הקורונה ואנחנו

בכל הנוגע לקורונה נראה שיש מנעד רחב של תגובות למגפה. בזמן שקולגה מספרת על בן זוג שמתעקש לטוס לאוסטריה ויהי מה, מישהי אחרת יכולה לתאר בדאגה את המדפים המתרוקנים בסופר. הפערים, בין אלה שמתייחסים לעניין כשולי, לאלה החוששים לצאת מהבית לא מפתיעים, אבל מעלים שאלה בנוגע לתפקיד הארגון ביחס לעובדים ולזירת הפעולה שלו.

בפוסט הזה איחדנו כוחות, וריכזנו את כל מה שאנחנו חושבים (נכון לעכשיו כי המצב משתנה חדשות לבקרים) שארגונים חברתיים יכולים לעשות בהתייחס למגיפה שהולכת ותופסת יותר מקום בחיים שלנו.

להיות רלוונטיים

הארגון יכול לבחון האם בזמנים כאלה יש לו תפקיד נוסף? האם הוא רוצה להגדיר את המשימה שלו לאור המצב החדש, ומה הוא יכול לעשות כדי להיות משמעותי? שאלות שאנחנו יכולים לשאול את עצמנו יכולות להיות: מה ההשפעות של הקורונה על האוכלוסייה שאנחנו עובדים איתה? האם יש אסטרטגיות פעולה נוספות שארצה לאמץ במצב הנוכחי?

למשל, אם בדרך כלל הארגון עושה פעולות סנגור מול אוכלוסיות מוחלשות, אולי כעת יש לו תפקיד גם במתן סיוע ישיר או בייצוג צרכים מיוחדים של אותן אוכלוסיות מול מקבלי ההחלטות? אם הארגון עושה עבודה בשדה החינוכי, האם נכון לו להיערך להפעיל אמצעי למידה מרחוק? עבור אוכלוסיות שאינן דוברות עברית לדאוג לתרגום הנחיות – אם באמצעות פנייה למשרד הבריאות או באופן עצמאי או להתארגן על סיוע בשירות משלוחים לאוכלוסיות שזקוקות לכך. דוגמה ליוזמה של ארגון שקוף להנגשת מידע אמין לציבור לגבי הנגיף.

מבחינת העבודה מול התקשורת, אם הארגון שלכם עובד עם אוכלוסיות שרמת הפגיעות שלהן גבוהה או שאתם פועלים בתחום הבריאות – כעת רמת הקשב הציבורית גבוהה יותר, ואתם יכולים להעלות על סדר היום סוגיות שמעסיקות אתכם בשוטף, עם הקשר אקטואלי. למשל, אתם יכולים להדגיש את החשיבות של הרפואה הציבורית אשר נמצאת בתת תקצוב מה שעשוי לגרום למחסור במכונות הנשמה. רק הערה: חשוב שתדייקו ותמסגרו את הבעיה בהקשר הספציפי של המגיפה, גם כדי שהמסרים שלכם לא ילכו לאיבוד וגם כדי שלא תעוררו בהלה מיותרת.

סולידריות כתרופה לבידוד

הפחד הטבעי ממגע ישיר והחרדה להדבק במחלה מגבירים את תחושת הבידוד גם אם לא חזרנו מחו"ל או באנו במגע ישיר עם נשאי המחלה. דווקא עכשיו חשוב שנמצא דרכים ללכת נגד התחושה האפוקליפטית של "כל אחד לעצמו", ונחזק את תחושת הסולידריות והאחריות ההדדית.

קרבה יכולה לעזור מאוד בהורדת המתח, נסו למצוא דרכים לייצר קרבה שאינה פיזית. למשל, אם החלטתם להעביר פגישה שהייתה מתוכננת להיות פנים אל פנים לשיחת ועידה עדיף לקיים אותה בזום (וידיאו) מאשר בטלפון. גם אם זו שיחה וירטואלית תנו מקום לסבב "מה נשמע?" ולהתלבטויות שעולות סביב הפעילות השוטפת.

