פוסט הרשימות הגדול

פוסט הרשימות הגדול

קטגוריות:

אחד האתגרים הגדולים בגיוס משאבים הוא לאתר את מקורות הכסף, ובפרט אם אתם חדשים בעולם הזה, ולא ממש יודעים מאיפה להתחיל. אז הנה קבלו את פוסט הרשימות הגדול עם המלצות עשי ואל תעשי שיעזרו לכן להשתמש ברשימות האלו בצורה חכמה.

קרנות

מאגר הקרנות של שיתופים ושתיל נמצא ברשת והוא חינמי, ובימים אלו אנחנו עובדות על עדכון שלו!. המאגר מכיל 250 קרנות שמחזיקות נציגויות בארץ. חיפוש פשוט בגוגל על המילים "מאגר קרנות" או foundation list" יכול להוביל אתכם למאגרים כמו המאגר של אטלס (בתשלום), או המאגר – FOUNDATION DORECTORY ONLINE, או הרשימה של תרומבנט, ואפילו בוויקיפדיה יש רשימת קרנות פילנטרופיות.
עדכון מאוחר 24.3.2019: מקור נוסף בעיקר של קרנות, ממשלות וארגונים בינלאומיים, שהוא אמנם בתשלום אבל אם נרשמים לניוזלטר יש גם הפניות חינמיות fundsforNGOs.

עשי ואל תעשי בחיפוש קרנות

מיפוי הוא עקרון המפתח בעבודה עם מאגרי קרנות. אנחנו מחפשים הצלבה של קרנות שגם מתעניינות בתחום שלנו (זה קריטריון חשוב) וגם עובדות בישראל (זה קריטריון עוד יותר חשוב). לפני שמוציאות כסף על מנוי למאגר קרנות בתשלום צריך לבדוק – האם המאגר מסוגל לתת פילוח של קרנות שתורמות בישראל? רשימת הקרנות של ויקיפדיה, למשל, לא בהכרח רלוונטית לעמותות בישראל.

אחת השאלות שחוזרון על עצמן היא: האם לשלוח מייל עם מכתב הפניה הסטנדרטי שלנו לכל הקרנות שמיפינו? התשובה היא – תעשו את זה, אבל תהיו ערים לאחוזי הסיכוי הנמוכים. כמו בשליחת קורות חיים גנריים למעסיקים, גם בשליחת מכתבי פניה לקרנות, רוב הסיכויים הם שהפנייה שלכם תגיע ותמצא את עצמה בתחתית הערימה איפשהו, על שולחן של מישהו. כדי לקדם את הפניה שלכם ולוודא שמישהו אכן קורא אותה – נחוצה גישה אישית יותר. בדיוק כמו בחיפוש עבודה גם כאן רצוי להתקשר, לוודא שקיבלו את הפניה, לבדוק שיש כרגע משרה פנויה, או במקרה שלנו – קול קורא פתוח, ולחתור לפגישה פנים אל פנים. אני אמנם מכירה ארגונים שקיבלו מימון רק על סמך שליחת מכתב פניה סטנדרטי במייל או בפקס (כן כן, מכשיר שהיה פופולרי עד ממש לא מזמן בעולם גיוס המשאבים, כדי לעקוף את הקלות הבלתי נסבלת של ה-delete), אבל הם היוצאים מן הכלל שאינם מעידים על הכלל. הסיכוי לקבל מענק בלי שתתקיים לפחות פגישה אחת פנים אל פנים הוא מאד קלוש.

שלושה כללי אצבע בעבודה עם מאגרי קרנות:
1. מנוי על מאגר בתשלום – רק אם הוא מסוגל לפלח קרנות שנותנות בישראל. תבדקו אולי שווה לכם לעשות מנוי במשותף עם עוד ארגונים כדי להוזיל עלויות.
2. מיפוי – יחס של קרן אחת רלוונטית על כל חמש שמופיעות במאגר הוא יחס נהדר.
3. פניה סטנדרטית – לא מומלץ. עדיף להתרכז בחתירה לפגישה פנים אל פנים.

תורמים פרטיים

אילו רק היה לי שקל על כל ארגון שביקש ממני שמות של אנשים עשירים שאפשר לפנות אליהם, הייתי מיליונרית כיום. ברשת קיימות הרשימות הבאות (ורשימות שדומות להן): 100 עשירי ישראל לשנת 2017, 46 המיליארדרים של ישראל לשנת 2018, אינספור רשימות שדומות ל-50 האנשים העשירים בעולם, או רשימת היהודים העשירים בעולם. בנוסף, קיימות רשימות נוספות של אנשים עשירים מהעולם העסקי למשל רשימה שמכילה פרטים של אנג'לים (אנשים שמשקיעים ביזמות היי טק). או הרשימה הזו של האנג'לים בדה מרקר. ולבסוף, ניתן למצוא אנשים עשירים גם הודות לחוק מימון המפלגות באתר מבקר המדינה, ברשימה שמרכזת את כל מי שנתן ערבות או תרומה למפלגות.

עשי ואל תעשי בחיפוש תורמים פרטיים:
הדפיסו את הרשימות, שבו עם המתנדבים שלכם, עם אנשי הוועד המנהל של הארגון, עם אנשי הצוות שלכם. ספרו להם על הצורך למצוא תורמים, תארו לכם את הטיפוס של התורמת שאתם מחפשים, תנו להם להציץ ברשימות ותופתעו לגלות שישראל היא מדינה קטנה יותר ממה שחשבתם. בכל קבוצה של חמישה אנשים יכולים לצוץ קשרים לעשרים שמות שמופיעים ברשימות שלעיל.
השלב הבא יהיה להרים אליהם צלצול באמצעות איש הקשר שנתן לנו את השם מלכתחילה. איש הקשר צריך להציג אתכם, לספר מה אתם עושים ולהזמין את התורם הפונטציאלי לסיור במשרדים, לקחת חלק בפעילות או סתם לשבת איתכם לקפה. תמיד טוב לחתור לפגישה אישית, וזכרו שבנאדם שחווה את פעילות העמותה שלכם דרך הרגליים, השתתף בפעילות או לקח חלק במשהו – הרבה יותר קל ליצור בו מחוייבות לתרום כסף.

מה לא לעשות? לא לפנות בלי קשר אישי, לא להציק, לא לחדור לפרטיות, לא לשלוח פניות ספאם גנריות.

עסקים

לא רק לאנשי עסקים, אלא גם לעסקים וחברות יש רשימות. לא חובה לעשות מנוי לדנסגייד, אפשר גם להשתמש במאגרים חינמיים ברשת. ידעטק מרכזת חברות הייטק באופן ספציפי אך לא מפולח, ואילו מעלה מוציאה דירוג מדי שנה של החברות על פי תרומתן לחברה.

גם פה, אולי לא תופתעו, מיפוי וקשרים אישיים הן מילות המפתח. נסו לסמן לכם רשימה של כעשרים עסקים פוטנציאליים ובידקו עם כל המתנדבים והפעילים בארגון מי מכיר ומי יכול לקשר אתכם אליהם. וגם כאן, כמו בקרנות, כבר יצא לי לראות ארגונים שקיבלו מענק על בסיס שליחת מכתב פניה סטנדרטי בפקס, אבל זה נדיר מאד. רוב הארגונים שאני מכירה קיבלו מענקים לאחר סט של פגישות אישיות.

עשי ואל תעשי בעבודה עם עסקים:
חשוב לזכור שעסקים הם לא קרנות פילנתרופיה. הם עובדים למטרת רווח, וזה לגמרי בסדר. נסו לייצר מצבי win-win. כלומר, מצב שבו העסק מרוויח הכנסה מן התמיכה בכם. ארגונים שאני מכירה לא רגילים לחשוב במונחים האלו, אבל אם תשקיעו זמן במחשבה על שורת הרווח של העסק שאתם מעוניינים בו – זה יכול רק לעזור.

עוד נושא לשים לב אליו הוא המקומי מול הארצי. בעוד שרובנו חושבים "אינטל", "טבע" ו"שטראוס" כשאנחנו חושבים על תמיכה מעסקים, אסור להזניח את העסקים המקומיים דוגמת "רמי לוי". קיימים מספר עסקים ארציים שיש להם מנהלי אחריות תאגידית והם מפרסמים קולות קוראים לתמיכה, אבל אם תגישו רק להם אתם תתחרו בעוד מאה עמותות שמגישות. יש לכם יותר סיכוי לקבל תמיכה מהעסקים שנמצאים בשכונה שלכם, ושהעשייה שלכם קרובה לליבם או משפיעה על קהל העובדים שלהם.

מוזמנים לקרוא את הפוסט אודות האגודה לזכויות הלהט"ב והעבודה הנהדרת שהיא עשתה עם עסקים בזמן המחאה על חוק הפונדקאות השנה. אפשר ללמוד ממנו הרבה.

One thought on “פוסט הרשימות הגדול”

  1. Judith

    פוסט מעניין מאד ומועיל, אלינור. תודה רבה!

Comments are closed.

כ