החמסה – מפת מקורות המשאבים

מכירים את ההמלצה "לא לשים את כל הביצים בסל אחד"? זו ההמלצה הכי חכמה שאנחנו מכירות לגבי פיתוח משאבים. כשאנחנו מייעצות לארגונים שונים אנחנו מקפידות להציג את מפת מקורות המשאבים הכוללת חמישה אפיקי מימון אפשריים וממליצות לכל ארגון לכלול לפחות שלושה מתוך החמישה בתוך עוגת המאבים שלו. אפילו אם זה בקטנה. אפילו אם זה בתהליך פיתוח שייקח עוד שנים.
ככל שתכניסו יותר אפיקי מימון ותגוונו את ההכנסות שלכם – כך היציבות התקציבית של הארגון תגדל ולכם יהיה יותר שקט נפשי ויותר חופש פעולה.

עדכון אחרון: אוקטובר 2021

ה"חמסה" היא רעיון מארגן. היא תסייע לכם לתכנן את עוגת המשאבים שלכם, לחשוב על הגיוון שלה ולהתארגן בתכנית עבודה מתאימה. אז ללא הקדמות מיותרות – קבלו את ה"חמסה" של פיתוח משאבים.

דף עבודה נלווה לסרטון WORD או PDF
לכל הסרטונים בסדרה: פיתוח משאבים למתחילים

קרנות

קרנות הן גורם המימון העיקרי של העמותות לשינוי חברתי בישראל. זאת, בניגוד לעמותות נותנות שירותים (כמו חינוך, בריאות ורווחה) שאצלן הגורם המממן מספר אחת הוא המדינה. ואם למדינה, יש נוהלים ברורים של החשב הכללי (החשכ"ל) ומשרד האוצר לגבי חלוקת הכסף לטובת פעילות זו או אחרת– בעולם הקרנות כל קרן יכולה לאמץ נהלי עבודה שונים, ולהכתיב הנחיות ודרישות להתנהלות מולה.

בפוסט הזה כתבנו לכם את כל סוגי הקרנות שאנחנו מכירות, איפה מוצאים קרנות ואיך לפנות אליהן.

רוצים אמ;לק? קבלו!

איך פונים?

חלק גדול מהקרנות מוציאות "קול קורא" המזמין ארגונים לפנות אליהן. אם הקרן לא מוציאה קול קורא, ניתן לשלוח לה: LOI – Letter Of Inquiry מכתב היכרות של עמוד וחצי עד שניים (מכתב ההיכרות יהיה מבוסס לרוב על כרטיס פרויקט – הסבר איך מכינים אחד כזה, כאן).

חובה לחקור טוב טוב את אתר האינטרנט של הקרן לפני שאתם פונים, כדי לוודא שאתם באמת יושבים בול על תחומי העיסוק של הקרן ואם אתם מוצאים עליה חומר נוסף בגוגל למי תרמה או למשל ראיון עם מי שמנהל/ת את הקרן, גם מומלץ שתקראו. צריך לפנות במייל ענייני, עם מעט מאד מלל (לאף אחד אין סבלנות לקרוא בעידן הטוויטר), ולחתור לשיחת טלפון, פגישה (אם הקרן ישראלית) או זום (אם הקרן נמצאת בחו"ל) כמה שיותר מהר.

לאחר הפניה הראשונית או שתקבלו סירוב מנומס או הזמנה זהירה להמשיך ולשלוח חומר עליכם. רק לאחר ההזמנה הזו אתם מוזמנים לשלוח כרטיסי פרויקט, מסמכי תקציב וכל חומר אחר שיש לכם. אם תהיו מעניינים מספיק – הקרן תזמין אתכם להגיש בקשה למענק.

כמה כסף אפשר לקבל?

המנעד הוא די רחב. קרנות של גופים מדיניים זרים (נניח, כמו האיחוד האירופי) יכולות לתת מענקים ממש גדולים. ברמה של חצי מיליון אירו, לכל שנה למשך שלוש שנים. קרנות משפחתיות ופדרציות יהודיות, לעומת זאת, ייתנו סכומים שבין 10,000 דולר ועד 70,000 דולר. תלוי בגודל הפדרציה ובכמה כסף שיש למשפחה.

