למה כדאי שנכיר את הטרנדים בתחום שלנו?

במסגרת לימודי לתואר שני בניהול עיצוב וחדשנות בבצלאל נחשפתי לעולם הטרנדים. עד אז חשבתי שעיסוק בטרנדים נוגע למי שעוסק באופנה וצרכנות, אבל אז הופתעתי לגלות עד כמה טרנדים חשובים בהבנת היומיום ואיזה חלק משמעותי יש להם כשרוצים להניע ציבור לפעולה.

מה זה טרנד?

הרבה פעמים אנחנו מתקשים להבין למה מוצר או רעיון מסוים 'תופס' בקרב הציבור, בעוד אחרים לא. מה שתופס מכונה 'טרנד'. טרנד (מגמה) הוא מנהג נפוץ בציבור בתקופה מסוימת ומסמל עבורנו מה נכון ומה יפה בקרב הציבור הרחב. אך למרות הנטייה שלנו לקשור באופן מיידי את הטרנדים אל עולם האפנה והעיצוב, הטרנדים מקיפים אותנו כל הזמן ונובעים מתחומים רבים בחיינו, כמו: תרבות, פוליטיקה, תקשורת וכדומה. לצורך העניין, טרנד צרכני נובע בראש ובראשונה מ"מגמות על" חברתיות וכלכליות.

נסו לחשוב על איך נראה היומיום שלכם: מה אתם אוכלים? איפה ואיך אתם רוכשים מוצרים? איך אתם מתקשרים עם חברים? אילו פרסומות אתם רואים? מה אתם לובשים? כל אלו ביטויים של טרנדים, או ביטוי של התנגדות אליהם – אנטי טרנד.

למה חשוב לארגון לשינוי חברתי להכיר את הטרנדים הקיימים ואלה הצפויים?

סוד ההצלחה של הטרנדים טבוע בצורך הבסיסי שלנו כבני אנוש להיות חלק מקבוצה, ולכן טרנד זה משהו ש'תופס' את החברה ונוגע בכולם. זו גם הסיבה שטרנדים 'חולפים' לאחר זמן מה. ברגע שטרנד מפסיק לרגש או להרגיש מיוחד והופך לנחלת הכלל ונהיה 'נדוש', קם לו הטרנד הבא המבקש לחדש ולתת מענה לצורך בהשתייכות למשהו טוב, מעניין וכיפי.

כמי שמבקשים להוביל וללוות שינויים חברתיים חשוב שנבין את הלך הרוח החברתי הקיים. מעבר לכך, טרנד נוגע לכל אחד ואחת מהציבור. ארגונים צרכניים ומסחריים עושים שימוש בטרנדים כל הזמן, ואם הם עושים שימוש נכון, זה גם עובד להם ואנחנו קונים יותר.

רוצים לעשות מחקר טרנדים בעצמכם.ן, הנה כאן יש פוסט שמסביר איך עושים מחקר טרנדים שלב אחרי שלב.

טרנד עונה על צורך אישי וחברתי עמוק

בתור מי שעובדים בארגונים חברתיים ומבקשים להוביל שינויים חברתיים, טרנדים מסייעים לנו להבין מה הצרכים החברתיים הקיימים ומה המענים הקיימים או הצפויים להיות להם בעתיד הקרוב.

דוגמה: בעידן ה'פייק ניוז' אנשים מחפשים אותנטיות. הם מחפשים מישהו שיקשיב להם וישדר אמון. אחד המענים לכך הוא טרנד של שימוש בסרטוני וידיאו המשתפים בתהליכים של פיתוח רעיון, מוצר, הפקה. הצרכן או המעריץ שעוקב אחר החברה או האומן, למשל זמרת או שף מקצועי, מקבל הצצה ל"מאחורי הקלעים" ואף יותר מזה, הוא נחשף לתמונה המלאה של תהליך הפיתוח. הוא גם הופך שותף תוך כדי, כאשר הוא מגיב, מביע דעה ומשתף אחרים. זה משדר משהו אחר לגמרי ממוצר מוגמר, בה החברה למעשה אומרת: "אני יודעת מה טוב בשבילך", ובמצב הנוכחי היא כאילו אומרת: "אתה יודע מה אתה צריך. אנחנו נספק את זה".

