איך בנינו תכנית עבודה ליום שאחרי הקורונה?

זה היה באפריל 2020 (נראה כמו לפני יובלות), כשלא היה לנו מושג אם יהיה גל שני ומתי. אף אחד לא ידע לומר בוודאות כמה זמן המגיפה תימשך, אם יחזרו ללימודים, ומה תהיה הפגיעה שתספוג הכלכלה ואיתה העולם החברתי.
היה לנו ברור שיש צורך לעשות שינוי מהותי בתכנית העבודה שלנו (מוזמנים לקרוא עוד על תכניות עבודה ובשביל מה זה טוב). אבל איך נחליט מה כדאי לעשות עכשיו? ומה יהיה בעל ערך בעוד כמה חודשים?
בניסיון לפזר מעט את הערפל בתוך אי הוודאות שהעולם כולו נקלע אליו החלטנו להשתמש בכלי של מיפוי עתידים.

נשמע מסובך? אז זהו, לא מאוד.

ראשית, שאלנו את עצמנו מה בעצם לא ידוע לנו כרגע, והחלטנו להתמקד בשני נושאים מרכזיים בהם הייתה (ועודנה) אי וודאות גדולה: מועד החזרה לשגרה והיקף הפגיעה כלכלית.
ניסחנו שתי שאלות שסימנו על שני צירים. האם החזרה לשגרה תהיה מהירה בצידו האחד של ציר ה-X או איטית, בצידו השני, ואת השאלה, האם הפגיעה הכלכלית תהיה קשה או בינונית הנחנו על ציר ה-Y.

ישבנו כל אחד בצידו האחר של קו הטלפון (כי כבר אז התעייפנו מהזום) והתחלנו לדמיין.

העלנו על הנייר את כל המחשבות שהיו לנו בנוגע לכל תסריט עתידי. אולי חלק מהמגמות שסימנו נראות מובנות מאליהן היום אבל בתחילת המשבר קשה היה לראות אותן בבהירות. בסופו של דבר ניסחנו ארבעה עתידים שונים. כל אחד מהחלקים בגרף אפשר לנו לנבא מה יהיו הצרכים העיקריים בתרחיש זה או אחר.

בשלב הבא הסתכלנו על כל התרחישים יחד ומצאנו את המשותף הגדול ביותר, את המגמות שיבואו לידי ביטוי כמעט בכל תסריט אפשרי, וכך למעשה הגדרנו מה הנושאים בהם נרצה להתמקד.

בדיעבד תכנית העבודה שבנינו העלתה על פני השטח הרבה מהמגמות שאנחנו פוגשים היום. התכנים עליהם אנחנו כותבים ומפגשי הזום למיניהם נגזרו כולם מאותן מגמות שהצבענו עליהן באותה עת. במקום להסתמך רק על אינטואיציה או לפעול מתוך פאניקה ולירות לכל הכיוונים בחרנו לעבוד עם כלי שמתבסס מצד אחד על מחשבה לוגית ומצד שני משלב חלימה ודימיון, בתוך גבולות משורטטים מראש.

הרעיון שלנו הוא לא להראות לכם איך הצלחנו לנבא את העתיד. אלא איך הכלי הזה של מיפוי עתידים יכול להגדיל את הסיכוי להיות רלוונטיים במציאות של חוסר ודאות.
בדוגמה נביא חלק מהמגמות שהתייחסנו אליהן בשניים מתוך ארבעת התרחישים שכתבנו.

להסתכל על ארבעה עתידים

כאמור בחרנו 2 שאלות שהתשובות עליהן לא ידועות:
שאלה 1: השלכות כלכליות קשות על תורמים והחברה בכלל
שאלה 2: חזרה מהירה לשגרה לעומת חזרה איטית (יוני לעומת אוקטובר -אחרי החגים)

לכל רביע במערכת הצירים אשר ביטא תרחיש עתידי מצאנו דימוי מעולם הקונדיטוריה. באותה מידה אפשר גם לבחור דימויים מעולמות אחרים: בעלי חיים, תכנית טלוויזיה, אישיות מפורסמת ועוד. זה שם קוד שעוזר לייצר בהירות ולהבהיר את הכוונה איך צפוי להיראות אותו עתיד מדומיין.

תרחיש 1 – חזרה איטית לשגרה והשלכות כלכליות כבדות

דימוי – העוגה התפרקה, צריך להתחיל מהתחלה

תמונת המצב:
אווירת משבר. הרבה מובטלים, קשה לשלם שכירות, מצטברים חובות, הילדים בבית, וקשה להתרומם.
מבחינת תרומות אין הרבה תורמים בינונים חדשים, תורמים ותיקים שליוו ארגונים זמן רב לא נותנים יותר. קרנות משפחתיות נסגרות. ארגונים נסגרים. ובין הארגונים הנותרים נוצרים יותר שיתופי פעולה ומיזוגים. אין מפגשים אין כנסים.
הבעיות החברתיות מחריפות והשיח סביב צדק חברתי גובר, אין פניות לנושאים שלא רלוונטיים ליום יום. בטווח הקצת יותר רחוק המודעות הפוליטית עולה – דווקא בגלל המצב החברתי כלכלי
יוזמות וארגונים חדשים. יתכן שגם כאלו המקדמים דמוקרטיה וזכויות הפרט.

