מותר ומה אסור לארגונים חברתיים בתקופת הבחירות לרשויות המקומיות

צילום:יוסי זמיר, שתיל סטוק

תקופת בחירות היא הזדמנות מצוינת להעלות לסדר היום הציבורי סוגיות חברתיות ופוליטיות. זו תקופה שבה המועמדות והמועמדים רגישים לסדרי העדיפויות של הציבור, ומעוניינים לפעול למימושו.

שלוש הנחות יסוד לפני שצוללים לפוסט:

1. הפוסט הזה הוא לא ייעוץ משפטי, ובכל התלבטות אני מציע לפנות לייעוץ משפטי מקצועי.
2. הפוסט הזה מיועד לארגונים הפועלים למען שינוי חברתי, ומקדמים שוויון, שותפות ודמוקרטיה. אם את מתמודדת לראשות הרשות המקומית שלך או אם אתה מתמודד במסגרת רשימה למועצה, אולי תוכלו להיעזר בפרטים הכתובים כאן, אך יש עוד דברים שכדאי לכם לברר.
3. יש הרבה מה לעשות, גם במסגרת המגבלות החלות עלינו בתקופת הבחירות לרשויות, ומטרת הפוסט לסייע לפעול, לעשות ולקדם.

ועכשיו, לפרטים,

מה מותר ומה אסור לארגונים חברתיים לעשות בתקופת הבחירות לרשויות המקומיות?

על פי חוקי מימון הבחירות לרשויות המקומיות, המועמדים לרשויות יכולים לקבל תרומות ששווין עד 5,000 ₪. תרומה יכולה להינתן בכסף או בשווה כסף, באופן ישיר או עקיף. כלומר, מצב שבו ארגון מעמיד שירות או נכסים בשווי הגבוה מ-5,000 ₪ עבור מועמד מסוים, מהווה תרומה אסורה.

מכיוון שמדובר בסכום נמוך מאוד, המשמעות היא שכל רתימה של משאבים ארגוניים – ובהם שכר, נכסים, שעות עבודה, משרד, פוסטים בעד מועמד מסוים בדפי הסושיאל הארגוניים וכו' – עלולה להיחשב כתרומה אסורה.

מכאן אפשר ללמוד על מה ארגוני חברה אזרחית כן יכולים לעשות בתקופת הבחירות ברשויות המקומיות כדי לקדם את האג'נדה שלהם. לצורך כך נבדיל את הארגונים לשני סוגים עיקריים.

ארגונים בעלי משאבים

הסוג הראשון הוא ארגונים, הוא כאלה שיש להם משאבים שיכולים לבוא לידי ביטוי בתשלום שכר, תקציב פעילות ונכסים פיזיים כמו משרד ולא פיזיים כמו למשל עמוד האינסטגרם של הארגון, או אפילו הלוגו שלו.

ארגונים מהסוג הזה יכולים להעלות לסדר היום אג'נדות וסדר יום שהם רוצים לקדם, וזאת מבלי לקשור את הפעילות שלהם למועמדת או לרשימה מסוימת. הם יכולים לעודד הצבעה בקרב הקהלים באותה הרשות או לדבר בזכות הצורך בקיימות באותה הרשות, או בקידום סדר יום פמיניסטי, כחלק מהשיח הציבורי המתקיים במהלך הבחירות המקומיות.

צריך לציין שפעילות מסוג זה צריכה להתחשב במאפייני מערכת הבחירות באותה הרשות, כך שלא יווצר קשר ברור מדי בין האג'נדה הכללית, לבין מועמד ספציפי, לדוגמה: אם באותה הרשות יש רק מועמד חילוני אחד, וארגון מסוים יקרא להצביע למועמדים חילוניים אז זה בעייתי.

ארגונים שאינם רשומים ואין ברשותם משאבים

הסוג השני הוא התארגנויות המבוססות על התנדבות, ושהנכסים הארגוניים שלהם, ככל שיש להם הם התנדבותיים. להתארגנויות מסוג זה יש חופש רב אפילו יותר בפעילותן בבחירות המקומיות. התארגנויות, פעילים ופעילות רשאים להביע את דעתם בעד (או נגד) מועמד או רשימה. הם יכולים לקרוא להצביע למועמדת מסוימת, כי הם מאמינים שהיא תקדם את האג'נדה החשובה להם. חשוב שהפעילים בהתארגנות יכירו את המגבלות הנוגעות לתרומות למועמדים, ויקפידו על כך שהפעילות שלהם לקידום נושא מסוים או בעד מועמד מסוים נעשית בגבולות המותר.

יש לציין, שפעילות התנדבותית שהיא תחום עיסוקו של המתנדב עלולה גם להיות תרומה שוות כסף למועמד מסוים, ועל פניו היא אסורה. למשל, אם מתנדב הוא מומחה בדיני הבחירות המקומיות, ייעוץ משפטי שהוא יעניק בהתנדבות למועמדת או רשימה מסוימת עלול להיחשב כתרומה אסורה. כמובן שבעל מקצוע כמו עו"ד למשל יכול להתנדב, לא בתחום עיסוקו המקצועי.

לפני סיום, עוד שתי הערות חשובות

הפוסט הזה נכתב על בסיס שני מפגשים שערכנו בחודשים האחרונים ועל בסיס חוקי הבחירות הלרוונטיים לרשויות המקומיות. היכנסו לאתר של מבקר המדינה, שהוא הרגולטור בהקשר הזה, כדי לעיין בחומרים המקובצים בקישור כאן.

חשוב לציין שהחוק המכונה "חוק וי-15" (תיקון 35 לחוק מימון מפלגות) – שנועד להגביל את חופש הביטוי של ארגוני חברה אזרחית בתקופת בחירות, חל על מערכת הבחירות לכנסת ולא על מערכת הבחירות המוניציפאלית. כתבנו על חוק וי-15 והתייחסנו אליו גם בפוסט על הבחירות הארציות. להתייעצות נוספת בנוגע להשפעה אפשרית של חוק וי-15 על הבחירות המקומיות, פנו לייעוץ משפטי.

אם הארגון שלכם מקבל תרומות מקרנות, יכול להיות שחלות עליכם הגבלות נוספות – בדקו זאת מול התורמים שלכם.