תרומה בכרטיס אשראי – איך עושים את זה נכון

לפני מיליון שנה בערך, כשהייתי רכזת אדמיניסטרציה בעמותת "הבית הפתוח", כשאנשים רצו לתת תרומה בכרטיס אשראי היה לי מכשיר סליקת אשראי ידני שנראה כמו מגהץ. זה היה כשהדינוזאורים עוד הלכו על פני כדור הארץ, וכשחברות העמותה רצו לחדש חברות הייתי צריכה להכניס את הכרטיס לתוך המגהץ ולגהץ אותו. מאז הימים ההם עברו שנים רבות, ואנשים למדו לתרום בכרטיס אשראי באמצעות הטלפון במקום להגיע פיזית למקום ולהציג את כרטיס האשראי שלהם. וזה עוד לפני שאמרתי מילה אחת על הקורונה, כן?

היום, עידן הבידוד החברתי הוא עידן הסליקה מרחוק. זה נכון לבתי עסק, שלמדו שאתר הקניות אונליין שלהם הוא מה שהציל אותם מקריסה, וזה נכון גם לעמותות שהבינו שחייבים להשקיע בסליקה כדי לאפשר עוד דרך לאנשים שמאמינים בכם – לתרום.

הנה כמה שאלות שיעזרו לכם לשפר את האפשרות לתרומה בכרטיס אשראי.

מהלך רב-שנתי או חד-פעמי?

מה השאלות שצריך לשאול?

לכל הכנסה יש את הקצב שלה: קמפיין מימון המונים הוא מהלך חד שנתי, שמתחיל ומסתיים בתקופת זמן מוגדרת, קצובה וקצרה. לעומת זאת, הכנסה מפרוייקט מניב הכנסה, כמו מכירת חולצות, למשל, "מטפטפת" לאורך כל השנה. דמי חבר לעמותה יכולים להיות גם וגם – האם אתם גובים דמי חבר לעמותה פעם בשנה או לאורך כולה?

בהיבט הטכני: אם ההכנסה שלכם צפויה להתקבל ב"זבנג וגמרנו" אז יש יתרון בלהקטין את ההתעסקות, להקטין את כמות הביורוקרטיה, לא לפתוח מספר סליקה משלכם ולהתקשר עם חברה חיצונית שתעשה את זה עבורכם. תשלמו על זה קצת יותר עמלה, אמנם, אבל לא יכאב לכם הראש. לעומת זאת, אם ההכנסה שלכם צפויה לטפטף במשך כל השנה, יש היגיון בלעשות את הליך הרישום וההתקשרות עם חברת סליקה, לפתוח מספר לקוח ולשלם פחות עמלה.
כיום, רוב חברות הסליקה מציעות פתרונות גם וגם כאלו, ויש מספיק חברות בשוק. הנה דוגמאות – אצל לובי 99 עמוד הסליקה באתר מופעל על ידי יעד סליקה ובית הספר מדרסה משתמש ברווחית.

בנוסף, שווה לדעת שגם הפלטפורמות המרכזיות למימון המונים מציעות לא רק קמפיינים של "זבנג וגמרנו" (מימון המונים) אלא גם מציעות סליקה לאורך כל השנה. כך למשל, באתר של "עומדים ביחד" יש עמוד סליקה של "ישראל תורמת".
אם החלטתם להשקיע בסליקה שלכם – קבלו הצעות מחיר ממספר חברות והשוו מחירים ועמלות.

סליקת אשראי חד-פעמית או הוראות קבע?

מה השאלות שצריך לשאול?

בין אם התרומות שלכם נכנסות פעם בשנה ובין אם הן נכנסות במשורה לאורך כל השנה – עדיין צריך להחליט אם ללכת על תרומות חד פעמיות או לבקש מאנשים לתרום בהוראות קבע (שימו לב – הכוונה היא להוראות קבע בכרטיסי אשראי, ולא לטופסולוגיה מול הבנק). מצד אחד – יהיה לכם קל יותר לגייס תמיכה אם לא תבקשו מאנשים להתחייב אליכם. מצד שני – תרומות קבועות מאפשרות לכם תכנון תקציבי ארוך טווח, מקנות לכם שקט נפשי ומסמנות את התומכים שלכם כמי שממש (אבל ממש) מחוייבים למטרה שלכם.

האם זו הפעם הראשונה שבה אתם פונים לקהילה מסביבכם ומבקשים תרומה? אם יש לכם כבר קהילה קטנה של תורמים שרצה איתכם כבר כמה שנים מקמפיין לקמפיין – יהיה לכם קל יותר לפתוח בקמפיין להוראות קבע.

בהיבט הטכני: רובן המוחלט של החברות שבשוק מסוגל להציע אפשרות לתרומה קבועה בהוראת קבע. צריך להחליט האם אופן חידוש התרומה הוא אוטומטי או שמצריך מכם להרים צלצול לתורמ.ת שוב.

תרומה בכרטיס אשראי אצלנו באתר או בעמוד סליקה נפרד?

