ככה זה כשיש שניים – על שיתופי פעולה

בתוכנית הסיכום של 'מה קרה שנה אחרי' בסדרת הריאליטי חתונה ממבט ראשון, המנחים פתחו בהסבר על סמך מה הם יצרו את השידוכים. הם פירטו שהחיבור בין הזוגות נעשה על בסיס הפוטנציאל הזוגי לענות על הצרכים אחד של השני ולא "רק" על הרצונות שהם הציגו בראיונות.

ההבחנה בין מענה לצורך לעומת מענה לרצון, אמור לענות על הביקורת של הצופים כלפי השדכנים ש'מה הם חשבו לעצמם בחיבור הזה'?? וכמובן להסביר גם את זה שלא הכל עבד.

ההבדל בין רצון לצורך

הרצון הוא המסר החיצוני שאנחנו משחררים לעולם והוא מבוסס על צרכים עמוקים שלנו כגון הכרה, ביטוי עצמי, ביטחון, שליטה ועוד. הצורך העמוק, משאלת הלב, הוא זה שצריך לקבל מענה מהצד השני או מהקשר שנוצר. על פניו זה נראה פשוט, אבל כאבי הבטן שיש לנו כשמתחילים לחשוב על שותפויות, מצביעים על זה שהמצב הוא יותר מורכב.

אלו צרכים ארגוניים יוצרים אצלנו התנגדות לשותפויות?

צורך לשמור על מצפן ערכי – כארגוני שינוי חברתי אנחנו מונעים מאג'נדה ערכית-חברתית. פעילות הארגון מבוססת על אידיאולוגיה ועל תיאוריית שינוי מובחנת. המאבקים הם ליבת העשייה שלנו. הפחד שהליבה הזו תפגע, אפילו במעט, בגלל חיבור עם ארגון אחר יוצרת התנגדות גדולה שהרבה פעמים מובילה להימנעות מלבחון את האפשרות לפעול יחד.

צורך בשמירה על האוטונומיות – ארגוני שינוי חברתי פועלים במשאבים מצומצמים לצד השקעה רבה בהקמה, תפעול הארגון ובפעילות עצמה. אנשים משקיעים את נשמתם במלוא מובן המילה כדי שהדבר יצליח, שהארגון יפעל, שהשינוי ייעשה. לעיתים, זה לוקח שנים. המחשבה, למסור או לחלוק את ה'בייבי' הזה, אחרי ההשקעה האינסופית שמחוברת למקומות כל כך אישיים היא מאתגרת מעין כמוה.

צורך בהכרה – האנשים שפועלים בזירת השינוי החברתי מונעים מתשוקה לייצר שינוי במרחב מורכב ומאתגר מכל הבחינות. אחרי כל המאמץ, ההשקעה, המחשבה, המשאבים הפיסיים והאנרגטיים – בסוף נרצה שיכירו אותנו ואת הארגון. שהמותג שנקרא הארגון שלנו – יישאר. ייחרט בשמו ובעשייתו למען החברה הישראלית. האופציה של ויתור על ההכרה הזו הייחודית לארגון שלנו, מייצרת מתח גבוה מאוד. האם נוכל לחיות בשלום אם ההכרה הזו תיעלם? אם הארגון כבר לא יהיה בשמו? בתצורתו? מורשתו?

צורך בביטחון תעסוקתי – כשבוחנים מיזוג או שותפות אסטרטגית, הנחת היסוד היא שחלק מהמשרות יצטמצמו. לא צריך 2 מנכ"לים, 2 לוביסטים וכד'. צמצום משאבים הוא פועל יוצא של שת"פ/מיזוג/איחוד ולעיתים גם המוטיבציה העיקרית לקיומו. לכן, חלק מההימנעות מלהיכנס לתהליך הוא כדי לא להגיע למצב של צמצום בכ"א ואיבוד הביטחון התעסוקתי.

אז למה בכלל לדבר עכשיו על שותפויות ומיזוגים?

מה לא נאמר ונכתב על משבר הקורונה ובין היתר האדוות שהוא הביא איתו – כלכלית, חברתית, סביבתית ופוליטית. אחת ההשלכות היא שהמשאבים מצטמצמים, במיוחד בארגוני השינוי החברתי. עולם הפילנתרופיה לא ברור, המשבר הוא עולמי אז את כל המשמעויות שלו קשה להעריך עד הסוף, אבל קרוב לוודאי שהנתינה של יהדות ארה"ב תקטן משמעותית.
במקביל, האתגרים החברתיים שהיו קיימים קודם נשארו, וחלקם אף מתעצמים: תעסוקה, אלימות גדלה, אוכלוסיות חלשות נחלשות עוד יותר ועוד. הצורך בחברה אזרחית חזקה ומשפיעה עולה כי דרוש שינוי בכל כך הרבה תחומים.

על פניו, החיבור לאסטרטגיית פעולה של יצירת שיתופי פעולה מתקשר לאיגום משאבים, צמצום עלויות ושרידות. אנו מציעים להרחיב את החשיבה ולבחון את אסטרטגיית העבודה בשיתופי פעולה ושותפויות גם כדי להגדיל השפעה.

