בחירות

ב-3 בנובמבר 2024 נערכו הבחירות לנשיאות במולדובה, ובהן זכתה הנשיאה המכהנת, מאיה סנדו. ניצחון זה הושג בפער קטן מאוד, והבחירות חשפו לא רק את הקרע בחברה המולדובית, אלא גם את הסיכונים הגבוהים לדמוקרטיה של המדינות באזור ההשפעה של רוסיה. מנגד – תוצאות הבחירות במולדובה מדגישות את חשיבות החברה האזרחית ומעורבות גבוהה של אזרחים, כולל כאלה שמתגוררים מחוץ לגבולות המדינה.

ניצחון יוצא דופן נרשם בבחירות בסרי לנקה, כאשר המדינה האסייתית חתכה חזק שמאלה. המועמד המרקסיסט אנורה קומארה דיסנאיאקה הוביל את המהפך בבחירות בסרי לנקה עם ניצחון חסר תקדים. בניגוד למגמה העולמית של תנועה ימינה, תוצאות הבחירות בסרי לנקה מציגות תפנית דרמטית: מ-3 מושבים בלבד בקדנציה הקודמת, זינקה מפלגתו ל-159 נציגים מתוך 225 מושבים בפרלמנט - רוב מכריע של למעלה משני שלישים.

אחרי בחירות 2015 כונה הפער בין מה שניבאו הסקרים לתוצאות הבחירות: "יום הכיפורים של הסוקרים". עשור מאוחר יותר הגיע "יום הכיפורים של הסוקרים" בהודו. הסקרים בבחירות 2024 הצביעו לאורך כל הדרך על ניצחון סוחף לימין ההודי ברשות נרנדרה מודי, אבל התוצאות במציאות היו שונות לחלוטין

תקופת בחירות היא הזדמנות מצוינת להעלות לסדר היום הציבורי סוגיות חברתיות ופוליטיות. זו תקופה שבה המועמדות והמועמדים רגישים לסדרי העדיפויות של הציבור, ומעוניינים לפעול למימושו.

15M הוא כינוי לגל המחאות בספרד שפרץ ב-15 במאי 2011, והשפיע על מקומות רבים בעולם, ביניהם גם המחאה החברתית בישראל, שדרשה צדק חברתי. תנועת 15M שיצאה נגד האבטלה הגבוהה, השחיתות והשיטה הפוליטית, הצליחה לתרגם את גל המחאה למפלגה ולרשימות מקומיות שהתמודדו בבחירות ברחבי המדינה, והפכה גורם משפיע בפוליטיקה בספרד.

תקופת הבחירות מזמינה את ארגוני החברה האזרחית לבצע התאמה של אסטרטגיית התקשורת והסושיאל שלהם. כך למשל, ארגונים שפועלים לשינוי מדיניות עשויים למצוא את עצמם (שוב) מול מערכת פוליטית משותקת. גם תוצאות הבחירות עשויות להשפיע ולחייב התאמות במישורי העבודה השונים. עם זאת, ישנם מקרים שבהם דווקא תקופת הבחירות יכולה להיות הזדמנות מצוינת לקמפיין סושיאל שיתפוס את הקשב הציבורי סביב נושאים שבליבת הארגון. בנוסף, בתקופה זו אנו מחויבים להקדיש תשומת לב מיוחדת לתכני הפרסומים, כדי שלא נמצא את עצמנו עוברים על החוק בשל ניסוח בעייתי של פוסט.

פגשנו יועצים ויועצות אסטרטגים מובילים בחברה הישראלית ושאלנו אותם על עבודת תקשורת אפקטיבית, מה אנשים לא יודעים על עבודתם?

ממשלת מעבר נחלקת לשתי תקופות: התקופה שבין פיזור הכנסת לבחירות, ובין הבחירות לכינונה של ממשלה חדשה שזוכה לאמון הכנסת. אמנם יש חריגים, כמו שקרה לאחרונה כשהתקיימו שלוש מערכות בחירות רצוף בזו אחר זו וממשלת המעבר כיהנה במשך כשנה וחצי, אבל בדרך כלל זמן הכהונה של ממשלת מעבר הוא קצר.

חוסר יציבות פוליטי עלול לגרום לבלימת תהליכים שאנו מקדמים, ולחילופין, גם לפתוח חלון הזדמנויות לקידומם המהיר. תרחישים של חוסר יציבות מתמשכת, בחירות כלליות או הקמת ממשלה חדשה עשויים להוביל לחילופי אישים בדרג פוליטי והמקצועי, ולשינוי בתפיסות המדיניות. מה שעשוי להשפיע על יכולתנו לקדם סדר יום מסוים, ולעתים גם על אסטרטגיית הפעולה שלנו.

ממשלה חדשה, ממשלת שינוי, יצאה לדרך. ממשלה שבה יו"ר מועצת יש"ע לשעבר הפך לראש הממשלה, וחברות בה מפלגות עם אג'נדות שונות ואף מתנגשות - מרצ, העבודה, יש עתיד, כחול לבן, תקווה חדשה, ולראשונה בהיסטוריה של ישראל שותפה בקואליציה מפלגה ערבית. כל אלה לא היו חלק מהערכות המוקדמות, וקשה היה לשער שכך אכן יהיה.

