דיגיטל

הידעתם? ארגון יכול להעניק מלגה, רק חשוב שתכירו את הנהלים שצריך לעמוד בהם, בהתאם למה שהחוק מחייב.

על תפקידה של הנהלת חשבונות, על שיטת הניהול השונות, שיקולים בבחירה עם מי לעבוד ומושגי יסוד שיעזרו לכם בעבודתכם השוטפת.

"ישראל 2050" הוקמה על ידי שלושה סטודנטים במטרה להעלות נושאים חברתיים-כלכליים המיטיבים עם הציבור לסדר היום של מקבלי ההחלטות. שוחחתי עם ספיר בלוזר על האופן שבנו שותפות עם התאחדות הסטודנטים כדי למנף את המיזם שלהם.

קשה היה להתעלם מהסיקור התקשורתי האוהד, לו זכה מאבק הנכים. בפוסט הנוכחי נבחן מה תרם להצלחה התקשורתית.

אם עדיין לא יצא לכם להתראיין בעצמכם או ליזום ראיון של אנשים המתמודדים עם העוולות שהארגון שלכם מנסה לפתור, אולי הגיע הזמן שתעשו את זה.

כארגון אתם מנסתם גם מעסיקים עובדים, מתקשרים עם פרילנסרים או קונים שירות מעוסק מורשה או עוסק פטור. בפוסט הזה תוכלו לקרוא הנחיות "עשה ואל תעשה" בהתקשרויות השונות שלכם עם עובדים.

שיטוט מהיר באתרי המוסדות להשכלה גבוהה מלמד, שרבים מהם רואים כחלק מתפקידם להיות מעורבים בחברה הישראלית ולהשפיע עליה. הם מפתחים תכניות מיוחדות וקורסים המאפשרים לסטודנטים התמחות בארגונים חברתיים.

מתוך עבודתנו עם ארגונים לשינוי חברתי זיהינו מספר חסמים המקשים עליהם לייצר קשר עם עסקים. במקביל ניתן להצביע על כמה סיבות לא רעות בכלל מדוע בכל זאת רצוי ואף ראוי לבחון את הטריטוריה המרתיעה לעיתים, ואולי אף לרכב בה אל עבר האופק.

הספדתם אותו? קראתם לו דואר זבל? בשנים האחרונות הניוזלטר עושה קאמבק, והופך לאחד הכלים האפקטיביים במערכת היחסים שלנו עם קהל הקוראים.

עקרון בסיסי למינוף הזדמנויות בתקשורת הוא נושא הטיימינג. העמותה שלכם זכתה הבוקר בתקדים משפטי ענק ואתם מתים כבר להוציא את זה ולעשות כותרות.

על פי הערכות של הפרסומאית אולגה וולפסון, לפחות כ-500 אלף איש דוברי רוסית כמעט ולא צורכים תקשורת עברית. לכן הדרך לקהל דובר רוסית עוברת, עדיין, לעתים קרובות מאוד – בתקשורת המגזרית.

יש לכם יוזמה חדשה או שאתם כבר מספר שנים מקיימים פעילות לא ממוסדת, והחלטתם שהגיע הזמן להקים עמותה? הנה שלוש טעויות שאסור לכם לעשות:

לילה טוב היא יוזמה משותפת שלנו, פעילות חברתיות, בלייניות ובליינים, בשיתוף בעלי ברים ומועדונים, שמטרתה לצמצם את האלימות המינית בחיי הלילה - החל בהטרדות וכלה בשימוש בסמי אונס.

