מדריך חדש: לתכנון במציאות משובשת

איך מתכננים פרויקט במציאות שבה אי ודאות זה חלק מהשגרה? איך מעריכים עבודת שינוי מדיניות, כשלא פעם מדובר על ריצה למרחקים ארוכים? לכבוד המדריך החדש: לעשות סדר במציאות משובשת – על תכנון והערכה בקידום מדיניות, משתפים במספר עקרונות לתכנון – בארגון שלכם.

תשזרו את התכנון והערכה בשוטף

יכול להיות שהתרגלנו לערוך "טקסים" של תכנון לקראת סוף שנה או בגיבוש בקשת מענק גדולה, והטקסים הללו עשויים להיות חשובים, אבל בימים אלה של שינויים תכופים במציאות נראה שכדאי לאמץ הרגלים חדשים.
תתייחסו אל התכנון בצורה דינמית, בצעו אותו בפרקי זמן קצרים ובעיקר תבחנו אותו כל הזמן מול המציאות המשתנה.

אל תשקיעו בתוכניות מפורטות מידי, אתם בהחלט יכולים לוותר על מה שנתפס עד כה כמתווה קשיח, שאמור להכתיב את ההתנהלות היום-יומית של הארגון מכיוון שיישום של מה שתוכנן הוא לא בהכרח אינדיקציה להצלחה. למעשה, בסביבה המורכבת בה פועלים ארגוני סנגור, התכנון וגם הערכה צריכים להתבצע במקביל, כאשר תוצאות ההערכה מוצגות לחברי הצוות ותורמת לתהליך התכנון.

שיח פתוח עם תורמים

בעולם הפילנתרופי עדיין קיימת גישה של "תכנון מול ביצוע", גם כאשר התכנית כפי שהיא תוכננה תחילה פחות רלוונטית בעת הנוכחית. ההמלצה שלנו, קדמו ככל שניתן דיאלוג עם מממנים על הצורך בשינוי והתאמות מיידיות כדי למקסם את האפקטיביות. הרי שני הצדדים מעוניינים בקידום השינוי עליו הסכמתם, וביצוע מדוקדק של מה שתוכנן מראש אינו בהכרח הדרך המיטבית להגיע לשם.

תאתגרו את עצמכם

אתגרו את עצמכם מול הנחות היסוד על האופן בו יכול להתרחש השינוי. זו הזדמנות לאתגר לשאול שאלות, למקד מה צריך, ללמוד ולמפות את הסוגיות שיש לבחון ולהבין. שאלות שניתן לשאול כדי להציף ולחדד לעצמנו ולאחרים את הנחות היסוד שלנו אפשר למצוא בפוסט על תיאוריית השינוי.

תתמקמו בזירה בה אתם פועלים

זירה היא מערכת הכוללת מגוון שחקנים הפועלים סביב תחום או סוגיה מסוימת, ויש ביניהם זיקות והשפעות הדדיות. בנוסף צריך להסתכל על תהליכים ואירועים מהם הזירה מושפעת. ארגונים הרוצים לקדם שינוי משמעותי צריכים לתפוס את עצמם כשחקנים בזירה.
במקום לשים את הארגון במרכז, שימו את הבעיה שאותה הארגון רוצה לפתור, ותסתכלו על הנעשה באותה זירה: התהליכים והאירועים המשפיעים על ההתמודדות, מגוון השחקנים בזירה וההשפעות ההדדיות.

תשלימו עם אי הוודאות

תכירו בכך שלא ניתן "לדעת הכול" ובלתי אפשרי "לנהל" את הזירה – וללמוד, להתמקם ולתכנן בהתאם. אנחנו אוהבים להרגיש "בשליטה", אך דווקא ההכרה שלא הכול בשליטתנו – בטח לא כאשר אנו מדברים על שינויים דרמתיים במדיניות או בציבוריות הישראלית – יכולה לאפשר עבודה מותאמת, אדפטיבית ואפקטיבית יותר.
גם אם קראנו למדריך "לעשות סדר במציאות משובשת", הרי שלרוב מי מאתנו שעוסק בתהליכי מדיניות לא באמת יכול "לסדר" את הזירה כפי שהיה רוצה.

על המדריך

המדריך לעשות סדר במציאות משובשת – על תכנון והערכה בקידום מדיניות מתייחס בהרחבה לייחודיות של תהליכי שינוי מדיניות ולצורך לפתח ולהתאים מודלים של תכנון והערכה לצרכים הייחודיים של ארגוני סנגור.

הפרק העוסק בהרחבה בתיאוריית השינוי הוא "הדבק" שמחבר בין ההמשגה של משימת ההערכה, לבין החלק הסוגר, הכולל שורה של מודלים וכלים מעשיים למעקב והערכה של פעולות סנגור: החל מקמפיינים דיגיטליים, דרך השפעה על קובעי/ות מדיניות וכלה בחיזוק היכולות הארגוניות וזיהוי התרומה הייחודית של פעולות הארגון לקידום שינוי חיובי.

מתוך פרקיו השונים של המדריך עולה שוב ושוב חשיבותה של התנועה ה"לולאתית"; מלאכת החשיבה, התכנון, הביצוע, הבחינה מחדש ודיוק הדברים החוזרת ונשנית, מתוך כוונה ללמוד, להתפתח, לדייק ולעשות שימוש מיטבי במשאבים שלנו, שהם תמיד מוגבלים.

בפיתוח המדריך השתתפו אנשי מקצוע ממגוון תחומים: תכנון אסטרטגי, מדידה והערכה ומדיניות ציבורית. ביניהם ג'ני כהן, ערן קליין, חובב ינאי, יובל פיורקו ואיתן רייך. ובנוסף, שירי טל שכתבה פרק המתמקד בעבודה תקשורתית וציבורית, וחמוטל גורי שערכה את המדריך ושילבה בו את תובנותיה.