איך אנחנו יכולים ליישם את זה בארגון? לעשות שימוש רב בווידיאו ברשתות החברתיות. להעלות סרטונים של חברי הארגון מסבירים ומשתפים בקצרה על כל מיני תהליכים שקורים, שמזמינים אחרים להצטרף. זה יכול להיות גם סביב אירועים כמו השתתפות בוועדות בשדולות בכנסת, הפגנות וכדומה. לא לשתף רק בוידיאו לייב מהאירוע עצמו, אלא בתהליכי החשיבה והמשמעות של הדברים. חשוב לעשות שימוש בסרטונים אותנטיים ולא ערוכים. צלמו את עצמכם ממצלמת הסמרטפון שלכם, בצורה איכותית אך פשוטה. העלו אותם לפייסבוק או לאינסטגרם בצמוד למועד בו צילמתם. הפיצו את הוידיאו היכן שהקהל שלכם נמצא.

טרנד מספר סיפור של "מגמות על"

מה קורה בתרבות ובחברה באותה תקופה ומה צפוי להשפיע עליה, וכאמור, הרבה מעבר לאופנה או עיצוב. "מגמות על" מתבטאות בתחומים כמו פוליטיקה, כלכלה, מחקר חברתי וכדומה. ארגונים לשינוי חברתי עוסקים מצד אחד בשינוי המשפיע על אנשים ברמת הפרט, אבל דרך עשייה ברמת המאקרו, וטרנדים נותנים זווית ומידע על שני אלו.

דוגמה: טרנד הכלכלה השיתופית, שקיים כבר מספר שנים, אך רק צובר תאוצה. כלכלה שיתופית ((Sharing Economy) היא מערכת כלכלית שמאפשרת שיתוף רכוש ומשאבים בין חברים, תוך ניצול יעיל יותר של המשאבים והעודף הקיים שלהם. אחד הביטויים המרכזיים למגמת העל הזו הוא טרנד החלפת הבתים או השכרת בתים מאנשים פרטיים, שהתפתח בזכות פלטפורמת Airbnb. דוגמאות נוספות הן נסיעות שיתופיות לעבודה, שימוש ברכב הפרטי להסעה (אובר), עוזרים קהילתיים (community helpers) וכדומה. הכלכלה השיתופית המודרנית נעזרת באמצעים טכנולוגיים דיגיטליים להפצת המידע על השירותים בקרב חברים בקהילה.

איך אנחנו יכולים ליישם את זה בארגון? כאשר אתם מנגישים פרויקט לציבור, נסו לחשוב במובן של כל אחד נותן קצת ממשאביו, ובכך מרוויח הרבה יותר. דוגמה לכך היא קמפיין מימון המונים, בו כל אחד תורם כסף לפרויקט נקודתי, ומקבל תמורה גשמית או תחושת חשיבות על לקיחת חלק ברעיון משמעותי. שימוש נוסף יכול להיות בגיוס מומחים רלוונטיים מקהל התומכים שלכם והנגשת המומחיות שלהם לקהילה הרחבה יותר. אפשר ליצור מאגר בו יכולים חברי הקהילה להיעזר זה בזה, דבר שיחזק את ההיכרות והאמון בין חבריה, ובינה לביניכם.

טרנדים מסייעים לנו להיות רלוונטים כארגון

הבנה של טרנד יכולה לסייע לנו ברמה הפרקטית בהבנה אילו פרויקטים לקדם, איך לפנות לקהל חדש, באיזה כלים, מהם המסרים שכדאי להדגיש, ובאיזה הקשר אנחנו כארגון פועלים.

דוגמה: טרנד חזק מאוד בעולמות השיווק הוא פרסונלזציה של לקוחות. ארגונים משקיעים משאבים רבים בפרסום ממוקד לקוח או אפילו בשיח ואופן רכישה ייחודי לו. הטרנד נובע מכך שכיום משתמש או לקוח יכול למצוא את כל המידע על מוצר או הארגון ברשתות החברתיות. הוא לא צריך לצאת מהבית בשביל לקבל את כל מה שהוא צריך כדי לקבל החלטה על רכישה או תמיכה. הוא למעשה נהיה זה ששולט בחומר.

