כיצד נתגונן מפני לוחמה פסיכולוגית במרחב הדיגיטלי?

בעוד שבמערכת הביטחון עסוקים בימים אלה בחזית עזה, ופועלים לשמור על השקט היחסי בחזית הצפונית, אזרחי ישראל נמצאים במרכזה של מערכה שלישית: לוחמה פסיכולוגית במרחב הדיגיטלי.

פייק ניוז, סרטונים מפוברקים, סרטוני זוועות ששורפים את הנפש, ופוסטים של הסתה ושנאה מתפשטים כאש בשדה קוצים. לצידם מתקפות מאורגנות על עמודי סושיאל ואף פרופילים פיראטיים בוואטספ וברשתות החברתיות. מאחורי המתקפות הללו עומדות במקרים רבים קבוצות ענק של פרופילים מזויפים או של אנשים בתשלום או כאלה שסתם "נהנים" מתחושת ההשפעה ההרסנית, שזורעות מסרים שקריים, מבהילים ומיותרים. פעולות אלה משמשות גורמים שונים בארץ ובחו"ל ללוחמה פסיכולוגית מסוכנת נגד קבוצות שונות באוכלוסייה או נגד הציבור כולו.

דוגמה ללוחמה פסיכולוגית אפשר לראות בתאוריות קונספירציה מסוכנות, שהופצו ברשתות מיד עם פרוץ המלחמה, ושמאחוריהן עומדים על פי ההערכות גורמי ימין קיצוני וממשלת איראן, לפיהן אנשים מתוך מערכת הביטחון "בגדו", ושיתפו פעולה עם חמאס בתכניתו הרצחנית. למרבה הצער, את הידיעות האלה הפיצו גם אנשים מוכרים כמו אשת התקשורת יעל צין (שמחקה מאוחר יותר את הציוץ) והכדורגלן מאור בוזגלו.

לוחמה פסיכלוגית נוספת מגיעה מצידו של חמאס עצמו, שלא בוחל באמצעים כדי להכחיש את הטבח הנורא שביצע באנשי עוטף עזה. במסע גזלייטינג מהגיהנום, הוא מפברק סרטונים, טוען שאזרחים, נשים וילדים לא היו יעד לתקיפה, וכי מדובר בהמצאות של ישראל.

בנוסף להפצת מידע שקרי, עמודים של ארגוני חברה אזרחית "זוכים" בימים אחרונים לתגובות אלימות, קיצוניות ומסיתות מצד קבוצות גדולות של פרופילים – שבחינה שלהם מעלה כי חלק משמעותי מהם מזוייפים, ופועלים ליצירת תבהלה, הרס ופגיעה בתחושת האחדות והשפיות בסיטואציה האכזרית שנקלענו אליה.

אז מה אנחנו – כיחידות וכמנהלות סושיאל בארגוני חברה אזרחית – יכולות לעשות במצב כזה?
מיזם פייק ריפורטר – Fake Reporter, הפועל בשיתוף הציבור ומשתמש בחכמת ההמונים, פועל בשבועות האחרונים במאמצים מוגברים לנקות את הרשת מגורמים זדוניים ומידע שקרי.

עזרה ראשונה לפרופילים שחווים התקפה

הפעולות הראשונות והחשובות ביותר שכדאי לבצע, כצעד מקדים למניעת התקפה הוא שינוי הגדרות הפרטיות בפלטפורמות השונות. כמובן שאת הפעולות הללו אפשר לבצע גם לאחר תחילת המתקפה.

במדריך עזרה ראשונה שהכינו ב"פייק ריפורטר", תוכלו למצוא את כל הצעדים שיש לבצע בפייסבוק, וואצאפ, טוויטר, טיק טוק ואינסטגרם, בהסבר פשוט ו"צעד אחר צעד".

את המדריך המלא ניתן למצוא כאן.

העמוד הארגוני שלכם חווה התקפה של מאות תגובות אלימות ובעייתיות? קחו את כל הזמן הנדרש כדי למחוק את התגובות ולחסום את הפרופילים הללו. מדובר בעבודה סיזיפית, וכזו שגוזלת זמן, אבל במיוחד בעתות מלחמה – היא הכרחית להרגעת הרוחות. כיצד עושים זאת?

