רוצה לקבל עדכונים מבלוג שיפט?
הצטרפ.י לניוזלטר שלנו
רוצה לקבל עדכונים מבלוג שיפט?
הצטרפ.י לניוזלטר שלנו
מודל ארבעת המרחבים להתמודדות עם קונפליקט בארגונים משותפים פותח בעקבות האירועים האלימים של מאי 2021. המודל התבסס על ראיונות שנעשו עם מנהלות, מנהלים וחברי צוות בארגונים בהם עובדים יחד יהודים וערבים בעקבות אירועי מאי 2021. כמו כן משלב המודל תאוריות מתחום המנהיגות השתתפותית המכירות ביכולת של קבוצות חכמות להתבונן על יחסי הכוח ולנוע יחד למען מטרה משותפת.
"חיים יחד" נוצרה מתוך המציאות של המלחמה, אבל בעיות היסוד שהיא באה לפתור לא קשורות באופן ישיר רק למלחמה. שורש הבעיה נוגע לסוגיות של דיור, איכות החינוך לכלל תלמידי ישראל, בריאות נגישה בפריפריה והזדקנות בכבוד.
המלחמה חשפה את חוסר האחריות של נבחרי הציבור שלנו. היא חשפה את הזנחת הביטחון הבסיסי שלנו, ואת היהירות. המנהיגים לא ראו מה צומח לידינו ולאיזה אסון הם מובילים אותנו. הם זנחו את הביטחון כמו את שאר התחומים שמאפשרים חיים בכבוד: מזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא. – על פי חמשת המ"מים שתבע ז'בוטינסקי שהם חובת המדינה כלפי אזרחיה.
פוטנציאל ההתלקחות של זעם אזרחי, בזמן מחאה, בעקבות אלימות משטרתית או מדיניות שלטונית כוחנית והרסנית, קיים תמיד. על אחת כמה וכמה הוא קיים במצבים של טרור קיצוני, אי יציבות שלטונית, קיטוב בין קבוצות בחברה, ומצבים של סכסוך בטחוני ופוליטי שהמדינה נתונה בו החוצה ופנימה.
בערים המעורבות, בכבישים, בדרכים – המונים של אזרחים זועמים יצאו לפרוע אחד בשני. ברקע ההסלמה במאי 2021, מדינת ישראל התמודדה עם מהומות דרמטיות שכמותן לא נראו כבר שנים. שני רגעים מזעזעים נחרטו בתודעה הלאומית: בעכו נשרף למוות אבי הר-אבן בידי פורעים ערבים, ובבת ים תועדו במצלמות הטלוויזיה עשרות יהודים מבצעים לינץ' בסעיד מוסא, אזרח ערבי-ישראלי.
כאנשי סושיאל מדיה אנחנו עובדים קשה על קמפיין, משקיעים בו שעות וכסף לא מבוטל. אנחנו מפיקים סרטונים ופוסטים מעוצבים, מנסחים דפי נחיתה באתר, מממנים פרסום ברשתות החברתיות ושולחים מיילים ווטסאפים בתפוצת נאט"ו. אבל איך יודעים בסוף אם הקמפיין הצליח?
אני אימאן אגבאריה, ובשש השנים האחרונות אני מנהלת משאבי אנוש בעמותת רופאים לזכויות אדם. אחד האתגרים שעסקתי בהם בתקופה האחרונה, הוא איך לשמור על החוסן הארגוני בזמן קונפליקט או משבר.
בדרך כלל אנחנו נמצאים במעגלים חברתיים עם אנשים שדומים ודומות לנו: אותה דת או לאום, מאכלים באותו הטעם, סיפורי ילדות שמצלצלים מוכר, ומסלולי קריירה די דומים בסך הכל.
ההחלטה להנגיש את אתר האיגוד לדוברי ערבית התקבלה באיגוד האינטרנט הישראלי הרבה לפני משבר הקורונה.
