בניית שותפויות בין ארגונים היא אחת האסטרטגיות המוכרות והמוכחות להרחבת משאבי ארגון ולמינוף פעילותו. במבט ראשון המיומנות של בניית שיתופי פעולה נראית כמשהו די טריוויאלי ואינטואיטיבי. כל אחד יכול, לא? יחד עם זאת אנו רואים שנושא זה מעורר לא מעט חששות, דילמות ותהיות אצל מובילי הארגונים. הרי אף אחד לא רוצה "להיתקע" בזוגיות לא מוצלחת. אז איך יודעים מתי כדאי ונכון לנו לבנות שיתוף פעולה? ועם מי? באיזה אופן לפתח את הקשר? והאם יש תמרורי אזהרה או מפתחות להצלחה שכדאי להכיר לפני שיוצאים לדרך?

מה המשותף בין חוק חופש המידע, חוק זכויות נפגעי עבירה, ביטול מס רכוש על קרקעות, יישום חוק חינוך חינם לגילאי 3-4 בחברה הערבית ושינוי הקריטריונים לזכאי דיור ציבורי, מאחורי השינויים הללו שהשפיעו ומשפיעים על חייהם של אלפי אזרחים ואזרחיות בישראל פעלו קואליציות.

הרעיון שעומד מאחורי התפיסה של מחנה אוהלים* הוא שכל השחקנים בזירת מאבק נתונה, למשל: המאבק במשבר האקלים, המאבק בכיבוש או המאבק לזכויות מבקשי מקלט, הם חלק מאותו מחנה. כל שחקן - כל "אוהל", מביא למחנה מומחיות, מיומנויות וכלים שונים. כך, יש ארגונים שחזקים בעבודת שטח, אחרים שמתמחים בזירה המשפטית, יש אוהלים מלאים בידע מחקרי, ויש המיומנים בלוגיסטיקה והפקה. יחד, כל השחקנים האלו פועלים כמחנה מתואם לקידום המטרה המשותפת.

שיתוף פעולה בין ארגונים לאקטיביסטים הוא דבר אידיאלי ויש לו פוטנציאל ליצירת השפעה ושינוי חברתי. יחד עם זאת אנחנו יודעים שהמציאות הרבה יותר מורכבת, ראינו זאת במחאת קיץ 2011, ונראה שגם במחאת בלפור (2020-2021). אז מה הופך את המפגש בין קבוצות של אקטיביסטים לארגונים ממוסדים למורכב? ומה יכול לסייע?

שיתופי פעולה בינלאומיים הם לא דבר חדש. הם מתקיימים בצורות רבות ובמגוון תחומים ומקדמים מטרות מגוונות. ממטרות של שיתוף בידע ולמידה הדדית ועד ביצוע פרויקטים ומיזמים משותפים. הכלל הזה נכון גם עבור פעילות החברה האזרחית וקידום שינוי חברתי

החלטתם לצאת בגיוס כספים משותף עם ארגון אחר, ואולי אפילו עם כמה ארגונים יחד? יש לנו בשבילכם כמה המלצות מעשיות ומודלים שונים שתוכלו להיעזר בהם.

כל המולטי טאסק הזה שמצפים מאיתנו לא חייב להיות מושתת רק על היכולות שלי או שלך, אלא דווקא על מה שנוצר בשיתוף בינינו. מה שנקרא: עבודת צוות.

בתוכנית הסיכום של 'מה קרה שנה אחרי' בסדרת הריאליטי חתונה ממבט ראשון, המנחים פתחו בהסבר על סמך מה הם יצרו את השידוכים. הם פירטו שהחיבור בין הזוגות נעשה על בסיס הפוטנציאל הזוגי לענות על הצרכים אחד של השני ולא "רק" על הרצונות שהם הציגו בראיונות. ההבחנה בין מענה לצורך לעומת מענה לרצון, אמור לענות על […]

מצד אחד כדאי להתארגנות לפנות לארגון אשר האידיאולוגיה והחזון שלו קרובים ככל הניתן לחזון ולאידיאולוגיה של ההתארגנות. מצד שני, כדי להפחית בתחרות על אותם מקורות משאבים, עדיף שיהיה גם קצת שוני ביניהם.