דרך הדסקטופ >> מניחים את הסמן על שם כותב התגובה, ומקבלים חלונית עם תקציר הפרופיל של הכותב. לוחצים על See Options ובוחרים ב- Block ו- Report

דרך הנייד >> התהליך דומה מאד – רק שבמקום להניח את הסמן על השם, יש ללחוץ עליו לקבלת מסך See Options.

מניעת הפצת פייק ניוז

נתקלת בפוסט שכולל מידע שנראה חשוב? חכה. רגע לפני שאתה ממהר לשתף אותו עם חברייך ולתרום להפצת מידע שבדיעבד עשוי להתגלות כשקרי ואף מזיק, בדוק את המקור שלו ואת הסימנים למהימנותו:

להיזהר מהודעות בתפוצה המונית – הודעת וואטסאפ שמסומנת ככזו ש"הועברה מספר רב של פעמים" עשויה להיות תוצר של ניסיון מאורגן להפיץ מידע שקרי. זכור שלאויבינו יש אינטרס מובהק להכניס את הציבור הישראלי לבהלה. כדאי להתייחס בספקנות גם להודעות שנפתחות בביטויים בסגנון "לא תשמעו על זה בתקשורת".

לשים לב לפרופילים מזויפים – נחשפתם לפוסט בפייסבוק? קחו רגע כדי להיכנס לפרופיל של מי שמפיץ אותו ולעמוד על טיבו והאינטרסים שלו. אגב, במקרים רבים, תגלו שמדובר בפרופיל עם מספר נמוך של חברים, מעט מידע ותמונות מטושטשות – סימנים מובהקים לכך שמדובר בפרופיל מזויף.

לא לתת אמון בוי הכחול – אל תסמכו על סימן הווי הכחול ב-X (טוויטר), שמעיד כביכול על מהימנות הפרופיל. מאז שהרשת נרכשה על ידי אילון מאסק, התנאים לקבלת ווי כחול "הוגמשו" באופן משמעותי (וזה באנדרסטייטמנט). למעשה, חשבונות מאומתים כאלו עמדו מאחורי 74%(!) מהציוצים הוויראליים שנתגלו בשבוע הראשון למלחמה כפייק ניוז.

לבדוק האם פורסם בתקשורת – בידקו אם המידע שמופץ ברשתות החברתיות אומת גם על ידי אמצעי התקשורת הכלליים. לרשותם עומד צי של עיתונאים ותחקירנים שחשוף גם הוא למידע הזה, אם הם בחרו שלא לפרסם – יש לכך סיבה.

לפני שמעבירים הלאה, לחשוב האם משרת אותנו – חישבו רגע על המשמעות של המידע שאתם מפיצים – מה הערך המוסף שלו? האם הוא באמת משרת אותנו, כעם שנמצא במלחמה, בזמנים אלו? אם מדובר בסרטון זוועה או טקסט תבהלה לא מבוסס – איך הוא ישפיע נפשית על מי שייחשף אליו? אם יש ספק, אין ספק. עדיף שלא לתת יד להפצת מידע בעייתי.

דיווח על פוסטים חשודים וכפייק ניוז

למרבה הצער, הרשתות החברתיות עצמן אינן מצטיינות בהסרה מהירה של פוסטים בעייתיים, ניטור וטיפול. גם לוואקום הזה נכנסו אלפי המתנדבות והמתנדבים של פייק ריפורטר, שבימים האחרונים, במאמץ משותף יחד עם קהילת ההייטק הישראלית, פיתחו את חמ"ל הדיווחים וההסרות Digitaldome.io.

אם נתקלת בפוסט שקרי או חשוד כשקרי, אנא דווח.י כאן: https://digitaldome.io
בנוסף, ניתן להצטרף כמתנדבים לפרויקט החשוב הזה דרך הטופס שכאן או דרך קבוצת הווטסאפ.
היום, יותר מתמיד, נאמנים לאמת.