תוך כמה זמן מרגע שפנינו נקבל את המענק?

החיזור אחרי קרן יכול לקחת שנים, ואם מדובר בקרנות מגופים מדיניים זרים אז זה אפילו נכון שבעתיים. מימון מקרנות אינו כסף מהיר ואם העמותה שלכם לחוצה כספית אנחנו ממליצות לפנות לאפיקי מימון אחרים שתוכלו למצוא פה בהמשך.

האדם שמתאים לעבוד עם קרנות – יכולת גבוהה לעבודת מחקר יסודית והעמקה ושליטה גבוהה בכתיבת תוכן, כדאי בשפה האנגלית, כי מה לעשות זאת השפה שרוב נציגי הקרנות מדברים בה.

כאן תוכלו ללמוד עוד על גיוס מקרנות.

עסקים

בניגוד לעולם הקרנות הפילנתרופיות, עסקים יכולים לתרום במגוון רחב מאוד של דרכים: "ארומה ישראל" נותנת מקום לקבוצות תמיכה של כבדי שמיעה; "נטפים" תורמת טפטפות לפרויקטים חקלאים-חינוכיים; "סופרפארם" מוכרת פנקסים של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית; פאבים בתל אביב אימצו אמנה של עסקים שיש בהם אפס הטרדות מיניות, במסגרת פרויקט "לילה טוב", ועוד. מה שאנחנו מנסים להגיד הוא שככל ששיתופי הפעולה עם העסק יהיו מושתתים על ערכי הליבה שלו, וייתנו ערך מוסף לעובדים – כך יש סיכוי שהחיבור ילך ויגדל במהלך השנים. זאת לעומת חיבור שכל כולו מבוסס על תרומה כספית. ד"ר גלית דשא מונה 8 דרכים לשת"פ עם עסקים ושווה להכיר אותן.

כמה כסף אפשר לקבל?
גם כאן המנעד הוא די רחב. בהרבה מקרים ראינו תרומות של 25,000 ₪ והיו גם כאלה בסכומים גדולים יותר, שלרוב הופנו עבור שיפוץ מבנה או ציוד.

כמה מהר אפשר לקבל תרומה?
די מהיר. העסקים נמצאים בארץ, וישראל היא מדינה קטנה. אפשר עם הקשרים הנכונים לקבל תרומה בתוך חודש. אבל לרוב זה לוקח קצת יותר.

איך פונים?
עסקים שיש להם מנהל\ת אחריות תאגידית – לפנות דרכה, גם אם לא תמיד קל להשיג את פרטי הקשר שלה. בשביל זה תעזרו בחברים שלכם וברשתות החברתיות. עסקים שאין להם מסלול מוגדר – חפשו קשרים אישיים לדרג ההנהלה הבכיר. אם אין, לא את זה ולא את זה – תשלחו מכתב פניה סטנדרטי. כבר יצא לי לראות ארגונים שקיבלו 20,000 ₪ על בסיס "שלח לחמך" כזה.

חשוב לדעת!
תחשבו עסקים לוקאליים ולא רק עסקים ארציים. אל תתמקדו רק ב"בזק", "אינטל" ו"הוט". נסו לזכור גם את העסקים הלוקאליים שנמצאים קרוב אליכם: מרכז ההייטק המקומי או איזור התעשייה העירוני, למשל. מפעל שמעסיק עובדים תושבי העיר תמיד יעדיף לתרום לארגונים שפעילותם משפרת את איכות החיים של אותם עובדים. ייתכן שאין לכם יתרון יחסי מול מאות עמותות אחרות שפונות ל"שטראוס", אבל בטוח שיש לכם יתרון בפנייה לעסק שנמצא בעיר שלכם.

בנוסף, במקרים של תרומה כספית עסקים יבקשו מכם אישור לפי סעיף 46 א' לפקודת המס, על מנת שיוכלו לקבל החזר ממס הכנסה על חלק מהתרומה שהעבירו לכם. אבל אל תתנו לביורוקרטיה להרתיע אתכם! עסק שירצה לתרום לכם כבר ימצא את הדרך לעשות את זה.

