מה תרוויחו מהעסקת עובדת במשותף עם ארגון אחר?

מה תרוויחו מהעסקת עובדת במשותף עם ארגון אחר?

שמעו סיפור, ותגידו לי אם אתם מזהים את הארגון שלכם בתוכו: ארגון קטן, שעושה שינוי חברתי גדול, רוצה להעסיק מקדמת מדיניות שתעבוד במשרה מלאה מול מקבלי החלטות (בכנסת, בממשלה, ברשויות מקומיות וכו'). מה הבעיה? הארגון כולו הוא שישה אנשים, שמועסקים בחלקיות משרה, ואין לו כסף לתקן חדש, בטח לא במשרה מלאה. מה עשו? קבלו ספויילר: הם העסיקו עובדת במשותף עם ארגונים אחרים.

אני מכירה שלושה מקרים של ארגונים שהצליחו להעסיק מקדמת מדיניות יחד עם ארגונים נוספים הפועלים באותה זירה:
1. ארגוני קהילת הלהט"ב
2. ארגונים העובדים עם פליטים
3. ארגוני זכויות אדם הפועלים נגד הכיבוש

ההעסקה של העובד או העובדת מבוצעת על ידי אחד הארגונים, והשאר שותפים במימון השכר. הארגונים השותפים משלמים על חלקם היחסי וכך, באמצעות מימון משרה בהיקף 20% בלבד (בממוצע), הארגון משיג נוכחות מול מקבלי החלטות. ארגונים שלבד לא היו יכולים להרשות את זה לעצמם, מצליחים להעסיק עובדת במשותף המקדמת נושאים מוסכמים, יוצרת פגישות עם ח"כים ומנכ"ליות משרדי ממשלה, משתתפת בדיונים בוועדות, מפיצה ניירות עמדה וכו' הכל בהתאם לתכנית פעולה שהוגדרה מראש על ידי השותפים.

שלושה מקרים של העסקת עובדת במשותף:

מקרה מס' 1: קואליציית ארגוני קהילת הלהט"ב
הקואליצייה כוללת 18 ארגונים שונים, שעל אף שמטרותיהם לא חופפות במדוייק, הצליחו לגבש תכנית עבודה לקואליציה. ההסכמות שגובשו מפרטות את סדר היום המשותף לכל הארגונים ואת נושאי הליבה, לצד הזדמנויות ודברים שקורים בשטח וחשוב להגיב להם.

מקרה מס' 2: ארגוני זכויות האדם הפועלים נגד הכיבוש
מקדמת המדיניות מועסקת על ידי ארגון אחד, שמרכז שותפות של חמישה ארגונים. גם כאן מטרותיהם לא חופפות במדוייק אולם נקודות החיבור בין הארגונים ברורות מאד ולכן נוצרה ביניהם מערכת יחסים טובה של אמון הדדי, המאפשרת לקדם נושאים אסטרטגיים מהותיים.

מקרה מס' 3: פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל
הפורום כולל שישה ארגוני זכויות אדם הפועלים בשיתוף פעולה לקידום ההכרה בזכויותיהם של מבקשי מקלט ופליטים בישראל, לתיקון הליקויים במדיניות וליצירת מדיניות הולמת. ארגוני הפורום עוסקים בנושאי חינוך, שירות פסיכוסוציאלי, רפואה, זכויות עובדים, מעמד ועוד. על בסיס האמון שנוצר בין הארגונים במסגרת עבודה משותפת ביניהם בעבר, הוקם הפורום כדי לקדם נושאים בוערים, כמו הניסיון לגירוש הקהילה ב-2018.

שוחחתי עם אוהד חזקי, המנכ"ל היוצא של האגודה לזכויות הלהט"ב, טל שטיינר, מנכ"לית הועד הציבורי נגד עינויים וטלי אהרנטל, מנכ"לית א.ס.ף, כדי ללמוד איך מתנהלת העסקה של עובדת במשותף ומה ההמלצות שלהם לארגונים שחושבים על זה.

