איך להניע לפעולה?

צילום:נורהאן אחמד, מתוך אתר פיקיויקי

כפעילות ופעילים בתנועה חברתית אנחנו רוצים להרגיש משמעותיים ומשפיעים. אנו משקיעים חלק נכבד מהזמן שלנו בעשייה ובוחרים לשאת בהשלכותיה על חיינו הפרטיים. ככאלה, קשה לנו לעיתים להבין את חוסר שיתוף הפעולה של "הרוב הדומם" סביבנו, והנטייה הרווחת היא לפרש זאת כחוסר אכפתיות או חוסר אמונה ביכולת להביא לשינוי.

כשאנחנו מחליטים בכל זאת לתקוף את "חומות האדישות" ולגייס תומכים חדשים לרעיון, פעמים רבות נסביר בהתלהבות ובהתרגשות רבה למה אותנו זה מעניין ולמה הנושא כל כך חשוב לדעתנו. גישת ההתלהבות יכולה להיות מדבקת, אבל חשוב שנהיה ערים גם לאפקט הפוך שלה. לפעמים היא עלולה להרחיק ולהרתיע, משום שיכולה להתפרש (גם אם בטעות) כאילו יש לנו בעלות על השינוי. תקשורת כזו חוסמת ולא משאירה מקום לאחרים להצטרף להשפיע על הדרך.

שייכות ומשמעות מניעות את העולם
הסיכוי שאנשים יהיו מעורבים בפעילות שלנו יגדל, כאשר ירגישו תחושת שייכות והזדהות עם הבעיה ואסטרטגיית השינוי. לכן חשוב שנקשיב לצרכים ולמוטיבציות המניעות את האדם השומע אותנו. נבין מה מרגש, מכעיס, ומעורר אותו או אותה, ובשלב הבא נבחן האם ואיך המעורבות בתנועה יכולה לתת מענה לצרכים אלה.

ההחלטה להתנדב משלבת בדרך כלל שני סוגים של מניעים. מניעים חברתיים: להשפיע, לתקן עולם, לשנות סוגיה חברתית שנוגעת לי באופן ישיר או עקיף ועוד, ומניעים אישיים: להיות משמעותי, לאפשר ביטוי עצמי, התפתחות אישית, רישות, שייכות ועוד. היכולת שלנו להתנדב ולעשות זאת לאורך זמן, תלויה בכך שנרגיש שמסגרת ההתנדבות נותנת לנו ערך, ועונה על המוטיבציות השונות המניעות אותנו.

חשוב לזכור שהזמן של כל אחת ואחד מאיתנו יקר, ולכן נרצה להשקיע אותו בצורה מחושבת ומדויקת, המותאמת לנו. סדרי העדיפויות הם אישיים ויכולים להיות קשורים לגיל, מצב בחיים, ופרמטרים נוספים, שיש להכיר בהם ולכבדם.

נקודות מוצא שונות ביחס להתנדבות יכולות ליצור פערים ולהביא לאכזבות וכעסים. אם כפעילה יש לי נטייה להניח, שמה שחשוב בעיניי צריך להיות חשוב באותה מידה בעיני כולם, אני עלולה לחטוא בביקורת נוזפת "איך יכול להיות שזה לא חשוב לך??? זה הרי עתיד ילדינו!!". אז זהו, מה שהכי חשוב ל"עתיד ילדינו" נתון לפרשנות אישית.

אפשר לומר שהיכולת לרתום תמיכה ומעורבות פעילה תלויה בשני מרכיבים מרכזיים. הראשון, הורדת מדד הביקורתיות והעלאת מדד ההוקרה. הוקרה על הזמן המוקדש להקשבה, לקריאה או להשתתפות במפגש. השני נוגע להתאמת דרך הפעולה ליכולות, לרצון ולפניות של הפעילה או הפעיל שרוצים להקדיש מזמנם לטובת הרעיון.

שישה מעגלי המעורבות – מודל עבודה
כדי להיות אפקטיביים ולהצליח למנף את רצון התומכים והתומכות להיות מעורבים בקידום הרעיון ומטרות התנועה, חשוב לבחור מתוך סל אסטרטגיות את הפעולה המתאימה ביותר לסוגי הפעילים השונים.
המודל המוצג כאן הינו פרי עבודתה של מילנה יערי. בפוסט שכתבה על צעדת התקווה בהובלת תנועת "נשים עושות שלום", היא מדגימה תוצאה מוצלחת ורצויה של חלק מהעקרונות שהוזכרו כאן.

המודל מציע דרך למפות את רמות המעורבות השונות, והוא משלב את העולם הדיגיטלי והפיזי גם יחד, המספקים מסגרות לתרומה ומעורבות לאוכלוסייה ההטרוגנית של פעילות ומתנדבים.

התקשורת במעגלים הרחוקים מתבססת יותר על תקשורת מקוונת, פחות אישית כמו, לייקים ושיתופים בפייסבוק. ככל שאנו מתקרבים למעגל הפנימי התקשורת אינטנסיבית יותר, אישית, מורכבת ומצריכה הרבה יותר השקעה מכל הצדדים המעורבים.

מיפוי רמות מעורבות
לכל רמת מעורבות יש מטרות, אופן פעולה ודרכי תקשורת בין השותפים. כל רמת מעורבות היא בעלת ערך, וכולן יחד נדרשות לקידום אפקטיבי של המטרה.

רמות המעורבות שונות ומגוונות ומתנדבות ומתנדבי התנועה יכולים לעבור ביניהן בקלות. דוגמה לכך היא מתנדבת שהצטרפה לפרויקט פריסות שלום – יצירת עבודת טלאים של נשים מכל העולם. היא בחרה להצטרף ולבטא את כישוריה האישיים בתפירה. לאחר שהמעורבות שלה בפרויקט גדלה, היא לקחה עליו אחריות משותפת עם אחת מפעילות התנועה.

דוגמה נוספת היא רכז אזור שהוביל פעילות באזור מגוריו ועם סיום תפקידו עבר לרמת מעורבות נמוכה יותר כעוקב ומגיב בעמוד הפייסבוק ובקבוצת הוואטסאפ.

גיוס ושימור מתנדבות ומתנדבים לטווח ארוך מחייב השקעה רבה ביצירת פעילות שתהיה חשובה מספיק למתנדב כדי שיפנה עבורה זמן ומשאבים. הכרות עם התפיסה שיש רמות מעורבות שונות ואימוצה, לצד מתן לגיטימציה וגיבוש אסטרטגיות פעולה שונות, יכולים לתרום רבות לחוויית המשמעות ולתחושת השייכות של כל פעילה ופעיל. מתוך כך תגדל היכולת של התנועה או הארגון לרתום ולשמר כוחות לטווח הארוך, הנדרש לכל שינוי חברתי רצוי.

מוזמנים לשתף בניסיון ובתובנות שלכן ושלכם כמתנדבים או פעילים בתנועה.