איך מצליחים לעמוד בקצב המואץ שמכתיב הפייסבוק, כשאירוע רודף אירוע? איך שומרים על אחידות המסר, בתוך בליל מורכב ומגוון של עמדות שמביעים חברי הארגון? מהו תהליך קבלת ההחלטות על מסרים בנוגע להעלאת פוסטים, ומי אמור לאשר אותם?

אחרי שקראתם את הפוסט על איך לפתח משאבים מהממשלה, והחלטתם שאתם רוצים ללכת על זה, הנה עוד מידע שימושי עבורכם.

כשאנחנו מדברים על מימון המונים בימי שגרה (שגרה? מי זוכר מה זה), אנחנו מדברים על הגשמת חלומות ומטרות, על יצירתיות, קהילה ועל רתימה של הרבה אנשים לטובת המטרה הזו. אז מה קורה עכשיו? האמת, ממשיכים (כמעט) כרגיל.

ביקשנו מד"ר איתי גרינשפן ושירה ורדי מבית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית, האוניברסיטה העברית בירושלים, לשתף את קוראי Shift בניתוח נתונים שערכו על מאפייני תורמים לארגוני סביבה, ארגוני רווחה וארגונים לשינוי חברתי.

כשיש לכם יוזמה תוודאו שהיא פוגשת צורך אמיתי ומוגדר של אנשים בקהילה. זה מוכיח את עצמו בזמן משבר, ונותן גב להתמודד עם הקשיים והצדקה פנימית, כמו גם כלפי העולם, לכל העבודה הקשה, המאמצים והזמן שמושקעים בדבר.

אם גם אתם עסוקים בשאלה, איך מצד אחד לבנות לארגון קהילה משמעותית ומעורבת ומצד שני לא בטוחים עד כמה ההשקעה באמת תביא לכם תועלת, ריכזנו כאן חמישה אתגרים בניהול קהילה, וחמש סיבות למה זה בכל זאת חשוב.

עו"ד דייויד לפופסקי שהתעוור בגיל צעיר, מתנדב כמארגן קהילתי לקידום נגישות וזכויות לאנשים עם מוגבלויות בקנדה, הוביל את הקואליציה שהצליחה להביא לחקיקה של חוק הנגישות בקנדה, וכיום הוא ממובילי הקואליציה שפועלת להבטיח את יישום החוק.

הפגנה כבודה במקומה מונח. היא אחלה. אבל היא תצורה אחת של מחאה, שמתאימה לסוג מסוים של אנשים, עם אנרגיה מסוימת, ותלויה בפרמטרים מאוד נוקשים כמו: שעות, מקום, תזמון ועוד.

יש חוויה אחת שמשותפת כמעט לכל מי שעובד או פועל בזירה החברתית: הרגע הזה שאנחנו מנסים להסביר לאנשים אחרים – משפחה, חברים, סתם אנשים שפגשנו מחוץ לסביבת הפעילות שלנו – מה בעצם אנחנו עושים, ואנחנו מופתעים לגמרי שאין להם מושג על מה אנחנו מדברים, או למה מה שאנחנו עושים חשוב. התגלית הזו, שמה שעבורנו הוא […]

דיברנו עם עו"ד עבאס עבאס מנכ"ל עמותת אלמנארה, על איך הם, אנשים עם מוגבלויות, פועלים לקידום זכויות, ומאתגרים את הרחוב הערבי, וגם שמענו ממנו בהרחבה על ספריית האודיו שהקימו, הכוללת למעלה מ-5000 כותרים בשפה הערבית, ועל התכניות שלו, איך לא, להתחיל בסדרה של פודקאסטים לציבור הערבי.

אחד השינויים החברתיים המרשימים שקרו בישראל בשנים האחרונות זה השינוי שחל ביחס של החברה הדתית-הלאומית ללהט"ב.

ליאת ורדי בר, מומחית לשיווק וחדשנות בדיגיטל, שהקימה ומנהלת את קהילות "השוות", הגיעה להרצות אצלנו* על קהילות שהיא מנהלת בארץ ובעולם, בגבולות הפייסבוק וגם מחוצה לו. השיחה איתה הייתה כל כך מעניינת שביקשנו רשות לשתף גם את קוראי SHIFT, והיא כמובן נענתה ברצון.

