תקשורת ועיתונאים עצמאיים? הנה כמה סיבות מעולות:

סיבה ראשונה – מחוייבות לשינוי
עיתונאים רבים חושבים שתפקידם הוא לחשוף עוולות, לייצר שיח, לדווח על פעולות שמבצעים אחרים. האתוס של התקשורת העצמאית גורס שימוש בכלי העיתונאי כדי להוביל לשיפור המציאות ולקדם ערכים שונים. מהמקום הזה נגזרת מחויבות עמוקה לקידום מאבקים בצורה עיקבית ולאורך זמן. פולואפ הוא לא פחיתות כבוד בתקשורת העצמאית, אלא מהות בסיסית.

סיבה שנייה – במקום קליק-בייט ורייטינג – תוכן מעמיק
כלי התקשורת העצמאים אינם מחוייבים לשיקולי רייטינג ולמפרסמים, אלא אך ורק לקוראים ולקוראות ולערכים שעליהם הצהירו המערכות השונות. הפוזיציה הזאת מאפשרת להם להעמיק בתכנים באופן שלא ניתן לעשות בתקשורת המרכזית, להתמקד בנושאים שבתקשורת המרכזית יתפסו כ״לא מספיק סקסיים״, ולעשות זאת בעקביות לאורך זמן.

סיבה שלישית – הנעה של הקהילה לפעולה
לכל אחד מכלי התקשורת העצמאיים יש גישה ישירה לעשרות ומאות אלפי קוראים וקוראות: דרך רשימות תפוצה, כעוקבים ברשתות החברתיות, בקבוצות השונות בטלגרם ובוואטסאפ, ועוד. מדובר באנשים מעורבים חברתית ופוליטית הרבה יותר מהממוצע, הן ברשתות החברתיות והן בעולם האמיתי. סיקור בפלטפורמות העצמאיות יאפשר לכם לחשוף אותם למאבקים שלכם ולנסות להניע אותם לפעולה.

האפשרות של קהילת מאבק לקרוא על הפעילות שלה בבטאון שמזוהה איתה – מחזקת ומגבשת. פעיל שרואה תמונה של חבריו, אקטיביסטית שקוראת ציטוט של שותפיה למאבק, ירגישו שהקול שלהם נשמע. הנראות הזאת מחזקת את תחושת הקהילתיות, ומגבירה את המוטיבציה לקחת חלק בפעולות נוספות.

ועוד נקודה שחשוב להדגיש: מחנה פוליטי שרוצה להתחזק חייב לחזק את כלי התקשורת שלו, (תוך דרישה שיעמדו בכללים אתיים ומקצועיים מחמירים). תשאלו אחד – מר בנימין נתניהו.

סיבה רביעית – תגובה לתגובה
לפעמים הדבר הכי חשוב בכתבה זו תגובת הרשויות. שאילתה של עיתונאי לדובר של גוף פרטי או ציבורי יכולה לגלות מידע שלא ניתן להשיג בדרך אחרת. לפעמים הבקשה לתגובה מובילה את המוסד להבנה שיש צורך לשנות התנהלות, או לבדוק אותה, או לקחת אחריות. לפעמים התגובה חושפת את הגורם מולו אתם נאבקים בקלונו. ולצערנו לא תמיד מתקבלות תגובות ענייניות.

שני דברים בטוחים בהקשר הזה: הראשון – כלי התקשורת העצמאיים ילכו אתכם יד ביד ויאבקו כדי לקבל תגובה ראויה מהממסד או ממושא הביקורת בכתבה. השני, שלא כמו בתקשורת המיינסטרימית, בכלי התקשורת העצמאיים לא מקבלים את תגובת הרשויות כתורה מסיני. תגובה שיקרית תיענה בהבהרת העובדות, תגובה ניבזית תיענה בתגובת נגד. ובכל מקרה – לא תמיד המילה האחרונה בכתבה תהיה תגובתו של מושא הביקורת.

סיבה חמישית – השפעה על עיתונאים בתקשורת המרכזית:
כעיתונאי בתקשורת העצמאית, קרה לא פעם שסיקרתי נושאים שהגיע לידי רק בגלל שאף אחד בתקשורת המרכזית לא התעניין בהם, ובעקבות הסיקור בכלי התקשורת העצמאי הם התגלגלו בחזרה למיינסטרים וזכו לסיקור משמעותי. זה קורה כי לפעמים אין להם זמן לרדת לעומקם של דברים, לפעמים מה שנראה לנו חשוב וגורלי נתפס כלא אטרקטיבי מספיק, ולפעמים עיתונאים צריכים לקרוא סיפור אצל מישהו אחר בשביל להבין שהם מפספסים נושא חזק ולשקול מחדש.

