איך לשלב נתונים בבקשת מענק?

קרנות, ועדות מענקים ותורמים פרטיים מקבלים עשרות, אם לא מאות, פניות ובקשות לתמיכה ביוזמות חברתיות. איך תוכלי להפוך את הבקשה שלך לטובה יותר, כזו שתתפוס את עינו של הקורא או הקוראת ותבהיר שיש להם עסק עם ארגון מקצועי ורציני שיודע מה הוא עושה?

כדי להצליח במשימה זו את חייבת לבסס את הבקשה שלך על נתונים, נתונים ועוד פעם נתונים. אם התוכנית שעבורה את מבקשת תמיכה מתבססת על אינטואיציה ("מלא אנשים אמרו לנו שזה רעיון מעולה") או על אינרציה ("אנחנו עושים את זה ככה כבר המון שנים") אז יכול להיות שיש כאן בעיה. נתונים מבוססים ומידע מהימן יעזרו לך לבנות את הבקשה למענק בצורת טיעון מנצח שאי אפשר להתווכח איתו, ושכדאי לתמוך ולהשקיע בו כסף.

איפה תמצאי נתונים שיתמכו בבקשה שלך?

הנה כמה מקורות מידע שתוכלי להיעזר בהם, ובהמשך גם כמה כלי AI שיעזרו לך לקצר תהליכים.

נתחיל במידע רשמי של המדינה. המדינה מפרסמת המון מחקרים ונתונים רשמיים מטעמה. לפעמים הם מאד עדכניים ולפעמים פחות, כך או כך הם תמיד מקור מידע עוצמתי שיכול לתמוך בטיעון שלך ("המדינה אמרה!").

תוכלי להכניס לבקשה שאת כותבת משפט כמו "על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת לשנת 2024 בנושא ___  נקבע כי ___" ואז להכניס את המידע שמצאת שיתמוך בטענה שלך, וכמובן להפנות בתחתית המסמך למקור עצמו. מי יכול להתווכח עם טיעון כזה?

תוכלי להשתמש בנתונים ממחקרים ולהראות שאין מענה לבעיה שהארגון שלך מטפל בה, או שהמענה ניתן עד כה ברמה חלקית ולא מספקת. תוכלי גם להשתמש במחקר המנוגד לתפיסת העולם והפעילות של הארגון שלך כדי להוכיח טענה נגדית.

דוחות ונתונים במקורות מידע ממשלתיים

מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ) הוא גוף מקצועי המספק לחברי הכנסת ולוועדותיה מידע הכולל: דוחות, ניתוחים, סקירות ואומדנים בנושאים שונים, באמצעות סקירות של המדיניות הננקטת בארץ ובעולם, סקירות בין-לאומיות משוות, סקירות משפטיות משוות ועוד. למרכז המחקר של הכנסת>>

פרסומי מבקר המדינה

ספריית הפרסומים כוללת: כולל דוחות שנתיים, דוחות מיוחדים, ביקורת על השלטון המקומי ועוד. לאתר מבקר המדינה>>

עמוד הפרסומים של המוסד לביטוח לאומי

פרסומי המוסד לביטוח לאומי כוללים: דוחות מחקר שמומנו על ידי קרן המחקרים, דוחות, סקרים, ניירות עבודה ועוד. למחקרי המוסד לביטוח לאומי>>

דוחות ומחקרים של שירות התעסוקה

המידע כולל: סקירות ומחקרים, דופק שוק העבודה, סטטיסטיקה חודשית, מפת ביקוש והצע ועוד. למחקרי שירות התעסוקה>>

מחקרים ופרסומים של משרדי הממשלה

חומרים ומחקרים במשרדי ממשלה לפי נושאים (אוצר, רווחה, מפות ואשכולות במשרד הפנים וכו'). כאן לדוגמה המון מחקרים ופרסומים של משרד הרווחה. לאתר משרדי הממשלה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

פרסומים ותוצרים בנושאים שונים, מידע לפי אזור גאוגרפי, סקרים ומפקדים. לאתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה>>

למדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה

מדד ההשפעה הסביבתית של חברות ציבוריות בישראל הוא כלי ממשלתי המציג מידע תמציתי ובר-השוואה על הסיכונים והביצועים הסביבתיים של חברות ציבוריות בעלות השפעה סביבתית משמעותית. המדד מספק למשקיעים אינדיקציה ברורה לגבי רמת הסיכון הסביבתי של חברות אלו ומפעליהן. למדד ההשפעה הסביבתית של חברות ציבוריות>>

פרסומים תקופתיים של בנק ישראל

בנק ישראל מוציא לאור מגוון פרסומים לאורך השנה, חלקם מחויבים על פי חוק וחלקם ביוזמת הבנק עצמו. הבנק מעדכן באופן שוטף את רשימת הפרסומים התקופתיים שלו, הכוללים דוחות, תחזיות, סקירות ונתונים סטטיסטיים. לפרסומי בנק ישראל>>

נתונים ומידע במכוני מחקר וחשיבה עצמאיים

מכוני מידע ומחקר שאינם מהווים חלק מפרסומי המדינה הרשמיים יכולים להרשות לעצמם לעסוק גם בתחומים קצת יותר שנויים במחלוקת. במקרים מסויימים ניתן גם לשתף איתם פעולה סביב נושאים שמעסיקים את הארגון שלכם.

המכון הישראלי לדמוקרטיה

מחקרי ויישומי, הפועל בזירה הציבורית הישראלית בתחומי הממשל, הכלכלה והחברה. למחקרי המכון>>

מכון מתווים העוסק במדיניות חוץ-ציבורית

המכון מפרסם דו"חות ומאמרים המציעים תובנות והמלצות מדיניות, במטרה לשפר את מעמדה האזורי של ישראל ולקדם את יחסיה הדיפלומטיים. בין הנושאים שסוקר המכון ניתן למצוא את מדיניות-החוץ האזורית של ישראל, בדגש על יחסי ישראל והפלסטינים, יחסי ישראל עם המזרח התיכון, אירופה ואגן הים התיכון, ותפקוד מערך החוץ. למחקרי מכון מיתווים>>

מרכז אדווה

המרכז עוסק בניטור מגמות חברתיות וכלכליות ובניתוח של המדיניות הממשלתית אל מול מגמות אלה. המרכז מפרסם ניירות עמדה ודוחות, בין הייתר בנושאים הבאים: מגדר, סביבה ואקלים, עבודה ועובדים, רשויות מקומיות, רווחה ודיור, חינוך ובריאות. לאתר מרכז אדוה>>

מכון ון-ליר

מקדם פרויקטים מחקריים מקומיים ובינלאומיים, בארבע תמות מחקר עיקריות: קדושה, דת וחילון; גלובליזציה וריבונות; מדע, טכנולוגיה וחברה; וישראל במזרח התיכון. בנוסף, תחומי מגדר ופמיניזם, וסוגיות הנוגעות לאתגר החיים המשותפים. לאתר מכון ואן ליר>>

הג'וינט

באתר תוצרי ידע בתחומי זקנה, מוביליות חברתית, תעסוקה של הציבור החרדי, חיים עצמאיים לאנשים עם מוגבלות, יעילות המערכות הציבוריות. לספרייה הדיגיטלית של הג'וינט>>

מכון ברוקדייל

פרסומי המכון נושגים לאוכלוסייה הערבית, זיקנה, ילדים, נוער וצעירים, מדיניות הבריאות, מוגבלויות, שילוב חברתי ותעסוקה. לפרסומי מכון ברוקדייל>>

