איך מחשבים מסלול מחדש במציאות משובשת?

היום אולי יותר מתמיד, אנחנו פועלים במציאות משובשת. משבר הקורונה שיבש וימשיך לשבש את העבודה של ארגונים בזירה החברתית.

סקר מקיף שנעשה לא מכבר ב-93 מדינות, מראה כי 96% מהעמותות צופות ירידה בהכנסות, ויותר מ-40% מהן צופות ירידה של למעלה מ-20% בהכנסות. פחות משאבים, דחייה וביטול של תכניות, קליטה של צוות החוזר לאיטו מחל"ת וממשיך לעבוד מהבית.

ההשפעה ניכרת כמעט בכל היבט של ההתנהלות הארגונית, ותכניות עבודה מעודכנות בהתאם.
אבל מה ניתן לעשות? כיצד ארגונים מנסים להתאים את עצמם למציאות המשתנה (והמשובשת…) באופן מיטבי? האם כמאמר הקלישאה, בכל משבר טמונה גם הזדמנות?

מספר מגמות בעולם הפילנתרופי מעלות כיוונים לחשיבה ולעשייה:

שינוי בגישה הפילנתרופית – חזרה לא"ב של פרקטיקות מיטביות בעשייה פילנתרופית. מספר קרנות גדולות יזמו הסטה של כספים שיועדו לפרויקטים או לפעילויות ספציפיות לתמיכה ב"הנהלה וכלליות" בארגונים שהישרדותם והמשכיות העשייה שלהם חיונית לשדה.

הגברת השתתפות אזרחית – השעות הרבות ב"זום" ודומיו הניעו ארגונים לזהות ולקדם אפיקים חדשים להשתתפות ומעורבות אזרחית באמצעים דיגיטליים. ביניהן גם פלטפורמות להשתתפות דיגיטלית בתהליכי מדיניות – למשל זירת שיח שפותחה על ידי שתיל להרחבה והעמקה של השיח החברתי-כלכלי. בנוסף רואים עליה במעורבות של מתנדבים בפעילות הארגונים.

שוויון והכלה – במדינות רבות המשבר חשף פערים עצומים בין קבוצות שונות באוכלוסייה. ההשפעה האקוטית של המשבר הבריאותי על אוכלוסיות מוחלשות, גרמה לארגונים בעולם לבחון מחדש את תפקידם ביחס לסוגיות של אי-שוויון וצמצום פערים. מומלץ לכולנו בארגונים לבחון מחדש את תפקידנו דרך הפריזמה הזאת.

מסגור מחדש – ארגונים דאגו להדגיש הקשרים של העשייה שלהם לקורונה כמשבר בריאותי. ארגונים המקדמים נושאים שאינם בקונצנזוס בפרט, קיבלו הזדמנות להגדיר את העשייה שלהם פחות כ"פוליטית" ונתונה למחלוקת, ויותר כמתן מענה הומניטרי דחוף.

מיזוגים ושיתופי פעולה – המציאות הפיננסית הביאה ארגונים רבים לבחון את האפשרות למיזוגים ולפלטפורמות נוספות היכולות להגביר את היעילות, ולעיתים גם את האפקטיביות של ארגונים המקדמים מטרות משותפות.

אסטרטגיה במציאות משובשת

המציאות שבה פועלים ארגונים חברתיים היא לא צפויה, ומלאת אי וודאות, על אחת כמה וכמה בתקופת משבר הקורונה. ברמה האסטרטגית, יש צורך בהסתכלות מחודשת:

• אילו שינויים במציאות הפוליטית, חברתית או כלכלית משפיעים על העשייה שלנו?
• האם המטרות שקידמנו והדרך בה פעלנו תקפים גם היום?
• האם תיאורית השינוי שלנו צריכה להשתנות?

לאור השינויים בהקשר בו אנו פועלים, מהן המטרות המרכזיות שלנו ל2020-2021? אילו תכניות יופעלו כדי להשיג אותן?

• מה אצלנו בארגון השתנה (למשל הרכב או גודל הצוות) והאם ואיך כדאי לדייק את המטרות שלנו? האם ההתנהלות הפנים ארגונית, ההקשר בו אנו פועלים והמטרות שאנו רוצים לממש – נהירים, מותאמים לשינויים ונמצאים בהלימה אחד עם השני?
• בשל הצורך להסתגל ולבצע התאמות מהירות: כיצד ניתן לשפר את התיאום המתמשך והחשיבה המשותפת עם כוחות וארגונים אחרים בזירה?
• האם עולה צורך בשיתופי פעולה חדשים / מחוזקים? האם ניתן לחשוב על שיתופי פעולה שיכולים לסייע לנו, הן בהיבט הכספי והן ברמת ההשפעה?

כמאמר ה-Waze "מחשבים מסלול מחדש", נראה כעת חיוני מאי פעם

ככל שנהיה גמישים ואדפטיביים, כך נצליח להתמודד נכון יותר עם המציאות המשובשת. חשוב לומר, אין הכוונה לעצירת הפעילות והשקת תהליכי תכנון אסטרטגי ארוכי טווח. להיפך, מדובר על התנהלות "אג'ילית" – למידה מהירה ומתמשכת תוך כדי תנועה, הכרה בכך שהבעיות שאנו רוצים לפתור והתנאים לפתרון הבעיות האלו, משתנים כל הזמן ויש צורך בהתאמות תוך אימוץ תהליכים מהירים. אם אתם רוצים לקרוא עוד על פרקטיקות ספציפיות לתכנון בתנאים של אי וודאות ממליצים על: מיפוי עתידים וסימולציות.

מעונינים לבצע תהליך חשיבה אגי'לי? בתוך הארגון שלכם או יחד עם ארגונים אחרים המובילים אג'נדה חברתית דומה? פנו אלינו.