כאנשי סושיאל מדיה אנחנו עובדים קשה על קמפיין, משקיעים בו שעות וכסף לא מבוטל. אנחנו מפיקים סרטונים ופוסטים מעוצבים, מנסחים דפי נחיתה באתר, מממנים פרסום ברשתות החברתיות ושולחים מיילים ווטסאפים בתפוצת נאט"ו. אבל איך יודעים בסוף אם הקמפיין הצליח?

תמיד טוב לזכור שתקופת בחירות מביאה איתה הגבלות שונות מכוח חוקי המדינה. על מנת להמשיך לקדם את הנושאים החשובים לארגון שלכם, גם בתקופת הבחירות, חשוב שתרעננו את זכרונכם לאסור ומותר בתקופת בחירות לארגוני חברה אזרחית.

כבר יותר משנה שהמערכת הפוליטית תקועה, אין ממש כנסת, והמצב הזה עשוי להמשך עוד חודשים רבים. את הזמן הזה צריך להפוך להזדמנות!

הסכם קואליציוני הוא הסכם בין סיעות הקואליציה (סיעה יכולה להיות מורכבת ממפלגה אחת או יותר, למשל סיעת 'כחול לבן', או 'המחנה הדמוקרטי' או 'ימינה') המרכיבות את הממשלה לבין סיעת השלטון ההסכמים הקואליציוניים נותנים את הטון בכהונה של הקואליציה. על פי אתר המעקב של המרכז להעצמת האזרח על יישום ההסכמים הקואליציוניים.

עוד לפני שקיבלנו פילוח הצבעה לפי מוצא - ניתן היה לומר בביטחון שקמפיין הבחירות ברוסית של נתניהו והליכוד לא הביא לתוצאות שהם קיוו להם.

אם ביבי לא היה ראש ממשלה - הוא היה קופירייטר. איך אני יודע? כי האיש גאון שיווקי. ביבי מזמן הבין שכדי לנצח בפוליטיקה, צריך לשלוט בסיפור, וכדי לשלוט בסיפור, צריך לדעת להכתיב את השפה. או במילים אחרות, צריך לדעת איך לדבר ללב הצרכנים שלכם.

בחירות הן עונת מעבר סוערת. אנחנו נבוכים לא אחת למראה תוכניות הסינגור הפרלמנטריות שנזרקות למגירה, שותפים שנעלמים ואין לדעת אם ישובו, ומביטים בתימהון איך מעשי ידינו טובעים בקלחת. אז מה בכל זאת אפשר לעשות בתקופה הסוערת הזאת?

חלקנו רואים את הבלגן והרעש בתקופת הבחירות ומעדיפים להשתבל בקונכיה, ולהמתין עד שניתן יהיה לחזור אל הפוליטיקה הרגילה, ה"נורמלית", ומנגד יש את אלה שמזהים בשמחה הזדמנויות פוליטיות ותקשורתיות בערב הבחירות

לאחר מערכת הבחירות, החליטו בליכוד לחוקק חוק שיגביל פעולות ארגונים בזמן בחירות. החידושים העיקריים בחוק הם ההגדרות החדשות של "מאגר מידע", "פעילות בחירות", ו"גוף פעיל בבחירות".

"עידן המידע" הפך ל"עידן היותר מדי מידע" ואיתו בא מידע מוטה, מזויף ושקרי או פשוט מאוד פייק ניוז. סוכנים אוטומטיים או אנושיים פועלים להטות את השיח בשתי דרכים שמשתלבות זו עם זו

שיטות להוציא אנשים להצביע, שהוכיחו את עצמן בעבר ברחבי העולם: נכון, גם הן לא יעבדו על כל האנשים בכל מקום, אבל בתקווה תקבלו מהן כמה רעיונות שיעזרו לכם למצוא את התכנית המתאימה לעיר שלכם.

קמפיין עידוד ההצבע. האתגר המרכזי שעומד בפני רוב הקמפיינים האלה הוא להגיע באופן אפקטיבי לכל סוגי האנשים השונים שאנחנו כוללים בקבוצה הגדולה הזו של "לא מצביעים".

אחרי שהבחירות מסתיימות הנטייה של פעילי החברה האזרחית היא להוריד את שלטי המחאה יחד עם שלטי הבחירות. אך אסור לשכוח שדווקא עכשיו מתחילה תקופה משמעותית ביותר שתשפיע על קווי המדיניות של המועצה הנבחרת וראש העיר הנבחר.

במהלך 2017 נוספו מספר הגבלות לתקופת הבחירות בחוק שנודע בכינוי חוק וי 15, על שם תנועת וי 15 שפעלה במהלך הבחירות של שנת 2015. החוק הכניס שלוש הגבלות מרכזיות בנוגע לפעילות של יחידים וארגונים בזמן בחירות: