איך לבנות שיתוף פעולה בין ארגונים ליזמים חברתיים

בשנים האחרונות הזירה החברתית פעילה ותוססת וקיים בה הלך רוח של יזמות וחדשנות חברתית המקודמת על ידי יזמים עצמאיים. הגורם לכך הם שפע של תכניות לפיתוח מנהיגות, יזמות חברתית ואקטיביזם אשר מופעלות במסגרות אזרחיות ואקדמיות רבות. תכניות אלו מצמיחות ומכשירות סוכני שינוי חדשים אשר מפתחים מיזמים חברתיים ובחלק מהמקרים פועלים נמרצות כדי להוציא אותם לפועל, בין היתר בעזרת ארגונים שכבר קיימים בשטח.

ישראל 2050 – Case Study

"ישראל 2050" הוקמה על ידי שלושה סטודנטים במטרה להעלות נושאים חברתיים-כלכליים המיטיבים עם הציבור לסדר היום של מקבלי ההחלטות. שוחחתי עם ספיר בלוזר על האופן שבנו שותפות עם התאחדות הסטודנטים כדי למנף את המיזם שלהם.

"פיתחנו תכנית הכשרה לאקטיביזם כלכלי אשר עוסקת בנושאים של רגולציה, ריכוזיות וניתוח השפעת קבוצות האינטרס על הכלכלה הישראלית. בסוף התוכנית המשתתפים מוזמנים ליזום או להצטרף לקמפיינים חברתיים-כלכליים וזאת כדי לייצר השפעה חברתית. מתוך תהליך אסטרטגי ובמטרה להפיץ באופן נרחב את התוכנית בקמפוסים, פנינו ב-2015 להתאחדות הסטודנטים הארצית. לשמחתנו הרבה מצאנו בהתאחדות שותפים לדרך, אשר באותה עת חיפש דרך להגביר את ההשתתפות האזרחית של צעירים. שותפות זו אפשרה לנו להעביר את התוכנית ב-18 מוסדות אקדמיים במהלך השנתיים האחרונות". (ספיר בלוזר)

ממשק זה בין יזמים חדשים לארגונים מזמן הזדמנויות גדולות אך גם דילמות וחששות לשני הצדדים. עולות שאלות: עם מי ומתי נכון לבנות שותפות? האם יש יותר מדרך אחת לשתף פעולה? ואיך מייצרים יחסים אפקטיביים והוגנים שבהם שני הצדדים מרוויחים?

מודלים של שותפות

את המודלים השונים של שותפות בין יזמים לארגונים ניתן למקם על הרצף של מידת מעורבות ובעלות של ארגונים על מיזם חדש. מצד אחד של הרצף, ליזם יש ניהול יותר אוטונומי על המיזם והארגון בעיקר נותן תשתית ניהולית וחשבונאית. במקרה זה לארגון אין מחויבות לקידום המיזם והוא אינו מעורב בו. דוגמה לכך היא שיתוף פעולה בין ארגון "נאמני תורה ועבודה" להתארגנות של "אדוות" שפעלה לקידום חופש בחירה של נשים במקווה. ההתארגנות נעזרה בארגון לצורך העברת כספים שגייסה ולארגון לא הייתה השפעה או מחויבות לקידום פעילות המיזם.

מהצד השני של הרצף קיים מודל של הטמעת המיזם בארגון כחלק מפעילות הליבה שלו. כאן לארגון יש שליטה, השפעה, מחויבות ואחראיות ישירה ביחס למיזם. דוגמה למודל זה אפשר לראות בשיתוף הפעולה בין יזמת של Doco Rights לאגודה לזכויות האזרח. מטרת המיזם הייתה לסייע למפגינים והתארגנויות שטח ללמוד לתעד הפגנות ומאבקים חברתיים באופן מקצועי ואפקטיבי. כדי לקדם את ההכשרה היזמת בנתה שיתוף פעולה עם האגודה לזכויות האזרח אשר אימצה את המיזם כיוון שהיוזמה סייעה לארגון בדרך חדשה לקדם את האג'נדה ומטרות שלו בתחום של חופש מחאה וזכויות המפגינים.

על הרצף של מידת מעורבות ובעלות של ארגונים על מיזם חדש קיימות גם וריאציות ביניים של שיתופי פעולה עם מינונים שונים., כאשר מידת ההטמעה של המיזם בארגון מושפעת מרצון היזם והארגון. יש יזמים שישמחו להיות חלק אורגני מהארגון ויש יזמים שרוצים שהארגון יהיה רק תשתית ארגונית שתאפשר התנהלות פיננסית עם מינימום התערבות ושליטה על תכני או דרכי פעילותו של המיזם. לחלק מהארגונים סידור כזה יכול להתאים וחלק כלל לא יהיו מעוניינים בכך.

הזדמנויות

עבור שני הצדדים ישנם יתרונות רבים לבניית שותפות. סוכני שינוי חדשים הרוצים לעסוק במיזם עצמו ולא בפרוצדורות להקמת עמותה, הרבה פעמים בוחנים אפשרות להתחבר לארגון מוכר בעל תשתיות ארגוניות. מעמד משפטי מוסדר של ארגון וותיק בעל אישורים של ניהול תקין ו-46 א' יקלו על היזם בתחילת הדרך לגייס תורמים שונים, מהארץ ומחו"ל.

במקרה של שיתוף פעולה הדוק יותר האינטרסים של היזמים יכולים להיות גם: גישה לקהלי יעד של הארגון; קשריו עם קרנות, קהילה מקצועית רלוונטית, קשרים עם מקבלי החלטות ואנשי תקשורת; חיבור למותג מוכר; ותשתיות פיזיות או טכנולוגיות של הארגון.

גם הארגונים יכולים להפיק תועלת רבה משיתוף פעולה עם יזמים במיוחד כאשר הם מביאים עמם מומחיות תוכן שאין לארגון, הכרות מעמיקה עם סוגיה חברתית או רעיון חדשני ואטרקטיבי לאופן פעולה שמשרת את האינטרסים ומטרות של הארגון. המחשה לכך ניתן לראות בדוגמה של התאחדות הסטודנטים ששמחו לבנות שותפות עם ישראל 2050 כיוון שהאחרונים הביאו עמם קונספט חדשני של תכנית הכשרה ואסטרטגיית פעולה לעידוד אקטיביזם חברתי-כלכלי בקרב סטודנטים, שהיה בהלימה לאג'נדה של ההתאחדות.
כללי אצבע לשותפות שמטיבה עם שני הצדדים:

• לייצר שותפויות כאשר יש ערכים משותפים ומפגש אינטרסים והשותפות מאפשרת לשני הצדדים להרחיב את ההזדמנויות והמשאבים שעומדים לרשותם.
• חשוב שיהיה שוני וערך מוסף מובחן לכל צד. ככל שהחזון היזמי מקדם ומחזק את החזון של הארגון תוך כדי יצירת ערך מוסף מובהק, ולהפך, כך השותפות תהיה איתנה ומשמעותית יותר.

מוקשים ומכשולים

לצד ההזדמנויות שטמונות בשותפות ישנם גם לא מעט חששות, התלבטויות וסיכונים. כאשר ארגון ויזם מחליטים להתחבר מתקיים מפגש בין ישויות וזהויות שונות. לכל צד יש אג'נדה, ערכים, סדרי עדיפויות, נורמות וסגנון עבודה אחר, מה שעשוי להקשות על החיבור.

בתהליך גישוש ובניית שותפות היזמים עשויים לחשוש מ"גניבת הרעיון" שלהם ומאובדן שליטה והאוטונומיה במיזם. סוגיה נוספת שמעסיקה יזמים היא המוניטין של ארגון, במיוחד אם הוא לא נמצא בקונצנזוס, והצורך לחלוק עמו קרדיטים.

גם מצד הארגון קיים חשש להיכנס לשותפות שעשויה לפגוע במוניטין שלו מול גורמים מממנים, גורמים מקצועיים או מול לקוחותיו. זה יכול לקרות כאשר היזמים משתמשים בשם ובלוגו של הארגון ומבצעים עבודה לא מקצועית, או לא מקיימים הבטחה שנתנו לתורם. במקרה של שיתוף פעולה הדוק יותר קיים חשש מניצול לרעה של משאבי הארגון ומחשיפה למידע פנים ארגוני רגיש.

כדי להימנע ממוקשים ואי הבנות כדאי לבנות את הקשר באופן הדרגתי ושקוף ולהגדיר מסגרת וכללי התנהלות שמוסכמים על שני הצדדים.