מפזרים את הערפל

תדאגו לאסוף מידע מהימן ולהוציא הנחיות מסודרות שיקטינו את תחושות הבלבול וחוסר וודאות. אפשר נניח להוציא את ההנחיות של משרד הבריאות במייל לכל העובדים כדי להקטין פייק ניוז והפצת מידע לא רלוונטי. תעשו הערכת מצב מידי כמה ימים ותבחנו האם יש צורך לתת הנחיות אחרות מאלה שניתנו עד כה.

תגדירו כתובת ברורה להתייעצות בנוגע להחלטה האם לקיים פעילויות לא שגרתיות כמו כנסים ואירועים מיוחדים.

תנו מקום למי שצריך לבטא חרדות, ובמקביל תעבירו מסר ברור בנוגע לציפייה שלכם להמשך עבודה כרגיל, כמובן בהתאם להנחיות משרד הבריאות. גם אם התנאים לא אידיאליים תזכרו שלרובנו שגרה עושה טוב.

החלטתם להוציא הנחיות והוראות לצוות במייל או בווטסאפ? תחשבו פעמיים לפני שאתם משתמשים בסימנים מלחיצים, כמו אלה: ???? !!!! – גם ככה סף החרדה גבוה. אם אין כאן עניין דחוף ובהול שדורש תשומת לב מיוחדת אפשר לתפוס אותה רמת קשב גם בפוסט עם כמה לבבות צבעוניים – תנסו.

התנהלות כלכלית מחושבת

חוסר הוודאות עשוי להשפיע על חוזי התקשרות עם ספקים סביב פעילויות שאנחנו עושים. שימו לב שאתם נערכים מראש לאפשרות לשינוי. נניח במקום לקיים מפגש של חמישים אולי תחליטו לצמצם לעשרים משתתפים או במקום לקיים הכשרה בכיתה אולי תחליטו על וובינר? לכן חשוב שתוודאו מראש מול הספקים שיש אפשרות לעבור לחלל קטן יותר או להודיע על ביטול מבעוד מועד.

לצערנו הפגיעה הקשה שסופגות חברות התעופה ושרשרת האספקה שלהן לא תיפסק שם. תסתכלו מחדש על תקציב הארגון ותבחנו אם יש הוצאות שאפשר לדחות. אתם יכולים להשתמש בשיטת התרחישים ולנסות לצייר עתידים שונים שעשויים להתרחש ואיך הארגון מתכוון לפעול במקרים כאלה.

בצד החיובי (כי אנחנו אופטימיים חסרי תקנה) אפשר לנצל את המצב כדי לעודד התנהלות יותר יעילה, ואולי ידידותית יותר לסביבה: חסכון בנסיעות ויותר עבודה מהבית, שיחות ב"זום" (וידיאו), הזמנת אורחים מחו"ל להרצאה בוידיאו, תעדוף מחודש של משימות, לבחון מה חיוני והכרחי לעומת מה שניתן לוותר או לדחות. ו…לעובדים שנאלצים להישאר בבידוד – קחו זמן למשימות שתמיד נדחות לתחתית הרשימה: כתיבה, קריאה, בניית מאגרי מידע, הכנת תכניות לעתיד ועוד.

לסיום, רכזנו לכם כאן רעיונות שעלו בפוסט ונוספים:

1. מעבירים בתפוצת מייל לכל העובדים את הנחיות משרד הבריאות, תוך ציון התאריך והשעה. (למעקב אחרי עדכוני משרד הבריאות על הקורונה בטלגרם)
2. מציבים במקום אחד או שניים מרכזי ג'ל חיטוי.
3. מתעניינים במצבם של עובדים.ות הנכנסים לבידוד, האם צריכים עזרה.
4. דואגים למערכת זמינה ונוחה לשיחות וידיאו, כדוגמת זום.
5. פותחים ערוץ ווטסאפ ארגוני להודעות לעובדים.
6. קובעים מדיניות לגבי יציאת עובדים לחו"ל מטעם העבודה.
7. בודקים האם יש שינויים שמצריכים דיווח לגורמים מממנים.
8. מקבלים החלטות בהתאם להנחיות משרד הבריאות והתגובות מהשטח.
9. יוצרים קשר עם מדגם מייצג של קהל היעד ולומדים על הצרכים שלו.
10. מקשיבים לסביבה, ולומדים מארגונים אחרים על דפוסי פעולה אפקטיביים.