עונת המלפפונים היא אחלה עונה לייצר שאלון פלייבאז ולעורר את הקהלים שלכם. להזכיר להם שאתם פה ולהעביר להם בקלילות המתאימה לעונה את המסרים שלכם.  קצת על פלייבאז פלייבאז היא פלטפורמה שפיתחה חברה ישראלית ליצירת תוכן חוויתי דיגיטלי והפצה חברתית.  קצת על פלייבאז פלייבאז היא פלטפורמה שפיתחה חברה ישראלית ליצירת תוכן חוויתי דיגיטלי והפצה חברתית. למה […]

עמותת סיכוי מפעילה בשנים האחרונות את פרויקט מדד הייצוג השואף להגדיל את הייצוג של ערבים אזרחי ישראל בתכניות אקטואליה. עידן רינג, מנהל הפעילות התקשורתית והציבורית מתייחס, לכלי המדידה והערכה בפרויקט הספציפי הזה, ובעבודתו התקשורתית והציבורית של הארגון בכלל.

תחום פיתוח המשאבים עובר שינוי בשנים האחרונות, והדגש ניתן על הכנסות עצמיות של העמותה, ועל גיוס מתורמים מקומיים.

במהלך 2017 נוספו מספר הגבלות לתקופת הבחירות בחוק שנודע בכינוי חוק וי 15, על שם תנועת וי 15 שפעלה במהלך הבחירות של שנת 2015. החוק הכניס שלוש הגבלות מרכזיות בנוגע לפעילות של יחידים וארגונים בזמן בחירות:

ישראל, נוהגים להתגאות, היא 'עמק הסיליקון האמיתי', המקום בו צומחים סטארט-אפים בשיעור גבוה יותר מבכל מדינה אחרת בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה. מרחב המזמין ומאפשר פרץ של יצירתיות טכנולוגית וחדשנות. וייז ומובילאיי הן רק שתיים מהדוגמאות. חברות ההי-טק המובילות בעולם פתחו פה מרכזי מחקר ופיתוח, ועוקבות מקרוב אחרי יזמיים מקומיים.

הסיכוי שאנשים יהיו מעורבים בפעילות שלנו יגדל, כאשר ירגישו תחושת שייכות והזדהות עם הבעיה ואסטרטגיית השינוי. לכן חשוב שנקשיב לצרכים ולמוטיבציות המניעות את האדם השומע אותנו.

יהודי, נוצרי ומוסלמי נכנסים למשרד. נשמע כמו התחלה של בדיחה? אז זהו שלא. בלא מעט מקומות עבודה יש גיוון תעסוקתי וזה דבר מבורך לכשעצמו, עם זאת עולה השאלה, עד כמה אותם ארגונים מאפשרים ביטוי לרב תרבותיות, ולצרכים השונים של העובדים המשתייכים לקבוצות מיעוט?

מאות אלפי דוברי רוסית בקושי צורכים תקשורת עברית.אבל את הפנאי שלהם מעדיפים לצרוך בשפת אמם. לכן הדרך לקהל דובר רוסית עוברת, עדיין – בתקשורת המגזרית וכן ברשתות חברתיות בשפה הרוסית.

כפעילים בארגונים חברתיים לא קל לנו להעביר את המסר לציבור רחב. יש לנו ז'רגון פנימי, ידע מעמיק, ונתונים שרק אנחנו מבינים, ומי שלא מצוי בחומר, מתקשה לרדת לסוף דעתנו. אנשי קריאטיב ומעצבים חזותיים הם אנשי מקצוע שיודעים איך לארוז רעיונות מורכבים, ולהנגיש אותם לקהלים שונים. יש להם מומחיות וניסיון מקצועי מה עובד יותר ומה פחות, […]

רוצים לדעת מה הממשלה עושה, לא מה היא מצהירה שתעשה או אילו החלטות קיבלה, אלא מה היא עושה באמת. מה קורה אחרי שהשרים אישרו 'רפורמה מקיפה', 'תכנית חדשנית' או 'מהלך מהפכני'? מה קורה אחרי שזכו לכותרת מלטפת בעיתון וסיקור אוהד במהדורות החדשות בטלוויזיה.

אנחנו עוסקים במאבקים חברתיים שנמשכים לפעמים שנים ארוכות, שלא לומר עשרות שנים, ואחת השאלות שעולה אצל רבים מאתנו, איך יודעים שאנחנו בדרך הנכונה?