אקורד

מחקרי אקורד כוללים: סקרי דעת קהל, מחקרי השוואה, מחקרים פנים־ארגוניים ומחקרי אפקטיביות של מסרים
במטרה לקדם יחסים סובלניים, מכבדים ושוויוניים בין קבוצות שונות בחברה הישראלית, ובינה לבין שכנותיה. למחקרי אקורד>>

סיכוי-אופוק

מפרסם מחקרים וניירות עמדה בנושאי שוויון ושותפות בין אזרחים ערבים והיהודים. למחקרי המדיניות של סיכוי אופוק>>

מקורות מידע אקדמאיים

חפשי באקדמיה. לכל פקולטה יש מחלקת מחקר עם פרסומים ומחקרים. אפשר למצוא מחקרים ומידע אקדמי באתר הפקולטה או בחיפוש ב-Google Scholars . אל תשכחי לחפש בעזרת כלי AI שיכולים לחסוך לך את עבודת החיפוש במרחבי האקדמיה העצומים: נסי את Perplexity בגרסה החינמית, שתיתן לך לא רק מידע אלא תציין את מראי-המקום המדויקים שמהם שאבה אותו, וגם את Scite שהוא כלי מעולה (בתשלום) לחיפוש מידע אקדמי מהימן.

משרדי ייעוץ

אפשר למצוא מידע מעניין במשרדי יעוץ אסטרטגיים וראיית חשבון שאינם קשורים דווקא לעולמות המגזר השלישי כמו BDO , KPMG או משרדי רואי חשבון פרטים אחרים. המשרדים הללו בקיאים במידע, הנחיות ורגולציה ממשלתיים ויכולים לספק תובנות מעניינות שקשורות בתחום העיסוק של הארגון שלך.

מכוני מחקר בינלאומיים

עוד אפשרות מעניינת היא לחפש מידע מחוץ לישראל, אצל גופים שרוצים להדמות להם:

WHO – ארגון הבריאות העולמי עם נתונים על עולם הבריאות

OECD – המספק פלטפורמה מחקרית ומעשית להשוואה בין מדינות במגוון של נושאים כלכליים וחברתיים

פיז"ה – הבודק באופן השוואתי את התוצרים של מערכות חינוך שונות בעולם

UN – SDGs – 17 היעדים של האו״ם לפיתוח בר קיימא. באתר שלהם תוכלי למצוא מידע על כל אחד מהיעדים, דרכים להתמודדות ברחבי העולם, הצעות לפעולה ומחקרים מגוונים.

Stanford Social Innovation Review
מגזין הכולל מאמרים ותוצאות מחקרים על חדשנות חברתית וניהול עמותות.

איך להשתמש במחקרים?

מצאת מחקר מעולה אבל את לא יודעת מה לעשות איתו (והוא גם נורא ארוך אז אין לך כח לקרוא אותו…)?
העלי אותו לאחד מכלי ה-AI (Chat GPT/ Chat PDF יעשו עבודה טובה אבל גם Perplexity ו- Claude יהיו מעולים) ובקשי ממנו לסכם לך את הנקודות החשובות שעולות מהמחקר. את יכולה לבקש ממנו לתרגם לעברית או לאנגלית את המחקר או את עיקריו, את יכולה לבקש ממנו למצוא מידע בנושא מסוים שאת מחפשת בתוך המחקר (למשל – איפה יש נתונים אודות…), את יכולה לשאול אותו האם הוא מזהה מגמה מסוימת במחקר וגם לבקש ממנו למצוא מחקרים דומים נוספים.

את יכולה לצרף את הבקשה שהתחלת לכתוב ולבקש ממנו למצוא משפטים או מידע במחקר שיעזרו לך לחזק את הטיעון שלך. את יכולה לבקש ממנו עזרה בחידוד הבקשה שלך ביחס למחקר ועוד ועוד.

אלה רק רעיונות ראשוניים לדיאלוג עם כלי AI שיעזרו לך לכתוב בקשה טובה יותר. עוד רעיונות לעבודה עם כלי AI לפיתוח משאבים תוכלי למצוא כאן.