תפקידה של חברה אזרחית בהתאוששות מטראומה המונית

צילום:Flickr user Michael Foran

התמודדות קודמת של אומות עם מקרי טראומה המונית בעקבות אירועי טרור יכולה לסייע לנו במבט אל האופק הטיפולי והשיקומי של קהילות ושל אלפי אזרחים ישראלים – יהודים, ערבים וזרים שבאו לעבוד אצלנו. למרות הבדלים, הקשורים בהיקף האירוע, משכו ועוצמתו – התבוננות בממצאים ממחקרים על אסון התאומים בארה"ב (11/9), מתקפת ג'יהאד בהודו (2008) ומלחמת אוקראינה-רוסיה שעדיין בעיצומה – מראים שיכולת האדם להתאושש ממשברי קיצון היא גבוהה בהרבה ממה שנדמה לנו. יש בתוכנו יכולות להשתקם גם מאירועים קשים שאין מילים לתאר אותם.

מטראומה לפוסט טראומה בקרב אוכלוסיות בסיכון

בשנת 2001 אירע אסון התאומים, המוכר גם בשם 9/11 – אירוע הטרור המכונן של ארה"ב. פרופ' יובל נריה, מנהל התכנית לטראומה נפשית ולהפרעת דחק פוסט טראומטית בבית החולים הפסיכיאטרי בניו יורק ואוניברסיטת קולומביה חקר את ההתנהלות וההשפעה של הטראומה ההמונית על אזרחי ניו יורק.

במחקר שנעשה שנתיים אחרי אסון התאומים הוא השווה בין קבוצות שנחשפו לאירוע באופן ישיר לבין אלו שלא. בשתי הקבוצות ניתן לראות התאוששות לאורך ציר הזמן. המסקנה המרכזית מהמחקר היתה – שלא כל טראומה מתפתחת לפוסט טראומה ושיש מה לעשות כדי לחזק את ההתמודדות והתאוששות.

נתוני המחקר מצביעים על כך ש 5% מאלה שלא נחשפו לאירוע באופן ישיר גילו תסמינים של פוסט טראומה כחודשיים אחרי הפיגוע אבל, לאורך זמן ירד לאחוז אחד. למי שנחשף באופן ישיר או שאיבדו את יקיריהם שעור ההפרעה הפוסט טראומטית התחיל ב 15% אבל לאורך זמן (6-7 חודשים לאחר האירוע) ירד לאזור 2%. כשמסתכלים על הקהילה בניו יורק- למרות מה שנראה כאסון שיוביל להפרעות נפשיות ארוכות טווח התגלתה תופעה מעניינת ששעורי ההפרעה כמעט נעלמים לאורך זמן.

מאידך, כשאנחנו עושים זום אין על אוכלוסיות בסיכון: מהגרים חלקם ללא אזרחות, מבוגרים, נשים, חולים כרוניים, גם אלו שלא נחשפו באופן ישיר אפשר לראות שהדיכאון, החרדות וההפרעה הפוסט טראומטית המשיכו לאורך זמן.

במחקר על תופעות של טראומה ופוסט טראומה בעקבות מתקפת הטרור הג'יהאדיסטית על מומבאי בנובמבר 2008, בה נרצחו בין השאר זוג שליח חב"ד, אפשר לראות שאוכלוסיות מוחלשות שילמו מחיר נפשי גבוה יותר. המחיר ששילמו נשים היה גבוה מזה של גברים, צעירים – לרוב נטולי ביטחון תעסוקתי, גבוה מזה של מבוגרים, מהגרי עבודה בעיר יותר מבני העיר, ומוסלמים גבוה מזה של הינדים. במילים אחרות, ההתאוששות הנפשית של אלה הנמצאים בעמדה מוחלשת בחברה, היתה איטית יותר, אם בכלל.

מה מאפשר את ההתאוששות ומה אנחנו צריכים לעשות בשביל זה? 

1. השקעת משאבי כוח אדם ותקציבים

השקעה במשאבים בכל מעגלי החיים שיאפשרו שירותי רווחה, חינוך ובריאות ראויים לכלל הציבור. מצב שירותי הבריאות והרווחה והיקפי הטראומה מחייבים הכשרה של מטפלי טראומה וטיפול רגיש תרבות. יש להיערך לעלייה בתופעות של התמכרות לתרופות ואובדנות.

לחברה האזרחית יש תפקיד כפול: האחד – להמשיך ולגייס כספים חיצונים חדשים, ממשקי בית, עסקים ומקרנות בארץ ובעולם, ולסייע בתהליכי ההכשרה. השני, להפעיל לחץ ציבורי להעברת תקציבים ולהשקעה בשירותים הציבוריים ובתמיכות: הזרמת תקציבים למפונים, קצבאות לנפגעים, שיקום פיזי ועוד.

2. יצירת נרטיב מייטיב

אחת הדרכים לבניית חוסן והתאוששות מהטראומה היא לספר את הסיפור ממקום של עוצמה. לזהות את המרכיבים בסיפורים האישיים שמשקפים את יכולת ההתמודדות.

החברה האזרחית יכולה לסייע בהנכחת גילויי גבורה, הצלה, סולידריות ואלטרואיזם ביחד עם הקהילה. באוקראינה למשל, חיזוק התודעה הלאומית נעשה באמצעות שימוש בסמלים, באתרי אינטרנט ייעודיים אשר סיפרו סיפורי גבורה של חיילים אוקראינים מהחזית ותיאור דרכים להתמודדות אזרחית מול התוקפנות הרוסית.