בשנים האחרונות אנו רואים יותר ויותר מיזמים חברתיים-עסקיים שמקדמים מטרות חברתיות על ידי שימוש בכוחות השוק ואסטרטגיות עסקיות. את המיזמים הללו מפעילים עמותות או יזמים חברתיים-עסקיים עצמאיים.

בואו נדבר על הזדמנויות תקשורתיות. כדוברים וכאנשי יחסי ציבור תפקידנו לאתר פלטפורמות תקשורתיות, על מנת לשלב בהן את המסרים שלנו. והנה פתאום מגיע אורח חדש לשכונה – תאגיד כאן!

ביוני 2015 בית המשפט העליון בארה"ב הכיר בזכות של זוגות חד-מיניים להינשא, ובכך הבטיח חופש בחירה בנישואין לכל אזרחיה. אבן וולפסון (Evan Wolfson) שהיה ממובילי המאבק הגיע לארץ לרגל מצעד הגאווה

כדוברים אתם מוקפים בהמון פלטפורמות תקשורתיות ויש לכם הרבה כלים בארגז, השאלה היא איך להשתמש בהם בכדי למצות את ההזדמנויות התקשורתיות שלכם מול המטרות וקהלי היעד שהגדרתם.

אנחנו רוצות לעשות קמפיין על סוגיה חברתית בוערת, לשרוף את הרשת, להזיז את נבחרי הציבור ולהרעיד את השטח, בסרטונים ויראליים, בממים חתרניים, ובכרזות הקוראות לשינוי, השאלה כמה זה עולה?

הפודקאסטים בישראל עושים קאמבאק. זה לא קורה רק בעולם העסקי, גם בעולם החברתי יש את אלה שהיו ראשונים לזהות את הטרנד, והחליטו לקפוץ למים. לצד הניסיונות ההתחלתיים יש כבר כמה פודקאסטים שהתמידו ושווה להכיר. חלקם חושפים מידע על הנעשה בכנסת, אחרים נותנים במה ליזמים חברתיים, ויש את אלה הצוללים לסוגיות כלכליות וחברתיות. מה זה פודקאסט? […]

אורי קול מדבר על 'מחזקים', תנועה קהילתית-פוליטית של אזרחיות ואזרחים הנלחמים על עתיד המדינה.

לקראת סבב הקיץ של קרן של"י (שורשים לסביבה ירוקה), חשבנו שיהיה טוב להכיר קצת יותר את פעילות הקרן והחיבור שלה לשתיל.

לקראת תום הרבעון הראשון, מקיימת מועצת תאגיד התקשורת הציבורי דיונים, תחת הכותרת כאן מקשיבים, בהשתתפות מומחים ונציגי ציבור שיעסקו במגוון נושאים הקשורים למדיניות השידור הציבורי, ביניהם: מדיניות שידורי חדשות ואקטואליה, מדיניות שידורי המוזיקה ברשתות כאן רשת ג', כאן 88 וקול המוזיקה, מדיניות בנושאי גיוון ופלורליזם ושידורים בשפה הערבית. המועצה מעוניינת לשתף את הציבור הרחב ומזמינה […]

האתגר שלנו בתהליך הגיוס היה לפרוץ את המעגל של "החשודים המידיים", ולהגיע לאותם אלה שחשופים לתופעות של גזענות מתוקף תפקידם, ומעצם היותם ירושלמים החיים בעיר.

קמפיין מימון המונים יכול להעיף את הארגון שלכם לגבהים חדשים. זאת חוויה מסחררת שמזריקה אנרגיות חדשות, יוצרת גאוות יחידה, חשיפה ונראות, ש"על הדרך" גם משדרגת את מעמד הארגון מול התורמים הפילנתרופים שלו.

