דני גיגי |

שינוי מדיניות בתקופת קורונה

policydigital

התקופה הנוכחית היא תקופה מאוד מאתגרת עבור כל מי שמנסים לפעול למען שינוי מדיניות גם בגלל הקורונה, וגם בגלל הפלונטר הפוליטי שאליו נקלענו לאחר שלוש מערכות בחירות.

הקורונה אבל מציבה בפנינו אתגר חדש ומיוחד בו עיקר עבודת שינוי המדיניות עוברת לדיגיטל, ולכן נוצר בזירה זו עומס גדול של אג׳נדות מסרים ותכנים שמקשים עלינו להגיע להישגים. כדי להצליח להשפיע באווירה הנוכחית אנחנו צריכים לשנות את דפוסי הפעולה שלנו, לעשות חשיבה לגבי המסרים והמטרות שלנו, ולשים דגש מאוד חזק על הזירה האלקטרונית שהפכה להיות הזירה הבלעדית כמעט לפעולה.

1. הצבת מטרות ממוקדות

המהלך הראשון שבו ארגונים או התארגנויות צריכים לנקוט הוא לבחון את השפעת המצב הנוכחי על הנושאים שאותו אתם מקדמים. לדוגמה ארגון שעוסק בזכויות אדם צריך לבחון את השפעות הסגר האזרחי על אנשים, ארגון שעוסק בצדק חברתי אמור להתמקד בהשפעות הכלכליות של משבר הקורונה וארגון שעוסק בחברה הערבית צריך לבחון כיצד המשבר משפיע על החברה הערבית. כל ארגון צריך לעשות את החשיבה הזאת ולחשוב על מספר משימות מדויקות בתקופה המאתגרת הזאת. ככל שהפעילות תהיה יותר ממוקדת וקשורה למשבר כך יהיה יותר קל להגיע לתוצאות משמעותיות. כאן אפשר לקרוא עוד על תפקידם הקריטי של ארגוני סנגור בעת הנוכחית.

העבודה הקהילתית לשינוי מדיניות – עבודת שינוי מדיניות מוצלחת חייבת להיות עבודה מתואמת בין אנשים וארגונים שונים, וככל שהכוחות רבים יותר ומתואמים כך גם ההצלחה תהיה גדולה יותר. הארגון חייב להתגבר באופן יצירתי על חוסר היכולת לפגוש את השותפים הפוטנציאליים שלו. ובמקביל לשלוח יותר עדכונים לשותפים ולפרסם מאמרי דעה בבלוגים ובתקשורת זה ממש קריטי בתקופה שכזאת, וזה הדבר הראשון שהארגונים חייבים לחזק ולתגבר.

הדרך להתגבר על בעיית הריחוק שנכפית עלינו היא להגביר את הקצב, ולעשות הרבה יותר שיחות תיאום טלפוניות, הרבה יותר שיחות וידאו וניתן גם לעשות כנסים והפגנות וירטואליות. כנס פעילים וירטואלי יכול להיות מאוד חשוב לחיזוק הקהילה, וההתנסות עצמה בכנס מסוג זה יכולה להפוך לחוויה מחברת ומחזקת. אותו הדבר גם הפגנה וירטואלית שמאורגנות בצורה נכונה יכולה לחזק מאוד את הפעילות והפעילים.

חשוב שבתוך כל הבלאגן לייצר שיח בתוך הקהילה. שיח מחבר של ערבות הדדית שלוקח בחשבון שכולנו נמצאים במצב לא פשוט וחולקים גורל משותף. שיח מסוג זה יוביל לרתימה של כולם למשימה ולתחושה של שליחות.

2. זירות הפעולה

כאמור הזירה השתנתה מאוד בחודשים האחרונים, גם כי אין ממשלה אבל גם כי אין אפשרות לקיים דיאלוג פנים אל פנים מול מקבלי ההחלטות. לא ניתן לעשות כנסים ולהזמין מקבלי החלטות, לא ניתן לקיים דיונים בכנסת ולא ניתן לייצר במות חלופיות לפוליטיקאים עדי לקדם אג׳נדה חברתית.

לכן בתקופת משבר הקורונה חשוב מאוד לייצר טכניקות של לובי אחרות. עיקר העבודה עומדת היות ברשתות החברתיות בחודשים הקרובים וצריך להשתמש ברשתות האלה בחוכמה על מנת לייצר זירת פעולה חדשה. צריך לארגן יותר קמפיינים ממוקדים, צריך להפעיל לחץ על מקבלי ברשתות החברתיות, וצריך ליצור בכל האמצעים האלקטרונים, דיון על הנושאים שאנחנו רוצים לקדם.