יוזמות שמסייעות לניצולים לספר את סיפורם: 710 – הקשבה מלאה, המאגר הלאומי לתיעוד מאורעות ה-7.10 והמלחמה או מיזם קולות הכלנית.

3. העמקת תחושת המשמעות

לאחרונה, פרסמו החוקרות אנוה רצון וכרמית רפפורט שמציע מודל החוסן הסוציו-אקולוגי – גישה חדשה לבחינת חוסן קהילתי. במאמר הציגו גישה חדשה לבחינת חוסן קהילתי על בסיס ניתוח מקרה המלחמה המתמשכת באוקראינה. תחושת המשמעות בלטה באוכלוסייה אשר שיחקה תפקיד ב"הגנה על הבית".

המנהיגות האוקראינית גייסה את האזרחים כשותפים למאמץ המלחמתי והאזרחים מוצאים בכך משמעות ומשתפים פעולה. ארגוני החברה האזרחית יכולים להיות שחקן מרכזי ביצירת משמעות על ידי קליטת מתנדבים ועל ידי קידום פרויקטים לקהילות שמתייחסות לצרכים שלהן.

לאינדקס החמ"לים

4. להתנהל בתוך שגרת חירום

לקיים שגרת חירום ולהשקיע בשיתופי פעולה עם הממסד. רק הבנה דו-צדדית ומותאמת בין המוסדות לבין הצרכים העולים "מן השטח" תאפשר למוסדות ולרשויות יצירת מנגנוני סיוע, ולאזרחים – הזדמנות להשתמש בהם. דיאלוג מסוג זה ייתן מקום להשפיע על אותם מענים ואף לייצר חדשים בהתאם לצרכים השונים הנוצרים, תוך כדי מצב החירום המתמשך.

בנושא זה, ממליצים לעקוב גם אחרי החמ"ל של מנהיגות אזרחית.

בשבועיים הראשונים אחרי ה-7/10 מעל מחצית מאזרחי ישראל, התגייסו בהתנדבות (קראו במחקר של פורום הקרנות בישראל) כדי לתמוך במאמצי הסיוע לנפגעים ולמפונים. מאות ארגונים ויוזמות חדשות נתנו ונותנות סיוע מקצועי ומובילות מענים ייחודיים. מצב זה לא יוכל להמשך לאורך זמן. יש לבסס את מערכת הקשרים עם הממסד ולהעביר לו את ההובלה כדי לאפשר רציפות.

באוקראינה, תחושת השליטה קשורה במידה רבה לרציפות התפקודית של רשויות המדינה והתשתיות השונות. משרדי הממשלה השונים ממשיכים לספק את שירותיהם האזרחיים כולל תשלומי מיסים והנפקת רשיונות ואישורים. ברמה המקומית ניתנים גם שירותי תחבורה ציבורית ומוצעים גם מוקדי חלוקת מזון וסיוע בשיקום. מערכת החינוך פועלת ומבוססת על למידה רגילה בעיקר בבתי ספר בהם יש מקלטים, ולמידה מרחוק.

חשוב לשמור על רציפות הפעילות של הארגונים בחברה האזרחית וגם לבסס את הפרויקטים בשטח בשיתוף פעולה עם הממסד. הממסד הוא בעל הלגיטימציה והמשאבים לייצר את רציפות השירות לאורך זמן ולכן צריך להתכונן ל"העברת השרביט".

5. להשקיע במדידה ובמחקר

חשוב לאבחן ולמדוד את הטראומה – היקפה ועוצמתה. יש להשקיע בתיעוד, במחקר ובלמידה של אובדן וניהול אירוע מורכב. כל ארגון שנותן סיוע צריך לעבוד בתאום עם שירותי הרווחה ומרכזי החוסן כדי לעדכן וליצור רציפות טיפולית.

6. השקעה בהון חברתי ודאגה לאוכלוסיות המוחלשות

הון החברתי, מתאר את סך כל המשאבים הבלתי חומריים העומדים לרשות החברה, ומתבטא בכמות הקשרים בין פרטים, איכות הקשרים, ומידת השימוש בהם. ככל שההון החברתי גדול יותר כך עולה החוסן הקהילתי, המפחית את השפעת מצב החירום ומשפר את יכולת ההתאוששות.

חשוב מומלץ להשקיע ולשכלל התערבויות קהילתיות, גם בסיוע הפרטני ולחזק את התמיכה החברתית, הערבות והסולדריות. להשקיע בהתארגנויות של החברה האזרחית: ארגוני עובדים, התארגנויות הורים, שותפויות ושיתוף פעולה בקרב גורמים שונים בקהילה. ארגון שיטתי של א.נשים – אורגנייזינג, וחיבורים בין חברי הקהילה ועד מנגנונים, ארגונים והתארגנויות הקיימים בקהילה- יחזקו את הכוח החברתי שחיוני לתהליך ההתאוששות.

7. ביחד

כדי להעמיק ולהגדיל את הקשרים וגם כדי להתמודד עם תחושת הבדידות והניכור המתלווים לטראומה חשוב לעבוד בצוותים ולהיות יחד.