צעדת התקווה הייתה אירוע שיא ב-2016. הקונספט של האירוע היה חיובי ומגייס. הרגש של "תקווה" הניע לפעולה והצליח לפנות למכנה משותף רחב בציבור. האקט של "צעדה" במקומות שונים בארץ אפשר לכל אחת להצטרף במינון ובמקום שהתאים לה. הקול הנשי, האמהי, הצליח להכיל ולחבר אוכלוסיות מגוונות וליצור הזדהות ומוטיבציה להשתתפות.

מהי עלות מעסיק? איך בוחרים את הבנק שבו ינוהל החשבון של הארגון? איך אפשר לתרום לארגון שלנו ולקבלו החזר מס על התרומה? אם שאלות אלו ודומות להן מעסיקות אתכם, הגעתם למקום הנכון.

אם יש לכם עניין בהצעת חוק שנדונה בכנסת, ואתם מעוניינים למצוא את הנוסח העדכני שלה? כנסו למאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת, שם תוכלו להשיג את המידע החשוב לכם תוך זמן קצר, ביעילות ובנגישות.

תיעוד נכון הוא כלי רב עוצמה במאבקים חברתיים. הוא מאפשר להציג את המאבק באופן אפקטיבי לציבור הרחב, וכך להשפיע על סדר היום הציבורי ולשנות מדיניות. בנוסף, תיעוד נכון חשוב במיוחד במקרים של הפרת זכויות, כגון אלימות משטרתית, מעצרים וניסיונות לפגוע בחופש הביטוי והמחאה שלנו. הצילומים יכולים לשמש כראיה בהליכים משפטיים, בהגשת תלונות למחלקה לחקירת שוטרים […]

מהו תפקידם של מורשי החתימה בארגון? מורשי החתימה בארגון הם היחידים המורשים לייצג את הארגון ולחתום בשמו בפני רשויות המדינה, בנקים, נותני שירותים, ספקים וכדומה. תפקידם של מורשי החתימה חשוב מאוד: מורשה החתימה הוא הבקרה האחרונה של הארגון על הוצאותיו. משום כך חשוב מאוד לבחור מורשה חתימה שיכול להפעיל שיקול דעת נכון לפני שהוא חותם […]

רואה החשבון (רו"ח) הוא בעל תפקיד מרכזי מאוד בארגון. בארגונים קטנים, שבהם אין מנהל כספים מקצועי, רואה החשבון הוא למעשה הדרג המקצועי הבכיר בכל הנוגע לניהול הכספים, מיסוי ודיני עבודה. רואה החשבון הוא בראש וראשונה מבקר חיצוני שצריך לבקר את הדוחות הכספיים שמגיש הארגון (והוכנו על ידי הנהלת החשבונות). האחריות להכנת הדוחות הכספיים מוטלת על […]

שווה ערך (לעתים מכונה גם שווה כסף או תרומה בעין) הוא כל תרומה לארגון שאינה כספית: ציוד, שימוש בנדל"ן, עבודה בהתנדבות, פרו-בונו של מומחים וכדומה. תרומה בשווה ערך אמנם אינה כספית אך יש לה ערך כלכלי, כפי שיוסבר להלן.

ארגון רשאי להעביר לחברי הוועד המנהל ולחברי ועדת הביקורת תשלומים משני סוגים: גמול על השתתפות בישיבות, החזר הוצאות.

קופה קטנה היא אמצעי לתשלום הוצאות מזדמנות בסכומים קטנים. בדרך כלל זו קופת מתכת אמיתית, שבה מוחזק כסף מזומן בסכום שנקבע מראש, ואחד מעובדי הארגון אחראי להוציא ממנה כסף לפי הצורך.

קרן התחקירים היא קואליציה של גופי תקשורת עצמאים, שיחד עם הציבור מקדמת תחקירים בנושאים שאינם נמצאים על סדר יומה של התקשורת המסורתית. הציבור נקרא לדרג את הנושאים ולתת גב לעיתונות חוקרת, שלא נכנעת לתכתיבים של פוליטיקאים או ללחצים של בעלי הון.