המענה לזה דורש הגברת שקיפות, זמינות והשקעת זמן בלקוחות הארגון, במתן יחס אישי ושידור המסר של 'אנחנו יודעים מה חשוב לך'. אחד הביטויים של הטרנד הזה הוא פיתוח השימוש ב'צ'טבוטים' – ממשקי משתמש מבוססי שיחה שמיועדים ליצור אינטראקציה עם בני אדם או באמצעות תוכנה, ולא בן אדם אמיתי. אם יצא לכם לפנות לשירות לקוחות של חברה כלשהי דרך פייסבוק למשל, פניתם למעשה לבוט. בוטים נהיים משמעותיים יותר ויותר עבור חברות עסקיות, ומושקעים משאבים רבים בכדי לגרום לבוטים להיות אמינים ודומים כמה שיותר לשיחה עם אדם אמיתי, בדגש על מענה אישי ושלא נראה שבלוני.

איך אנחנו יכולים ליישם את זה בארגון? ראשית, ההבנה שגם בבחירה לתמוך ברעיון קיימת האפשרות להתלבט ולבדוק את כל המידע הרלוונטי על הארגון שלכם באינטרנט. הקפידו שהמידע עליכם ברשתות החברתיות ובאתרים השונים עדכני ומלא. מידע חסר או חוסר בדינמיות ברשתות החברתיות יכולות לשדר כמה דברים, כמו: אין לנו הרבה משאבים, אנחנו פועלים לטובת משהו מצומצם, אין לנו רצון להתרחב וכדומה. אילו לא מסרים שתרצו לעבוד איתם אם מבקשים להרחיב את הקהילה התומכת שלכם.

שנית, זמינות ואופן המענה לפונים אליכם. כאן יש יתרון גדול לעובדה שארגון חברתי לא עושה שימוש בבוטים, אלא המענה הוא אנושי. זה מה שאנשים מחפשים, ומתחברים לזה. הדבר דורש מהארגון זמינות לפונים ברשתות החברתיות השונות, מענה מהיר יחסית, אדיב ומאפשר. מי שעונה לפונים צריך להיות חלק אינטגרלי מהארגון, שמחובר לעשייה ולתת את המענה המלא והטוב ביותר.

בהקשר זה שווה גם לקרוא בפוסט שכתבה מעיין אלכסנדר צ'טבוטים לשינוי חברתי: רעיונות ודוגמאות לשימוש, כדאי לבדוק מתי זה כן מתאים, ואיך עושים את זה אישי ונעים למשתמש, ולא קר ומנוכר.

הבנה של טרנדים יכולה לסייע לנו בחשיבה על פתרונות יצירתיים לאתגרים ובעיות

דוגמה + איך אנחנו יכולים ליישם את זה בארגון? ההמלצה שלי היא בעיקר להיפתח למקורות חיפוש בהם עושים שימוש תדיר בטרנדים, המקומות בהם מקבלים השראה ומבינים מה רלוונטי. יש משהו בלעצור ולחפש מה עוד קורה בתחומים שלנו, אבל מפלטפורמות שמבקשות לעורר השראה, שיכול לסייע לנו במציאת פתרונות הטובים והמגייסים ביותר.

אני ממליצה על שני מקורות עיקריים, והשימוש בהם דומה: Pinterest ו-google images. בשניהם אני ממליצה להכניס באנגלית את שם התחום או הפרויקט שאתם עוסקים בו, ולראות מה התמונות שעולות בחיפוש. אנסה להדגים זאת דרך דוגמה ספיציפית.

Pinterset היא רשת חברתית המהווה פלטפורמה ייחודית להעברת מידע ולתקשורת בין גולשים. בניגוד לטוויטר או לפייסבוק ששמות דגש על תוכן המועבר באמצעות טקסט – כאן מדובר בעיקר בתמונות. שימוש רלוונטי עבור ארגונים לשינוי חברתי יכול להיות בחיפוש אחר מילות מפתח בנושאים שאנחנו עוסקים בהם בפלטפורמה הזו, ולראות אילו רעיונות/דימויים/מוצרים קופצים לעין. התכנים בפינטרסט מבקשים להציג ויזואלית טרנדים קיימים ומענים רלוונטיים. למשל אם הארגון שלכם עוסק בדיור ציבורי, הכניסו את מילות החיפוש public housing project בחיפוש באתר, וזה מה שיקפוץ לכם:

אפשר לראות פה דוגמאות לפתרונות דיור ואדריכלות לדיור ציבורי החמים ביותר בעולם היום. אפשר להיכנס לכל דוגמה ולהכיר אותה יותר. שימוש בכלי הזה יכול לסייע לנו לחשוב על מענים נוספים להציע במסגרת פעילות לשינוי מדיניות, לתת השוואה לדוגמאות מהעולם והשראה לשותפים שלכם. עוד מקור מעניין ללמוד ממנו על טרנדים ומגמות הוא Google Trends, תוכלו ללמוד איך משתמשים בהרחבה כאן בפוסט.