בקצרה: כדי לאפשר תרומה בכרטיס אשראי יש צורך בעמוד סליקה עם תקן מאובטח של דפדפן. אם האתר שלכם עומד בסטנדרטים מקצועיים סביר להניח שתוכלו להטמיע סליקה אצלכם באתר, או לחלופין תוכלו לבחור האם התורם יילקח החוצה מן האתר שלכם אל עמוד מאובטח באתר של חברת הסליקה בה אתם משתמשים.
מה השאלות שצריך לשאול? כמה זה עולה לי? מה זה מצריך ממני ברמת אבטחת האתר של העמותה? האם אני צריך לשנות משהו באתר? האם היציאה החוצה מהאתר תוריד לי טראפיק או תוריד את המוטיבציה של התורם לתרום?

בהיבט הטכני: רוב החברות מסוגלות להציע לבחירתכם את שתי האופציות: או קוד שיוטמע אצלכם באתר או לינק שיוציא את הגולש החוצה וייקח אותו אל עמוד מאובטח אצלם. כך למשל הדף של "לובי 99" מוציא החוצה מן האתר ואילו הדף של "עומדים ביחד" נשאר בתוך האתר של העמותה.

מה העלויות?

דמי הקמה חד פעמיים: 60- 150 שקל, תלוי בכמות המכשירים.

עמלת סליקה: בין 1.9% ל 2.5%

דמי מנוי: כאמור, רוב החברות מציעות את המסלול הבסיסי ללא דמי מנוי. עבור שירותים כמו עמוד סליקה אינטרנטי או כפתור שתוכלו להטמיע באתר – תשלמו בין 150 ועד 300 ₪ (יש חברות שישמחו להקים עבורכם את העמוד או האתר, ועבור זה תשלמו סכומים נוספים).

האם כדאי לאפשר תרומה בכרטיס אשראי באפליקציית תשלומים?

בקצרה: ביט, פייבוקס או פפר. ככל שהטכנולוגיה תתפתח יתווספו עוד ועוד אפליקציות תשלומים שיכולות לסלוק עבורכם את כרטיס האשראי של התורמ.ת ולהעביר אליכם.

מה השאלות שצריך לשאול?
קודם כל תשאלו על עלות ועמלות. כל אחת מהאפליקציות שייכת לבנק אחר, וחלקן גובות עמלות מלקוחות של בנקים אחרים. בנוסף, צריך לבדוק האם חשבונות עסקיים מצריכים תשלום חד פעמי של הקמה.

אחרי שבדקתם מחירים, תשאלו שאלות רגולטיביות – העמותה שלכם מחוייבת ברישום של הכנסות והאפליקציה חייבת לסייע לכם לעשות את זה.
האם האפליקציה מאפשרת לכם לקבל את פרטיו של התורם כדי שתוכלו להוציא קבלה? תרומה של 300 ₪ מתורם שרשם את עצמו בשם דונלד דאק היא בדיחה נהדרת לספר לחבר'ה, אבל רשות המסים פחות תאהב את זה.

האם האפליקציה מתממשקת לתוכנות אחרות שלכם כמו חשבונית ירוקה או סיילספורס? תאמינו לרכזת אדמיניסטרציה בדימוס: החיים שלכם יהיו הרבה יותר יפים אם הקבלה תצא באופן אוטומטי ואם ה CRM שלכם יכניס את התורם לדטה-בייס ויוציא לו מכתב תודה לגמרי לבד.

האם האפליקציה משמשת כארנק וירטואלי או שהיא מעבירה אוטומטית כסף נכנס לחשבון הבנק שלכם? ארנקים וירטואליים שמאפשרים שכסף "ישכב" בתוך האפליקציה הם בעייתיים עבור עמותות. אנחנו רוצים פיקוח על הוצאות, ולכן מעדיפים שהכסף שמתקבל באפליקציה ייכנס מיידית לחשבון הבנק, ולא יישאר באיזה ארנק בענן כך שאפשר להעביר אותו משם הלאה בלי פיקוח. וגם, בואו, אתם ממילא חייבים בשתי חתימות על כל הוצאה, נכון?

בהיבט הטכני: נכון לרגע כתיבת שורות אלו, אף אחד משלוש האפליקציות הקיימות בשוק לא מתממשקת עם תוכנות חיצוניות כמו סיילספורס או חשבונית ירוקה. אבל אם אתם קוראים את הטקסט הזה בעוד חצי שנה מהיום – סביר להניח שהטכנולוגיה התפתחה. אחת מהאפליקציות פיתחה שיתוף פעולה יחד עם חברת הסליקה "משולם" כך שההתממשקות מתבצעת דרכה וניתן גם להקים עד חמישה עמודי סליקה (נגיד, אחד לכל פרוייקט של העמותה).
בנוסף, אף אחת מאפליקציות התשלומים הקיימות כיום לא מאפשרת וידוא פרטים של התורם, אבל חלקן מאפשרות להטמיע טופס שאלון בדף התרומה כך שאפשר לבקש מהתורם להקליד יותר פרטים על עצמו.