ווטסאפהווטסאפ צריך להפוך להיות עכשיו יותר מתמיד לכלי עבודה מרכזי של כל הארגונים. צריך לפתוח יותר קבוצות של פעילים, ולעשות הרבה יותר עבודה ישירה דרך הווטסאפ אל מול מקבלי ההחלטות. לדחוף פעילים לפנות דרך הווטסאפ ולפנות בעצמכם למקבלי ההחלטות. צריך להבין שבעידן כזה אין ברירה אלא להיות יותר נחושים בעבודה מול מקבלי ההחלטות.

הווטסאפ הוא פלטפורמה טובה כי הוא מאפשר להעביר תמונות, מסמכים, וסרטונים בצורה מאוד מהירה וישירה. הכנתם מסמך דרישות שאמור לשרת את האג׳נדה שאתם מקדמים שלחו אותו מייד לכל הטלפונים של מקבלי ההחלטות. הכנתם סרטון העבירו לכל הפעילים שלכם דרך קבוצות הווטסאפ כדי שיפיצו. צילמתם תמונה או הכנתם תמונה שלחו לכל מי שאתם חושבים שהתמונה הזאת רלוונטית עבורו ויכול להפיץ את המסר שהתמונה אמורה להעביר.

פייסבוק – כולנו כבר מכירים בחשיבות הגדולה של עבודה בפייסבוק, אבל בתקופה של סגר ביתי העבודה הזאת הופכת להיות הרבה יותר חשובה וגם הרבה יותר מורכבת. מצד אחד כל הקשב נמצא ברשתות החברתיות כי אנשים לא יוצאים מהבית, ומצד שני יש הרבה גורמים שמתחרים על הקשב הזה. אם רוצים להישמע ולהשמיע צריך להגביר את קצב העבודה ברשת וגם להתמקד במסרים שאליהם אנשים יכולים להתחבר במצב הקיים. צריך גם להפעיל הרבה יותר לחץ ישיר על עמודים של מקבלי ההחלטות ולהשתמש בקהילה כולה כדי להפעיל לחץ כזה.

קמפיינים שמחברים בין המצב הקיים לבין הבעיה שאותה אנחנו רוצים להציף יכולים להוביל במהרה לשינוי במידה והם נעשים במינון הנכון ומקבלים תמיכה קהילתית רחבה.

טוויטר – הדברים הנאמרים לגבי פייסבוק נכונים גם כשבוחנים מה מתרחש בטוויטר. זה נכון שטוויטר בישראל הוא יותר כלי של פוליטיקאים, דוברים ואנשי תקשורת' אבל בתקופת סגר יותר ויותר אנשים משתמשים גם בפלטפורמה הזאת. קחו את זה בחשבון ונסו לחזק את השיח הארגוני גם שם. אז מעבר להגברת הקול התקשורתי בטוויטר שזה מתבקש עקב המצב צריך לחפש אפיקים חדשים במרחב הזה, כי יתכן והעומס בפייסבוק והמגבלות של ווטסון ישנו את אופי השימוש בטוויטר.

קמפיין מיילים וקמפיינים של הודעות – הקורונה מזמנת אפשרות לחזק ולהפעיל מחדש עבודת לובי המבוססת על פעילות ציבורית וירטואלית ובתוך הפעילות הזאת יש גם חזרה לאמצעים יותר מסורתיים כמו מיילים, טלפונים והודעות. קמפיינים של מיילים והודעות אלקטרוניות חוזרים להיות מאוד רלוונטיים בסיטואציה הנוכחית כי הם מחליפים פעילויות קהילתיות אחרות כמו הפגנה או מחאה בכנסים. גם בזירה הזאת צריך להעלות את הקצב והטון כדי שמקבלי ההחלטות יקשיבו וישמעו את הטיעונים שלכם.

לסיכום

הקורונה היא אולי אחד האסונות הגדולים שהתרחשו בדורנו אבל היא גם הזדמנות לחזק את השרירים הפחות חזקים של החברה האזרחית ולחבר בין אנשים ומאבקים. חיבורים כאלה דרך האמצעים האלקטרוניים שעומדים לרשותנו יכולים להוביל לשינוי במדיניות ועלולים אף להפתיע בעוצמה שלהם. ההמלצה שלנו היא לעשות את המעבר התפיסתי ולפעול מהר כדי לקדם את האג'נדות שלנו ולייצג בצורה הטובה ביותר את האוכלוסיות שעבורם אנו פועלים.

משפיעות על העולם? מקדמים שינוי חברתי?

פנו אלינו ליעוץ

הצטרפו לרשימת המנויים שלנו

וקבלו מייל עם תכנים חדשים שעולים לבלוג

    תגובות

    כתבו תגובה