משתפים פעולה? מגייסים כספים לפרויקט משותף? נדרשים להעביר כסף מארגון לארגון? אז חכו רגע יש כל מיני מגבלות שצריך לקחת בחשבון. כמה ארגונים רוצים לגייס כספים ביחד, אך לחלקם אין אישור לפי סעיף 46א. האם יש בעיה בכך שארגון אחד יקבל את הכסף מהתורמים ואז יעביר לאחרים את חלקם? בעת שיתופי פעולה, העברת כספי תרומות […]

אין לכם עדיין אישור 46א? פניתם ובקשתכם נדחתה? מניחים שאין סיכוי שתקבלו? אולי אחרי שתקראו את הפוסט הזה תחשבו אחרת.

נכון שאנחנו אוהבות להקשיב כשמישהי מספרת משהו אישי על עצמה או על מישהו אחר? אנשים יוצרים קשר עם אנשים ולאו דווקא עם פעילות. הם תורמים כדי להביא לשיפור בחיים של אנשים אמתיים.

שיתופי פעולה בין ארגונים, פעילים, פעילות וגופים שונים הם עניין שבשגרה בחברה האזרחית. מצד אחד לשתף פעולה זה כיף. יש עם מי לחוות הצלחות, קשיים, להתייעץ ובעיקר לא להרגיש לבד בדרך למטרה הגדולה.

למה כדאי לפתח מיזם מניב הכנסה? כי הפילנתרופיה, שהיא נותנת מימון על בסיס שנתי, ואין הסתכלות ארוכת טווח והתאמה למחזור העבודה בארגונים אשר מפתחים פעמים רבות פרויקטים ארוכי טווח.

הרעיון לקמפיין מימון המונים התגלגל אצלכם בראש, וסוף סוף החלטתם לצאת לדרך? הפוסט הזה יכול לעשות לכם לסדר. ייתכן שכבר יש לכם רעיון מעולה לסרטון, ושגייסתם  סלב לטובת העניין - שזה ממש מצוין, אבל חכו רגע, יש כמה שלבים בדרך, שכדאי להתעכב עליהם, לפני שקופצים למים.

הפעילות שלכם מתקיימת במבנה שאתם שוכרים? במבנה שבבעלותכם? יש לכם אפשרות להגיש בקשה להנחה בתשלומי ארנונה, בגובה 60-70% מהתשלום השנתי.

מכר שלי שגר בארצות הברית, ומגייס כספים עבור פרויקטים חברתיים בישראל סיפר שקיבל שיחת טלפון מאחד התורמים הקבועים שלו זמן קצר לאחר הבחירות בנובמבר 2016. התורם אמר לו שהוא עדיין תומך בעבודה החשובה שנעשית בישראל, אבל סכום התרומה שלו ירד השנה באופן משמעותי.

קהיליזציה. זה אוסף של תהליכים שארגונים עושים כדי להגביר את מעורבות הציבור בארגון ובעשייה שלהם. ולמה בכלל צריך את זה?

יסמין וגילי דנות בשאלות של בעלות על השאיפה לעולם טוב, צודק ושוויוני יותר, ומנסות להבין איך זה קשור לקידום השלום.

יש מישהו שלא מכיר את הקריאה: ״העם דורש צדק חברתי״ ויודע לדקלם אותה בקצב אחיד? זה בדיוק מה שאתם, בתור דוברים, רוצים עבור הארגון שלכם, סלוגן קליט ומסרים בהירים.

מסמך זה מתאר כיצד יש להתכונן לביקורת מטעם רשם העמותות, שמכונה בפי הארגונים גם "ביקורת ניהול תקין", ומסביר אילו מסמכים ואסמכתאות המבקרים צפויים לבדוק.