אם ארגון מבקש להוביל דעת קהל, עליו להכיר מי הגורמים המשפיעים על דעת הקהל היום בתחומים שאינם דווקא חברתיים

דוגמה + איך אנחנו יכולים ליישם את זה בארגון? – מובילי דעת קהל קיימים בכל התחומים: פוליטיקה, תקשורת, מוסיקה, אמנות ועוד. מובילי הדעה המרכזיים נמצאים חזק ברשתות החברתיות. חפשו את הדמויות עם מספר עוקבים גדול, ועקבו אחריהם. גם אם אתם לא מסכימים איתם. תראו איך הם מתבטאים, באילו נושאים ומה התגובות אליהם. החוכמה היא לנסות להבין מה גורם להם להצליח לעומת אחרים עם דעות דמות. אלו יכולים להיות אנשי תקשורת, ח"כים, זמרים, שפים ועוד. הרשתות המומלצות למעקב אחרי מובילי דעה הם הטוייטר והאינסטגרם.

היכרות איתם יכולה לעזור לנו בהבנה מה נוגע באנשים. מה בהתבטאויות והעשייה שלהם מעורר רגש. האם ניסיון? התבטאויות מוגזמות? נימוקים? ובכך לסייע לנו בבואנו לפנות לקהל הרחב.

איפה אפשר לקרוא ולמצוא מידע על טרנדים?

הדבר הפשוט ביותר הוא חיפוש אחר בלוגים בנושא הטרנדים הרלוונטיים אליכם. יש היום בלוגים על טרנדים כמעט בכל נושא. הכי פשוט להקליד באנגלית בגוגל, את המילים X trends for 2019 כאשר ב-x השלימו את מילת החיפוש הרלוונטית עבורכם – marketing (שיווק), social (חברתי), NGOS (עמותות) ועוד.

אם אתם רוצים להרחיב את הידע שלכם, תוכלו להתבסס גם על המקורות הבאים:

יש בעולם מספר ערים הנחשבות כמובילות טרנדים, ביניהן ברלין, ניו יורק וגם תל אביב. מומלץ להיות חברי פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר הרשמיים של העיריות האלו, ולעקוב אחרי התכנים ואופן העלתם. ראו מה מעניין את תושבי העיר? מה השירותים שהעירייה מציעה? איך התושבים מגיבים?

• מובילי דעה, למשל אנשים עם הרבהfollowers ברשתות החברתיות. ביניהם פוליטיקאים ועיתונאים.
• קבוצות חזקות עם הרבה חברים בפייסבוק (כמו 'אבא פגום' למשל)
• בוגרים טריים של אוניברסיטאות מובילות בתחומים מובילי טרנדים, כמו MIT
• אתרים ויזואלים שמדברים על טרנדים, כמו pinterest
• מגזינים מובילי דעה
• כנסים בינלאומיים
• פרויקטים מרכזיים ומדוברים

דגשים על אופן חיפוש המידע

• חשוב לעשות את רוב החיפוש באנגלית ומכל העולם. לא להתבסס רק על ישראל
• במידת האפשר בקשו ממספר שותפים לבצע את החיפוש. תמונה רחבה כמה שיותר תיתן מידע מדויק כמה שיותר בנוגע לטרנדים הקיימים או הצפויים – זאת יכולה להיות משימה מעולה לפרקטיקן אצלכם, רק חשוב שתנחו אותו איך לפעול ותתנו מקום לשיתוף במידע שאסף.
• חפשו חומר מהשנה שנתיים אחרונות. במידה ומדובר בחיפוש בגוגל, בחרו באופציה tools ולאחר מכן any time ואז past year חפשו טרנדים והוסיפו את השנה שאתם נמצאים בה בחיפוש הראשון (למשל '2018') ולאחר מכן חיפוש נוסף עם השנה שלאחריה ('2019'). מידע על טרנדים מדבר על טרנדים קיימים אך גם צפויים ומה הקשר ביניהם.

שתפו אותנו על טרנדים שאתם מזהים בעולם שלכם.