מחקרים מראים שבזירת השינוי החברתי, מעט מאוד ארגונים בוחנים תהליך של שותפות/מיזוג ואפילו מעט יותר התקדמו והצליחו לעשות את המהלך. החששות הם עצומים והפער בין הרגשות העזים שתהליך כזה עלול לייצר מול ההיגיון בבחירת האסטרטגיה של יצירת שותפות/מיזוג כאפקטיבית במצבים מסוימים הוא גדול. איך בכל זאת ניתן לתווך ולבחון את האופציה הזו?

ארבעה שלבים בדרך ליצירת שותפות אסטרטגית מוצלחת

אנו מזהים ארבעה שלבים בדרך ליצירת שותפות אסטרטגית מוצלחת: שלב ראשון הכנה פנים ארגונית, שלב שני גיבוש הסכמות עם השותפים, שלב שלישי יישום ושלב רביעי הכולל בקרה ושיפור.

הפעם נתמקד בשלב הראשון הכנה פנים ארגונית

ההחלטה לצאת לשיתוף פעולה צריכה להיות החלטה ארגונית שעונה על צורך ארגוני משמעותי. הקטליזטור שמניע את התהליך הוא לפעמים חיצוני כמו פנייה מצד ארגון אחר או כתגובה להצעה שנזרקה לחלל האוויר על ידי אחד מחברי הצוות. עדיין, הבחינה לא צריכה להיעשות רק בנוגע להצעה שהונחה לכם על השולחן, אלא לעצור, ללכת צעד אחד אחורה ולגשת למשימה בצורה מחושבת.

שלב זה כולל ארבע משימות:

1. מנהיגות – קריטי להצלחת התהליך היא מנכ"לית מחויבת וצוות שותף שמנהיג ומחויב לתהליך, רואה בעיניי רוחו את החזון, ומתקשר אותו בעת בחינת האופציה לשיתוף פעולה. צוות המנהיגות יכול לכלול בעלי עניין מתוך הועד, דרג ניהולי בכיר בארגון, תורמים משמעותיים ועוד. בנוסף, יש לתת מקום גם למעורבות מסוימת של הצוות הרחב בתהליך כדי לייצר שקיפות ולהקטין התנגדויות בהמשך.

2. "דע את עצמך"– הערכה פנימית ובדיקה מקיפה לגבי המצב של הארגון כיום: המצב הכלכלי שינויים ומגמות בפעילות של הארגון, שינויים ולחצים חיצוניים שמשפיעים על התנהלות הארגון ועוד. כל אלו יוכלו להכין את הארגון בצורה טובה יותר לציפיות שלו מארגון שותף.

אלו השאלות שחשוב שהמנכ"לית תדע לענות עליהן לפני שיוצאים לדרך?

• מצב הארגון כיום – חוזקות חולשות איומים והזדמנויות
• אילו משאבים יש בארגון כיום? (תקציביים/כ"א/קשרים/ /שיתופי פעולה נוספים תורמים וכד'..)
• כיצד שיתוף פעולה יסייע בקידום הצרכים והאינטרסים של הארגון? איך הוא מתחבר לחזון הארגוני ולתיאוריית השינוי של הארגון?
• אלו יתרונות יהיו לעבודה משותפת על פני פעולה נפרדת? איך השיתוף פעולה ייצור מצב של 1+1=3
• מה הם המשאבים החומריים, קשרים, כוח אדם, ידע וכו', שיכולים לקדם את המשימה הארגונית?

3. מה קורה מחוץ לארגון – ניתוח ומיפוי הסביבה וזיהוי שותפים פוטנציאליים. אל תישארי בגבולות המוכר והידוע. כדאי לעשות ניתוח סביבה מעמיק של כל הארגונים הפועלים בזירה ובסביבתה. אולי שיתוף פעולה לא טריוויאלי הוא דווקא זה שיהיה המוצלח?

4. קבלת החלטה ארגונית – חשוב מאוד לייצר הסכמה ברורה של כל בעלי העניין הרלוונטיים לפני שפונים לארגון/ארגונים אחרים אפילו לשיחת גישוש. גם אם את המנכ"לית הובלת את התהליך יחד עם צוות מוביל, כדאי לעדכן בעלי עניין רלוונטיים ועד מנהל/תורמים מרכזיים/הצוות וכדומה במידה מסוימת לגבי התהליך כדי לא לייצר רעשים ולהקטין חששות ופחדים.

לסיכום,

שיתופי פעולה, שותפויות או מיזוגים יכולות להיות אסטרטגיות מצוינות להגדלת השפעה, התייעלות ארגונית ואפילו במצבים מסוימים מענה לצורך בקיימות ארגונית. יחד עם זאת, בחינת האופציה הזו יכולה לעורר הרבה התנגדויות חששות ופחדים היות ואסטרטגיה כזו עלולה לאיים על צרכים מרכזיים של הארגון, של האנשים שמובילים אותו, שפועלים למענו ולקידום האג'נדה שהוא מוביל.

החלטתם ללכת צעד קדימה? תקימו צוות מוביל שייצר חשיבה ושיח פנים ארגוני מעמיק המתייחס למוטיבציות, לצרכים הארגוניים, לאתגרים שבגינם אנחנו בוחנים את שיתוף הפעולה כמו גם לכוחות שאנחנו מביאים אתנו. בהירות פנים ארגונית תסייע בתקשורת ברורה ואפקטיבית עם שותפים פוטנציאליים ותאפשר לנו לצעוד בדרך הזו עם מצפן ברור, מה חשוב לנו מאוד, וכמובן מהם הגבולות שלנו.