צרכי הארגונים:
מגזר שלישי במצב בעייתי, חלק מהארגונים עסוקים בסוגיות של חל"ת, סגירה וכל מה שכרוך בכך. כולל תהליכים בירוקרטים. הארגונים חווים בעיה תקציבית חריפה, פחות תורמים גדולים, יותר תורמים קטנים. מימון מהממשלה ומרשויות מקומיות הופסק. ארגונים יתמקדו רק במה שהכי רלוונטי כרגע להישרדות

נושאים שיהיה צורך לתת בהם סיוע:
ייעוץ לסגירת עמותות, מיזוגים וצמצומים, התמודדות עם אי ודאות, תרחישים.
ניהול – ניהול רזה, ממוקד, איך עובדים עם מי שנשאר? איך מיצרים שגרה? תכניות עבודה מצומצמות, פיתוח מנהיגות בזמן חירום, חזון מחודש מותאם. המטרה שרידות ארגונית עד ההתאוששות.
פלטפורמות נוספות לשיתופי פעולה, חיבורים, איגום משאבים.
גיוס משאבים מהממשלה ומהקהילה.
ייעוץ לבנייה וניהול קהילה
חיבור ממשלה-חברה אזרחית

תרחיש 4 – חוזרים מהר לשגרה והשלכות כלכליות קשות אך לא דרמטיות

דימוי – עוגה שיצאה לא משהו אבל אפשר לתקן עם תותים וקצפת- בסך הכל אכילה.

תמונת מצב:
דברים חוזרים למסלולם. אבל עדיין בהדרגה. אין הרבה ארגונים שנסגרים, תורמים תורמים באותו סדר גודל והקדימו את תרומתם.
אנשים כמהים למפגש פנים אל פנים. יש כנסים.

צרכי הארגונים:
לעדכן תכניות עבודה, יש זמן ש"נשרף" וצריך להחליט על מה מוותרים ובמה משקיעים את המשאבים שנותרו. למידה ארגונית – מה למדנו מהמשבר? הפקת לקחים.
קליטת עובדים שחזרו מחל"ת – סוגיות של אמון ומחוברות מחודשת לארגון, חלוקת מטלות מחודשת. ניצול הזדמנויות.
פילתרופיה – לא מאוד נפגעה בסופו של דבר, הפסידה קצת כסף בבורסה אבל מתאוששת. מענקים מיוחדים, השקעה בתקומה מהמשבר . התורם האמריקאי בבית הקייט שלו בניו אינגלד החליט לתת יותר כסף לקרן. – הזדמנות למענקים חדשים.

נושאים שיהיה צורך לתת בהם סיוע:
ייעוץ – מבט ניהולי – ניהול ההון האנושי שחזר מהחל"ת, סוגיות של אמון ובניה מחודשת של תכנית עבודה. יצירת משמעות, מנהיגות, בניית חזון מעודכן, הפקת לקחים מהמשבר.
קהילה – שמירה על קשר עם מי שהצטרף בזמן המשבר. שיח על המעבר מאון ליין לאוף ליין. בנייה של כנס משמעותי. מפגשים אנושים חווייתיים. אולי אפילו להרים כנס שתילי גדול?
שמירה על תחום הדיגיטל שצמח במשבר- דיגיטל מתי זה מתאים ומתי פחות?

ככה ערכנו תרחישים לכל רביע והגענו לכמה סוגיות מרכזיות שעלו מכל התרחישים.

סוגיות מרכזיות שעלו מהתרחישים והיוו בסיס לתכנית העבודה:

ניהול ומנהיגות – תכנון מחודש ומותאם, יצירת חזון, ניהול אנשים תוך כדי חירום ובחזרה לשגרה, סוגיות של אמון וביטחון. ניהול רזה, שרידות עד התאוששות, איזון בית עבודה

שותפויות ומיזוגים

כלכלה שיתופית, איגום משאבים

שחקנים חדשים שלא היו קיימים

צמצום, סגירה ופיטורין – תהליכים בירוקרטים ורגשיים

קהילה – חשיבות הקהילה – תמיכה כלכלית והבעת סולידריות, הזדמנות לשמר מצטרפים שהגיעו בזמן הקורונה

התנדבות/ניהול מתנדבים – האם אפשר להשתמש במתנדבים? נוער, אנשים בחל"ת

הרחבת ערוצי דיגיטל

פסיכולוגיה חיובית – נרטיב קולקטיבי של תקווה

יצירתיות, ניצול הזדמנויות

התאמות לשינויים חברתיים סולידריות

חיבור ממשלה-חברה אזרחית

דרכי פעולה על פי טווחי זמן

בהתאם לנושאים שזיהינו שצפוי שיעלו על פני השטח במרבית התסריטים ניסחנו דרכי פעולה למה נרצה לעשות מחר בבוקר, מה בעוד כחצי שנה ואיך נרצה לפעול לטווח הארוך.
בהתאם לכך שינינו את אופי המענה בעת פנייה לסיוע, את היקף ההכשרות ואורכן, את הנושאים ואת הקהלים. ההיערכות אפשרה לנו לדייק את המענים ולסמן כיווני פעולה ונתיבים ללכת בהם, עבור ארגונים שינוי חברתי.