ולבסוף, גם לאחר שכבר קיבלתם תרומה, תמשיכו לחפש דרכים נוספות ליצור קשר עם אותו עסק – התנדבות עובדים, למשל. חזרו ל-8 הדרכים לשת"פ ונסו להרחיב את מערכת היחסים שלכם עם העסק.

האדם שמתאים לעבוד עם עסקים –ישראלי, שולט בשפה העברית, ייצוגי ומסוגל לנהל את עצמו בתוך פגישה עם דרג בכיר של חברות עסקיות.

ממסד

בגדול, ניתן להתקשר עם הממשלה באמצעות: מימון בבסיס התקציב, תמיכות או מכרזים לקנית שירותים. (נשמע לכם סינית? הנה כל מה שאתם צריכים לדעת) בנוסף קחו בחשבון שגם לרשויות מקומיות יש תקציב, ולא רק למשרדי ממשלה, ושבמקרה זה הרשות המקומית ניתן לקבל מהרשות מקום/מבנה לפעילות הארגון או "סתם" הנחה או פטור מארנונה על המשרד שאתם שוכרים. מדובר בסכומי כסף שעשויים להיות גדולים מאד. ועוד נגיד שגם שקיימת קרן העזבונות, ומידע נוסף ניתן למצוא כאן

איפה מוצאים?
מימון מבסיס התקציב של משרדי ממשלה לא מפורסם באופן ציבורי נכון לכתיבת שורות אלו.

תמיכות (גם של רשויות מקומיות וגם של משרדי ממשלה) תוכלו למצוא באתר ג'וביז של הלמ"ס, שמרכז את כל הקולות הקוראים שמפורסמים על ידי משרדי ממשלה עבור תמיכות. את מבחני התמיכה לתמיכות תמצאו באתר גיידסטאר. ג'וביז גם מרכז את כל המרכזים שמוציאים משרדי הממשלה.

ועדת העזבונות מפרסמת קול קורא באיזור פברואר, ואנחנו ממליצות לעקוב באתר שלהם.
עוד לינקים ורעיונות תמצאו בפוסט הרשימות הגדול.

חשוב לדעת!
את הכסף תקבלו רק לאחר ביצוע. הרבה אחרי הביצוע. לעיתים, שנה או שנתיים אחרי הביצוע. אל תיכנסו לזה אם אין לכם יכולת לממן את הפרוייקט מימון ביניים עד שהכסף יגיע.

ניסיון מוכח הכרחי – עמותות מתחת לגיל שנתיים לא יכולות לקבל מימון ממשלתי. יש צורך בהוכחה של ניסיון קודם בהפעלת הפרוייקט.

חובה להציג אישור ניהול תקין בתוקף

האדם שמתאים לעבוד עם הממסד – אחד שלא נבהל מבירוקרטיה, ניירת, ריבוי טבלאות ומספרים.

פרויקטים מניבי הכנסה

כאן לא מדובר על כסף ממקור חיצוני אלא על כסף שאתם מייצרים לעצמכם והיצירתיות פה מאפשרת לכם מנעד די רחב של אופציות. יכול להיות שכבר שמעתם את המונח "עסק חברתי" וב"אוגדן" תוכלו לקרוא עליו קצת יותר. אבל אתם ממש לא חייבים לרוץ ולפתוח עסק! ניתן לפתוח פרוייקט מניב הכנסה בקנה מידה קטן: מכירת חולצות, הדפסת חוברות, הרצאות בתשלום, סיורים בתשלום וכו'. לא חייבים ישר לרוץ לפתוח בית קפה, חנות בגדים או מסעדה.