סיבה שישית – עבודה מלמטה למעלה
בשנים האחרונות הוכח שהתקשורת מסקרת את מה שנראה לה שמעניין את הציבור. היא משקיעה מאמצים בניסיון להבין מה יניע את הקהל לצרוך יותר תוכן תקשורתי, ומתאימה את עצמה, את הכותרות, את התמונות והתוכן למה שהיא חושבת שיקלע לטעם הקהל. לכן, לפעמים הדרך הכי טובה להוכיח לתקשורת הממסדית שהנושא שלכם מעניין היא להתחיל מהשטח. לגייס את הציבור, ברשתות החברתיות וברחוב, למען המטרה, לייצר באזז שיכריח את המערכות להתייחס אליכם. אם תצליחו לגייס כלי תקשורת עצמאיים למאבק שלכם – יהיה לכם הרבה יותר קל להניע את הקהילה לפעולה.

סיבה שביעית – גלגלי שיניים קטנים שמניעים גלגלי שיניים גדולים
התקשורת העצמאית משפיעה על התקשורת הממסדית ומשנה אותה. במשך שנים התקשורת הממסדית נמנעה מלעסוק בנושאים כמו תעשיית הנשק הישראלית, שקיפות שלטונית, המאבק בתרבות האונס, ייצוג של אוכלוסיות מגוונות ועוד. הם חדרו למיינסטרים רק בעקבות התקשורת העצמאית שהוכיחה שאלו נושאים שחשובים ומענינים את הציבור.

סיבה שמינית – חיזוק הדמוקרטיה ובניית אלטרנטיבה לתקשורת חופשית ולסיקור הוגן
תקשורת עצמאית חזקה היא נשמת אפה של הדמוקרטיה. תקשורת שאינה תלויה בהון או בשלטון. מי שרוצה להשקיע בעתיד שלנו כאן חייב לחזק את התקשורת העצמאית באופן פעיל. כאנשי מקצוע אתם יכולים לעשות זאת על ידי הבעת אמון מקצועי, פירגון ושיתוף פעולה אקטיבי עם עיתונאים עצמאיים.

שווה גם לקרוא את הפוסט: למה כדאי לכם לייצר תוכן חדשותי בלי תלות בכלי התקשורת המסורתיים?

ועכשיו אחרי שהשתכנעתם, הנה שלושה טיפים חשובים – איך לעבוד עם תקשורת עצמאית:

הרימו טלפון למערכות השונות, הציגו את עצמכם וקיבעו שיחה או פגישה עם העורכ/ת. נסו להבין מה מעניין אותם ואיך נהוג לעבוד מול הכותבות והכותבים הרלוונטים. בכל מערכת עובדים קצת אחרת – מלמטה למעלה, מאחורה לצדדים וכן הלאה.

אל תשאירו לתקשורת העצמאית את השאריות המחוממות. קחו בחשבון שלא באמת מדובר בלקוחות שבויים. לכלי התקשורת האלו יש משאבים מצומצמים והם צריכים להשתמש בהם ביעילות. בנוסף, אם רוצים לחזק את התקשורת העצמאית צריך לכבד את העוסקים במלאכה ולפעמים לתת לעיתונאים העצמאיים הזדמנות לחשיפות בלעדיות, בדיוק כמו כל עיתונאי אחר. אז לשלוח מאמרים זה נחמד, אבל לכל אחד יש דעה. לעומת זאת חשיפות, תחקירים, אייטמים חדשותיים, חיבור לשטח ולמרואיינים, וכמובן בלעדיות – זה תוכן הרבה יותר אפקטיבי שגם יעלה את הסיכוי לפולואפ בכלי תקשורת אחרים.

בואו מוכנים עם כמה שיותר מידע וחומר רקע. בניגוד למה שאולי אתם חושבים – שיתוף פעולה עם עיתונאים עצמאיים ידרוש מכם, לפעמים, לעבוד יותר קשה. זהו מחיר ההעמקה. עיתונאית עצמאית בדרך כלל לא תסתפק בהודעה לתקשורת. היא תרצה עוד נתונים, מרואיינים וחיבור לשטח – ומי אם לא אתם ואתן תוכלו לספק את הסחורה בצורה המקצועית ביותר.

בהצלחה!