היתרונות המרכזיים של העסקה במשותף

צמצום עלויות – כולם ציינו שהיה להם חשוב להעסיק מקדמת מדיניות, אבל שמבחינה תקציבית זה לא היה אפשרי, ואילו כקואליציה אף הצליחו להציע שכר גבוה יותר ממה שכל ארגון היה מציע בנפרד.

הצגת חזית אחידה של השדה – המרואיינים הדגישו את החשיבות לפעול מול מקבלי ההחלטות וגורמי ממשל כחזית אחידה. שיטת העבודה הזו אף חביבה על מקבלי החלטות, שמעדיפים שלא להיפגש בכל פעם עם עמותה אחרת, ורואים יעילות במודל הזה שמציג אינטרס משותף וברור של הזירה.

אמון בין הארגונים – גם אם לא כל המשתתפים נוכחים בפגישה ברור לכולם – בהתאם להבנות שנקבעו מראש – כי האינטרסים של הארגונים הנעדרים ישמרו.

הארגונים נתפסים מקצועיים יותר – פעילות משותפת של הזירה משאירה אתכם על סדר היום הפוליטי כל הזמן, ולשם כך בעצם אתם קיימים. הזירה מדברת בשפה אחת, היא לא מפולגת ולכן הממשל גם רתום לפעול להצלחתה. לח"כים ברור מה הקרדיט הציבורי שיקבלו על עבודתם. כשהארגונים מבינים את השיח הפוליטי ואת הפוליטיקה הם מצליחים לעבוד בצורה יעילה ולהגיע להישגים מול מקבלי ההחלטות.

חיזוק הקשר והמחויבות של התורמים – עבודה משותפת עם שחקנים אחרים בזירה מחזקת את הכוח של כל ארגון בנפרד בפני שותפים ותורמים, שתמיד יעדיפו לראות ניצול נכון של משאבים, ולהימנע מכפילות. בכל פעם שתוציאו דיווח לתורמים שלכם על הפעילות המשותפת תוכלו להציג כמה פגישות משותפות היו, כמה ניירות עמדה הופקו, כמה השתתפויות במפגשים ובוועדות היו וכן הלאה, ואלה נתונים מאד חזקים להצגה.

המלצות להעסקת עובדת במשותף

מפו את כל השותפים הקיימים בזירה. כן, גם את אלה שאתם לא הכי מסתדרים איתם. בדקו מהם האינטרסים המשותפים שלכם ובאילו מקרים אין בינכם "התנגשויות" פוטנציאליות. תחום פיתוח המשאבים הוא רגיש בדרך כלל כי מעורב בו כסף ולכן ההמלצה היא לנסות למצוא תחום פחות מורכב לשתף פעולה, לפחות בהתחלה.

אם תחכו שקודם תגיע הזדמנות כספית – זה לא יקרה. חשוב שתזהו הזדמנויות פוליטיות שמתרחשות לנגד עינכם להשפיע על זירה מסוימת (נגיד, מאבק בחוק הגירוש), ואז נסו לגייס כמה ארגונים וחשבו יחד כיצד נכון לאגם משאבים.

סבלנות וסובלנות. זה תהליך ארוך שחשוב להיות בו פרגמטיים ופרקטיים. לא תמיד אפשר לגייס את כל הארגונים בשדה לתהליכים כאלה, ולכן זה אף פעם לא יהיה מצב אידאלי.

התחילו בקטן. נסו לייצר שיתוף פעולה פשוט אד-הוק, אפילו בין שניים או שלושה שחקנים בלבד, כאמור, בתחום שהוא פשוט יחסית לעבודה. נגיד, דוברות. יכול להיות שהעסקת מקדמת מדיניות נראה לכם מסובך מדי, אבל אולי תנסו להעסיק מעצבת גרפית במשותף?

התחילו זמני וזכרו שזה לא חייב להיות שיתוף פעולה לנצח. אתם יכולים להעסיק במשותף דוברת עבור תקופת מצעדי הגאווה בלבד, למשל. אם שיתוף פעולה ראשוני יעבוד טוב – תוכלו להמשיך לעבוד יחד גם בנושאים מורכבים ומשפיעים יותר.