עשייה תקשורתית צריכה לשרת את המטרות של הארגון שלכם ולכן דיאלוג עם תקשורת, באופן כללי ובפרט כאשר מדובר בארגונים חברתיים, צריך להיעשות מתוך מחשבה ותכנון אסטרטגיים לטווח ארוך

בשנה האחרונה עלו בפלטפורמות ישראליות למימון המונים כמה וכמה קמפיינים, שעסקו בסוגיות חברתיות ופוליטיות טעונות, שלא היה מובן מאליו שדווקא הם יצליחו למשוך קהל. חלקם אף הצליחו לרכב על גל של אהדה ציבורית, ולקבל חשיפה תקשורתית נרחבת.

איך מתמודדים עם תגובות בעמוד הפייסבוק? תגובות קשות ודברי נאצה? האם תגובות עוינות פוגעות במטרות הארגון או דווקא מועילות לו?

החלטתם לעודד את הציבור לתמוך בארגון שלכם און ליין? לא משנה מהו הפתרון הטכנולוגי שתציעו להם, PayPal או חברת אשראי או דווקא דרך ישראל תורמת או Jgive, יש כמה סוגיות שכדאי להתייחס אליהן.

דיונים בהצעות לסדר היום של הכנסת הם דרך מעשית מאוד להביא נושא לסדר היום הציבורי. עם זאת, פעמים רבות דיונים מסוג זה נוטים להיות לא תכליתיים ובעלי השפעה מועטה מבחינה מעשית. אפשר להגדיל את האפקטיביות של דיונים כאלה באמצעות הכנה מראש.

שינוי משמעותי ביותר שהתרחש בשנים האחרונות בתחום שינוי המדיניות, שלא מדברים עליו, הוא השכלול של המידע שניתן לקבל ברשת על עבודת הכנסת. לאור השינויים שחלו בתחום, היום אנחנו במצב שהרבה מעבודת שינוי המדיניות יכולה להתקיים ברשת, מהבית או המשרד, וכל החומרים וההתרחשויות בכנסת הפכו לנגישים לכולם בכל זמן ובכל שעה.

הפוסט הזה הוא ראשון בסדרת פוסטים הסוקרת את האפשרויות העיקריות לסליקה און ליין לארגונים הרוצים לגייס תמיכה ציבורית שוטפת ולאורך זמן. (בניגוד לקמפיין מימון המונים שיש לו מטרה ספציפית, סכום יעד לגיוס וזמן קצוב)

רוצים לגייס תמיכה ציבורית און ליין והחלטתם לעשות זאת באמצעות פייפאל? בפוסט הזה יש מידע שיכול לסייע לכם להבין אם אכן פייפאל היא בחירה נכונה עבור הארגון שלכם.

איך מתקשרים עם חברת אשראי? ומה ההבדל בין חברת אשראי לחברת סליקה? וכמה זה עולה לנו?

ארגונים רבים מתלבטים בשאלה מהי הדרך המתאימה להם לאפשר לציבור לתמוך און ליין בפעילותם. חלקם עושים זאת עם פייפאל אחרים בהתקשרות עם חברות אשראי ויש ארגונים שעובדים עם ישראל תורמת או עם Jgive.

פוסט זה מתאר כיצד יש להתכונן לביקורת מטעם רשות המסים (מס הכנסה) ומסביר אילו מסמכים ואסמכתאות המבקרים צפויים לבדוק.

הכנסת היא המקום שבו החברה הישראלית מבקשת לעשות שינוי במציאות. מהבחירות הכלליות במדינה, בהן הציבור בוחר את הכנסת, ועד פעילותה של הכנסת בזמן שגרה, כולם באים לכנסת.

שאלה שחוזרת על עצמה בקרב ארגונים שרוצים להעלות קמפיין מימון המונים נוגעת לבחירת הפלטפורמה המתאימה. בפוסט אתייחס למאפיינים בולטים ולשוני בין הפלטפורמות

האם מותר לארגונים חברתיים להחזיק כרטיס אשראי? כרטיס אשראי הוא אמצעי תשלום כמו כל אמצעי תשלום אחר. החוק מאפשר לארגונים ללא כוונת רווח להחזיק בכרטיס אשראי ואינו מגדיר הגבלות ספציפיות.