התחרות על המשאבים מטורפת. אחוזים בודדים ממאות הבקשות שמוגשות מגיעות לשלב הסופי ומתקבלות. כך שגם בקשה מצויינת, הכוללת שיתוף פעולה בעל ערך בין ארגונים שונים - יכולה להידחות, ובכל זאת, איך נוכל להגדיל את הסיכויים שלנו לקבלת מענק מגוף שמחייב שותפויות כתנאי בסיס להגשה? וכיצד נבטיח שהשותפות הזו תתורגם להשפעה ממשית בשטח?

במהלך משבר הקורונה קמו הרבה מאוד יוזמות חברתיות. מהתארגנות לחלוקת מזון או תרופות ועד למאבקים פוליטיים כדוגמת הדגלים השחורים. תהא יוזמה חברתית אשר תהא, בשלב מסויים עולה הצורך בגיוס כספים. הדוגמה הבאה על המאבק "אבירי התל" מבית שמש ממחישה את הפעולות שנעשות בשלבים הראשון, ואת הצורך במשאבים שמגיע בשלבים הבאים.

טיימינג נתפס על ידי רובינו כמשהו ששייך יותר למישור הטקטי ופחות למישור האסטרטגי – אבל לפעמים, כשהכול מסתדר בנקודה אחת, טיימינג יכול לעשות את כל ההבדל, להעניק לכם יתרונות בחשיפה של המסר או הקמפיין, להעלות את הסוגיה לסדר יום בצורה עוצמתית, ועוד.

כיצד ארגונים המקדמים דמוקרטיה וזכויות אדם, חברה משותפת וצדק חברתי, יכולים לפעול בסביבה הפוליטית הנוכחית? מה יכול לעבוד עבור אלו המקדמים מדיניות שנדמה כי היא זוכה לתמיכה מועטה בקרב מקבלי החלטות?

הקמנו אתר, הכרזנו שאין לנו מומחיות בשום תחום שכתוב בו ואין לנו אחריות משפטית לשום דבר שכתוב בו. נשמע מוזר, נכון?

"ישראל 2050" הוקמה על ידי שלושה סטודנטים במטרה להעלות נושאים חברתיים-כלכליים המיטיבים עם הציבור לסדר היום של מקבלי ההחלטות. שוחחתי עם ספיר בלוזר על האופן שבנו שותפות עם התאחדות הסטודנטים כדי למנף את המיזם שלהם.

קשה היה להתעלם מהסיקור התקשורתי האוהד, לו זכה מאבק הנכים. בפוסט הנוכחי נבחן מה תרם להצלחה התקשורתית.

קרן התחקירים היא קואליציה של גופי תקשורת עצמאים, שיחד עם הציבור מקדמת תחקירים בנושאים שאינם נמצאים על סדר יומה של התקשורת המסורתית. הציבור נקרא לדרג את הנושאים ולתת גב לעיתונות חוקרת, שלא נכנעת לתכתיבים של פוליטיקאים או ללחצים של בעלי הון.

משתפים פעולה? מגייסים כספים לפרויקט משותף? נדרשים להעביר כסף מארגון לארגון? אז חכו רגע יש כל מיני מגבלות שצריך לקחת בחשבון. כמה ארגונים רוצים לגייס כספים ביחד, אך לחלקם אין אישור לפי סעיף 46א. האם יש בעיה בכך שארגון אחד יקבל את הכסף מהתורמים ואז יעביר לאחרים את חלקם? בעת שיתופי פעולה, העברת כספי תרומות […]

שיתופי פעולה בין ארגונים, פעילים, פעילות וגופים שונים הם עניין שבשגרה בחברה האזרחית. מצד אחד לשתף פעולה זה כיף. יש עם מי לחוות הצלחות, קשיים, להתייעץ ובעיקר לא להרגיש לבד בדרך למטרה הגדולה.