מנכ"לית, האם הוועד המנהל זמין לצידך להתייעצות? חברי וועד מנהל, עד כמה אתם מרגישים שאתם יודעים לאן המנכ"לית מובילה את הארגון? אחד האתגרים שמעלים מנכ"לים ומנכ"ליות של ארגונים לשינוי חברתי נוגע לעבודה המשותפת עם הוועד המנהל. כיצד אפשר לשפר את האפקטיביות ולהרגיש שכולנו נמצאים על אותה מפת דרכים?

אנחנו מארגנים הכשרה סופר רלוונטית, כנס פעילים רדיקלי, מפגש שכנים מודאגים או פגישת קואליציית ארגונים ואף אחד לא מגיע או לא עולה לזום. ואם לא ממש אף אחד אז מספר מאכזב אחר של משתתפים שצורם לנו ולשאר הנוכחים. אבל למה? ואיך עושים אחרת?

בשיחה עם יאיר הס, מנכ"ל עמותת הלל שמענו איך הארגון מינף את משבר הקורונה כדי לקחת את הארגון כמה צעדים קדימה.

הכלל הראשון בניהול מתנדבים או פעילים בארגון שלכם, או איך שקוראים לזה היום: ניהול קהילה, זה שיהיה להם כיף. כיף לבוא, כיף לפעול, כיף להיות יחד. שליבם יתרונן בכל פעם שהם מספרים שהם פעילים בארגון שלכם. אצל כל אחד ממתנדבי הארגון, ופעיליו ה"כיף" מורכב קצת אחרת ועונה על מארג צרכים משתנה. רק תזכרו שרווח עיקרי של המתנדב.ת מתבטא בכך שהוא והיא יודעים, וגם הארגון יודע - שלהתנדבות שלהם יש ערך.

בימים שלפני הקורונה, כשנפגשנו מחוץ לגבולות הזום, ביקשו ממני שני יזמים במהלך פגישת יעוץ לסייע להם בתכנון הפעילות השנתית. התנאי שלי היה שבפגישת התכנון ישתתפו פעילים נוספים. ובאמת, כחודש לאחר מכן הוזמנתי לאסיפה הכללית השנתית של ארגון ירוק, צעיר וידידותי לסביבה. הלוקיישן: משרד של אחד הפעילים, הכיבוד: מפנק, וגם אחלה אווירה.

לאחרונה קראתי בבלוג של פרופסור יצחק אדיג'ס, אחד המומחים לתחום הארגוני, ציטוט של דארווין, שאומר, שהאדם שישרוד הוא לא זה שהכי חזק או הכי חכם, אלא זה שיצליח בצורה מיטבית להתאים את עצמו אל מול המציאות המשתנה.

הרבה ארגונים שינו את אופן העבודה שלהם עם מתנדבים בתקופה האחרונה, וכעת, כשלאט לאט חוזרים לסוג של שגרה עולה השאלה מה עושים עכשיו? כדי להתייחס לשאלה הזאת, בואו נלך רגע צעד אחורה ונשאל:

איך אנשים תורמים' לאילו מטרות, מה מניע אותם לתרום, מתי ואיך הם תורמים? מחקר שמתפרסם זו השנה השנייה, דוח המגמות העולמיות בתרומה ונתינה, בא לזהות ולהאיר מגמות עולמיות בתרומה ונתינה פילנתרופית.

את 15 דקות, ארגון צרכני התחבורה הציבורית, הקמנו בטעות – אהוד עוזיאל ואנוכי – שלושה חודשים אחרי הבחירות העירוניות של שנת 2008. כמה ימים אחרי הבחירות התלבטנו באיזה נושא שכונתי כדאי לנו להתמקד. קו ישיר מהשכונה שלנו, הקטמונים בירושלים, אל תחנה המרכזית היה החלום שלנו. במקום נסיעה מפותלת של יותר משעה בכל רחבי העיר חלמנו […]

דיברנו עם נעמה גולדברג* ועתר ארזי שהקימו את "לא עומדות מנגד", קבוצת פייסבוק שהצליחה לעורר שינוי מהפכני בסיוע לנשים שורדות זנות.

שיטוט מהיר באתרי המוסדות להשכלה גבוהה מלמד, שרבים מהם רואים כחלק מתפקידם להיות מעורבים בחברה הישראלית ולהשפיע עליה. הם מפתחים תכניות מיוחדות וקורסים המאפשרים לסטודנטים התמחות בארגונים חברתיים.

הסיכוי שאנשים יהיו מעורבים בפעילות שלנו יגדל, כאשר ירגישו תחושת שייכות והזדהות עם הבעיה ואסטרטגיית השינוי. לכן חשוב שנקשיב לצרכים ולמוטיבציות המניעות את האדם השומע אותנו.

שווה ערך (לעתים מכונה גם שווה כסף או תרומה בעין) הוא כל תרומה לארגון שאינה כספית: ציוד, שימוש בנדל"ן, עבודה בהתנדבות, פרו-בונו של מומחים וכדומה. תרומה בשווה ערך אמנם אינה כספית אך יש לה ערך כלכלי, כפי שיוסבר להלן.