עוד מידע תוכלו למצוא כאן

חשוב לדעת!
משרד המשפטים (רשם העמותות) תומך ואף מעודד הקמה של פרוייקטים מניבי הכנסה. רשות המסים בודקת עדיין את היחס שלה לפרוייקטים האלו, משום שהיקף מסחרי גדול עשויה להיות פה תחרות בלתי הוגנת בשוק החופשי (נניח, תחשבו לדוגמה על עמותת צער בעלי חיים, שמציעה עיקורים וסירוסים במחיר זול משמעותי לעומת וטרינרים רגילים שהם עסקים). לכן, בהיקף מחזור גדול עשויה העמותה להיתקל בשאלות של מיסוי על ההכנסה ואולי שלילת הפטור ממע"מ. ואם מדובר בסכום כסף שעולה על 25% ממחזור ההכנסות הרגיל של העמותה – פנו לרו"ח של העמותה כדי לקבל ליווי צמוד וייעוץ מקצועי.

אנחנו מעודדים אתכם לחשוב בחיוב על פרוייקט מניב הכנסה – הדבר יקנה לכם יציבות וגמישות תקציבית רבה!

לגבי השאלה, מי האנשים המתאימים לתפקיד? אנשים עם ראש עסקי וראייה שיווקית, שקשובים למה שהשטח רוצה וצריך, מצויים בטרנדים הנוכחיים, ומסוגל להציע שירות או מוצר שאנשים באמת ירצו לשלם עליו. כאן תוכלו לקרוא מה נדרש ממנו בפועל.

קהילה

בשנים האחרונות גיוס מקהילה הפך להיות מילה נרדפת ל"קמפיין מימון המונים", אבל אנחנו מתכוונות למנעד רחב יותר של גיוס מאנשים שהם חלק מהקהילה שלכם. וגם את התורמים הפרטיים שלכם אנחנו מכניסות לקטגוריה הזו. בעצם, אנחנו מעודדות אתכם להפסיק לחשוב על גיוס מהקהילה ולהתחיל לחשוב על גיוס הקהילה עצמה.

הנה כמה דוגמאות: מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית עורכים מופעי התרמה ומוכרים כרטיסי כניסה כתרומה לארגון; ארגונים דתיים מוכרים אותיות בספרי תורה; ויש גם ארגונים כמו לובי 99 שמזמינים אנשים לתמוך, להצטרך לארגון ולהיות שותפים בקבלת החלטות.

לעומת גיוס מהקהילה, אם תנסו לגייס את הקהילה עצמה תופתעו לגלות שהיחס שלכם עם התורמים הופך להיות מחוייב יותר, ארוך טווח יותר ושההשקעה בבניית קהילה תורמת גם להרחבת בסיס התמיכה הציבורי של הארגון. כשאתם מגייסים את הקהילה עצמה קל יותר לבקש תרומות בהוראות קבע במקום תרומות חד פעמיות, קל יותר לגרום לתורמים הגדולים שלכם להתחייב לתרומה ארוכת טווח במקום שנתית ופתאום תגלו שההבדל בין "תורמת" ל"מתנדבת" הופך להיות מטושטש.

ארגון שמכוון לגיוס הקהילה צריך לפתח דרכים לשמור עימה על קשר, להציע דרכים למעורבות, ולבנות מערכת יחסים לטווח ארוך. אנחנו ממליצות מאד על יצירת מספר ערוצי תקשורת עם הקהילה שלכם, והנה בדיוק פוסט ההרחבה שילמד אתכם כל מה שרציתם לדעת על זה.

מי האדם המתאים לעשות את העבודה? אנשים שאוהבים אנשים! העובד המושלם לקטגוריה הזו הוא שילוב בין עו"ס קהילתי למנהל.ת קהילה. מישהו שמסוגל לזכור ימי הולדת של אנשים סביבו, הולך ללוויות וחתונות, נהנה לדבר עם מבוגרים וצעירים כאחד. מישהו שיוצא מגבולות הפייסבוק אל החיים האמיתיים בחוץ, מסוגל לארגן פיקניק ספונטני ביום שישי לחבר בין אנשים.

הכתבה הבאה בסדרה

אלינור סידי | 9 בפברואר 2022

תעודות ואישורים הנדרשים לגיוס כספים

תעודות ואישוריםניהול פיננסירגולציה וחקיקה