בניית קהילה

בלוג ארגוני הוא קצת כמו ערוץ תקשורת עצמאי שאינו תלוי בדבר. אנשים נרשמים מרצונם כמנויים לבלוג ומקבלים ניוזלטר עם התכנים החדשים עלו לאוויר.

לא רק שהבנתי עד כמה חשוב להשקיע בדו״ח סיכום שנה טוב, גם קלטתי שאני צריכה להתאפס על עצמי ולהתחיל לעבוד עליו. זו הייתה אחלה של תזכורת

לפני כשלוש שנים, הייתי חלק מצוות תקשורת ויחסי ציבור, שייעץ לחברה פרטית בתחום קורסי הפסיכומטרי לבני נוער. במסגרת תהליך הייעוץ, ערכנו קבוצת מיקוד של כעשרים וחמישה נערים ונערות, שהגיעו למשרדי חברת המחקר לסשן ראיונות בן מספר שעות, ובו למדנו על הרגלי השימוש שלהם ברשתות החברתיות. היינו בטוחים (בתור "הבומרים" שאנחנו), שכולם ידווחו על אינסטגרם כרשת […]

טיקטוק היא כבר לא רק אפליקציית ריקודים, היא במה אמיתית לשינוי תודעתי. זוהי פלטפורמה שמאפשרת הפצה נרחבת של דעות ורעיונות. ברחבי העולם א.נשים משתמשים בטיקטוק כדי להעלות מודעות לסוגיות שמפריעיות להן.

אנחנו מארגנים הכשרה סופר רלוונטית, כנס פעילים רדיקלי, מפגש שכנים מודאגים או פגישת קואליציית ארגונים ואף אחד לא מגיע או לא עולה לזום. ואם לא ממש אף אחד אז מספר מאכזב אחר של משתתפים שצורם לנו ולשאר הנוכחים. אבל למה? ואיך עושים אחרת?

ככל הנראה רובנו יכולים להסכים שהמסע לעבר שינוי חברתי הוא קשה למדי ושאחד האתגרים הרציניים בו הוא איך לשמור על תקווה.

בשיחה עם יאיר הס, מנכ"ל עמותת הלל שמענו איך הארגון מינף את משבר הקורונה כדי לקחת את הארגון כמה צעדים קדימה.

ארגונים רבים פועלים עם ולמען קהילות, או מעוניינים לפתח קהילות סביב פעילותם כדי לממש את המטרות והחזון שלהם.

בשיחה קצרה עם עדי גץ פניאל - מומחית בחוויית משתמש דיגיטלי, מדברות על כלי אוטומציה, ואיך משתמשים בהם כדי להגדיל את העניין והמעורבות בארגון שלכם.

בשיחה קצרה עם גלית אקרמן ברש - מרצה ומנחה סדנאות לסטוריטלינג וכתיבה שיווקית, מדברות על עקרונות הסטוריטלינג, ואיך משתמשים בהם כדי להציג את הסיפור של הארגון שלנו בצורה מעניינת ורלוונטית לקהלים שונים.

תגידו, מכירות את זה שאתן עושות אירוע גדול, האקתון, צעדה או כנס בזום, ומגיעים מלא אנשים, והמסר שרציתן עבר, אבל יום אחרי אתן אומרות, אוקי, היה סבבה, אבל מה עושים עכשיו?

בזמן שהתקשורת מציגה נתונים על רבים שיוצאים לחל"ת או מסוגרים בבתים, מסתבר ובאופן לא מפתיע שהארגונים החברתיים ממשיכים לפעול.

המאבק על תחבורה ציבורית בשבת מלמד אותי שתהליכי שינוי חברתי נוצרים בכמה גלים. הגל הראשון הוא יצירת תמיכה ציבורית רחבה ואהדה לסוגיה עליה הארגון נאבק. ענבר אורן, סמנ"כלית ישראל חופשית, השותפה גם היא להובלת המאבק:

נעים להכיר: רביע זיוד תפקיד: מנהל ארגון חאסוב – حاسب (מחשב בערבית) מה המטרה של חאסוב? להקים קהילות סביב יזמות וטכנולוגיה, כדי לחולל שינוי כלכלי וחברתי בחברה הערבית. מי הקים את הארגון, ולמה בעצם? "זה ארגון שצמח מהשטח. המייסדים כולם עבדנו בסטארטאפים וחברות גדולות, וחיפשו בקהילה שלהם מישהו לחלוק איתו את תחום העניין שלהם. הם רצו […]

אם עדיין לא נתקלתם במושג קהיליזציה, כנראה שהגיע הזמן. אנחנו מתייחסות במושג הזה לאסטרטגייה שבה ארגון חברתי עובד עם הציבור, במטרה ליצור מעורבות מתמשכת וקהילה פעילה ותומכת.