"בהתחלה עלו הדילמות הכי אנושיות. אנחנו חוברים לגוף גדול, האם אפשר לסמוך עליהם? האם הם מגיעים ממקום ישר ויש לנו מטרה משותפת? חששנו לוותר על הכוח שלנו ועל העצמאות שהייתה לנו. בדיעבד, לא ידענו לצפות את כל ההיבטים החיוביים שייווצרו מהשותפות הזו. חששנו מאיבוד הכוח ואז כשנכנסנו פנימה, הבנו שהיכולת שלנו להשפיע גדלה פי 20.
לכל קמפיין שאנו בוחרים לעשות יש יותר משקל בגלל השם והמעמד שיש להתאחדות. אגב, הרבה מהחששות התפוגגו אחרי שניסחנו מסמך מסדר של תיאום ציפיות. ישבנו והגדרנו גבולות גזרה של השותפות. מה הם יכולים לתת לנו ומה אנחנו יכולים לתת להם. בשלב מכונן שבו היה צריך להחליט אם אנחנו בפנים או בחוץ המסמך יצר ביטחון ויציבות בסביבה של חוסר וודאות". (ספיר בלוזר)

צעדים ראשונים בדרך לשותפות

ליזמים בתחילת הדרך אשר מעוניינים לקדם מיזם חברתי מומלץ לבחון בקפידה את הזירה שבה הם רוצים לפעול: אלו שחקנים אחרים כבר פעילים באותו תחום או עם אותו קהל יעד? במה הם עוסקים ובאיזה אופן? למול מה שקיים תנסו להעריך האם באמת קיים צורך בשטח ומה הערך המוסף והייחודיות שלכם? אם אין, לא בטוח שלמיזם שלכם יש זכות קיום.

אחרי שחידדתם את הצעת הערך הייחודית שלכם (Unique Value Proposition) תסמנו ארגונים, שלהערכתכם שיתוף פעולה עמם עשוי להניב תועלת עבור שני הצדדים, בזכות החזון והאג'נדה החברתית המשותפת ובזכות הערך המוסף שכל צד מביא.

לשלב ראשון בכל שותפות אפשר לקרוא שלב החיזור. זהו שלב שתמיד מאופיין בעמימות ובבחינת מאזן של רווחים מול מחירים. כמו בכל סוג של זוגיות ושותפות מדובר על תהליך הדרגתי ומתפתח כאשר במהלכו כל צד בוחן אלטרנטיבות שונות, מגדירים קריטריונים לסינון חלופות, אוספים ומצליבים מידע ממקורות מגוונים, עורכים היכרות ומשקיעים זמן בבניית יחסים ואמון. אמון הוא תנאי בסיסי וחיוני לקיומה של שותפות ולכן יש לקדם צעדים בוני אמון ותחושה של הוגנות.

כמו כן חשוב לדבר באופן גלוי על אופי השותפות, כפי שכל צעד היה רוצה לראות אותה. זה נשמע ברור מאליו אבל שיחה מסוג זה מייצרת לעיתים אי נוחות כי היא מחייבת התבוננות גם על הדברים שעלולים להקשות ולשבש את הקשר, ולא רק על הפוטנציאל, ובדיוק משום כך, זה שלב שאסור לדלג עליו.

אחת הטכניקות שאני נעזרת בהן בפגישות יעוץ לבניית שיתוף פעולה בין שתי ישויות שונות (יזם וארגון או שני ארגונים) היא לשאול "מה יכול להשתבש בממשק זה?" שאלה זו מאפשרת לשני הצדדים לדבר בחופשיות על חששות וסוגיות שמטרידות אותם. חשיפה והצפה של נקודות מבט שונות עוזרת לסמן פערים ולהבין אלו פחדים, צרכים ואינטרסים מניעים ועקרוניים לכל צד. ברגע שמידע זה נמצא "על השולחן" אפשר לדבר אליו ולייצר מערכת של הסכמות שמגדירה כללי התנהלות ומנגנון פעולה משותף. את ההסכמות הללו חשוב לתעד ולהפיץ לבעלי עניין רלוונטיים משני הצדדים.