נפגשנו עם שירי לוינס כדי לשמוע ממנה איך היא מצליחה לרתום לפעילות ב"נשים עושות שלום" מגוון נשים מכל האוכלוסיות בארץ – ערביות ויהודיות, מערי הפריפריה, מהתנחלויות, חילוניות ודתיות, ודוברות רוסית.

מהי חברה משותפת? מה מונע מאיתנו לחיות יחד? וכיצד משחקים יכולים להיות מענה לצורך ההולך וגובר שלנו לבניית חברה ישראלית שיש בה מקום לכולם?

משחק מהווה את אחת המדיות החזקות בעולם כיום. אנחנו לומדים ממשחק לא פחות משאנו לומדים בבית הספר, וזו לא עוד דרך להעביר את הזמן או סתם לעשות כיף.

הספדתם אותו? קראתם לו דואר זבל? בשנים האחרונות הניוזלטר עושה קאמבק, והופך לאחד הכלים האפקטיביים במערכת היחסים שלנו עם קהל הקוראים.

עונת המלפפונים היא אחלה עונה לייצר שאלון פלייבאז ולעורר את הקהלים שלכם. להזכיר להם שאתם פה ולהעביר להם בקלילות המתאימה לעונה את המסרים שלכם.  קצת על פלייבאז פלייבאז היא פלטפורמה שפיתחה חברה ישראלית ליצירת תוכן חוויתי דיגיטלי והפצה חברתית.  קצת על פלייבאז פלייבאז היא פלטפורמה שפיתחה חברה ישראלית ליצירת תוכן חוויתי דיגיטלי והפצה חברתית. למה […]

אורי קול מדבר על 'מחזקים', תנועה קהילתית-פוליטית של אזרחיות ואזרחים הנלחמים על עתיד המדינה.

קמפיין מימון המונים יכול להעיף את הארגון שלכם לגבהים חדשים. זאת חוויה מסחררת שמזריקה אנרגיות חדשות, יוצרת גאוות יחידה, חשיפה ונראות, ש"על הדרך" גם משדרגת את מעמד הארגון מול התורמים הפילנתרופים שלו.

הרעיון לקמפיין מימון המונים התגלגל אצלכם בראש, וסוף סוף החלטתם לצאת לדרך? הפוסט הזה יכול לעשות לכם לסדר. ייתכן שכבר יש לכם רעיון מעולה לסרטון, ושגייסתם  סלב לטובת העניין - שזה ממש מצוין, אבל חכו רגע, יש כמה שלבים בדרך, שכדאי להתעכב עליהם, לפני שקופצים למים.

יסמין וגילי דנות בשאלות של בעלות על השאיפה לעולם טוב, צודק ושוויוני יותר, ומנסות להבין איך זה קשור לקידום השלום.

עשייה תקשורתית צריכה לשרת את המטרות של הארגון שלכם ולכן דיאלוג עם תקשורת, באופן כללי ובפרט כאשר מדובר בארגונים חברתיים, צריך להיעשות מתוך מחשבה ותכנון אסטרטגיים לטווח ארוך

החלטתם לעודד את הציבור לתמוך בארגון שלכם און ליין? לא משנה מהו הפתרון הטכנולוגי שתציעו להם, PayPal או חברת אשראי או דווקא דרך ישראל תורמת או Jgive, יש כמה סוגיות שכדאי להתייחס אליהן.

הפוסט הזה הוא ראשון בסדרת פוסטים הסוקרת את האפשרויות העיקריות לסליקה און ליין לארגונים הרוצים לגייס תמיכה ציבורית שוטפת ולאורך זמן. (בניגוד לקמפיין מימון המונים שיש לו מטרה ספציפית, סכום יעד לגיוס וזמן קצוב)

רוצים לגייס תמיכה ציבורית און ליין והחלטתם לעשות זאת באמצעות פייפאל? בפוסט הזה יש מידע שיכול לסייע לכם להבין אם אכן פייפאל היא בחירה נכונה עבור הארגון שלכם.

איך מתקשרים עם חברת אשראי? ומה ההבדל בין חברת אשראי לחברת סליקה? וכמה זה עולה לנו?