כשיש לכם יוזמה תוודאו שהיא פוגשת צורך אמיתי ומוגדר של אנשים בקהילה. זה מוכיח את עצמו בזמן משבר, ונותן גב להתמודד עם הקשיים והצדקה פנימית, כמו גם כלפי העולם, לכל העבודה הקשה, המאמצים והזמן שמושקעים בדבר.

אביחי אברבאנל היה נער דתי בן 12 כשהבין שהוא הומוסקסואל, וכמה שנים מאוחר יותר התחיל לצאת בהדרגה מהארון. הדס בניהו היא פסיכולוגית לסבית דתיה שגדלה בציונות הדתית, יצאה מהארון ונשארה חלק מקהילה דתית.

שוחחנו עם דניאל דותן, מנכ"ל ארגון מדרסה שמלמד ערבית מדוברת, וגילינו שיש ביקוש מטורף ללימודי השפה הערבית, בקרב קשת מגוונת של נשים וגברים מכל הארץ.

דיברנו עם נעמה גולדברג* ועתר ארזי שהקימו את "לא עומדות מנגד", קבוצת פייסבוק שהצליחה לעורר שינוי מהפכני בסיוע לנשים שורדות זנות.

דיברנו עם אפרת יגור, שרכזה את פורום ערים חופשיות בשתיל - פלטפורמה שיוצרת חיבור בין פעילי חופש דת בערים, ומסייעת להם בגיבוש אג'נדה, סביב הבחירות ברשויות המקומיות.

נפגשנו עם מוחמד חאמד שסיפר על ההחלטה להקים את "עמותת מרים", העמותה הערבית הראשונה העוסקת במלחמה בסרטן. ניסינו להבין מה עומד מאחורי המיתוג הייחודי של העמותה, והיוקרה שהיא משדרת. איך הצליחה לגרום לנשים ערביות ללכת להיבדק, ועל הפעולות הרבות שעשו כדי לחולל שינוי ביחס של החברה הערבית למחלת הסרטן.

כשהם החליטו לפתח משחק שני בסדרה, די ברור שכסף זה לא מה שהיו צריכים מהציבור, אז מה בכל זאת גרם להם לחזור לקיקסטארטר ולהעלות קמפיין נוסף? ואם הסיפור הוא לא כסף, מה רצו להשיג, ואיך עשו את זה?

שוחחנו עם יהל אזולאי שרעבי על השותפויות שיצרו ב"לילה טוב" בין בלייניות, מנהלי מועדונים, רשויות ועוד, על הפרדה שהצליחו לייצר בין הערות שבאות בטוב וכאלה שחוצות את הגבול.

כמנהלי דפים, אתם בוודאי שמים לב שהחשיפה האורגנית של התוכן שלכם נמצאת בירידה, ושבזמן האחרון יש הרגשה שהדגש בפייסבוק עובר לקבוצות

צעדת התקווה הייתה אירוע שיא ב-2016. הקונספט של האירוע היה חיובי ומגייס. הרגש של "תקווה" הניע לפעולה והצליח לפנות למכנה משותף רחב בציבור. האקט של "צעדה" במקומות שונים בארץ אפשר לכל אחת להצטרף במינון ובמקום שהתאים לה. הקול הנשי, האמהי, הצליח להכיל ולחבר אוכלוסיות מגוונות וליצור הזדהות ומוטיבציה להשתתפות.

קהיליזציה. זה אוסף של תהליכים שארגונים עושים כדי להגביר את מעורבות הציבור בארגון ובעשייה שלהם. ולמה בכלל צריך את זה?