נושאים שחשוב להסכים אליהם בעת תיאום ציפיות:

• גיוס משאבים – יש לבדוק אם הארגון מוכן לסייע בגיוס משאבים למיזם או שהציפייה היא שהיזם יעסוק בזאת באופן עצמאי. בדרך כלל לארגונים מאד חשוב שהמיזם החדש לא יצור לו תחרות מול גורמים שמממנים את פעילותו הגנרית ולכן לרוב מסכימים שהיזם יגייס עצמאית משאבים ממקורות שאינם רלוונטיים לארגון. מומלץ גם לבדוק אם הארגון גובה תשלום כלשהו עבור שירותי התשתית שהוא נותן.
• קרדיט – בעולם הארגונים קרדיטים הם נושא רגיש ולכן חשוב מראש להבהיר איך מתחלק הקרדיט בפרסומים או מול גורמים מממנים. בדרך כלל כאשר לארגון יש מוניטין טוב שמשרת את מטרות המיזם, היזמים לא מתנגדים לכך שעל מסמכיו יהיו שני לוגואים. לעומת זאת, יזמים אשר מעוניינים לבנות מותג משלהם ולשמור על אוטונומיה של המיזם מעדיפים להצניע את הלוגו של הארגון ולצמצם כמה שיותר במתן קרדיט לארגון.
• מנגנון עבודה משותף – חשוב להחליט איך מקבלים החלטות, מה הסמכות של כל צד, ומי ממלא אילו תפקידים / משימות. יש גם להסכים על מנגנוני דיווח ובקרה. כמו כן ניתן להבחין בין כללים הקשורים לשלב ה"התחלה", לבין כללים הרלוונטיים להמשך הדרך ובין החלטות עקרוניות להחלטות אופרטיביות.
• תקשורת – אחת הבעיות הנפוצות בעבודה בשותפות היא קצרים בתקשורת. לכן יש להגדיר צורת תקשורת ברורה. באיזו תדירות נפגשים? איך המידע אמור לזרום? איזה מידע עקרוני שיזרום מכל צד ובאיזה תדירות?
• התמודדות עם קונפליקטים – על מנת ליצור מסגרת להתמודדות עם מחלוקת כדאי לקבוע מראש מהו האופן בו יידונו ויוכרעו נושאים שנויים במחלוקת. רצוי לסמן מראש אדם או גוף שלישי, המקובלים על שני הצדדים, אשר יתרום ליישוב הסכסוך (בצורת גישור או ייעוץ) או יסייע לקבל החלטה לגבי התרת שותפות.

מסתמך על כלי הכנה לקראת שת"פ עם ארגון אחר. אשר הוכן על ידי תמי רובל ליפשיץ, שתיל.

טיפים ליזמים בתחילת הדרך שרוצים לבנות שותפות

"לפני הכול תבדקו שיש עם מי לעבוד ושיש כימיה טובה עם האנשים. לאחר מכן, וודאו שלארגון יש ערך מוסף משמעותי עבור המיזם שלכם בטווח הקצר ובטווח הארוך. לבסוף תדעו להסביר באופן בוגר ואמיץ את אופן ההתקשרות הרצוי מבחינתכם. אל תפחדו לדרוש ולהציף חששות. חשוב לזכור שלאורך השותפות ישנם שלבים נוספים, אשר דורשים שיח פתוח, ולכן כדאי להבין כבר בתחילת הדרך שיהיה לכם עם מי לקיים אותו". (ספיר בלוזר)

לסיכום, התופעה של התרחבות היזמות החברתית הינה תופעה מבורכת, כיוון שהיא מרחיבה את מעגל האנשים שעוסקים בעשייה חברתית-אזרחית. מנגד, להערכתי מיותר להצמיח עוד ועוד עמותות שמתחרות ביניהן. להקמה של ארגונים חדשים יש עלויות הן באנרגיה של היזמים והן מבחינה כלכלית שאפשר לחסוך בהצטרפות לארגון קיים. לאור זאת רצוי שיזמים ימצאו בית בארגונים שכבר פעילים בשטח. אם הממשקים ייבנו בצורה נכונה, התוצאה היא רווח נקי לכולם.

יזמים? מתלבטים לגבי ארגון שמתאים לחבור אליו ולפעול באמצעותו? ארגונים, יש לכם ניסיון בשיתוף פעולה עם יוזמה חברתית? שתפו.