מה זה ארגון מגוון? יש הרבה הגדרות למושג זה. תשאלו את עצמכם מה זה עבורכם? בשבילי זה ארגון שעובדים ומתנדבים בו אנשים מקבוצות אתניות וחברתיות שונות – יהודים וערבים, נשים, גברים להט"בים, דתיים וחילונים, מזרחים ואשכנזים, צעירים ומבוגרים,
החברה הערבית צלחה יפה מאוד את הקורונה. זה קרה למרות חודש הרמדאן, המלווה בדרך כלל בחגיגות משפחתיות וקהילתיות, למרות גזענות וחוסר הערכה ליכולת של החברה הערבית להצליח ולמרות פערים ניכרים בבריאות בין החברה הערבית לחברה היהודית בישראל. לאחרונה קיימנו במסגרת הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל, מפגש זום עם שלוש דמויות מובילות לקידום בריאות החברה הערבית […]
מוחמד מוגרבי ונטע וינר מלהקת סיסטם עאלי, מספרים איך הם מצליחים ליצור ולהופיע בארץ ובעולם, וגם לעבוד עם בני נוער, וכל זה – בשש שפות.
מהם התהליכים שמשנים אותנו? מה מערער את ההנחות הממסגרות – והממלכדות – בחשיבתנו? כיצד מתחלפות המשקפיים שבאמצעותן אנו רואים את המציאות? איך נסללת דרך לשינוי תפיסות ביחס לשלום ומלחמה?
בפרק הזה מציצות אל מאחורי הקלעים של מחאה שסחפה עשרות אלפי נשים לרחובות – המאבק נגד רצח נשים.
סמאח מסבירה למה יותר נשים ערביות נרצחות, ומדוע דווקא מקרי הרצח של נשים ערביות לא מפוענחים. היא גם מספרת למה אחרי שנים ארוכות של מאבק נפרד ברצח נשים, ערביות ויהודיות איחדו מאבקים, ומה אומרים על זה בחברה הערבית.
האקתונים הפכו פופולארים מאד בקרב חברות וארגונים גדולים תוך שהם מתאימים את עצמם לאופי האירוע ולמטרותיו. עם הזמן, זירות עבודה נוספות מאמצות את הכלי כהזדמנות לחשוב אחרת על אתגרים מגוונים, מוצרים שונים או תהליכים מורכבים.
בשנים האחרונות "נובי גוד" הפך למותג שחורג אפילו מציבור דוברי הרוסית. ראש הממשלה ופוליטיקאים אחרים מפרסמים סרטוני ברכה לנובי גוד, הוא נחגג במועדונים שקודם לכן חגגו "סילבסטר", הוא מופיע בפרסומות לרשתות חנויות ומצוין גם במתנ"סים ומוסדות אחרים.
שוחחנו עם דניאל דותן, מנכ"ל ארגון מדרסה שמלמד ערבית מדוברת, וגילינו שיש ביקוש מטורף ללימודי השפה הערבית, בקרב קשת מגוונת של נשים וגברים מכל הארץ.
שוחחנו עם דרור עמדי מהארגון הירושלמי "כולנא ירושלים" שמפגיש אלפי תושבים ממזרח וממערב העיר, ערבים ויהודים למשחק שש בש, לערבי מוזיקה וכדורגל.
במדינה כמו קנדה ניכר שיש מודעות רבה ורגישות גדולה לחשיבות של השפה לא רק כאמצעי תקשורת אלא גם כמרכיב זהותי של כל אחד ואחת.
מהי חברה משותפת? מה מונע מאיתנו לחיות יחד? וכיצד משחקים יכולים להיות מענה לצורך ההולך וגובר שלנו לבניית חברה ישראלית שיש בה מקום לכולם?
יהודי, נוצרי ומוסלמי נכנסים למשרד. נשמע כמו התחלה של בדיחה? אז זהו שלא. בלא מעט מקומות עבודה יש גיוון תעסוקתי וזה דבר מבורך לכשעצמו, עם זאת עולה השאלה, עד כמה אותם ארגונים מאפשרים ביטוי לרב תרבותיות, ולצרכים השונים של העובדים המשתייכים לקבוצות מיעוט?