מלחמת המידע מתנהלת בשני הצדדים. לשניהם מסרים ברורים, מיתוסים שנוצרים תוך כדי, ואיך אפשר בלי ממים. אבל כרגע נראה שבמלחמה הזו רוסיה המפסידה הגדולה. כמה גורמים שעשויים להשפיע על תוצאות המלחמה לא פחות מאשר התותחים והטנקים.

טיקטוק היא כבר לא רק אפליקציית ריקודים, היא במה אמיתית לשינוי תודעתי. זוהי פלטפורמה שמאפשרת הפצה נרחבת של דעות ורעיונות. ברחבי העולם א.נשים משתמשים בטיקטוק כדי להעלות מודעות לסוגיות שמפריעיות להן.

האם תגובה לפוסטים משאירה אותנו מאחורי המקלדת? מתי השלב הכי קריטי למחאה להיות נוכחת ברשת? ואיך האלגוריתם יכול לשחק לטובתנו?

מה מקומן של הרשתות החברתיות במאבקים וקמפיינים לשינוי מדיניות? בשבועות האחרונים ציין העולם 4 שנים לתנועת ה-MeToo שפרצה באוקטובר 2017, והרשתות החברתיות היו מרכיב בולט בה.

לפי נתוני האו"ם – ההערכה היא כי 640 מיליון נשים בעולם בגילאי 15 ומעלה נחשפו לאלימות מצד בן זוגן. במחקר שנערך ב-2018 – עוד לפני הקורונה שהעלתה את המספרים – ההערכה היתה שאחת משבע נשים בעולם חוותה אלימות מצד בן הזוג ב-12 החודשים האחרונים ו-137 נשים נרצחות בכל יום בעולם על ידי בן משפחה.

כשחושבים על דברים ששינו את העולם, כמעט ואף פעם לא עולה המילה עיצוב לראש. ברוב המקרים נחשוב על דמויות היסטוריות -  נפוליאון, איינשטיין, מרגרט תאצ'ר, או על המצאות כמו המכונית, הנורה, המחשב. אבל עיצוב? כן, כן רבותי! עיצוב מעביר מסר, עיצוב משנה מציאות.

#האשטאג הוא כלי מילולי בידיהם של קבוצות מחאה להעביר מסר, לבנות סולידאריות ולהגביר מודעות ציבורית לסוגיה חברתית בוערת. כדי להבין טוב יותר איך משתמשים בהאשטאג, מעניין להסתכל על דוגמאות אקטואליות ומתוכן ללמוד כיצד להשתמש בהאשטג כדי להפעיל קהלים גדולים וליצור דיונים אזרחיים משמעותיים.

הבנתי שאני הולכת לכתוב בלוג חברתי שמקדם את הערכים שמובילים את עבודתי החינוכית, ודרכו אנסה להשפיע על שינוי חברתי-פוליטי. הבלוג בניגוד לכלי התקשורת המיינסטרים, יציג את הפן החיובי של שכנות טובה ונורמטיבית בין ערבים ויהודים

המחאות בבלארוס היו אחד הדברים המרתקים שקרו בפוליטיקה העולמית בשנה האחרונה. בין מאפייניה הבולטים של המחאה החברתית היה החיבור לטכנולוגיה שבעצם הכתיבה את אופי המחאה.