שימו לב לדרישות החוק

גבשו מסמך הבנות לפרויקט המשותף שלכם, כמעט כמו חוזה: קבעו מהם העקרונות המשותפים לכם, מהן דרכי הפעולה הרצויות, מה יעשה במקרה שייכנס כסף, איך פותרים מחלוקות, כיצד מציגים קרדיטים, מה קורה במקרה שאין נושא משותף ועוד ועוד. ככל שתעלו על הכתב יותר תהליכי עבודה ותרחישים אפשריים – כך שיתוף הפעולה יעבוד טוב יותר.

הגדירו לוחות זמנים: מהו משך שיתוף הפעולה, מתי הוא מתחיל ומתי מסתיים, אילו מועדים חשובים יש בלוח השנה שקשורים לשיתוף הפעולה וכן הלאה.

יחסי עובד-מעביד: שימו לב לדרישות החוק יש דרישות חוקיות במסגרת הקשר בין עובד ומעביד ולכן צריך להיות ברור מי ה"אבא" או "אמא" של ההעסקה, מי משלם את השכר, מי מעניק משוב לבעל התפקיד, איך דנים בעדכון שכר, מי נותן מתנות לחג וכל אלה.

צורת העסקה: העסקה ישירה ולא בפרילנס תורמת לחיבור של עובד.ת לארגון, לשייכות ולהזדהות עם מטרותיו. היא גם מוודאת שהעובדת נהנית ממלוא הזכויות וההגנות שהחוק מציע לה.

הישארו גמישים: חשוב שתסגרו כמה שיותר פרטים מראש אך זכרו להישאר גמישים ולתת מענים לצרכים ותרחישים שעולים מן השטח.

איך מנהלים את זה ביום-יום:

לא כל השותפים יכולים להגיע לכל פגישה, והאמת היא שזה לא נראה טוב כשמגיעים בבת אחת 18 איש לכל ישיבה עם ח"כ. הקפידו להכין בפגישה מקדימה את הנציגים של כל הארגונים כדי לקבוע את סך הנושאים שיוצגו כך שישמר האינטרס המשותף. לא תמיד תצליחו להעלות על סדר היום את כל מה שרציתם, וזה בסדר. כאמור, השלם גדול מסך חלקיו.

הגדירו מנגנונים קבועים לעבודה המשותפת: כדאי לקבוע מראש מועדי ישיבות קבועות של כל השחקנים, מועדי פגישות וזמני עבודה עם כל ארגון בנפרד, ימים קבועים בשבוע שבהם יועבר עדכון, לפתוח קבוצת וואסטאפ לעדכונים וכן הלאה. בנו קבוצות עבודה לנושאים משותפים,

ולבסוף, אולי הדבר הכי חשוב שאפשר ללמוד ממי שעבר עשו את זה והצליחו:

כמו בכל קשר, תמיד יש שחקן אחד דומיננטי יותר מאחרים שמוביל את הפעילות. השחקנ.ית הזו צריכה להיות נטולת אגו, שמבינה את המשחק ולכן מוכנה לוותר על עצמה ועל הקרדיטים שלה לטובת הזירה בכללותה. המנכ"לים והמנכ"ליות היו תמימי דעים לגבי היתרונות ביצירת זירה משותפת וכולם דיברו על העקרון לפיו "השלם גדול מסך חלקיו". כשאתם פועלים למען הזירה בכללותה – גם אתם יוצאים נשכרים.

עבודה משותפת, איגום משאבים ויצירת קואליציות הם צו השעה. נכון שזה נשמע קצת שחוק אבל זו המציאות: זו חובתנו כמקדמי שינויים חברתיים לפעול לחיזוק הזירה כולה ולא רק לחיזוק הארגון שלנו, ואל תשכחו שעוגת המשאבים הולכת וקטנה וארגונים דומים מתחרים על אותה כמות משאבים.

ללא תגובות עדיין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *